מרקם הארץ אחיד ריח הגשם היבש נושב בחללי ההכרה עיוורון זמני של רגש. הטבע רוחש בקסם מבין חרכי הדעת חבקי ברזל כבדים ליצר העבדות הזה. לא כול השחור זהב מקבצי יהלומים של פחד בגבולות האשליה הארצית גדות הנהר אוחזים בתדר. סמרטוטים אפורי בליה בידי נסיכות של אור צובעים בבצר האדמה חללים שחורים של רוח. |