0

דפוסים

0 תגובות   יום שישי , 24/10/08, 20:18

מה היה לי פתאום

אני הולך חסר מנוחה

לאורך כול רחובות העיר הזאת

האספלט נהיה לפתע לחבר.

 

בדלי סיגריות לבנים

בונים מאגדים של זיכרון

הזמן הזה נמס בגליו

אל חוסר הכרה מוחשי.

 

הכאב נילחש דומם

לכתמים על ריצפת העץ

זה בונה שכבות של הדחקה

טבעות לאורך נתיבי הדרך.

 

משוטים בקצב אחיד

מפעמים במנוע

חללים רחבים לאורך הלילה

דפוסי הזחל על הפצע.

דרג את התוכן: