0

תגידו אתם עובדים עלי??

14 תגובות   יום שבת, 25/10/08, 01:16

נרשמתי לשירותי הכרויות.. החלטתי שהגיע הזמן להפסיק ולדשדש עם כלום אז החלטתי למצוא לי חתן מיועד..

מכיוון שאני מאמינה בהיכרויות מהסוג של פעם הלכתי ונרשמתי לשירותי היכרויות.. כאלה שהולכים ונפגשים עם אנשים רואים אותם בוחנים אותם ומדברים איתם צוחק - לא כמו באינטרנט באתרי היכרויות שונים שרמת פסילת המחזר היא כמעט מיידית.

 

אתמול התקשרו אלי והודיעו לי בשמחה כי ביום שישי בערב יהיה מפגש לבני גילי מפגש בו תהיה הרצאה קלה בנושא זוגיות ע"י מאמנת ולאחר מכן מסיבת ריקודים..

חשבתי לעצמי למה לא? הרי לשם כך נרשמתי להכיר עוד אנשים ואולי למצוא את המיועד..

 

אחרי מקלחת, איפור, שאלות חשובות כמו מה ללבוש? להוריד, להחליף ושוב להתלבש.. יצאתי לדרך, עליזה עם חיוך גדול וככה בזמן הנסיעה אני משננת לעצמי.. תיכנסי לשם ותראי שיש לך ביטחון.. תחייכי חיוך גדול ותסקרי לאט לאט את האנשים.. מי שיעניין אותך בטוח ייקלט לך בזווית העין.. אל תתביישי תשוחחי עם אנשים כי רק ככה מכירים, ממשיכה לשנן לעצמי בלב העיקר למצות את המטרה לשמה הגעת.. להכיר.

 

נכנסתי לבית שהתקיים בו המפגש, ומיד סימן שאלה ענקי נתלה לי על הפנים..בלתי החלטי ואני שואלת את עצמי היא אמרה לי היום או מחר?? ותוך שניה הבנתי את הגרוע מכלמופתע. ולרגע רציתי לחפור בור מהקומה השמינית ולהגיע עד למיתחת הבניין איפה שהחנייה ושם רק שם לקבור את עצמי.. ואני ממלמלת לעצמי לא יכול להיות איזו פאדיחה רוצה למות נבוך..

 

וכולם בוחנים אותי אני מרגישה את העיניים שלהם ננעצות בי.. ואני אגיד לכם למה הם נעצו בי עיניים.. אני הייתי הילדה היחידה שם!!בוכה

 

הגעתי למפגש של בני 60 + ועוד בחברה אמרו לי שזה לגילאים שלי.. מעניין מה אומרים לגילאי 50+ מפגש בבית העלמין??

 

כאילו מה???צעקה

 

וכל החבר'ה המבוגרים ישר מתחילים לקרוץ ולחייך - ולא נעים אני מחייכת חיוך של אהבלית אבל אני מוצאת עצמי מחייכת מנימוס כי חייכו לי.. ואני מתה לקבור את עצמי.. נבוך

 

ובגלל שחינכו אותי שלא פוסלים ישרתמים... ובגלל שאמרו לי שכל דלת שנפתחת יש בה קסם ואסור לסגור אותה מיד החלטתי ככה להיות עדינה ולהישאר לראות מה קורה שם ועל מה ההרצאה אולי באמת עוד יהיה להם משהו לחדש לי.. לעניין אותי..

 

אחרי 5 דקות הבנתי שזו הייתה טעות.. המרצה הרדימה את כולם.. עלק מסיבת ריקודים.. פחחחחח אולי בבית האבות..

 

אז אני לא יודעת ואני לא בטוחה שאני רוצה לחזור לשם.. ובטח ובטח שלא יודעת אם אני בכלל רוצה להיות כמו כולם ולהכיר בעולם הוירטואלי..בלתי החלטי

 

צעקהאוף יצאתי מתוסכלת!!זועף

דרג את התוכן: