0
טקסי חזרה מונוטוניים על פני משטח החיים הטבע ניקרע לגזרים במסכת הרשע הזאת.
דלתות הגן הפרוץ טובלות באור הלבן הצל קוטע בהן ניגודים במסכים של רוח קרירה.
שקיפות הזגוגית הגדולה כעדשה שטוחת משך משקפת את הלא מודע בצירי נורות העיניים.
הרעד רוחש צינה בתבנית השמש הגדולה מתרחקת אנחנו מתגבשים מחדש קרחונים על פני המים. |