שוקולד, מנטה, מסטיק
פוסטים אחרונים
- חשיפת מעבדות הניסויים בבע"ח 22/10/09
- יום הולדת 33 5/9/09
- "ההיא מ'הישרדות' נפרדה מהילד שלה ל-3 חודשים" 5/8/09
- לתפארת מדינת ישראל 27/7/09
- מכתב לאסתר 12/7/09
- דרוש גבר (לא פוסט הכרויות) 10/7/09
ארכיון
המשוררת והחתול
 "השיר הזה הוא לא שיר על תרנגולות הנוקשות באבוסים ברטט כרבולות באור שהוא לא יום ולא לילה או נערמות זו על גב זו, גרונן משתרבב מבעד לסורגים ללגום אויר המתמלא גיצי נוצות לאור ירח חלבוני
וגם אם כן, אין הוא עומד בסתירה לבני אדם שעם בקר יעברו בשער חנות המפעל ותחת שלט חביב ("חות המטילות") שדוגרת שמנה מצוירת עליו יקנו ביצים סופר- גדולות מסודרות יפה בקרטון"
(שני בתים אחרונים מתוך "מחנה עבודה" שיר חדש של אגי משעול שטרם פורסם)
נתקלתי בשבוע שעבר בכתבה במוסף 7 לילות של "ידיעות אחרונות" על המשוררת אגי משעול. משהו בכותרת משך את תשומת ליבי, או שמא היתה זאת השורה הפותחת את הכתבה ואומרת "המשוררת הזו ישנה עם חתול".אחרי שורה שכזאת, איך יכולתי לא להמשיך לקרוא?
בפסקה האחרונה בראיון שנערך איתה היא נשאלה: "מה הדבר האחרון שהרגיז אותך מספיק בשביל שתכתבי עליו?" ותשובתה: "השיר האחרון שכתבתי נקרא "מחנה עבודה" (השיר שצרפתי למעלה) והוא על שלושה לולים תעשייתים שיש בכפר שלי. הם דומים בדיוק למחנות ריכוז- מבנים ענקיים עם תיל מסביב ושומר, ואין חלונות, אור, לא יום ולא לילה. ובחוץ יש שלט פסטורלי, "חוות המטילות", שמעורר זכרון על עמק יפה בין כרמים ושדות. אבל זו בדיוק אושוויץ בלילה, כשכולם ישנים, מגיעות משאיות עם כלובים לקחת את הזקנות והחולות. אני שומעת תרנגולות צורחות כשדוחסים אותן לתוך הכלובים. הן משרבבות את הגרון מבעד לסורגים וצורחות כל הלילה. זה מדהים שאנחנו פוגשים את המשאיות האלה, גם את אלה עם הפרות שמספרים צרובים להן על הגב, ולא עושים את האנלוגיה. אף אחד לא רואה את זה, כי זה בכפר. נורא פסטורלי אצלנו."
ואני, סיימתי לקרוא ומיד חשבתי על אותן משאיות עמוסות בתרנגולות אשר מובלות בצפיפות לגורל ידוע מראש. על הדמעות שעולות לי בעיניים בכל פעם שמשאית כזאת חולפת לנגד עיני, במבטים של אותן תרנגולות הכלואות בצפיפות מחרידה, ושאפילו כיסוי מפני הגשם אין להם באותה משאית איומה (והרי כל ציוד יקר אחר היה זוכה למחסה מינמאלי), על הזלזול שלנו בחייהן האומללים ועל כך שאפילו חפצים זוכים אצלנו ליחס טוב יותר.
קראתי ושמחתי לקרוא שיש גם כאלה המסוגלים לתעל את אותן מחשבות שעוברות אצלי בראש לשירה. ואולי זה מהמעט שנשאר לעשות כי לכל השאר בני האדם נהפכו אטומים...
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבה ממש מרגשת. תודה.
בקשר לצריכת ביצים, מישהי כאן שאלה את עצמה פעם מדוע בכלל צריך להתייחס אל תרנגולות כאל מכונות יצור עבור האדם?
העובדה שמגיל צעיר לימדו אותנו שעלינו לאכול ביצים (בשר או חלב) לא אומרת שבאמת חובה עלינו לצרוך ביצים. בואו נהיה עם ראש פתוח.
יש תזונה ללא מוצרים מן החי המכונה טבעונות, שהיא בריאה יותר (תתפלאו) ולא מתייחסת לבעלי חיים כאל אמצעי למטרות האדם.
יש אינספור חומרים באינטרנט, כולל פורומים בנושא.
ולמי שתהתה, ביצי "חופש" זהו אכן מיתוס. פרטים בכתבה המעולה הבאה: http://tinyurl.com/cxkcyw
בואו נשחרר את בעלי החיים האחרים לנפשם. תזונה טבעונית מיישמת את עיקרון השחרור.
""טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. מבחנו המוסרי האמיתי של המין האנושי, המבחן הקודם לכל המבחנים כולם (ומסתתר הרחק מן העין), הוא מנהגו של האדם במי שנתונים לחסדו: בעלי החיים. בזירה הזאת נחל המין האנושי מפלה גמורה; מפלה גמורה כל כך, עד שכל המפלות האחרות אינן אלא נגזרותיה"
(מילן קונדרה, הקלות הבלתי- נסבלת של הקיום)
בתור צמחונית שצורכת ביצי חופש אני מעלה כאן שאלה -
האם יש לנו הדרך לוודא כי אכן "לחופש נולדו"?
הבנתי מחברה מבינת עניין ודבר שלא כך הוא המקרה בכל אלו המתהדרים במתן אמנציפציה תרנגולית על גבי אריזותיהם...
בתור ילדה בת שנתיים הייתי עדה לקטילת קרפיונים ונעשיתי צמחונית עד היום-וזה היה מזמן מזמן...
אולי במקום צקצוקי לשון שיהפכו תוך זמן קצר למצמוצי עצמות הפולקע-תקחו החלטה ותפסיקו לצרוך בשר ועוף?
לפחות, כדאי שתשקיעו ממש מעט ותרכשו רק ביצי חופש שהוטלו על ידי תרנגולות הרועות בשטחים פתוחים. הן מזינות וטעימות פי כמה.
חדה זאת אכן המילה הנכונה.
נהניתי לקרוא את הניואנסים שבכתיבה שלה ובשפה שלה בראיון עצמו.
נכון.
אגי משעול מדויקת וחדה
ויש הרבה עצב בשורות הללו, של השיר שלה, וגם של הראיון.
מזעזע!