עוד שנה חלפה לה, הילדה הקטנה שבי עדיין
מלקקת את הפצעים,
האישה הבוגרת כבר החלימה
מזמן.
קמטוטים בזויות העיניים
מספרים את הסיפור,
או שאולי הם שם רק
כדי להזכיר את מה שכל כך
התאמצתי לשכוח.
כמו אותה צלקת בגב היד,
אותה צלקת שרק אני באמת רואה.
הגיע הזמן לפתוח את הסורגים שבהם
עטפתי את עצמי
כמו בפוך אוורירי, לצאת
ולנשום את האויר הנקי
שמעיד על בוא הגשם.
|