מטבע זהוב על ריצפת החדר שובר בתמונה את גבול הדעת הרגש בוער בזעם קדום אבנים גועשות של שעת חשכה.
החללים בין הכיסאות חורכים במסך מרקמים עמוקים של הכרה אני נאחז בהשתקפויות האור אדום בוהק בעיניי.
סריגים המומים למוזיקה הזאת אני מפתל את דרכי בתוכם עשבי ים עוטפים בנפש תחרכי אהבה זוהרים.
עשן מדורות לאורך המים גודר בפרציו את ריסיי עיניי הפרגוד סוגר על הקהל הינה ההצגה מתחילה. |