כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    ציפי לבני - כרוניקה של לעג ידוע מראש

    44 תגובות   יום ראשון, 26/10/08, 09:32

    נדמה שמרגע שטמנת את ידך בצלחת הפוליטית, הדימוי הציבורי שלך יצנח. רק לפני שבועות ספורים הציגו לנו מכל עבר את ציפי לבני והתרבות השלטונית החדשה, ציפי לבני טהורת הכפיים, צפי לבני שרוצה לקבוע סטנדרטים חדשים בפוליטיקה המקומית.

     

    ציפי לבני בקושי החלה את דרכה בגישושים אחר הקמתה של ממשלה וכבר הפכה למטרה ללעג ולקלס של עיתונאים רבים. הנה במקום ניקיון הכפיים ובמקום ההצהרות על פוליטיקה אחרת, אנו מקבלים שוב את הפוליטיקאי שיעשה הכול על מנת לדבוק לכיסאו, הפוליטיקאי שכול מה שמעניין אותו זה לשרוד פוליטית ולא משנה באיזה מחיר. על פי התפיסה הזו, לבני תשב גם עם השטן עצמו להרכיב קואליציה.

     

    אבל לבני איננה רוצה להצטייר ככזו, היא לא רוצה להיתפס בתחילת דרכה כמי שנכונה להתקפל מכל עקרונותיה וכמי שמוכנה לוותר על יושרה בשם התפקיד. לכן לבני תתייצב הבוקר לפני האומה ותודיע שבשל דרישות מוגזמות וחוסר הנכונות של ש"ס להתפשר, למרות שזו איננה העת הראויה לכך, שעת משבר עולמית ושעה הדורשת מאמץ משותף, היא לבני נאלצת להודיע על כישלונה וקוראת להקדים את הבחירות.

     

    אבל ראו איזה פלא, גם החלטתה שללבני להקדים את הבחירות ולומר קבל עם ועדה כי בתנאים הנוכחיים לא ניתן להקים קואליציה שהיא מוכנה לשבת בראשה, תוביל את הפרשנים השונים למסקנה אחת. לבני נכשלה, כל חוסר ניסיונה עלה, היא לא ידעה לקיים משא ומתן, אפילו אחרון הפוליטיקאים, ובוודאי מופז היו מצליחים להשיג יותר מש"ס והיו לבסוף מצליחים לאלף את החיה.

     

    כך אנו עדים לתהליך העובר באופן קבוע ותקופתי על כל מי שבוחר לנסות להקים ממשלה בישראל, על כל מי שמנסה ליצור קואליציה במערכת הפוליטית המתפוררת שלנו, טוב הוא לא יכול לצאת מזה. לא משנה מי הוא הפוליטיקאי, לא משנה מה הן כוונותיו, המערכת הפוליטית הישראלית בשילוב של מערכת תקשורתית צינית ולעגנית מבטיחות את כישלונו של נבחר העם, מבטיחות את ירידת קרנה של הפוליטיקה הישראלית בעיני הציבור והחמור מכול מבטיחות את המשך ביסוסה של התחושה שאין מנהיג ואין מנהיגות.

     

    הפוליטיקה הישראלית היא שדה קטל, בין תקשורת עוקצנית הנהנית לקרוץ לציבור מעל לראשם של הפוליטיקאים ובעיקר לצחוק על חשבונם, לבין מערכת פוליטית שאיננה מאפשרת פשוט להיבחר ולהקים ממשלה, כל אדם מוכשר כל שיהיה שנכנס למערכת הזו, סופו שיצא חבול, עלוב ושפל.

     

    הפרשנים יסבירו לנו תמיד עד כמה קטן שיעור קומתם של הפוליטיקאים הישראלים ויחלמו על פוליטיקאים מהזן האמריקאי

    שלכאורה חייבים להציג את דעותיהם ואומרים מה הם חושבים בנושאים מהותיים ולא ממלאים את פיהם מים. למי אכפת הסיבות לכך, למי אכפת שהמערכת שלנו שונה מהותית, תרבותית וקודם כול מבנית מהמערכת הפוליטית האמריקאית. אנחנו רוצים פוליטיקה של הצגה, אנחנו רוצים ניצחון ברור, אנחנו רוצים להצביע למפלגה או לאדם ושבבוקר לאחר הבחירות נדע שהוא נצח, שהאדם שבחרנו יכול לגשת לנשיא ולקבל את ברכתו, אנחנו רוצים מישהו שיקבל החלטה ויחתוך ולמי אכפת מן העובדות שבמערכת הפוליטית הישראלית כול התחייבות לבוחר היא מראש בטלה, בשל הצורך להקים קואליציה, למי אכפת שהכישורים בשביל לשרוד בפוליטיקה הישראלית הם שונים במהותם, למי אכפת? העיקר ההדר והטקס.   

     

    במקום זו אנו תקועים כך נדמה לנו עם פוליטיקה של פשרות, שחיתות, להטוטים. במקום זה אנחנו תקועים עם פוליטיקאים קטנים, נטולי שיעור קומה, אפורים ותאווי כסא. כאשר התקשורת מחזקת את כול אלו על ידי הפיכתם של כל התהליכים הפוליטים לתלויי אישיות. אין סיבות על , אין גורמים עקרוניים, אין את המורכבות של יצירתה של קואליציה, כל מה שיש זה רגשות אנושיים, קטנוניות ומשחקי כבוד. הפוליטיקה מוצגת תמיד, כקרב על האגו, כמאבק על שררה ומשרה.

     

    מהבחינה הזו תוכניות הריאליטי הטלוויזיוניות החמירו את התופעה בשנים האחרונות. כי הרי הריאליטי הוא בן דמותה של הדמוקרטיה. אנשים הסגורים יחדיו במקום מבודד וצריכים לעמוד בכל מיני אתגרים ושמטרתם היחידה היא לשרוד עד הסוף. להישאר שם, להחזיק מעמד, להיות במרכז תשומת הלב עד היום האחרון. לזכות בכסא. כמו הפוליטיקאים הם תלויים בחן שלהם ובחסדיו של הקהל.

     

    כי זו טלוויזיה דמוקרטית במיטבה, אתם קובעים מי ישרוד, מי יישאר, מי יזכה בכסא. הטלה ריאליטי היא התגלמותה של הדמוקרטיה. מאבקם של אנשים שונים על אותו רגע תהילה נכסף ולנו יש את זכות הבחירה. כמו בריאליטי הכול הוא אישי, שאלה של אישיות ושאלה של אופי ולא שאלה של עקרונות. הכול הוא הצגה, הכול הוא העמדת פנים.

     

    הטלה ריאליטי מגדירה מחדש את היחס שלנו למשטר בו אנו חיים היא מייצרת דימוי חדש של הפוליטיקה ומעמידה אותו כמשחק נחות, כקרב על תשומת הלב ועל אהבת הקהל, כל מה שצריך לדעת זה לשחק נכון ולבחור את הדמות הנכונה. אולי אף יותר מכך, פה לא צריך לבחור מי ישאר אחרון אלא את מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות, אפשר לבחור מי ילך הביתה.

     

    הצרה היא שבעוד שאת תוכנית הריאליטי ניתן להעלים בלחיצת כפתור, הפוליטיקה היא איתנו כאן לעד וחורצת את דמותנו העתידית ואת גורלנו. הצרה היא שפוליטיקה איננה משחק ואיננה רק מאבק על כסא, הצרה היא שהפוליטיקה שלנו היא יותר רצינית ויותר מדי חשובה מכדי שנהפוך אותה לדימוי של הישרדות והיצמדות לכסא.  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/11/08 08:01:


      אני לא בטוח שכל כך להעלים את הריאליטי בלחיצת כפתור

      לפי דעתי מדובר במשהו הרבה יותר מסוכן ממה שחושבים

      מאחר והוא אינו נראה מזיק

      הריאליטי נראה תמים . מקסימום נחות אבל לא יותר מזה

      עורכי התוכניות הללו עושים כל שביכולתם למשוך צפייה

      ולעזעזל הערכים החשובים באמת .

      מי צריך אותם. צריך למכור טמפונים עכשיו .

       

      איננו יודעים את דיעותיה של ציפי לבני וכנראה יש לה סיבה למה

      היא לא אומרת אותה

      ייתכן כי היא אדם נשגב אך ברגע שתתחיל לדבר הצופים יגלו אותה

      כאדם עדין מדי (ראה מקרה עמרם מצנע) ויפסלו אותה

      ייתכן והיא פשטנית כמו פוליטיקאים אחרים הנוהים אחרי דעת הקהל

      ואינם מוכנים להסתכן באמירת האני מאמין שלהם מחשש פן יבולע להם

      יוצא מן הכלל הוא מאיר שטרית אשר אומר בגלוי את דעותיו

      ואולי בגלל זה הוא לא הצליח להגיע אל פסגת הפרמידה

       

        30/10/08 13:07:

      צטט: דניאל זיסקינד 2008-10-29 08:51:23

      מולי,  תודה על הפוסט המעניין המעורר כל כך הרבה תגובות מעוררות מחשבה.

      תגובתינו שלנו האישית והתקשורתית לתוצאה של אי הרכבת הממשלה, היא היא הכרוניקה הידועה מראש.

      הבקורתיות, ההישגיות, הפרגמטיות  וגם הציניות, המאפיינים את החשיבה שלנו הישראלים, מכתיבה לנו את ההתייחסות אל האירועים ואל לבני. אמריקאים, גרמנים, אנגלים ואחרים היו מפנים את החיצים אל אותה מפלגה שמשכה והציבה דרישה בלתי אפשרית מבחינה פוליטית ובעיקר מדינית. ברור לכל בר דעת ללא קשר לשיוכו המפלגתי, כי הצהרה פומבית בנוגע לירושלים פירושה סירוס מוחלט של ישראל. לא זכורה דרישה אבסורדית דומה מצד מפלגה רצינית בהיסטוריה של היחסים הבין לאומיים. כאן חרגה ש"ס ממיקומה הסקוריאלי החברתי ובציניות גררה את ישראל למערכת בחירות בזבזנית בעיתוי גרוע. היא פשוט העריכה, כי לא תיפגע מהמהלך מפלגתית או אפילו אישית. גם אהבת ארץ ישראל לא הייתה כאן.

       

       

        29/10/08 08:51:

      מולי,  תודה על הפוסט המעניין המעורר כל כך הרבה תגובות מעוררות מחשבה.

      תגובתינו שלנו האישית והתקשורתית לתוצאה של אי הרכבת הממשלה, היא היא הכרוניקה הידועה מראש.

      הבקורתיות, ההישגיות, הפרגמטיות  וגם הציניות, המאפיינים את החשיבה שלנו הישראלים, מכתיבה לנו את ההתייחסות אל האירועים ואל לבני. אמריקאים, גרמנים, אנגלים ואחרים היו מפנים את החיצים אל אותה מפלגה שמשכה והציבה דרישה בלתי אפשרית מבחינה פוליטית ובעיקר מדינית. ברור לכל בר דעת ללא קשר לשיוכו המפלגתי, כי הצהרה פומבית בנוגע לירושלים פירושה סירוס מוחלט של ישראל. לא זכורה דרישה אבסורדית דומה מצד מפלגה רצינית בהיסטוריה של היחסים הבין לאומיים. כאן חרגה ש"ס ממיקומה הסקוריאלי החברתי ובציניות גררה את ישראל למערכת בחירות בזבזנית בעיתוי גרוע. היא פשוט העריכה, כי לא תיפגע מהמהלך מפלגתית או אפילו אישית. גם אהבת ארץ ישראל לא הייתה כאן.

        28/10/08 10:06:

      צטט: gil kerbs 2008-10-27 20:27:18

      אוהב את הכתיבה שלך. כתמיד.

      את ליבני אני דווקא מעריך. ונראה לי שהרבה מאוד מהאנשים סביבי דווקא מעריכים אותה גם כן, מעבר לכל הציניות ששפעה עלינו מהתקשורת בימים האחרונים, דווקא בגלל שהיא לכאורה לא היתה קשורה לכל זה. היא תעשה בשכל אם היא תמשיך בדיוק כך - לא להיות קשורה לפוליטיקה. זה אולי יעלה לה בהרבה דם בזירה הפוליטית , אבל העם יאכל את מי שישחק בבוץ לארוחת בוקר אם ידע שבאמת הגיע פוליטיקה אחרת.

      השאלה היא האם באמת הגיעה כזאת ...

       

       

       

      תודה על הדברים

      אני מסכים אתך שהיא בסך הכול בנתיב הנכון מבחינתה ומבחינת הטאקטיקה שהיא בחרה להפעיל. מהר מאוד עכשיו אנו נכנס לשלב הטלת הבוץ ההדדית והיא מגיעה לשלב הזה בעמדה טובה יותר לדעתי גם מברק וגם מנתניהו במובנים רבים

       

        28/10/08 10:02:

      צטט: מיא 2008-10-27 14:41:53

      צטט: מולי בנטמן 2008-10-27 09:21:45

      צטט: מיא 2008-10-27 07:31:41

      אני ממש לא מבינה בפוליטיקה, אבל ברמה האישית כל המנהיגים - ברק, נתניהו, מופז וגם פרס - נראים לי חלקלקים-ברמות, שקרנים-לעילא, תככנים, אוטיסטים (במקרה של ברק) מגלומנים, מקרים מובהקים של אני ואפסי עוד, אופורטוניסטים, אגוצנטריים, עצבניים. אני בכלל לא מדברת על הפוליטיקה, רק על הטיפוסים. השוו את זה למתמודדים בארה"ב, גם לאלה שכבר נפלו, דוגמת הילארי. הרי כל העניין שם היה מי יצליח להקרין לציבור הרחב יותר חום אנושי ואמפטיה. כאן בישראל זה כאילו לא משנה כלל. להיפך - מי שמצטייר יותר כוחני וארוגנטי ויותר פוץ - לו תהיה המלוכה, כי הרי אנחנו חיים בפוצלנד.

       

      קשה מאוד להשוות בין המקרה האמריקאי למקרה שלנו. שם מי שיבחר לנשיא יקים ממשלה שהיא כולה תפורה במידותיו. הוא יבחר את השרים והוא יעצב את המדיניות. פה בארץ החמה היוקדת אתה צריך לרקוד בכל כך הרבה מעגלים ולרצות כל כך הרבה קהלים שזה הופך לבלתי אפשרי. יש את המפלגה ויש את המתפקדים ויש את הקואליציה ויש את דעת קהל. הפוליטיקה פה היא שונה כמובן גם בגלל פערי תרבות ולכן כל השוואה בינינו לבינם היא השוואה בין יום ולילה. הפוליטיקה הישראלית במתכונת הקיימת שלה לא מאפשרת לדעתי להתעלות ולהיות מעל לרפש ולכן כל מי שימסה להציג את עצמו כמייצג פוליטיקה אחרת (למשל לבני) סופו ידוע מראש.

       זהו, הרפש הזה - כלשונך, וחוסר התוחלת שמשהו ישתנה - הוא מה שמדכא כל כך.

       

       

      הוא גם המטריד ביותר , כי מתוך היאוש צצות המחלות האמיתיות

       

        28/10/08 10:00:

      צטט: איריתה@ 2008-10-27 14:36:17


      פוסט מבריק!

       

      בפעם הראשונה הסמקתי

      אבל אחרי ארבע פעמים אני ממש נבוך

      (:

        27/10/08 20:27:

      אוהב את הכתיבה שלך. כתמיד.

      את ליבני אני דווקא מעריך. ונראה לי שהרבה מאוד מהאנשים סביבי דווקא מעריכים אותה גם כן, מעבר לכל הציניות ששפעה עלינו מהתקשורת בימים האחרונים, דווקא בגלל שהיא לכאורה לא היתה קשורה לכל זה. היא תעשה בשכל אם היא תמשיך בדיוק כך - לא להיות קשורה לפוליטיקה. זה אולי יעלה לה בהרבה דם בזירה הפוליטית , אבל העם יאכל את מי שישחק בבוץ לארוחת בוקר אם ידע שבאמת הגיע פוליטיקה אחרת.

      השאלה היא האם באמת הגיעה כזאת ...

       

        27/10/08 14:41:

      צטט: מולי בנטמן 2008-10-27 09:21:45

      צטט: מיא 2008-10-27 07:31:41

      אני ממש לא מבינה בפוליטיקה, אבל ברמה האישית כל המנהיגים - ברק, נתניהו, מופז וגם פרס - נראים לי חלקלקים-ברמות, שקרנים-לעילא, תככנים, אוטיסטים (במקרה של ברק) מגלומנים, מקרים מובהקים של אני ואפסי עוד, אופורטוניסטים, אגוצנטריים, עצבניים. אני בכלל לא מדברת על הפוליטיקה, רק על הטיפוסים. השוו את זה למתמודדים בארה"ב, גם לאלה שכבר נפלו, דוגמת הילארי. הרי כל העניין שם היה מי יצליח להקרין לציבור הרחב יותר חום אנושי ואמפטיה. כאן בישראל זה כאילו לא משנה כלל. להיפך - מי שמצטייר יותר כוחני וארוגנטי ויותר פוץ - לו תהיה המלוכה, כי הרי אנחנו חיים בפוצלנד.

       

      קשה מאוד להשוות בין המקרה האמריקאי למקרה שלנו. שם מי שיבחר לנשיא יקים ממשלה שהיא כולה תפורה במידותיו. הוא יבחר את השרים והוא יעצב את המדיניות. פה בארץ החמה היוקדת אתה צריך לרקוד בכל כך הרבה מעגלים ולרצות כל כך הרבה קהלים שזה הופך לבלתי אפשרי. יש את המפלגה ויש את המתפקדים ויש את הקואליציה ויש את דעת קהל. הפוליטיקה פה היא שונה כמובן גם בגלל פערי תרבות ולכן כל השוואה בינינו לבינם היא השוואה בין יום ולילה. הפוליטיקה הישראלית במתכונת הקיימת שלה לא מאפשרת לדעתי להתעלות ולהיות מעל לרפש ולכן כל מי שימסה להציג את עצמו כמייצג פוליטיקה אחרת (למשל לבני) סופו ידוע מראש.

       זהו, הרפש הזה - כלשונך, וחוסר התוחלת שמשהו ישתנה - הוא מה שמדכא כל כך.

       

        27/10/08 14:36:

      פוסט מבריק!
        27/10/08 14:36:

      פוסט מבריק!
        27/10/08 14:30:

      פוסט מבריק!!
        27/10/08 14:29:

      פוסט מבריק!
        27/10/08 10:12:

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-10-26 23:57:42

      צטט: מולי בנטמן 2008-10-26 23:24:46

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-10-26 12:15:11

      ... 

      רצח אב הוא אמנם חלק מטאפורי בהתבגרות האנושית, אך למרבה הצער, כאן נלקחה המטאפורה כלשונה, ולא רק את רבין איבדנו ככה, אלא את כל מנהיגינו אנחנו כותשים עד דק (נכון שאין הרבה מה לאבד בימים אלה, אבל זה חלק מאותו מעגל). ילד שאין לו דמות אידיאלית לשאוף אליה לא מתבגר, אלא נותר אבוד, ונדמה לי שאנחנו בשלב הזה בדיוק. 

      הלוואי שהתקשורת היתה נשכנית, לרוב תפקידה מתמצה בלהיות בכיינית וצדקנית.

      נו בסדר השאיפה לרצוח את האב, אבל לפחות שיתנו לנו לשכב עם האם.

       

       

       

       מולי! הומור בטורי הפוליטיקה? שלא לדבר על סקס! 

       

      אולי זה מה שבאמת חסר לנו (לא, לא סקס. הומור בכתיבה הפוליטית).  

       

      אני מסכים לחלוטין הומור זהו מצרך נדיר

       

        27/10/08 10:10:

      צטט: א י ל ה 2008-10-26 21:52:49


      כרוניקה של לעג ידוע מראש.

      זה אומר הכול.

      זה אומר שאין סיכוי לאף אחד, לא משנה מי ומה הוא יהיה, להצליח לענות בהצלחה על הגדרת התפקיד "מנהיג".

       

      זה דומה לבן המתבגר שיש לי בבית.

      לא משנה מה אני אעשה, זה יעצבן אותו.

      אם אני אגיד כן הוא יתעצבן, אם אני אגיד לא, הוא יתעצבן.

      אם אני אלך לאט, הוא יתעצבן, אם אני אלך מהר, הוא יתעצבן.

      אם אני אלבש שחור, הוא יתעצבן, אם אני אלבש לבן, הוא יתעצבן.

      אין לי סיכוי בכלל, כי הוא לא באמת רואה אותי. הוא רואה את הצורך שלו להתעצבן.

       

      ככה גם המנטליות בעם, מראשון העיתונאים ועד אחרון המצביעים.

      או לפחות רובם הקובע.

      לא אכפת להם מי מאייש את הכיסא. הם רק רוצים לזרוק עגבניות.

       

       

       

      כן זו חלק מהמציאות שלנו וזה חלק מהסיבה לשחיקתה של דמוקרטית הנציגים שלנו. אנו בזים לנציגים, אנו זקוקים להם בשביל שיהיה לנו במי להשליך את העגבניות. כמו הבן המתבגר כך גם אנחנו בשלב ביניים התפכחמו מסמכות האב והאם של הדור הראשון ועוד טרם הגענו לבגרות אמיתית, עכשיו אנו עדין בשלב המרד כנראה.  

        27/10/08 10:06:

      צטט: חבר מ1900 2008-10-26 20:40:43

      הקרב  היה  אבוד  מראש

      אף  אחד  לא  קיבל  אותה

      וזה  חבל

      אחרי  הכול  זה  החל  בפרמרייז

      בתוספת  זמן

      ומאז  זה  רק  פגע  בה  יותר

       

       

      למרות שאני לא הייתי ממהר להספידה

       

        27/10/08 10:05:

      צטט: גורדי לצ'אנס 2008-10-26 18:44:37

      הניתוח שלך נכון, כמובן, אם כי אני דווקא שמעתי את יומן הבוקר של גל"צ, ושם כולם היו אשמים בהליכה לבחירות למעט ציפי לבני (כי בכל זאת צריך לאהוד מישהי - או לשנוא מישהו אחר). אבל אנו אכן מושפעים מאוד מהריאליטי, הכול הצגה, וזה נכון גם בנושאים אחרים - משחרור חיילים חטופים ועד עולם הספורט.

       

      במקרה של האילמת חסרת הדעות שנבחרה לראשות קדימה, השפעת הריאליטי הקפיצה אותה למעלה, והיא זו שתוריד אותה. ובעצם, זה נכון לכל המועמדים.

       

      בניגוד לשיטות בארצות רחוקות ובעיקר השיטה לה אנו נושאים עיניים האמריקאית, בישראל הטקטיקה היחידה שהוכיחה את עצמה היא השתיקה. מי שמתחייב לשלל דברים ומי שיוצא בשלל הצהרות סופו שימצא את עצמו נלעג ומושפל בעתיד. לגבי שיטת הבחירות הניסוי הקוד לא צלח כי הוא היה שוגי מראשיתו. השינוי שעשו היה הטעות ולא הרעיון שישראל זקוקה לשינוי מהותי.

        27/10/08 10:03:

      צטט: shulamit 2008-10-26 18:26:42

      ההתנפלות של התקשורת על ציפי לבני מיד עם הישמע ההחלטה של ש"ס שלא להיכנס לממשלה מעוותת את המעשה המפוליטי שהרי " ממשלה עכשיו" היתה רק אחת מן האופציות. בשנים האחרונות, הנשכנות של התקשורת, אצלנו,  מונעת מרהב, מרצון להיראות שנון מבלי שיהיה לכך כיסוי רעיוני. טוב שיש כותבים ופרשנים נשכניים ואף ציניים אך לא טוב שזה הקול של התקשורת כולה.

      בנוסף, רבים מן הכותבים מיצגים אינטרסים של אדוניהם המממנים את כתיבתם. כך דן מרגלית

       " יצא חוצץ " כנגד לבני  וביקר את התנהלותה (" סדר יום"  היום , רשה ב' ). זה אותו החבר לשעבר של אולמרט שהיה לצידו בכל ימי הטלנסקי שלו " מבלי שהרגיש במשהו"  שכעת עובד בחינמון שהוא פמפלט בחירות של נתניהו. בעניין זה נאמר " טול קורה מבין עיניך" לפני שאתה

       מכה במקל על ראשו של האחר. 

      אכן יש מחיר שאנו משלמים על יוהרה ועל עודף אינטרסים המותירים את הקורא בתחושה שכולם בזויים ונבזים 

       

        27/10/08 09:37:

      צטט: איירבוס-max 2008-10-26 17:54:34

      תנחש, מוליק, מי יצא בסוף "גבר" בעיני הציבור?

      עובדיה יוסף, הפרחח עם הפה המלוכלך,

      ש"הכניע" אישה, שהרי ידוע שבנות מינה

      נחשבות בעיניו לצנינים ולחמורים.

       

      תקשורת "גבר גבר"ית

      +

      דרישות לאתנן בלתי מוגבל

      שאת כולנו סוחט עד תום,

      בעוד אלה מאיתנו נהנים מהמחזה של "אישה בלי בייצים".

       

      פשוט בא להקיא!

       

      ש"ס היא תוצר מובהק של השיטה והיא מפלגה שממלאת את התקפיד שהיא קבעה לעצמה בהצלחה ובתחכום. זה שהיא לא בהכרח באמת מסייעת למצביעה אלא נהנית להנציח את הפערים ואת הנחשלות זה כבר סיפור אחר שדורש התייחסות נפרדת.

      חנוך, יותר משאני מפחד מש"ס ודומיה אני מפחד מן היאוש, הציניות והאדישות של רבים מאתנו שהם המסוכנים להמשך קיומנו כמדינה דמוקרטית ראויה.

        27/10/08 09:34:

      צטט: @אורית 2008-10-26 16:19:32


      הכל הצגה ,הכל העמדת פנים ואנחנו הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.

      אנחנו שוכחים מהר מאוד את העוולות של פוליטיקאים וראשי ממשלות כושלים,

      שחוזרים אלינו בהפוכה כל פעם מחדש כאילו משהו ישתנה שם.

      אין פה דמות מופת אחת בפוליטיקה הישראלית,אין מנהיג אמיתי בעיני זו בושה גדולה

      שמצד אחד יש פה אירגונים ובתי ספר למנהיגות ומצד שני אותם פרצופים .

      גם כבוחר,בחירה אישית  איננה מבטיחה שדרכו של הנבחר תישמר בזמן אמת,הרי

      הוא לוחץ ידיים בהתאם לצורך הקיומי שלו כפעיל פוליטי,הוא בשניות יחלק מליארדי שקלים

      לחבור למפלגה כזו או אחרת ומצד שני יחזיק שנים כספים שמגיעים לניצולי שואה.

      ככה היה ככה יהיה,כשירצו ימצאו גם קופת שרצים של ציפי ליבני הצחה והנקיה.

       

      זו בהחלט חלק מהטרגדיה שלנו כאן שאיש לא יכול לנהל את הפוליטיקה שעליה הוא הכריז. תמיד היה צורך בקואליציה בישראל אך הצטמקותן של המפלגות הגדולות הפכו את הקואליציות לבעיתיות יותר, קשות יותר להרכבה ואת הדרישות של השותפות לקואליציה לגדולות יותר.

       

        27/10/08 09:21:

      צטט: מיא 2008-10-27 07:31:41

      אני ממש לא מבינה בפוליטיקה, אבל ברמה האישית כל המנהיגים - ברק, נתניהו, מופז וגם פרס - נראים לי חלקלקים-ברמות, שקרנים-לעילא, תככנים, אוטיסטים (במקרה של ברק) מגלומנים, מקרים מובהקים של אני ואפסי עוד, אופורטוניסטים, אגוצנטריים, עצבניים. אני בכלל לא מדברת על הפוליטיקה, רק על הטיפוסים. השוו את זה למתמודדים בארה"ב, גם לאלה שכבר נפלו, דוגמת הילארי. הרי כל העניין שם היה מי יצליח להקרין לציבור הרחב יותר חום אנושי ואמפטיה. כאן בישראל זה כאילו לא משנה כלל. להיפך - מי שמצטייר יותר כוחני וארוגנטי ויותר פוץ - לו תהיה המלוכה, כי הרי אנחנו חיים בפוצלנד.

       

      קשה מאוד להשוות בין המקרה האמריקאי למקרה שלנו. שם מי שיבחר לנשיא יקים ממשלה שהיא כולה תפורה במידותיו. הוא יבחר את השרים והוא יעצב את המדיניות. פה בארץ החמה היוקדת אתה צריך לרקוד בכל כך הרבה מעגלים ולרצות כל כך הרבה קהלים שזה הופך לבלתי אפשרי. יש את המפלגה ויש את המתפקדים ויש את הקואליציה ויש את דעת קהל. הפוליטיקה פה היא שונה כמובן גם בגלל פערי תרבות ולכן כל השוואה בינינו לבינם היא השוואה בין יום ולילה. הפוליטיקה הישראלית במתכונת הקיימת שלה לא מאפשרת לדעתי להתעלות ולהיות מעל לרפש ולכן כל מי שימסה להציג את עצמו כמייצג פוליטיקה אחרת (למשל לבני) סופו ידוע מראש.

        27/10/08 07:31:
      אני ממש לא מבינה בפוליטיקה, אבל ברמה האישית כל המנהיגים - ברק, נתניהו, מופז וגם פרס - נראים לי חלקלקים-ברמות, שקרנים-לעילא, תככנים, אוטיסטים (במקרה של ברק) מגלומנים, מקרים מובהקים של אני ואפסי עוד, אופורטוניסטים, אגוצנטריים, עצבניים. אני בכלל לא מדברת על הפוליטיקה, רק על הטיפוסים. השוו את זה למתמודדים בארה"ב, גם לאלה שכבר נפלו, דוגמת הילארי. הרי כל העניין שם היה מי יצליח להקרין לציבור הרחב יותר חום אנושי ואמפטיה. כאן בישראל זה כאילו לא משנה כלל. להיפך - מי שמצטייר יותר כוחני וארוגנטי ויותר פוץ - לו תהיה המלוכה, כי הרי אנחנו חיים בפוצלנד.
        27/10/08 00:51:

      צטט: מולי בנטמן 2008-10-26 23:26:53

      צטט: בינה ב. 2008-10-26 12:56:51


      האם באמת נכשלה ציפי לבני?

       

      האם אנו תמיד נחפש את ה "מק-קיין" בכל מנהיג פוליטי, מלווה בשרה פילין מטומטמת שיורה בצבאים, שונאת כל דבר שונה ממנה, מעוניינת להחזיר את תיאוריית בריאת העולם ב7 ימים לתכנית הלמודים ומאידך - משיאה את בתה בת ה 17 הנמצאת בהריון על מנת לכפר על הבושה ( ושכחנו את 155 אלף דולר לתקציב בגדים?)  ומבינה היטב בתיאוריית המרקסיזם היות וביתה משקיף מעבר למיצרי ברינג לעבר אדמת סיביר?

       

      או אולי קשה לרבים מאיתנו להודות שאישה מנהיגה שאינה נכנעת לסחטנות חרדית ( כמה רצה ביבי לשלם  לאלי יישי - מיליארדים? על מנת שלא יצטרף לקואליציה????)

       

      לצערי- כאן נראה לי שהציבור יעדיף דמויית  שרה פיילין המתפקדת כסנשו פנצ'ו של מקיין על פני "הילארי"  עצמאית, דעתנית שאינה  נכנעת ויש לה כבוד עצמי ודיעה משלה   בוכה

      אני נוטה לא להסכים מישהי כמו שרה פיילין הייתה הופכת בישראל לבדיחה מהר יותר אפילו מדוד לוי.

      אנחנו מחפשים משהו שנראה לנו מהודר, נקי ומדבר לעניין, במידה רבה זהו חלק מהקסם שהיה פעם לנתניהו.

       

       

      הקסם של נתניהו?

       

      נו באמת - הוא למד רטוריקה אצל המורה של אופרה ווינפרי בניו-יורק....כשגרנו במנהטן היה שכן שלנו... אז היה צעיר וצבע את שיערו לאפור על  מנת שייראה מבוגר יותר....הוא מטלבייה ומשחק אותה ב"הפוך על הפוך"  אחד מהחברה, אנטי אליטיסט "כאילו"  בדרגת צביעות הגבוהה ביותר....הוא טאצ'ריסט מובהק וכל העניים מצביעים עבורו.פה של כסף

       

      קסם???????????????????????

       

      הקוסם מארץ עוץ שעומד מאחורי הווילון ומעלה עשן ועושה   BOOOOOOOOOOOOOO  קריצה

        26/10/08 23:57:

      צטט: מולי בנטמן 2008-10-26 23:24:46

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-10-26 12:15:11

      ... 

      רצח אב הוא אמנם חלק מטאפורי בהתבגרות האנושית, אך למרבה הצער, כאן נלקחה המטאפורה כלשונה, ולא רק את רבין איבדנו ככה, אלא את כל מנהיגינו אנחנו כותשים עד דק (נכון שאין הרבה מה לאבד בימים אלה, אבל זה חלק מאותו מעגל). ילד שאין לו דמות אידיאלית לשאוף אליה לא מתבגר, אלא נותר אבוד, ונדמה לי שאנחנו בשלב הזה בדיוק. 

      הלוואי שהתקשורת היתה נשכנית, לרוב תפקידה מתמצה בלהיות בכיינית וצדקנית.

      נו בסדר השאיפה לרצוח את האב, אבל לפחות שיתנו לנו לשכב עם האם.

       

       

       

       מולי! הומור בטורי הפוליטיקה? שלא לדבר על סקס! 

       

      אולי זה מה שבאמת חסר לנו (לא, לא סקס. הומור בכתיבה הפוליטית).  

        26/10/08 23:30:

      צטט: mahatma 2008-10-26 13:50:06

      צטט: יובז 2008-10-26 11:22:14

      חבל לי מאוד שציפילי נכשלה במשימת הרכבת הממשלה

      חבל לי גם כי לא בטוח שתהיה לה עוד הזדמנות לכך

       

      אני מעריך את נכונותה שלא להתפשר, אבל מבקר את חוסר הנסיון הפוליטי, את ההתעלמות שלה מהמחיר שייגרם כתוצאה מאי-הרכבת ממשלה בימים אלו.

      אין זה פוטר את ש"ס, העבודה, יהדות התורה, הגימלאים ואולי גם אחרים מאחריות והעדפת אינטרסים צרים על פני שיקולים של טובת הציבור בימי משבר, אבל אין לי ספק שלציפילי יש חלק חשוב בכך.

      וחבל.

       

      ש"ס היא חזיר שלא יודע שובע. ציפי לבני כנראה מספיק אינטלגנטית לדעת שסחטנותה של ש"ס היא בלתי נגמרת ואם היא תסכים עכשיו לדרישות בהצבעה על התקציב תבוא סחטנות חדשה ואין סיכוי שתהיה ממשלה יציבה. ולכן היא החליטה בצדק להגיד דיי! לחזירות של ש"ס.

      אני מקווה שבבחירות הקרובות אנשים ישכילו ללכת להצביע ובכך להוריד את כוחה של ש"ס ושמפלגת העבודה עם הפושע אהוד ברח תקרוס.

       

       

      ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית שפעולת באופן חכם ונכון על מנת לספק את צרכיי קהל המצביעים שלה. ש"ס לא תאבד מכוחה בגלל שהיא לא חתמה על הסכם קואליציוני. הקהל הרחב לא ישנה את הרגליו שנרכשו זה מכבר, בשביל הקהל הרחב, כל האלטרנטיבות דומות ומושחתות ולכן אין כל הצדקה לצאת ולהצביע ולכן אין סיבה להאמין שאחוז ההצבעה יגדל.

       

        26/10/08 23:26:

      צטט: בינה ב. 2008-10-26 12:56:51


      האם באמת נכשלה ציפי לבני?

       

      האם אנו תמיד נחפש את ה "מק-קיין" בכל מנהיג פוליטי, מלווה בשרה פילין מטומטמת שיורה בצבאים, שונאת כל דבר שונה ממנה, מעוניינת להחזיר את תיאוריית בריאת העולם ב7 ימים לתכנית הלמודים ומאידך - משיאה את בתה בת ה 17 הנמצאת בהריון על מנת לכפר על הבושה ( ושכחנו את 155 אלף דולר לתקציב בגדים?)  ומבינה היטב בתיאוריית המרקסיזם היות וביתה משקיף מעבר למיצרי ברינג לעבר אדמת סיביר?

       

      או אולי קשה לרבים מאיתנו להודות שאישה מנהיגה שאינה נכנעת לסחטנות חרדית ( כמה רצה ביבי לשלם  לאלי יישי - מיליארדים? על מנת שלא יצטרף לקואליציה????)

       

      לצערי- כאן נראה לי שהציבור יעדיף דמויית  שרה פיילין המתפקדת כסנשו פנצ'ו של מקיין על פני "הילארי"  עצמאית, דעתנית שאינה  נכנעת ויש לה כבוד עצמי ודיעה משלה   בוכה

      אני נוטה לא להסכים מישהי כמו שרה פיילין הייתה הופכת בישראל לבדיחה מהר יותר אפילו מדוד לוי.

      אנחנו מחפשים משהו שנראה לנו מהודר, נקי ומדבר לעניין, במידה רבה זהו חלק מהקסם שהיה פעם לנתניהו.

       

        26/10/08 23:24:

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-10-26 12:15:11

      מולי, יפה אמרת. אני מעדיפה תקשורת (ועם) נשכנית מדי מאשר נשכנית פחות מדי. אני רק לא בטוחה שתמיד הביקורת מופנית למקומות הנכונים.

       

      ועם זאת, מאז מלחמת ששת הימים אנחנו סובלים (ונהנים לסבול, כנראה) מהלקאה עצמית בלתי פוסקת, ולא מאוד יעילה.

       

      רצח אב הוא אמנם חלק מטאפורי בהתבגרות האנושית, אך למרבה הצער, כאן נלקחה המטאפורה כלשונה, ולא רק את רבין איבדנו ככה, אלא את כל מנהיגינו אנחנו כותשים עד דק (נכון שאין הרבה מה לאבד בימים אלה, אבל זה חלק מאותו מעגל). ילד שאין לו דמות אידיאלית לשאוף אליה לא מתבגר, אלא נותר אבוד, ונדמה לי שאנחנו בשלב הזה בדיוק. 

      הלוואי שהתקשורת היתה נשכנית, לרוב תפקידה מתמצה בלהיות בכיינית וצדקנית.

      נו בסדר השאיפה לרצוח את האב, אבל לפחות שיתנו לנו לשכב עם האם.

       

       

        26/10/08 21:52:


      כרוניקה של לעג ידוע מראש.

      זה אומר הכול.

      זה אומר שאין סיכוי לאף אחד, לא משנה מי ומה הוא יהיה, להצליח לענות בהצלחה על הגדרת התפקיד "מנהיג".

       

      זה דומה לבן המתבגר שיש לי בבית.

      לא משנה מה אני אעשה, זה יעצבן אותו.

      אם אני אגיד כן הוא יתעצבן, אם אני אגיד לא, הוא יתעצבן.

      אם אני אלך לאט, הוא יתעצבן, אם אני אלך מהר, הוא יתעצבן.

      אם אני אלבש שחור, הוא יתעצבן, אם אני אלבש לבן, הוא יתעצבן.

      אין לי סיכוי בכלל, כי הוא לא באמת רואה אותי. הוא רואה את הצורך שלו להתעצבן.

       

      ככה גם המנטליות בעם, מראשון העיתונאים ועד אחרון המצביעים.

      או לפחות רובם הקובע.

      לא אכפת להם מי מאייש את הכיסא. הם רק רוצים לזרוק עגבניות.

       

       

        26/10/08 20:40:

      הקרב  היה  אבוד  מראש

      אף  אחד  לא  קיבל  אותה

      וזה  חבל

      אחרי  הכול  זה  החל  בפרמרייז

      בתוספת  זמן

      ומאז  זה  רק  פגע  בה  יותר

        26/10/08 20:33:

      צטט: יובז 2008-10-26 11:22:14

      חבל לי מאוד שציפילי נכשלה במשימת הרכבת הממשלה

      חבל לי גם כי לא בטוח שתהיה לה עוד הזדמנות לכך

       

      אני מעריך את נכונותה שלא להתפשר, אבל מבקר את חוסר הנסיון הפוליטי, את ההתעלמות שלה מהמחיר שייגרם כתוצאה מאי-הרכבת ממשלה בימים אלו.

      אין זה פוטר את ש"ס, העבודה, יהדות התורה, הגימלאים ואולי גם אחרים מאחריות והעדפת אינטרסים צרים על פני שיקולים של טובת הציבור בימי משבר, אבל אין לי ספק שלציפילי יש חלק חשוב בכך.

      וחבל.

       

      התחושה שלי שמבוססת רק תחושות אישיות היא שמעולם לא היה לה באמת סיכוי להרכיב ממשלה וכי במכלול של מה שהיא מייצגת ההתלבטות של ש"ס לא הייתה קשה מדי. זו הסיבה שהעבודה וקדימה חתמו על הסכם מהיר יחסית כי הם העריכו שרק באופן זה הם יוכלו להוליך את ש"ס לקואליציה ולהרתיע אותם ממחשבה על בחירות, אבל כנראה שזה לא נועד להיות.

        26/10/08 20:30:

      צטט: ליאי 2008-10-26 10:36:27


      ושוב אנחנו חוזרים לצורך בשינוי שיטת הבחירות בישראל, שכן, כרגע, חסרונות שיטת הבחירות היחסית-רשימתית עולים בהרבה על יתרונה העיקרי (פלורליזם).

       

      ההקבלה לריאליטי הטלוויזיוני מעניינת ורלוונטית. כרגיל, אתה מחבר בין עולמות שלכאורה לא קשורים זה בזה, בהצלחה גדולה.

       

      אין לי אלא להסכים עם הרישא ולהוסיף שאת הסיפא אני עדין צריך לפתח מעבר למה שהוא בגדר תחושת יסוד שהריאליטי משפיע על האופן בו אנו חווים את הזירה הפוליטית ולכן משפיע על האופן בו אנו תופסים את הפוליטיקה.

        26/10/08 20:28:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-10-26 11:43:04


      מעניינת ההשוואה שלך לריאליטי ובדגש על הישרדות והאח הגדול. אנחנו כולנו צופים, מי יותר מי פחות ונותנים לשעשוע הזה להיכנס למגרש הפרטי שלנו.

      הפוליטיקה משפיעה על המגרש הזה, ללא קשר ללחיצה על השלט.

      כולנו נמצאים - נוכחים - סופגים  - מעט מאוד נהנים.

      במקום לחלק קצבאות לדתיים עכשיו ולדון על חלקי הארץ יילך הכסף אל תקציב בחירות.

      במקום לשפר את קצבאות הביטוח הלאומי, ולתת לניצולי השואה את המגיע להם, יילך הכסף לתקציב בחירות.

      במקום לשפר את מעמד המורים במשכורת ראויה ואת מצב החינוך... במקום... ובמקום.

      בזבוז של הון לתעמולה מכסף שאנחנו משלמים בשביל שנשלם גם בעתיד על חדלון ואוזלת יד.

      ואף מילה על ציפי.

      פשוט עצוב.

       

      בחירות הן חלק מהמציאות הפוליטית וחלק חשוב בחברה דמוקרטית. לראות בכסף הזה רק משאב אבוד זו טעות. מצד שני הבעיה היא באמת כרונית, לא יהיה מזור לפוליטיקה הישראלית ללא שינויים בשיטה. הרי לאחר הבחירות נקבל את אותה גברת ובסופו של דבר גם את אותה אדרת. הפוליטיקה כריאליטי או יותר נכון השפעת הטלה ריאליטי על האופן בו אנו צורכים אקטואליה ופוליטיקה נראית מוזרה לראשונה, אך אני חושב שכפי שאת כותבת זה משפיע על דפוסי החשיבה של רבים ומשנה את היחס שלנו למציאות עצמה ולדרך בה אנו שופטים פוליטיקאים... הרי זה בסך הכול מופע ריאליטי משוכלל

        26/10/08 19:15:

      צטט: ליאי 2008-10-26 10:36:27


      ושוב אנחנו חוזרים לצורך בשינוי שיטת הבחירות בישראל, שכן, כרגע, חסרונות שיטת הבחירות היחסית-רשימתית עולים בהרבה על יתרונה העיקרי (פלורליזם).

      עגל השינוי כבר נכשל פעם אחת, ולא בטוח שצריך לסגוד לו שוב ושוב. שינוי שיטת הבחירות לא יביא עלינו פוליטיקאים טובים יותר או ציבור חכם יותר. עדיין נמשיך לראות 'האח הגדול' ולשים פתק לטראנד התקשורתי התורן. שינוי השיטה עלול בעיקר להוריד את האיזונים המונעים מנבחרינו לגמור לנו את המדינה סופית.

        26/10/08 18:44:

      הניתוח שלך נכון, כמובן, אם כי אני דווקא שמעתי את יומן הבוקר של גל"צ, ושם כולם היו אשמים בהליכה לבחירות למעט ציפי לבני (כי בכל זאת צריך לאהוד מישהי - או לשנוא מישהו אחר). אבל אנו אכן מושפעים מאוד מהריאליטי, הכול הצגה, וזה נכון גם בנושאים אחרים - משחרור חיילים חטופים ועד עולם הספורט.

       

      במקרה של האילמת חסרת הדעות שנבחרה לראשות קדימה, השפעת הריאליטי הקפיצה אותה למעלה, והיא זו שתוריד אותה. ובעצם, זה נכון לכל המועמדים.

        26/10/08 18:26:

      ההתנפלות של התקשורת על ציפי לבני מיד עם הישמע ההחלטה של ש"ס שלא להיכנס לממשלה מעוותת את המעשה המפוליטי שהרי " ממשלה עכשיו" היתה רק אחת מן האופציות. בשנים האחרונות, הנשכנות של התקשורת, אצלנו,  מונעת מרהב, מרצון להיראות שנון מבלי שיהיה לכך כיסוי רעיוני. טוב שיש כותבים ופרשנים נשכניים ואף ציניים אך לא טוב שזה הקול של התקשורת כולה.

      בנוסף, רבים מן הכותבים מיצגים אינטרסים של אדוניהם המממנים את כתיבתם. כך דן מרגלית

       " יצא חוצץ " כנגד לבני  וביקר את התנהלותה (" סדר יום"  היום , רשה ב' ). זה אותו החבר לשעבר של אולמרט שהיה לצידו בכל ימי הטלנסקי שלו " מבלי שהרגיש במשהו"  שכעת עובד בחינמון שהוא פמפלט בחירות של נתניהו. בעניין זה נאמר " טול קורה מבין עיניך" לפני שאתה

       מכה במקל על ראשו של האחר. 

        26/10/08 17:54:

      תנחש, מוליק, מי יצא בסוף "גבר" בעיני הציבור?

      עובדיה יוסף, הפרחח עם הפה המלוכלך,

      ש"הכניע" אישה, שהרי ידוע שבנות מינה

      נחשבות בעיניו לצנינים ולחמורים.

       

      תקשורת "גבר גבר"ית

      +

      דרישות לאתנן בלתי מוגבל

      שאת כולנו סוחט עד תום,

      בעוד אלה מאיתנו נהנים מהמחזה של "אישה בלי בייצים".

       

      פשוט בא להקיא!

        26/10/08 17:03:

      צטט: @אורית 2008-10-26 16:19:32


      הכל הצגה ,הכל העמדת פנים ואנחנו הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.

      אנחנו שוכחים מהר מאוד את העוולות של פוליטיקאים וראשי ממשלות כושלים,

       

      פוסט בנושא: http://cafe.themarker.com/view.php?t=693105

        26/10/08 16:19:


      הכל הצגה ,הכל העמדת פנים ואנחנו הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.

      אנחנו שוכחים מהר מאוד את העוולות של פוליטיקאים וראשי ממשלות כושלים,

      שחוזרים אלינו בהפוכה כל פעם מחדש כאילו משהו ישתנה שם.

      אין פה דמות מופת אחת בפוליטיקה הישראלית,אין מנהיג אמיתי בעיני זו בושה גדולה

      שמצד אחד יש פה אירגונים ובתי ספר למנהיגות ומצד שני אותם פרצופים .

      גם כבוחר,בחירה אישית  איננה מבטיחה שדרכו של הנבחר תישמר בזמן אמת,הרי

      הוא לוחץ ידיים בהתאם לצורך הקיומי שלו כפעיל פוליטי,הוא בשניות יחלק מליארדי שקלים

      לחבור למפלגה כזו או אחרת ומצד שני יחזיק שנים כספים שמגיעים לניצולי שואה.

      ככה היה ככה יהיה,כשירצו ימצאו גם קופת שרצים של ציפי ליבני הצחה והנקיה.

       

        26/10/08 13:50:

      צטט: יובז 2008-10-26 11:22:14

      חבל לי מאוד שציפילי נכשלה במשימת הרכבת הממשלה

      חבל לי גם כי לא בטוח שתהיה לה עוד הזדמנות לכך

       

      אני מעריך את נכונותה שלא להתפשר, אבל מבקר את חוסר הנסיון הפוליטי, את ההתעלמות שלה מהמחיר שייגרם כתוצאה מאי-הרכבת ממשלה בימים אלו.

      אין זה פוטר את ש"ס, העבודה, יהדות התורה, הגימלאים ואולי גם אחרים מאחריות והעדפת אינטרסים צרים על פני שיקולים של טובת הציבור בימי משבר, אבל אין לי ספק שלציפילי יש חלק חשוב בכך.

      וחבל.

       

      ש"ס היא חזיר שלא יודע שובע. ציפי לבני כנראה מספיק אינטלגנטית לדעת שסחטנותה של ש"ס היא בלתי נגמרת ואם היא תסכים עכשיו לדרישות בהצבעה על התקציב תבוא סחטנות חדשה ואין סיכוי שתהיה ממשלה יציבה. ולכן היא החליטה בצדק להגיד דיי! לחזירות של ש"ס.

      אני מקווה שבבחירות הקרובות אנשים ישכילו ללכת להצביע ובכך להוריד את כוחה של ש"ס ושמפלגת העבודה עם הפושע אהוד ברח תקרוס.

        26/10/08 12:56:


      האם באמת נכשלה ציפי לבני?

       

      האם אנו תמיד נחפש את ה "מק-קיין" בכל מנהיג פוליטי, מלווה בשרה פילין מטומטמת שיורה בצבאים, שונאת כל דבר שונה ממנה, מעוניינת להחזיר את תיאוריית בריאת העולם ב7 ימים לתכנית הלמודים ומאידך - משיאה את בתה בת ה 17 הנמצאת בהריון על מנת לכפר על הבושה ( ושכחנו את 155 אלף דולר לתקציב בגדים?)  ומבינה היטב בתיאוריית המרקסיזם היות וביתה משקיף מעבר למיצרי ברינג לעבר אדמת סיביר?

       

      או אולי קשה לרבים מאיתנו להודות שאישה מנהיגה שאינה נכנעת לסחטנות חרדית ( כמה רצה ביבי לשלם  לאלי יישי - מיליארדים? על מנת שלא יצטרף לקואליציה????)

       

      לצערי- כאן נראה לי שהציבור יעדיף דמויית  שרה פיילין המתפקדת כסנשו פנצ'ו של מקיין על פני "הילארי"  עצמאית, דעתנית שאינה  נכנעת ויש לה כבוד עצמי ודיעה משלה   בוכה

        26/10/08 12:15:

      מולי, יפה אמרת. אני מעדיפה תקשורת (ועם) נשכנית מדי מאשר נשכנית פחות מדי. אני רק לא בטוחה שתמיד הביקורת מופנית למקומות הנכונים.

       

      ועם זאת, מאז מלחמת ששת הימים אנחנו סובלים (ונהנים לסבול, כנראה) מהלקאה עצמית בלתי פוסקת, ולא מאוד יעילה.

       

      רצח אב הוא אמנם חלק מטאפורי בהתבגרות האנושית, אך למרבה הצער, כאן נלקחה המטאפורה כלשונה, ולא רק את רבין איבדנו ככה, אלא את כל מנהיגינו אנחנו כותשים עד דק (נכון שאין הרבה מה לאבד בימים אלה, אבל זה חלק מאותו מעגל). ילד שאין לו דמות אידיאלית לשאוף אליה לא מתבגר, אלא נותר אבוד, ונדמה לי שאנחנו בשלב הזה בדיוק. 


      מעניינת ההשוואה שלך לריאליטי ובדגש על הישרדות והאח הגדול. אנחנו כולנו צופים, מי יותר מי פחות ונותנים לשעשוע הזה להיכנס למגרש הפרטי שלנו.

      הפוליטיקה משפיעה על המגרש הזה, ללא קשר ללחיצה על השלט.

      כולנו נמצאים - נוכחים - סופגים  - מעט מאוד נהנים.

      במקום לחלק קצבאות לדתיים עכשיו ולדון על חלקי הארץ יילך הכסף אל תקציב בחירות.

      במקום לשפר את קצבאות הביטוח הלאומי, ולתת לניצולי השואה את המגיע להם, יילך הכסף לתקציב בחירות.

      במקום לשפר את מעמד המורים במשכורת ראויה ואת מצב החינוך... במקום... ובמקום.

      בזבוז של הון לתעמולה מכסף שאנחנו משלמים בשביל שנשלם גם בעתיד על חדלון ואוזלת יד.

      ואף מילה על ציפי.

      פשוט עצוב.

        26/10/08 11:22:

      חבל לי מאוד שציפילי נכשלה במשימת הרכבת הממשלה

      חבל לי גם כי לא בטוח שתהיה לה עוד הזדמנות לכך

       

      אני מעריך את נכונותה שלא להתפשר, אבל מבקר את חוסר הנסיון הפוליטי, את ההתעלמות שלה מהמחיר שייגרם כתוצאה מאי-הרכבת ממשלה בימים אלו.

      אין זה פוטר את ש"ס, העבודה, יהדות התורה, הגימלאים ואולי גם אחרים מאחריות והעדפת אינטרסים צרים על פני שיקולים של טובת הציבור בימי משבר, אבל אין לי ספק שלציפילי יש חלק חשוב בכך.

      וחבל.

        26/10/08 10:36:


      ושוב אנחנו חוזרים לצורך בשינוי שיטת הבחירות בישראל, שכן, כרגע, חסרונות שיטת הבחירות היחסית-רשימתית עולים בהרבה על יתרונה העיקרי (פלורליזם).

       

      ההקבלה לריאליטי הטלוויזיוני מעניינת ורלוונטית. כרגיל, אתה מחבר בין עולמות שלכאורה לא קשורים זה בזה, בהצלחה גדולה.

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין