התיזה המרכזית של ד''ר ששון -לוי

שוק השכר

צבא

פוליטיקה

אלימות נגד נשים

הסיבות העיקריות

מעמד האישה הדתית בישראל

אנחנו נרצה לעמוד על מעמד האישה בישראל מהזויות הבאות :

שוק העבודה

חקיקה , פוליטיקה וצבא

אלימות

( יש עוד תחומים רבים – תרבות , ספורט , דת וכ'ו – אי אפשר להתיחס להכל )

[ למעלה ]

התיזה המרכזית שלה : למרות שהתודעה הפמינסטית  בארץ מתגברת – הפער אינו משתנה בצורה מהותית . יש או עמידה במקום או רגרסיה .                          

 התחום היחיד בו יש נקודות אור רבות – הוא חקיקה .

ב -12 השנים האחרונות התקבלו חוקים רבים בנוגע למעמד האישה .

1) חוק שיויון הזדמנויות בעבודה 1988– אפליה בנושא מין הורות , דת, העדפה מינית , השקפה , מפלגה וכ'ו . אם הייתה אפליה , המעסיק צריך להוכיח שלא הייתה אפליה .

2) חוק יצוג הולם הדירקטוריונים ציבוריים 1994 – הייתה העדפה מתקנת . זה הגיע אחרי שנים שהיו חוקים שהקלו על נשים בקבלה לשוק העבודה .חוקי שויון לא מכניסים נשים למערכת , אם רוצים שויון במציאות , צריך העדפה מתקנת . הרעיון הוא שהחוק יהיה ערובה לשויון .

3) ביטוח לאומי לנשים העובדות במשק ביתן 1994  - לא שהבית הוא תחביב והנאה , אלא שיש לזה ערך של עבודה . נשים יכולות לבטח את עצמם כאילו הן עובדות .

4) אליס מילר 1995 – אפשרות של נשים להכנס לקורס טיס וחובלים .

5) חוק נגד הטרדה מינית 1998 – מגדיר את ההטרדה , חובה לתלןת כרזות , המעסיק הוא הנושא באחריות .

6) חופשת לידה גם לאב 1998 –  עובר שינויים היום .

7) חוק שויון זכויות האישה  2000 – חוק שלא קיבל יחסיציבור משמעותים , לא ברור מה הוא מחדש .

8) חוק שרות שווה בצבא 2001 – נשים יכולות לשרת בכל מקום בצבא ( ולפי צורכי הצבא ) .

הרעיון הוא לשנות את החקיקה שתהיה לנשים יותר אפשרות להיות נשים וגם עובדות וגם בצבא וכ'ו .

החקיקה לא משנה את המציאות לבד , היא צריכה לבוא יחד עם שינויים רבים .

 יש עדיין חוקים שמהווים אפליה כנגד נשים :

1) חוק בתי הדין הרבניים – שומר על מעמד נחות של נשים בנשואין וגירושין . גבר יכול לשאת יותר מאישה אחת, אישה לא . גבר לא חייב לתת גט למרות שיש יותר ויותר כוח להכריח את הגבר  – יש אי סימטריה כלפי הנשים במסגרת העולם הדתי.

2) חוק ההפלה – בהריון לא רצוי אפשר לעשות הפלה אם : הריון מחוץ לנישואין , לוקחת תרופות שעלולות להזיק, מתחת לגיל 18 ומעל גיל 40 . נוצר מצב שנשים צריכות לשקר כדי להפיל .

3) חוק יסוד כבוד האדם וחרותו – לא מציע זכויות שוות לנשים , כי חששו שהדתיים לא יצביעו לחוק.

רוב החוקים שקיימים לא באים לידי ביטוי בשטח בדרך כלל .

[ למעלה ]

שוק השכר                                   

הפערים הולכים וגדלים בעיקר בגלל גורמים גלובליים :

בסקטור הציבורי פער של 25% , בסקטור הפרטי עד 50%

נשים בשוק העבודה :

דרגות נמוכות 71%

דרגות ביניים – 50%

דרגות גבוהות – 36%

שכר לשעה :

גברים – 46.9

נשים – 36.3

בהוראה : גברים – 8062 ש'ח בממוצע

             נשים – 4866  ש'ח בממוצע

בכל הסקטורים , הנשים הן הרוב בשכבה הנמוכה , והגברים הם הרוב המוחץ של השכבה העליונה . הם הנמהלים, הקובעי מדיניות , עובדים יותר .

דוגמא קלאסית : אקדמיה- מי שגומר דוקטורט , צריך ללכת לחו'ל לפוסט דוקטורט . זה בעיה כי הנשים של הגברים היו לוקחים אתת הנשים עימם לא משנה מה עושה האישה , וכן מה קורה עם הגבר שצריך ללכת אחרי אישתו לחו'ל ...

משכורת הגברים נחשבת משכורת משפחתית , ושל נשים היא משכורת שניה .

ההשלכות: נשים יותר עניות , קשה להן להגיע לעצמאות כלכלית, לא מתקדמות בדרגה , מקבלות פנסיה נמוכה יותר( נשים זקנות הן הכי עניות ).

[ למעלה ]

צבא                                

גיוס חובה לנשים – שווה .

אבל- בצבא יש משמעות מרכזית למין  , גורם מארגן ראשוני.  הכל שונה – וחלוקת התפקידים מאד ברורה.

יש בצבא יצירה של מציאות מאד דיכוטומית ןבינארית – בין גברים ונשים . בצבא – יש שידור ברור של העדפה לנשים . יש שיעתוק של זה למציאות האדרחית . הוא מייצר סטריאוטיפים ומנציח אותם .

מלמדים אותנו שהנשים חלשות יותר . הנשים – כקטגוריה  נחשבות כלא מנועות .

 [ למעלה ]

פוליטיקה                

התחום הכי תקוע :

1920 – 10% נשים , מאז זה לא עלה !!!!

בפוליטיקה מקומית – אין יצוג לנשים !!!!בצרפת , אנגליה , סקנדינביה – יש יצוג משמעותי לנשים .

אין שום העדפה , אין שיריון מקומות .

היום יש 14 נשים בכנסת .

למה זה כך ?

  נשים לא משרתות במטכ'ל , וזה מונע קידום .

 עליה למפלגות הדתיות – אין נשים דתיות בכנסת .

 פריימריס – צריך כסף , ולנשים אין ...

 אם נשים לא חלק מתהליך קבלתההחלטות – אין להן יכולות להשפיע בצורה משמעותית .

[ למעלה ]

אלימות נגד נשים                      

 סטטיסטיקה :

  200 אלף – נשים מוכות .

1 מכל 4 נשים בהריון – היא מוכה . הן קורבנות להרבה יותר הטרדות ואלימות.

 כ- 15 נשים נרצחות כל שנה .

 הטרדה מינית – 34% נשים בשרות המדינה , ב- 84.

                        92% - מהנשים במשטרה  הוטרדו  ב- 2001 .

  הטרדה מינית על אישה נשואה מצד בעלה – אין אכיפה של הדבר אלא אם כן זה מלווה באלימות נוספת.

 סחר נשים – 3000 נשים מוברחות כל שנה , 30% מהן – לא יודעות שיעסקו בזנות .ומי שיודעת – לא יודעת על התנאים.  יש אפשרות לסרסורים לפעול בצורה יחסית קלה .

[ למעלה ]

הסיבות העיקריות            

חברה דתית

 חברה מיליטריסטית

 חברה מאד משפחתית

[ למעלה ]

מעמד האישה הדתית בישראל / ד'ר דבי וייסמן , מנהלת מכון כרם                          

מחלוצות הפמיניזם הדתי בארץ . המאה ה- 20 היתה מאה של מהפכה במעמדה של האישה הדתית באורטודוקסיה . זה נכון גם לגבי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים . בתחילת המאה , הנרייטה סולד רצתה ללמוד ב- JTS  , ולא נתנו לה . היום יש יותר מ- 50% נשים הלומדות לרבנות .

 בעולם האורטודוקסי , יש התקדמות נושא .

"קולך" – הוקם ב-1998 , היו בכנס הראשון כ- 15  משתתפים , ב- 2001  היו כ-  1200 .

בראש התנועה עומדת – חנה קהת .

מה קרה ? מה הביא לשינוי ?

מספר עקרונות ראשוניים –

1. " זכר ונקבה ברא אותם " – המצב הרצוי הוא של שויון . חוסר השויון הוא קללה " והוא ימשול בך" –  צריך לפעול לתקון עולם .

2. היהדות היא דינמית , יש שינוי והתפתחות כל הזמן .

3. כל רעיון וכל תנועה שמעודדת קידום של זכויות האדם , צריכה להיות " כבדהו ".

לימוד :

תלמוד ירושלמי : ר' אליעזר בן הורקנוס מבטא ביטוי חריף  כנגד לימוד תורה לנשים  " ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים  " .

נשים לא היו יכולות לא לדעת  הלכה בעולם היהודי . אבל , הלימוד לא נעשה בצורה ממוסדת , אלא דרך האם והמשפחה . לימוד תורה כמצווה לא חלה על נשים . 

1450 – המצאת הדפוס הביאה לכך שנשים יכלו להשיג ספרים וללמוד .

רמב'ם , מאה – 12 :

פותח פתח לפרש את האיסור אחרת . אומר " רוב הנשים אין דעתן להתלמד " , על תורה שבכתב אמר :  " אם לימדה , אינו כמלמדה תיפלות " .

פרישה -  הר' פלק , מאה 16 :

אם האישה יוזמת , היא יכולה ללמוד כיון שזה מעיד על בשלותה .

מאה -18 :

בעקבות ההשכלה , החלו לקלוט בנות למסגרות הלימוד הסטנדרטי .

הרש'ר הירש – הוא מהראשונים שיסד בתי ספר לבנות ובתי ספר מעורבים . מעודד לימוד של דינים לנשים . הוא רואה בזה ערך דתי . הרבנים במדרח אירופה לא הרגישו שזה רלוונטי להם , הוא היה בגדר של "מציל משריפה " – מציל את היהדות מהשריפה , ולכן הוא יכול לוותר על עקרונות הלכה . הם פסלו את מפעלו של הרש'ר הירש . אבל, גם במדרח אירופה , החלו בנות יהודיות במאה ה- 19  ללמוד .

התופעה הפשטה גם במעמדות נמוכים יותר , וזה הפך להיות ערך כלכלי . מי שידעה שפה נוספת ,מי שלמדה קצת – יכלה לעבוד ולהיות התמיכה הכלכלית של המשפחה . הלימוד הזה כלל קריאה של ספרות שבה נחשפו אל מונחים כמו אהבה , רומנטיקה וכ'ו .

בשנת 1903  :

בכנס רבנים , היתה אמירהשל ר' מנחם מנדל לנדאו,  על כך שהבנות סופגות תרבות רעה . הוא הציע להקים בתי ספר יהודיים לבנות , כדי שהן לא ילכו לבתי ספר לא יהודים .

1917 - שרה שנירר,  ילידת קרקוב , גדלה בבית דתי כתופרת. לא למדה כ'כ הרבה . עברה לגור בוינה המלחמת העולם ה- 1 . היא נחשפה אל תלמידי הר' הירש , וכשחזרה לקרקוב ייסדה את "בית יעקב" .

( בית יעקב = אלו הנשים שעמדו במעמד הר סיני ) .

התנועה התפשטה מאד מהר , התחיל ב- 25 נשים , וגדל ל- 40 אלף בנות בתחילת מלחמת העולם השניה.

עד אמצע המאה ה- 20 , לא היה זרם שלא היו לו בתי ספר לבנות.

המנהיג הרוחני , הוא החפץ חיים :

אי אפשר לסמוך על כך שהאישה תלמד מהבית, אלא כורח המציאות של החברה בכלל מביא את הלימוד לנשים למדרגה של " מצווה גדולה " .

בית יעקב – שהיה מהפכה בראיה של הנשים בעולם הדתי , הוא היום סמל לשמרנות .

שנות ה- 40/50 , הנושא רדום .

שנות ה- 60 , חזרו לנושא בעקבות המאבק הפמינסטי הכללי.

סאלי פריסנד – האישה הרבנית הראשונה , 1972 .

הרבנית הקונסרבטיבית הראשונה – בשנות ה-80 .

בעולם האורטודוקסי :

טוענות רבניות – בין עורכת דין ועובדת סוציאלית . כמו כן , הן לומדות המון גמרא ופסיקה .

נשים העונות על שאלות הלכתיות בנושא טהרת המשפחה .

הדבר הטיבעי – לימוד כשרות , שבת – ואם מוסיפים לזה את דיני אכלות , יש לנו לימוד לרבנות .

הדבר – פריחה של מדרשות לנשים .

היום – שמחות לבנות הן מאד מקובלות –  שמחת בת , בת מצווה .

דבר נוסף – המקום של הנשים בבית הכנסת : דרשות, קריאה בתורה בשמחת תורה , ריקוד עם הספר תורה .