0
תשליל
ברגע שאין מה להוכיח הפנים מתקלפות מחיוך, מאימה. למי היה זמן להביט אל השמש? סינוורה ופתאום מקרינה תשליל של הנדמה - אני משקר לי ולך ובעצם - מגע מגע מגע זה כל מה שאנחנו צריכים.
למי היה זמן להביט אל השמש? מסנוורת לפקודתינו, רוצים מה שמבקשות ידינו - על הקירות, על התקרה והשיא ריק כל-כך, לבד.
אם יכולנו להכיל את עצמנו בטח היינו מוקפים. אם יכולנו להכיל את עצמנו בכלל לא היינו יודעים. |