0
על דעת הנהר ופישרו הרוח נושבת בערפל תזוזות קלות על ההדק החלום מנופץ לרווחה.
עיניים ירוקות של אהבה נושקות לכול אשר יקר היה הזמנים משתנים בשקט קרחונים נמסים בנהר הגדול.
רעד במנועי המכונה נושק באהבה צריבה לא מוסרית הסדק הזה חזק מידי עננים כבדים על פני השמים.
כנפי מלאכים מלהיטים בזמן אש מלחמות של חוסר הבנה טייסים מתים נושקים לחושיי אדמה עמוקה בשחור על אדום. |