
לפני כחודש קטע בדואי בן 20, בתאונת פגע וברח, את פתיל חייה של אריס שגיא ז"ל, כאשר עקף בפראות רכב אחר והתנגש חזיתית במכונית בה נהגה איריס. הנהג הקטלני נמלט מייד מן מקום, כשהוא מותיר את איריס לדמם למוות במכונית ההרוסה. איריס שגיא הותירה אחריה בעל אלמן ושלושה ילדים יתומים, כולם תושבי הישוב ניצנה. . לאחר מאמץ משטרתי, שנמשך שלושה ימים, אותר הנהג הקטלני ונעצר ואולם השבוע הוא שוחרר על ידי בית המשפט לביתו, שם הוא אמור להמתין בנחת עד לפתיחת משפטו. . הסיפור הזה מצטרף לשורה ארוכה של מקרים שבהם הקורבנות נותרים חסרי אונים (שלא לומר פעורי פה) מול החלטות לא הוגנות ולא הגיוניות של בית המשפט. ואם תרצו גם מול חוקים שכלל אינם מתאימים לסגנונם האלים והרצחני של חלקים מסוימים בחברה הישראלית. . . שופטים ומחוקקים, ראו הוזהרתם. |
^ ^
בתגובה על האם גולם עורך את הטוקבקים באתר דה מרקר?
,,//;[
בתגובה על נמאס כבר לראות \"נכים\" מחנים את רכבם וצועדים במרץ לקניות
,,//;[
בתגובה על ברבים מבתיה"ס אין כיתות אלא מפלצות של 40 ראש ...
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שוב תודה לך מקרב לב על התגובה.
אתה מאלץ אותי לחדד את עמדותיי ו...טוב שכך. לא. לצערי אינני יכול לקבוע שאנשים הם טובים מטבעם. לא נכון, יש רעים, יש נוראים, יש כאלה שהמקום היחיד המתאים להם הוא מאחורי סורג ובריח.
.
אני, בניגוד אליך, חושב שנחוצה "יד של ברזל" כנגד עבריינים קטנים. לא לוותר לאף אחד. במדינה צפופה כמו שלנו, מי שמתנהג באופן עברייני חייב לדעת שהוא עתיד לפגוש דיי מהר את אנשי החוק, ובמקרים מעט יותר חמורים גם את נציגי מערכת המשפט.
.
מצד שני, אני בעד שהמדינה תיתן מקסימום הזדמנויות ומקסימום חינוך ומקסימום תנאים לבני אדם כדי שיצמחו, יפתחו את כישוריהם וכישרונותיהם ויתקדמו לאן שצריך. המדינה חייבת להפוך לכזו המתגמלת את הטובים ומענישה את הרעים.
.
זו דעתי. אם לא נתחיל לגרום לכך שהציבור יהיה ממושמע, בעוד זמן לא רב יתחילו פה אנשים לירות אחד בשני ואינני צוחק ואינני הוזה. זו תהיה מציאות יומיומית של חיינו ויש מדינות בדרום ובמרכז אמריקה שבהן זו המציאות.
ואם היה מקבל 8 שהיו הופכות ל6? האם זה היה מציל את מיטל אהרונסון?
האם עוד שלוש שנים בכלא היו גורמות לו לשוב למוטב?
האם הן היו מרתיעות עבריינים אחרים מביצוע עבירות?
בני אדם אינם מבצעים עבירות מפני שהם רעים, בכל אופן, רובם לא.
בני אדם מבצעים עבירות כי הם נגררים לכך על ידי מציאות חייהם (או כי הם פסיכים, ואז בכל מקרה מקומם אינו בבית הסוהר).
קל מאוד לדרוש דם ונקמה. הרבה הרבה יותר קשה לשפר תנאי חיים ולהביא אנשים לחיות חיים נורמטיביים.
אינני מסכים עם רוב דבריך, אך אני מודה לך עליהם. גם אני עצמי, אינני מחפש דם ולא מחפש נקמה. אני בהחלט מחפש תגובה הולכת לפשעים חמורים. הבחור מהתאונה באבן גבירול שקטל את חייה של מיטל אריסון, כבר היה מעורב בעבר ברצח שהומר להאשמת הריגה שגרר עונש של 5 שנים שהומתק ל3 שנים.... ומה בסוף קיבלנו?
המתמטיקה כאן מאוד פשוטה:
במקומות בהם מגלים חמלה לעבריינים, רמת הפשיעה נמוכה יותר (סקנדינביה) במקומות בהם מגלים יד קשה לעבריינים הפשיעה יותר מצויה ויותר קשה (ארה"ב).
למעשה במדינות בארה"ב בהן קיים עונש מוות ישנה פשיעה חמורה יותר מאשר במדינות בהן אין עונש מוות.
פשיעה אינה תוצאה של רשעות, או רק רשעות אלא של נסיבות סוציאליות וחינוך לקוי, באמצעות הענשה לא תמגר את הפשיעה אלא לכל היותר תספק את תאוות הדם של הציבור.
מאחר שסיפוק תאוות הדם לא יביא למיגור הפשיעה אלא לעלייה בפשיעה, במהרה תתקשה להביא את תאוות הציבור לדם על סיפוקה.
יותר מזה, חברה שתהפך ליותר קשה ושהעונשים בה יותר "מדממים" הינה חברה אכזרית יותר.
בתי המשפט אינם הכלי המתאים למנוע פשיעה, מאחר שהם מבצעים את תפקידם בדיעבד, לאחר שהפשיעה בוצעה. הם יכולים באמצעות ענישה להרתיע, אבל כוחה של הרתעה זו קטן מאוד (וביננו, נניח על עבירת אונס מקבלים יתנו בתי המשפט 10 שנות מאסר, במקום 4 שנים שניתנו עד כה, האם האנס הממוצע יחשוב פעמיים לפני שיאנוס לאור הקפיצה ב 250%? מסופקני).
בקיצור זעקות הציבור ליותר דם, אכן יביאו יותר דם, דמו שלו.
ואתם הציבור, ראו הוזהרתם.