
בהמשך לסיפורי הקודם רגע של חלום, מביאה בפניכם המשך...ברקע השיר I'll put a spell on you
חזה של בֶּת עלה וירד חליפות, נשימותיה עמוקות וסדורות. יותם גחן לעבר פניה , שפתיו רפרפו קלות על עיניה. הוא מזג לעצמו כוס סודה מהמיני בר שעמד בפינת התא והתרווח בכורסת העור. יותם לא הסיט מבטו מבת, מוחו הקודח החל בפענוח חידת חייה של בת.
בת פקחה את עיניה ונתנה מבטה ביותם. בלחישה החלה לספר את הקורות אותה מהסוף להתחלה.
.................................................
רצתי ורצתי, כאחוזת אמוק. לא יודעת אנה אני רצה. לא ראיתי ולא שמעתי דבר. המכוניות הנוסעות נראו לי כמו מכוניות בלונה פארק והאנשים כדמויות קרטון. שלטי החוצות המוארים צבעו את החושך החורפי באלפי גוונים, מה ששיווה לחורף בחוץ מראה צבעוני וריח של עוד, בניגוד גמור לחורף חיי. לרגע חזר אלי החלום - שם בסוכה וגשם זלעפות ניתך משמיים, אני עומדת מביטה באבא המוריד את קישוטי הסוכה, חיוך על פני, ריח האדמה הרטובה עולה באפי ואני שיכורה מהאויר הצלול בנחיריי.
הרגשתי קלה, כאיילה מקפצת בין הטיפות, גומעת מרחקים לשום מקום..... לאן אני רצה ?.....ממנו והלאה. ידעתי, לא עוד ! הגשם ניתך בעוצמה, כמו דמעותי שמצאו להן פורקן. פני נשטפו בדמעות מהולות בטוהר הגשם ואתם האיפור. טעמתי את דמעותי ולא מלוחות הן. השמלה הדקיקה נדבקה לגופי, ציירה את דמותי יחפת הרגליים, הדגישה את חיטובי גופי הבליטה את אגסיי הזקורים. בבואתי ניבטה אלי מחלון הראוה הסמוך. ידעתי...כך אני רוצה אותי, זכה וטהורה כביום היולדי, ללא איפור ומסכה ללא קישוטי סוכה, רק אני לעצמי. מה את עושה כאן בארץ נוכריה....קול בי שאל. השני מיד השיב....תועה וטועה, שובי חזרי לביתך מולדתך ! לארץ בה שוכנת הרוח, יוצרת יצירה בחימר ובצבע.
הרמתי פני לשמיים, הבכי הפך לצחוק גדול. כך עמדנו אני ועצמי, התחלנו לרקוד את הגשם כשהברקים האירו את חורף חיי.
מוזיקת "נשמה" בקעה מהבר בפינת השדרה השביעית עם 57 . נכנסתי התיישבתי והזמנתי לי גביע יין. "הרי את מכושפת לי"....מילותיו הלמו ברקותי. לא עוד !... מהלילה...הרי אני מכושפת לעצמי ! הרמתי כוסית לשארית חיי.
.
כל הזכויות שמורות לפנינה ס.
. |
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה ארנון...אוהבת את התגובה !!!
תודה ריקי !
תודה יקירתי !
תודה !
תודה טאקי 1
בועז....
טרם חויתי ריצה בגשם במנהטן.....אבל מי יודע, אולי עוד יצא לי
צביקה
אתה פיכח עדיין ?
שובב אתה, אתה שובב....
משום מה מתנגן לי השיר.....שמפאת גילי המופלג שכחתי את שמו....
המון תודה סיגי.
ממש מתאים.....פשוט נפלא.
מנסה למצוא את הקליפ ב- YouTube
לצערי ללא הצלחה.
ושוב תודה לך סיגי !
פנינה יקרה,
כוכב מכושף למילותייך הסוחפות..
זה בעיקר מה שעלה לי בראש למקרא מילותייך.. \
מילים: אהוד מנור
לחן: רמי קלינשטיין
ורק היא עמדה בדרך ברגליים יחפות
בבגד ספוג מטר ובנשימה נרגשת
לוגמת מים כמו ברושים ורקפות
חיוך של קיץ שנקרע מקיר בית הקולנוע
התעופף וחג מעל ראשה כמו עפיפון צולל
ואז היא צחקה פרשה זרועותיה
וכך עמדה בגשם הנופל
כל האנשים בחלונות
התבוננו בחיזיון המקומי
תמיד היא משתגעת
עד שהיא נרגעת
בגשם
תמיד בקיץ היא הייתה אבק פורח
ובשמש ריחפה על פני הרחוב כמו צל עובר
ובלילות הסתיו חלפה מוכת ירח
כמו רוח רפאים ברעם הגובר
פתאום התחיל גופה לנוע במיקצב הגשם
והבגדים הרטובים נשרו מעל גופה
והיא היתה יפה
כל כך נואשת
כשהיא רקדה שם עירומה עם הסופה
כל האנשים בחלונות
התבוננו בחיזיון המקומי
תמיד היא משתגעת
עד שהיא נרגעת ,בגשם..
את מותחת אותי...
נהדר להרים כוסית
לכבוד חיינו. לחגוג
את השחרור והחופש,
לזכור שאת הדקה הבאה
אף אחד מלבדנו לא ייצור.
מאד קל לשכוח את זה בשטף.
כישפת אותי עם הפוסט הזה ....כולו רווי אלכהול
מזי
*
תודה פנינה על שחידדת את העובדה.
החיים הם מאוד מאוד יפים.
מקסים!
איריתה
הרי אני מכושף לך יפיפיה
כוכבת
קסום...
הבחירה תמיד בידינו
לחיי הבחירות הנכונות של חיינו.
התאהבתי בבת אני מבינה שהיא הדמות
המרכזית בעלילה אז היא מכשפת את
הסובבים....מחכה להמשך אוהבת את הכתיבה
שלך ממני באהבה רינת
השיר הזה והכתוב שלך ברקע או ההיפך עשו לי את זה חזק הערב, אני יוצאת לבלות
אאא
רונית
כתוב נהדר!
תודה!
*
הרמתי כוסית לשארית חיי.
לחיים !
הטקסט הזה מכושף בתשוקה וחושניות :)
יפה הכתיבה פנינה..
מכושפת, מכושפת, מכושפת...:)*
לחיים
מכושפת את
לחיים !
שבוע טוב
*
"הרי את מכושפת לי"....מילותיו הלמו ברקותי.
לא עוד !... מהלילה...הרי אני מכושפת לעצמי !
הרמתי כוסית לשארית חיי.
.
כוסית לחיים, לחיי היום הראשון של שארית חייך!!!
לחיים!!!
ל ח י י ם
כוסית של ליקר אגסים....
love