פני הערב החדש רוחשים בלבן על פני מפתני הלילה שחור עמוק של חוסר הכרה מנשב את גבולות הפחד.
חיוכים בסגול חיוור מאדימים את צל השפתיים אל תוך שורות הדעת הנכונות המבנים סדורים באפלה.
קשקשי המתכת חורכים בבשר את משך אדוות העיוורון הארצי האש הזאת כול כך צורבת בגלימות הרוח בעלים.
הצל זע על פני משטחי האספלט בתנועה סטקטית של רשף אני מאט מקפאים בתנועה לתמונה אחרת של יופי. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
מולי- תודה על המשוב...
בגלריה זה עדין בחיתולים...
תודה על העיניים...
יפה, ראיתי מקפאים כאלה בגלריה שלך...מרשים.
את החושך האנושי אתה ממיר לאור.