פטריק קים ורכבת האבדון

לצפייה במסך מלא

פטריק קים ורכבת האבדון

‎22

תכנים אישיים

61 תגובות יום ראשון, 26/10/08, 13:26

זה מה שיש לויקיפדיה להגיד על הגיבור שלי:

"פטריק קים הוא שמה של סדרת ספרי מתח פופולריים בכריכה רכה, מסוגת ספרות זולה, שנתפרסמו בישראל בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20. הספרים יצאו בהוצאת רמדור, תל אביב, ולמחברם ניתן שם העט ברט ויטפורד, כשהמחברים האמיתיים הוצגו, בדרך כלל בשם עט משלהם, כמתרגמי הספר לעברית.

פטריק קים הוא סוכן קוריאני, שני מטרים גובהו, בשירות ה-CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. "ידיו המסוקסות" הפכו למטבע-לשוני בישראל.

יוצרו הוא חוקר הספרות גלעד מורג^[1] שחיבר את הספרים הראשונים להזמנת המו"ל, אורי שלגי. מורג כתב את הספרים הראשונים בסדרה בשנות ה-60, כשהיה סטודנט, ושמו מופיע בהם כמתרגם "ג. מור". היום הוא משמש כפרופסור בארצות הברית.

בסדרה נתפרסמו למעלה מ-120 ספרים. שנכתבו על ידי שורה של סופרים ישראלים, בהם, בנוסף למורג, פנחס דנציגר ("פ. דן"), עמוס אריכא ("ע. דולג"), אריה קרישק ("דן בימור"), שלמה פרנקל, אשר דורי, אלישע בן מרדכי ואחרים. כמה מהספרים תורגמו מהסדרה האמריקאית הידועה והוותיקה "ניק קרטר" וגם כאן הסתתרו עשרות מחברים תחת שם עט.

הסדרה זכתה למעמד "קאלט" ומהווה מקור לנוסטלגיה בקרב קוראיה."

הגבר הענק היה תלוי על חבל שהשתלשל באופן מסוכן ממסוק שטס מעל רכבת דוהרת במהירות עוצרת נשימה, מסמן בידו לטייס המסוק המבוהל לרדת קרוב יותר ויותר אל גג הרכבת. המצב הלא שגרתי שבו היה נתון לא נראה כמטריד את הגבר הענק, והואלא הניד עפעף למראה מה שללא ספק היה מעורר פאניקה אצל כל גבר אחר.

מיהו הגבר עצום המימדים, העשוי ללא חת? זהו פטריק קים, בכיר סוכניה של סוכנות הביון המרכזית האמריקאית, קוריאני שהוריו היגרו לארה"ב והשתקעו בלוס אנג'לס כשהיה בן שלוש. זהו האיש שמיומנותו מעוררת הפלצות באומנויות לחימה סודיות הכניסה פחד לליבם של טיראנים, ומי שאונו העצום גרם להוצאת צו נשיאותי מיוחד האוסר על נשות הסוכנות להתקרב אליו או להיכנע לו, אם התקרבו. פטריק קים היה אחד מסודותיו השמורים ביותר של המימשל, נשק אנושי רב עוצמה ומעורר אימה הנתון לפיקודו הישיר של היושב בחדר הסגלגל.

כשהיה המסוק בגובה עשרים ושלושה מטר מעל הרכבת הדוהרת ובניגוד גמור לכל אינסטינקט של שימור עצמי, ניתק הגבר הענק באחת את עצמו מהחבל וצנח אל גג הרכבת, נוחת עליו ברכות חתולית מפליאה למימדיו העצומים.

תוך שבריר שנייה היה הבראונינג בעל הקוטר האימתני בידו והוא הלך שפוף וקליל אל המפרק שבין הקרונות ומשם השתחל, תוך סיכון עצמי מסמר שיער, אל מה שנראה כחדר האמבט בקרון שינה מפואר. הקרון היה ריק ושקט, אך החזייה על דלת האמבטיה, תכשירי הקוסמטיקה שעל הכיור וסכין הגילוח הנשי הבהירו לחושיו המחודדים כפנתר בג'ונגל שמדובר בקרון המאוכלס על ידי אישה צעירה וחושנית.

עודו בוחן את חפציה של האלמונית ולפתע נשמע קול שקשוק מפתח בחור מנעול. הסוכן נדרך והתחבא בזריזות עצומה מאחורי דלת השירותים. "אוקיי, ג'ון, לילה טוב" נשמע קול נשי אומר, מלווה בצליל סגירת דלת. פטריק הציץ מאחורי הדלת בטכניקת הדג''ייאו-לונג, מבלי לגלות את עצמו, וראה אישה צעירה, בת עשרים וחמש לכל היותר, בלונדינית, מטר שבעים וארבע לפחות, שיער ארוך וגולש עד לישבן מעוצב בקפידה אצילית, עצמות לחייה הגבוהות רק מעצימות את האפקט שהעניקו עיניה הירוקות, הפראיות, הבוערות: זו הייתה האישה היפה ביותר שראה פטריק בחצי השנה האחרונה, פרק זמן שבו היה בסיביר במבצע איתור והשמדה של ראשי חץ גרעיניים סובייטיים. "אנחנו סומכים עליך", אמר לו ראש זרוע הממשל החשאית ביותר בוושינגטון, וויליאם מרשל, ערב צאתו לסיביר: "בטוחים שכמו תמיד תציל את העולם מאיומיהם הרצחניים של אויבינו חסרי המעצורים".

האישה המדהימה החלה מתפשטת, ונראה היה שהיא מתכוננת לשינה. פטריק לא יכול היה שלא להציץ בה בזמן שהורידה מעל גופה המחוטב את מקטורן חליפת העסקים שלה, מתירה, בליאות בולטת, את העניבה שלצווארה, פותחת ומשילה מעליה, באיטיות רכה ומעוררת תאווה, חולצה לבנה, מכנסיים שחורים, מסירה חזייה אדומה, מניחה לקים, בלי משים, להביט בשלמות שדיה השזופים בקפידה והגדולים אך מעט יותר מתכולת כף ידו של גבר ענק כמו קים, מעוטרים בפטמות בקוטר שלושה סנטימטר בקירוב (קים היה מיומן להפליא בהערכות מעין אלה) בצבע ורוד עדין ובהיר. הבלונדינית המשיכה להתפשט, נותנת חופש לשיערה הצהוב מאחיזת החנק שבה היה נתון, ומתגלה, בהדרגה, במערומיה הבלונדיניים כלילי השלמות. לבסוף לא נותר אף פריט לבוש לגופה המרהיב פרט לתחתוני חוטיני שחורים וזעירים וקים החל להרגיש את חלציו המתעוררים כמו דוב גריזלי מתרדמת חורף ארוכה.

כשסיימה להתפשט פנתה האישה לכיוון החדרון שבו הסתתר הגבר הענק: כשהציץ ראשה מבעד לדלת זינק פטריק קים ואחז בה מאחור בתפיסת זד'יינג-קוואן תוך שהוא מצמיד אותה אליו לכל אורך גופה וסוכר את פיה בידו. האישה הייתה מבוהלת בעליל אך לא ניסתה להתנגד. לאחר פרק זמן לא ארוך לחש קים באוזנה "אני הולך לעזוב אותך עכשיו, אבל אם תנסי לעשות משהו טיפשי לא אהסס לחסל אותך במכת גב יד אכזרית וחטופה". הבלונדינית הנהנה בהבנה וקים שיחרר את אחיזתו ממנה באופן מבוקר ואיטי.

"מה אתה רוצה? כסף? אני אתן לך מה שיש לי כאן. מידע על הפטנט החדש? אני אספר לך הכל. לאנוס אותי?" לחשה היפהפיה לקים והוא הניד ראשו בסמכותיות. "אני רק צריך את הקרון שלך ללילה".

"אני מניחה שאין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה"

"את צודקת".

"עכשיו שבי על הכיסא. אני הולך לקשור אותך כדי שאוכל לעשות מקלחת ולהכין את הציוד שלי לבוקר. אני מקווה שלא תתני לי סיבה לחסל אותך. את יצור עוצר נשימה".

הבלונדינית צייתה וישבה על הכיסא, עירומה לגמרי. "איכפת לך שאלבש משהו?"

"אין לי זמן לזוטות עכשיו", ענה קים והושיב את הבלונדינית העירומה כמעט לגמרי על הכיסא, ידיה כפותות מאחורי גבה ורגליה קשורות כל אחת לרגל אחרת של הכיסא. קים לא יכול היה שלא להבחין כי החוטיני שלה זז ממקומו וגילה, מבלי משים, כי על ערוותה הלחה נצצה בצורה שגרמה לה להיראות מגורה באופן מפתיע ביחס לנסיבות בהן נפלה בשבי הגבר הענק.

קים לא נתן את דעתו על כך: גורל העולם היה מונח על כתפיו שרוחבן העצום היקשה עליו מעבר בדלתות הקרון הצרות. הוא חזר לחדרון האמבטיה, החל מתפשט ונכנס למקלחת בהילוך קפיצי ודרוך, רוחץ את גופו הענק בתשומת הלב האופיינית ללוחמים שאינם יודעים מתי יזכו לתענוגות ביתיים בשנית.

כשסיים קים להתקלח הוא עמד מול המראה הקטנה שבחדרון האמבטיה וניגב בהנאה את גופו שנראה עשוי מקשת שרירים אימתנית ומחושלת כפלדה. קים התכונן לצאת מחדרון המקלחת כשלמתניו מגבת והוא מוכן לקראת הרע מכל, כפי שלימד אותו מורו הנערץ, הו-טפוה-הונג במנזר בקוריאה בו שהה שלוש שנים באימוני טאי-קוואן-דו מפרכים. קים פתח את דלת המקלחון והציץ החוצה: הכל נראה כפי שהיה לפני שעזב למקלחת: האקדח שלו נותר היכן שהניח אותו, הבלונדינית הייתה מדהימה וקשורה לכיסא בפישוק קל שגרם לתחתוניה לסטות ממקומן ולחשוף את ערוותה החלקה כמעט לגמרי כשהיא לחה, רטובה אפילו. הבלונדה התקשתה להסתיר את התפעלותה ממימדיו הכבירים של קים: ידיו הענקיות, גובהו העצום, מעל שני מטר, כתפיו הרחבות כשל כורה פחם ומתניו הצרים להפליא. שרירי הבטן המתוחים שלו כמעט עצרו את נשימתה והיא הסיטה את מבטה ממנו כדי להסתיר את לחייה הבוערות.

"אתה יכול להתיר אותי עכשיו?"

"אני יכול", ענה קים, רוכן לעברה ומשחרר את כבליה המאולתרים. כשסיים להתיר אותה היא קמה מהכיסא, עירומה לחלוטין חוץ מחוטיני שחור שכבר לגמרי לא הסתיר את מה שהיה אמור להסתיר, פטמותיה זקורות באופן בולט והיא נראית נבוכה מעט, עירומה מול גופו החייתי של פטריק, כמעט צמודה אליו.

"אני חושבת שאני גם צריכה מקלחת" היא אמרה בשקט.

" אני אצטרך להשגיח עלייך. אני מצטער"

"אני חושבת שכבר אין מקום לפורמליות בינינו", היא אמרה וזיק של חיוך בעיניה הירוקות כאגם חבוי ביער עד. "כבר ראינו אחד את השניה בעירום".

"אז קדימה" ענה קים, "בואי נחסוך בדיבורים מיותרים, הזמן דוחק"

האישה פסעה מעדנות בכיוון המקלחת וקים לא יכול שלא להבחין כמה מדהימה ומפוסלת נראתה מאחור: ישבנה המתריס בחדוות נעורים, אגסיות אגנה, המרווח הנהדר בין ירכיה, הדרך שבה עורה החלק והמבריק ליווה את תנועות החתולה שלה. שפתי ערוותה הורודות, התפוחות, נחשפו לרגע כשהתכופפה לקחת תחתונים נקיים, מביטה לאחור אל קים כמבקשת אישור למעשיה, שיערה הבלונדיני גולש אל הריצפה. "שלמות" חשב פטריק, "פשוט שלמות". היא נכנסה לחדרון הצר וקים מאחוריה, מגבת זעירה למתניו. היא נעמדה מתחת לזרם המים והניחה לו לשטוף את גופה המהפנט, ידיה עוברות ומלוות אותו בליטופים.

"אם אתה כבר כאן....אולי תסבן לי את הגב?"

"אני חייב להישאר בפוקוס", ענה קים. "בבקשה תסיימי".

היא נראתה כועסת לרגע, סגרה את הברז ועמדה מולו, נוטפת מים מחודי פטמותיה הורדרדים ומקצוות שיערה הזהבי.

"אז תעביר לי את המגבת, תודה". קים העביר לה את המגבת "אל תכעסי..אני פשוט ממוקד במשימה שלי" "בנסיבות אחרות..."

"כן? אז למה האקדח - - -" היא אמרה ואחזה במפתיע ובעוצמה בבליטה הכבירה שמתחת למגבת של קים. בשביל מה האקדח?" "אתה מפחד ממני?"

"האקדח מתחת לכיסא" ענה קים.

"אז מה זה, בשם אלוהים", אמרה האישה ומשכה את המגבת מעל מותניו של קים.

קים היה גבר גדול מאוד בכל קנה מידה, אבל איבר המין שלו היה חסר פרופורציה אפילו בשביל גבר ענק כמוהו. ארוך כמו אמת ידה של הבלונדינית ועבה יותר ממנו, מעוטר בורידים לאורכו ולרוחבו, מזדקף, עכשיו, מתרומם כמו מנוף הידראולי עצום לעבר תקרת החדרון, תחת ידה הממששת כלא מאמינה של האישה החושנית. מגעה גרם לקים להזדקר עוד ועוד, עד מלוא יכולתו ועכשיו האבר העצום שלו היה לחוץ כנגד מפתח הלב שלה, מתנשא מעל ביטנה החלקה והשטוחה של הבלונדינית, ידיה מהלכות לאורכו הלא ייאמן ומוחזקות ביחד רק כדי להקיף בקושי את עוביו העצום, הקשוח כפלדה.

"אתה...אתה פשוט...מדהים, מר...?"

"קים", הוא ענה, "קיראי לי קים". "אני הלגה", היא הספיקה לענות, בטרם אחזו בה לפתע ידיו המסוקסות, מצמידות אותה בעוצמה אל גופו הכביר. נשימתה נעתקה והיא נענתה לגבר הענק בשקיקה, גונחת את שמו.

בבוקר שלמחרת חיסל קים את מטרתו, הסוכן הסיני שהיה על הרכבת, קפץ ממנה מעל גשר בגובה מאה וחמישים מטרים אל הוולגה והמשיך בשחייה לאיסטנבול, היעד הבא שלו.

דרג את התוכן:

תגובות (60)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

פוסטים אחרונים

ארכיון