כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
בצומת
בּצוֹמת שֶׁבֵּין לִהיוֹת אוֹ לא לִהיוֹת הייתי גונבת הוֹוֶה מְצַיֶירֶת בְּקַוִוים עַתִיד בִּדְיוֹ אִינדִיאנִי על פִּי עבַר מְפוּקְפַּק
אז רָאִיתִּי חֲצוּבַה עַל אֶבֵן אִימְרָה פּוֹרֶטֶת עַל נִימִים חַסוּמִים קוֹרֵאת לְך הָזַר לִבְטוֹח בּכּוֹחוֹ שֶׁל בּוֹרֵא מֵאוּמַן
כִּי תַּמְרִיא לַשׁוּט עַל פּנֵי יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת לְהַאִיר ימִּים וְלֵילוֹת
וּבְשׁוּבְך אַדָם מִמַּסַע חֲיֵי שׁנוֹת בּטֶרֶם יִרְחַק הַיוֹם בּוֹ צִלְלֵי אַרְגַּמָן יְפַזְזוּ בִּרְקִיעִים עֲלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים
בַּה בְּשַעָה שֶׁהַיוֹם נוֹטֶה לִּשְקוֹע תָּסוּר אַדָם לְמִּשׁכַּבְך וְלא תִּשְׁעֶה עוֹד לַּצוֹמֵת וְלא תַּשְׁהֶה עִיתּוֹתֵיךָ וְלא תַּחֲמוֹק מֵרֵעֵיךָ וְתָּעֵז
וּבַחֲלוֹף הָעִיתִּים תְּגָלֶה אֶת מַּלְכּוֹדֶת הַמְצִיאוּת נִנְעֶלֶת בְּקוֹנְסֶפּצִיָה חִינּוּכִית נְפוֹצָה מּעוּצֶבֶת מִּפְּרוּדוֹת תּוֹפֶפֶת בּצֵל הַצוֹרֶך הַפְּנִימִי כַּמִּתְבּוֹנֵן הַטָּעוּן בַּצוֹמֵת |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי מירה,
כתיבה מופלאה יקירתי, לעיתים אדם מרגיש שהוא נטוע בשביל חיים שכ"כ היה רוצה לשנותו, הוא מחפש אחר הצומת שתוביל אותו לדרך משנית, שונה, מגוונת, אני חושבת שעל אדם לחשוב היטב לאן הוא בוחר ללכת כשעודו בצומת ולהיות שלם עם בחירותיו, רק כך יצלחו דרכיו, אחרת אם מצד אחד יבחר בשביל אותו בחר ותוך כדי הלך מחשבתו יהיה נתון לשביל האחר, הרי שלעולם לא ימצא את שביל חייו שיסב לו אושר..
לפעמים אנו טועים בשביל אתו בחרנו ללכת, לכן מעת לעת חשוב שנעשה חשבון נפש ובמידת הצורך לא נפלחד למצוא בתוכנו את האומץ והתעוזה להתחיל מחדש ולחפש אחר השביל הנכון.. עבורנו !
כתיבתך נגעה עמוק בנפש וריגשה עד מאוד, יש בתיאורייך הכל מרגע מושלם של הווה, מתחושת התחבטות טהורה של הנשמה, לעיתים צתחושת אובדן, לעיתים השלמה, היטבת לבחור את מילותייך ולהעביר את התחושות..
תודה על השיתוף וכוכב של אהבה להאיר את מילותייך!
את אומרת בעצמך את עצמך בשיר
הכל כבר בו וכתוב נפלא וחזק
וכשאת כותבת
"הייתי גונבת הוֹוֶה"
את מפתה אותי להגיד שנכון. העכשיו הוא מלך החמקמקים אבל אפשר לו.
וחוץ מזה זו שורת מחץ מקסימה
איזו הרמוניה נפלאה של מילים !
כמו קול קורא לחזור לתלם
בטרם ידעכו כוכבי ההזדמנוית.
מסע של חיים שלמים עם תובנות.
פשוט נהדר !
כאחת שעמדה יותר מדי זמן בצומת
אני מסכימה כי התעוזה והאומץ
לעבור אותה ממש חשובים.
יפה כתוב.:)
צמתים - הנקודות הכי חשובות של אדם בחיים.
כל צומת היא הזדמנות למפנה, לשינוי, לבחירה ועשייה.
אם רק נעצור - נביט גם לאחור - כי רק מפרספקטיבה של זמן
ניתן לראות שינוי או צורך בשינוי.
הצמתים הן תמיד בין להיות לבין להיות.
ואין אף דרך שהיא נכונה או בטוחה כשעומדים בצומת...
גם לא בדיעבד
מירה,
דווקא אני בעל לא ללכת בתלם, לפעמים כשהולכים ליד מצליחים לראות מראות אחרים ומבינים דברים