יום שישי אחר-הצהריים. אני כל כך אוהבת את השעות האלה. קמתי משנת הצהריים שלי. איזה שקט.בני כבר לא גר בבית ובתי יצאה לטיול תנועה. בעלי נפטר לפני שנה ופתאום הבית ריק. צריכה להתרגל לזה. יצאתי להליכה בשדות הנפלאים של העמק שמקיפים את ביתי. נפלא.איזו הרגשה נהדרת זאת.זמן נפלא למחשבות ואני כמובן מזמינה רק את המחשבות הטובות והחיוביות. מגרשת את הרעות.לא מתאימות לי המחשבות האלה. היכולת לבחור היא יכולת נפלאה.אני בוחרת ללכת ואני בוחרת להנות מזה.אני בוחרת רק את המחשבות הטובות. לא ידעתי שיש כל כך הרבה אפשרויות. לא ידעתי שאני יכולה להחליט על כל כך הרבה דברים. לא ידעתי שאני יכולה כל כך לצמוח ולהנות מיפי החיים במצב הזה. איזו שמחה זאת היתה לגלות את זה. איזו שמחה זאת לדעת שיש לי חברים כל כך טובים שלא עוזבים אותי. יש כל כך הרבה בשביל מה להמשיך הלאה.מוכרחה לעשות את זה הכי טוב שאפשר. איזה עולם נפלא.איזה ילדים נפלאים.כמה אהבה מקיפה אותי. תודה על כל הדברים הנפלאים שיש לי. פתאום שמתי לב כמה הרבה אני משתמשת במילה "נפלא".איזה יופי. כייף לי.
|
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אורנה,
איזה פוסט מדהים! כמה נכון שהכל מונח לפנינו ועלינו רק להושיט את היד ולקחת.
בהצלחה בכל הבחירות,
אילן.
ואם כיף לך ,
אז לי כיף לקרוא את זה.
כוכב