כותרות TheMarker >
    ';

    כלכלה וחברה - "מי הזיז את הקפיטליזם שלי ?" / אלי כהן

    94 תגובות   יום שני, 27/10/08, 00:10

    אולי באמת מישהו יוכל להסביר לנו איך בנקים להשקעות ששמם הלך לפניהם התמוטטו פתאום, הבנקים המסחריים רועדים, מחירי המניות של חברות ענק הנסחרות בבורסה צונחים בעשרות אחוזים בן לילה, אנשים ברחבי העולם נותרים חסרי קורת גג, כספי הפנסיה והחסכונות חוטפים מכות אנושות, פיקדונות הציבור בבנקים נתונים בסימן שאלה, מיתון כבד וגלי פיטורים בפתח, כל תושבי העולם מודאגים, נגידים מגמגמים, מדינות מזדעזעות ?! הכיצד לפתע האמון הכלכלי הבסיסי נשבר והעולם כולו בחרדה ?

    .

    בימים אלה ממש, ממשלות בכל העולם נקראות לבצע מהלכי חירום כדי להציל את הבנקים מסכנת קריסה, לבטח את פקדונות הציבור בבנקים כדי למנוע אבדן חסכונות של הציבור הרחב, ולמנוע מחנק אשראי של חברות ועסקים על ידי הזרמת כספים ומתן ערבויות להלוואות, מדינות פונות אל מדינות אחרות ואל קרן המטבע הבינלאומית לעזרה, כעניות בפתח המבקשות נדבה, והלב מסרב להאמין איך בשיאו של שגשוג כלכלי מתרחש שפל חד וחריף כל כך עד שכלכלות מתמוטטות כמגדלי קלפים. ועדיין לא רואים את תחילת הסוף של השבר העמוק ... ומי יודע ויוכל לומר לנו היכן היא תחתית הבור...  

    .

    מילדותי גדלתי בין אנשי עסקים ועמל והייתי אמון על חשיבה כלכלית ועסקית. תמיד האמנתי שהיוזמה החופשית, רוח היצירה והנכונות לעבוד קשה ולהצליח ינצחו, שהנכונות לקחת סיכונים מחושבים כדי להגשים חלומות היא זו שתשתלם בסופו של דבר, שהסקטור הפרטי יעיל וחכם יותר מהסקטור הציבורי ושהשיטה הקפיטליסטית, על הרגולציה הנהוגה בה, עדיפה על כל שיטה אחרת. עכשיו, משהו בכלכלה, בעולם כולו, הזדעזע עד כדי כך שהתחלתי לחשוב מחדש על כל התפישות הכלכליות אותן למדתי בבית ובאוניברסיטה ובהן האמנתי שנים רבות מאוד, בניסיון לברר אלו מהן נכונות ואלו מהן יש להשליך לפח האשפה.

     

    כעת אני מוצא את עצמי בעיקר נבוך והמום מקצב ועוצמת ההתפתחויות בכלכלה העולמית ובעיקר אני לא יכול שלא להרגיש כעוס על עשירי העולם ופרנסיו שנטלו סיכונים פיננסיים ועסקיים לא זהירים דיים שכל תושבי העולם, אף העניים ביותר, משלמים על כרחם את מחירם, בכספי משלם המיסים ובאבדן מקומות עבודה. מרגיז במיוחד לגלות שהבנקים הם ציבוריים לגמרי כשיש צורך ( הכרחי למדיי ) להציל אותם ואת לקוחותיהם, כולל העשירים ביותר, מקריסה, אך הם פרטיים מאוד כשהם מרוויחים על גב הציבור הון עתק ומנהליהם מקבלים משכורות של שש ספרות שמנות. 

    .

    בנסיבות אלה, הייתכן שהמשבר הכלכלי הזה יחלוף מבלי שנשאל איפה טעינו ? לטעמי לא ! זאת זכותנו וחובתנו לשאול וגם לקבל תשובות. הרי כולנו משלמים את המחיר ... ממש כל אחד מאיתנו משלם אותו, אפילו אם לא קנה מניות בבורסה אלא נהג מדיניות צריכה חסכון והשקעה סולידית ביותר.

    .

    האם זו תאוות הבצע הבלתי מרוסנת של בעלי ההון ? של הבנקים ? של הממשלות ? של הציבור ? האם זו המערכת הפיננסית המעניקה אשראי נדיב לכל דכפין ומוכרת מוצרים פיננסיים שאיש לא מבין ? האם אנו חיים בעולם חומרני וחמדני מידי המייצר ורוכש מוצרים ושירותים שאיננו צריכים והם מעבר לכוח הקניה שלנו ? האם אנו חיים בעולם המעשיר את העשירים ומענה את העניים באופן מובנה ושיטתי ? האם אפשר להנהיג כלכלה אחרת, טובה יותר ?

    .

    ברור שדרוש כאן ניתוח מעמיק ובדק בית יסודי אבל נדמה לי שנכונה כאן האמרה היהודית "תפסת מרובה לא תפסת". עוד בטרם יעלה ויבוא מנהיג לאומי או בינלאומי שייקח אחריות ויודיע לעולם מה באמת קרה כאן, וספק אם יהיה אחד כזה בעתיד הקרוב, דוחקות בי מחשבות על כך שכסף זול מידי וקל מאוד להשגה, תאוות צריכה גדולה מידי, רדיפת רווח בלתי מרוסנת, הוצאות לא מבוקרות דיין, ונטילת סיכונים מופרזים הם אלה שהפכו הפעם את העולם למרקחה וזעזעו את חיינו ללא כל צורך. במילים אחרות, נדמה לי שזהו משבר כלכלי מעשה ידי אדם הנטוע עמוק בשיטה כלכלית הדורשת עיון ובחינה מחדש, תוך שחיטה של כמה פרות קדושות.

     

    תוספת לפוסט המקורי:

    לאחר שעלה לאויר הפוסט הזה, הוזמנתי לועידת ישראל לעסקים 2008 כאורח של העיתון גלובס ושם הופתעתי לגלות שכמה ממנהיגי ישראל ובהם שר האוצר רוני בר און, שרת החוץ ומ"מ ראה"מ ציפי לבני ושר הבטחון אהוד ברק חושבים שיש לעדכן את התפישה הכלכלית חברתית של ישראל ברוח הדברים שנכתבו כאן, ואף הציגו בקוים כלליים חזון כלכלי חברתי חדש. תמיכה לכך הגיעה מדוברים נוספים ובהם חלק מראשי המשק בעבר ובהווה ואף בהרצאתו המפתיעה של עו"ד שרגא בירן ( שאינו חשוד כסוציאליסט דווקא ) שהסביר כי מקורו של המשבר הוא בפיגור הגידול בשכר הריאלי אחר הצמיחה הכלכלית הריאלית והציע מושג חדש אותו כינה "הפרטה חברתית" - דרך המלך בין הפרטות בגישת הימין להלאמות בגישת השמאל. 

     

    הרושם שלי היה שיש נכונות לבדוק כמה מהפרדיגמות הכלכליות של מה ששר הבטחון אהוד ברק כינה "קפיטליזם טוטלי". שר האוצר בר און ממש העלה על נס בדבריו את הצורך בחשיבה כלכלית שונה ואף פירט כמה ממרכיביה. ימים יגידו והימים האלה יתחילו לאחר הבחירות לכנסת.


    כמו כדי להרגיז ולהוסיף עוד שמן למדורת השווקים הקורסים ולטענות הנשמעות נגד השיטה ומחולליה, בעוד אנו ישובים בועידת ישראל בעסקים, מתפקעת לה פרשת ברנרד מיידוף ...

      

    נ.ב. 

    היו מי שחזו את המשבר. הנה סרטון קצר השווה צפיה ! ( תודה לבלהה שצירפה את הסרטון בתגובתה ) והנה עוד קישור השווה קריאה ! 

     

    לקריאת פוסטים של אחרים באותו נושא:

    הקריסה הגדולה

    הטעות הגדולה של פרשני דה מרקר

    סוף הקפיטליזם של המערב הפרוע ?

    המשבר הכלכלי ונצחון הקפיטליזם

    כיצד קרה שהיד הנעלמה נקעה אצבעה ?

    כלכלת ההמונים או קלקלת האלמונים ?

    משבר כלכלי ? בהיסטוריה כבר היו הרבה כאלה

    הסיבות האמיתיות למשבר הכלכלי העולמי 

    המשבר הכלכלי בארה"ב בשנות ה 20 ומה ניתן ללמוד ממנו כיום

    לסדרת מאמרי ביקורת בבלוג של ישראל איגרא

    מי אשם במשבר הכלכלי ?

    מגדל בבל של כלכלת השוק

    אז מי אשם במשבר הסאבפריים ?

    פה קבור הכלב

    אמריקה מגלה את הבלוף - מאמר של א. כספי מ ...2002

    דו"ח ועדת החקירה - ארה"ב - תקציר דה מרקר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (82)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/09 06:42:

       

      .

      לפי ידיעה מהבוקר, ר"מ בריטניה גורדון בראון מציע להטיל מס כלל עולמי על עסקאות פיננסיות של המגזר הבנקאי שישמש למימון מטרות חברתיות וסביבתיות כמו צמצום העוני העולמי ובלימת שינויים אקלימיים.

      . 

      כך אמר:

      "לא ניתן להשלים עם העובדה שרק מעטים קוטפים את פירות הצלחתו של המגזר הפיננסי, ואילו כולנו צריכים לשאת במחיר כשלונו. עלינו לדון בסוגיה האם נדרש חוזה כלכלי וחברתי טוב יותר כדי לשקף את האחריות הגלובלית של מוסדות פיננסים כלפי החברה". 

      .

      דברים כדורבנות העולים בקנה אחד עם כמה מהדברים שנאמרו כאן והם נתמכים גם ע"י יו"ר קרן המטבע הבינ"ל, וכן ע"י נשיא צרפת סרקוזי וקנצלרית גרמניה מרקל.

      .

      התקווה היא שמס כזה גם יצמצם את התמריץ לעסקאות ספקולטיביות וגם יקטין את הבונוסים השמנים המשולמים לבכירי הבנקים.

      .

      צעד בכיוון הנכון ? עידן חדש בכלכלה ? ימים יגידו.

      . 

       

       

        15/9/09 19:04:

       

      תודה לכל המגיבים.

       

      פיני, אני משיב לך בהצדעה וממליץ לכולם לקרוא את המאמר שלך.

       

       

       

        8/9/09 18:50:

      אלי היקר,

       

      פוסט ישן, אבל נכון תמיד.

      הרי אתה יודע איפה טעינו. אלה התוצאות הבלתי צפויות של מעשינו...

       

      נוכל לעבוד נכון ולמזער אותן, אבל - 

      הן תתרחשנה תמיד

       

      כל אהבתי

       

      מצדיע

       

      פיני

        29/7/09 15:06:


      כל כך הרבה מילים גבוהות ונבובות מכל תוכן שניתן לסכם במשפט וחצי:

       

      ברגע שהממשל בארה"ב התערב בכוחות השוק הוא הפסיק להיות חופשי והקפיטליזם מת.

       

      הקפיטליזם נכשל בדיוק כמו הקומוניזם.

       

       

        12/6/09 21:04:
      לא משנה מה  התגובות לשאלתך מי  ואיך ולמה כל זה קרה , אני חושבת שבעצם אף אחד לא יודע מאיפה התחיל כדור השלג להתגלגל או גרגרי  החול להצטבר אולי זה אפקט העדר וכדומה  וזה ממקור מוסמך
        25/4/09 06:54:


      אסתרליין יקרה,תודה על הביקור. אם הצלחתי לתת כאן שיעור יקר מפז למורה במערכת החינוך דייני. אם זה גם יסייע במשהו לתלמידייך לקדם את הבנתם וידיעותיהם בכלכלה אשמח מאוד.

        13/4/09 21:40:


      לא מבינה גדולה,

      אבל לקחתי משהו כדי להביא לאלה

      שמצפים לכך שלמורים שלהם

      תהיה תשובה.

       

      תודה על השיעור היקר מפז.

        13/4/09 21:10:


      צבי יקר, אני מצטרף לדבריך המבטאים גם את החשש שלי ומפנה כאן לפוסט המצוין שלך בנושא הגישה השילובית ליציאה מהמשבר.

       

        11/3/09 17:42:

      צטט: אלי כהן 2009-03-11 09:05:13

      ...הבעיה החמורה לטעמי היא שאפילו בראייה לאחור יש נטייה לראות את המשבר הזה רק כעוד גל בתהליכי הגיאות והשפל הבלתי נמנעים בשיטה הקפיטליסטית בעוד הוא מחייב לדעתי יצירה של תפיסה כלכלית וחברתית שונה.

       

       המשבר שבו אנו נתונים עתה מדגים עד כמה קשה להשתחרר מפרדיגמה שכשלה ולעצב קטגוריה תפיסתית ותפעולית רלוונטית למצב החגש.

      היא מאירה את חוסר ההגיון הבסיסי בשפיכה של עוד ועוד כסף על מנת להמשיך ולתחזק את אותן קטגוריות עסקיות שההפתעה הבסיסית חשפה כי הם פועלים על פי מערך תפיסתי שגוי. מתחיל להתגנב החשש שכל השיטפון הזה לא יעזור. יתכן והוא  יצליח לעצור את ההתפרצות הנוכחית של המחלה, אך  כל זאת רק עד לההתפרצות הבאה שלה, שתהיה חמורה אף יותר.

      צביקה לניר
        11/3/09 09:05:


      צביקה, תודה.

      תחתית החבית מתייחסת כמובן לשיא השפל הצפוי לנו, אך בהחלט אצטרף לדעתך בדבר היעדרה של תפיסה מתאימה.

      למעשה, אני מאמין שלרוב ההפתעות הבסיסיות בחיינו אנו מתייחסים אם בכלל רק בראייה לאחור ורק כצורך להפיק לקח לעתיד.

      הבעיה החמורה לטעמי היא שאפילו בראייה לאחור יש נטייה לראות את המשבר הזה רק כעוד גל בתהליכי הגיאות והשפל הבלתי נמנעים בשיטה הקפיטליסטית בעוד הוא מחייב לדעתי יצירה של תפיסה כלכלית וחברתית שונה.

        10/3/09 10:12:

       

      אתה כותב בפוסט המצויין שלך בין השאר את המשפט הבא "ומי יודע ויוכל לומר לנו היכן היא תחתית הבור..?.". 

      זו לא חבית ולא בור ועל כן גם אין לה תחתית...הבעיה היא לא החבית אלא התפיסה... וזו איננה...

       

      צביקה לניר 

        6/3/09 07:10:


      נעמי, תודה על התייחסותך.

      אני שותף לתחושת הדריכות ולציפיה שמשהו יסודי ישתנה בהתנהלות הכלכלית של הקפיטליזם המערבי. 

      לדעתי כבר ניתן לראות ניצנים של ערבות הדדית הולכת וגדלה, אמנם לא מטעמים אלטרואיסטיים.

      לדעתי הבועה הפיננסית היא חלק מהכשל הגלום בשיטה המעודדת חופש חסר גבולות.

      אני מאמין שהעולם ילמד למתן תנועות של גיאות ושפל קיצוניים וחסרי הצדקה.

      כעת מתברר כמה נוכלים חוסים בצל השיטה ואולי יחול עדכון גם בחקיקה.

      המיתון יחלוף ללא ספק אך יגדיל את הפערים בחברה.

      דרושה מדיניות אחרת והיא כולה בידי המנהיגים.

      ישראל יכולה להיות ממובילי המדיניות הנ"ל.

      נותר לקוות ולהתפלל...

       

        4/3/09 10:20:


      אתמול עברתי בקניון עזריאלי, נדהמתי לראות את המיתון הגדול

      שלטים שמודיעים על מכירות בהנחה של שבעים עד שמונים אחוז והחנויות ריקות למדי

      בחוץ עדין שלטי בחירות מלפני חודש

      אף אחד לא טורח לפרסם בשילוט ענק

      מענין לאן זה הולך להגיע.

      מפחיד.

      אולי אבל היה נחוץ כזה ניעור לבלון הגדול של האוויר שהתנפח על לא כלום?

        24/2/09 01:31:


      בתיה, תודה לך. דווקא כעת יש נטייה חזקה הן בארה"ב והן באירופה להגביר רגולציה ואפילו מדברים על הגבלת משכורות של מנהלי מוסדות פיננסיים בכלל ובנקים בפרט. בגרמניה מדברים על תכנית ל"מיפוי סיכונים" גלובלי והלאמה של בנקים במרחבי האימפריות הכלכליות כבר אינה חיזיון נפרץ.

      נדמה לי שיש הסכמה שהעולם שאחרי המשבר החמור הזה כבר לא ישוב למקומו הקודם. כולי תקווה שיהיה זה עולם עם פחות חמדנות והונאות ויותר בקרה וערבות הדדית.

        22/2/09 21:50:

      לא מבינה גדולה בכלכלה אבל קצת מבינה בהגיון-

      אני לא רואה שהמנהלים הבכירים שעשו את השגיאות הגדולות משלמים משהו!!!

      וחבל שכך

      כי הלקח והמסקנות לא מקבלים את הדגש הנכון והרגולטורים ודאי יפגרו בסופו של דבר ולא תיעשה הפעולה המקסימלית למניעת שגיאות כגון אלו שנעשו

       

      על חשבון כולנו!!!

      בתיה

        13/2/09 18:49:


      תמוש

      יעל

      אפרת

       

      ברוכות הבאות ותודה על התייחסותכן. אני שמח על הענין שגיליתן במאמר הזה.

        31/1/09 10:01:
      מעניין לקרוא ! *
        30/1/09 21:40:

      פוסט מעניין ומרתק*

        28/1/09 14:35:


      המשבר הכלכלי או הקריסה הגדולה של העולם כולו.....

      לדעתי הסיבה בהחלט תאוות הבצע הבלתי מרוסנת של בעלי ההון...

      הבנקים..וכמובן הממשלות.........אחראיות בגדול ....למשבר...

      אנו חיים בהחלט בעולם חומרני ....וחמדני...

      המגמה .......כבר עשרות שנים מעשירה את העשירים.....

      ומענה את העניים....

      חובה על כולם לעצור...ולעשות מעשה להמשך חיינו כחברה....וכפרט.....

      להציל את הכלכלה....

      תמו"ש

       

       

        19/1/09 19:02:


      י. יקר

      הבהרת את הנקודה היטב יחד עם זאת נדמה לי שהיא שווה דיון נפרד.

        4/1/09 17:50:

      אבל, רצה הגורל, ותחזיתו התגשמה אף מוקדם יותר. אכן הדולר נמצא אצל היפנים והאג"חים אצל הסינים שנאלצו אף הם להוריד ריבית עכשיו.


      ועוד 200 מיליארד אצל הרוסים ;)

       

       

        4/1/09 17:47:

      צטט: אלי כהן 2008-10-31 17:56:55


       

      י, יקר

      למיטב הבנתי וידיעותיי התוצר הלאומי מוגדר כאוסף כל הערכים המוספים הנקיים במשק.

       

       

      בדיוק, כאוסף הערכים המוספים - כלומר אם מכרת חבית נפט במאה דולר, ועלות ההפקה שלך הייתה עשר דולר, במציאות הנוכחית אתה רושם תוספת של מאה דולר. אבל על פי תחשיב זה, יוצא שלנפט, כל עוד הוא מתחת לאדמה אין ערך. הערך שלו מתחיל "להצבר" רק מהרגע שמתחילים להוציא אותו מן האדמה. האם זה נשמע הגיוני וסביר בעיניך שמחיר הנפט בתוך האדמה מתומחר באפס? ואם זה כך, אז על פי כללי השוק, אני אמור להיות יכול להציע למדינה ארה"ב, לרכוש את כל הנפט הגולמי שלהם שעדיין בתוך האדמה בסנט אחד. האם זה הגיוני שהם ימכרו לי? לא. נכון? למה? כי יש לנפט הזה ערך. ערך שהם לא טורחים לציין בתמ"ג. כיוון שהנפט הזה כבר אצלם. זה שעכשיו הם מוכרים אותו, לא אומר שהוא לא היה אצלם כל הזמן. זה לא גידול בכלכלה (לפחות לא כל המאה דולר. כי ערך הנפט באדמה היה צריך להיות מפוחת מאותם מאה דולר) נטו, צריך לחשב רק את הערך המוסף. הבעיה היא שמשאבי טבע לא מתומחרים כל עוד לא כורים אותם. זו הנקודה. מדינות שעשירות במשאבים, והמשאבים הם סופים, בעצם "רושמות" צמיחה על חשבון הצריכה בעתיד. הם רק לוות כסף מהעתיד, הן לא באמת יוצרות איזושהי צמיחה. או יותר נכון הן יוצרות צמחיה מסויימת, אבל רושמות צמחיה כפולה.

       

      מקווה שהעברתי את הנקודה בצורה ברורה :)

       

       

        10/12/08 17:04:
      http://www.chrismartenson.com/crashcourse

      The Crash Course

      הבעיות מורכבות.בעיות מובנות של המערכת
      המוניטרית,כסף כחוב,בעיות של האנרגיה המתכלת,בעיות של קיימות,ועוד כמה דברים.
        6/12/08 14:41:


      מיכאל יקר, תודה על הרחבת התגובה שלך.

       

       

      מיכל יקרה,

      שאפו על עבודת התרגום הנפלאה. תודה רבה לך.

      מבחינה כלכלית נדמה לי שהתחזית של פיטר שיף מדויקת להפליא ולו בשל כך שזיהה נכון את הדינמיקה והכיוון של גורמי היסוד הרעועים המובילים למשבר. למעשה בדבריו הוא מטיף "לחבק את המיתון" כבר אז מתוך הבנה שזה הרע במיעוטו. לדעתי תחזיתו יכולה להפוך לחזון של כלכלה אחרת, בריאה יותר, הנשענת על יסודות מוצקים יותר.

       

       

      דורית יקרה,

      תודה רבה לך על הביקור ועל התייחסותך.

      לגמרי מסכים איתך. ההכרה שאין מנוס מרגולציה גם בכלכלת שוק משגשגת היא הכרה ותיקה ומבוססת. נדמה לי שהחידוש הפעם הוא לא רק בהבנה שהרגולאטור כשל אלא שמשהו בתפישת העולם הכלכלית ובמדיניות הכלכלית של ארה"ב נסדק. רק להקשיב להסברים הנפלאים של פיטר שיף בסרטון.

        4/12/08 20:07:

      אלי היקר

      תודה לך על פוסט המעניין ומעורר חשיבה.

      כמוך, כולנו גדלנו על האמונה ב"כוחות השוק" ב"יד הנעלמה" אשר השיווי משקל בשוק יושג בעזרתו. וזוהי היעילות הכלכלית ובאמת בתנאים אופטימליים של שוק חופשי אכן תושג יעילות כלכלית  סביר גם שזה ילווה בעיוותים חברתיים , אך זה כבר לדיון אחר.

      אבל האם באמת זה מה שקרה? האם באמת אנחנו היינו בשוק שהוא חופשי ומשוכלל ? ממש לא

       בשוק ישנן  קבוצות אינטרסים  אשר משפיעות ומסיטות את שיווי המשקל.

      וכאן יש תפקיד חשוב לרגולטור.

      תפקידו לפקח על הבנקים, לפקח על שוק ההון. והרגולציה כשלה.

       תמיד יהיו אנשים/ גופים/ חברות, תאבות בצע אשר במוחם הקודח יפתיעו וימציאו מכשירים פיננסים.

      ובשוק ההון המשוכלל והנגיש לכל אחד  בכפר הגלובלי כמו שהעולם שלנו כיום אפילו ניתן למוטט מטבע של מדינה על ידי פעילות עויינת ואז מה המשמעות של כוחות השוק?

      ולכן תפקידו של הרגולטור הוא בפיקוח הדוק. ואם יש צורך אז  התערבות. כי כוחות השוק זה האמצעי ולא המטרה.אבל לדאבונינו בארצות הברית זה הפך להיות המטרה.

        4/12/08 19:33:


      תודה לבילהה על הקישור ולך אלי שהפנת את תשומת ליבי.

      לא הצלחתי לפתוח אותו, אבל אני חושבת שמצאתי את אותו סירטון כאן.

      באוגוסט 2006 ראיון של פיטר שיף בעימות כנגד אלן לאפר.

      המראיינת ציינה בהתחלה שיש הרבה כלכלנים שמדברים כמו פיטר, כבר אז.

      תמליל מקוצר של העימות ביניהם:


      פיטר אומר שהצריכה עולה הרבה יותר מהייצור וההלוואות הרבה יותר מאשר החיסכון.
      לאפר (שמלגלג עליו לאורך כל הדרך) אומר שהעושר של ארה"ב גדל המון בשנים האחרונות
      ושהכלכלה מצויינת.
      על זה משיב פיטר שזה לא העושר שגדל כיוון שהתוצר לא גדל, הדבר היחידי שגדל זה ערך
      הניירות הנסחרים בבורסה, וזה לא עושר אמיתי, וכשיבוא היום והבורסה תיפול לא יישאר כלום מהעושר הזה, אלא רק חובות.
      המראיינת שואלת על כך ש 30% מהתוצר הלאומי הן משרות חדשות הקשורות לנדל"ן ולשוק
      ההון:
      לאפר אומר שזה לא חשוב כי הכלכלה מאוד גמישה.
      פיטר אומר שיחד עם ריבית נמוכה במשק כולם לוקחים משכנתאות מאוד גבוהות, ובעוד
      שנים ספורות כשתחושב הריבית מחדש ותעלה במהירות בגלל אינפלציה, הרבה אנשים יעבירו את כל הכסף מהכלכלה אל תשלומי הריבית הגבוהים.
      על השאלה של לאפר שיש משחק סכום אפס ולכל דולר שמישהו מכר יש מישהו שקנה,
      עונה שבעלי הדולר נמצאים בסין ביפן ובאירופה ולא בארה"ב.

      שואלת המראיינת את פיטר, מה רע בכך שהאמריקאים מייצרים ומוכרים לסינים?

      והוא משיב שהאמריקאים לא מייצרים אלא קונים מהסינים שהם המייצרים.
      יש בעיה שארה"ב בגירעון גדול מאות וחייבת לסינים מכיוון שהסינים קנו אג"ח של ארה"ב
      וכשהריבית תעלה, ארה"ב תצטרך לשלם יותר ויותר ריבית לסין על האג"חים האלה.
      פיטר אומר שפעם, לווינו (ארה"ב והכוונה לאג"ח מדינה שלהם) כדי להקים מפעלים
      ותשתיות כדי להגדיל הייצור והיום קונים לשדרג את המטבח, פלאזמות וחופשות כדי להגדיל הצריכה.
      פיטר שואל את לאפר מדוע כיום שני ההורים צריכים לעבוד לפרנסת המשפחה?
      ולאפר עונה שהם נהנים לעבוד ואוהבים את העבודה,

      ופיטר עונה שנשים וילדים לא נהנים מזה ובטח שלא אוהבים את העבודה אלא הם זקוקים להכנסה הגבוהה, הם לא יכולים להרשות לעצמם מפרנס אחד.

      לאפר אומר שהמיסים נמוכים ומשתלם יותר לעבוד.

      ופיטר משיב שהוא רואה נשים בעבודה שכשהן בהריון עם בטן גדולה שבוודאי היו מעדיפות לא לעבוד את ה 7 חודשים האלה, אבל הבעל שלהן לא מפרנס מספיק.

      המראיינת אומרת שהיא נהנית לעבוד ולצאת מהבית.


      לגבי נשים עובדות, לא אתייחס כאן.

      הקטע הוא שפיטר חזה את המשבר, אבל לא מהסיבות הנכונות.

      .

      פיטר חשב שעוד כמה שנים (מאז 2006) הריבית במשק תעלה בגלל אינפלציה, כתוצאה מזה, הריבית על המשכנתאות תעלה, וכתוצאה מזה כל הכסף מהבורסה יעבור לתשלום המשכנתאות. אז, תיפול הבורסה, ואז יגלו כולם שהדולר אצל הסינים והיפנים.

      מה שקרה, זה שכבר אז היו מוצרים פיננסיים מאוד מסוכנים, חלקם משולבים במשכנתאות של לווים חלשים, והבורג הראשון שהשתחרר מאופן העגלה, היה דווקא מחירי הדירות שירדו. מכיוון שלווים גרועים, לא תמיד שילמו משכנתא ותמיד הבנק יכול היה להחזיר לעצמו את הכסף.

      .

      התחזית של פיטר למיתון קשה וארוך, הייתה צריכה להתרחש עוד כמה שנים לאחר אינפלציה גבוהה.

      אבל, רצה הגורל, ותחזיתו התגשמה אף מוקדם יותר. אכן הדולר נמצא אצל היפנים והאג"חים אצל הסינים שנאלצו אף הם להוריד ריבית עכשיו.

      .

      חיפש את האתונות ומצא את המלוכה.

      .

      אני חושבת שכבר אז באוגוסט 2006 לא ניתן היה לעצור את כדור השלג המתגלגל, וכולם העדיפו להעלים עין ולקוות לטוב. כלומר, כבר אז אם היו רוצים לשנות חוקים בשוק ההון, הייתה הבורסה נופלת והיו נכנסים למיתון. 

        4/12/08 17:02:


      אלי יקר,

      אתה צודק מאד בדבריך.

      במשך שנים נהגו קברניטי הכלכלה העולמית והטייקונים למיניהם בחסר אחריות משוועת,

      כשממשלות העולם מתנערות מהטעויות שלהם כיוון שהם נהנו מכמות מיסים ותשלומים חסרת תקדים, מאותם אנשי כלכלה.

      נוצר מצב בו לכולם היה כדאי, ולכן הבועה הזאת התנפחה לממדים כאלה , ולכן גם הסיום והמציאות שהתנפצה מול אותם

      מנהיגי כלכלה ובעלי חברות גדולות ובנקים ענקיים להשקעות, היו כה כואבים.

      אין ספק, דרוש בדק בית רציני, ואני מאמין שהוא ייעשה, ובהקדם, כי כאשר האינטרס הצבורי והפרטי שזורים זה בזה, נעשים דברים.

      היום פרסמתי בבלוג שלי, פוסט המדבר גם בנושא זה וגם בנושא יחסי הגומלין שבין כלכלה לטירור עולמי, בכל הקשור לקדימויות אצל קובעי המדיניות.

      מוזמן לקרוא.

      אני תולה תקווה גדולות  בברק אובמה, ומצפה ממנו לעשות רבות לשיפור המצב.

      זה שטבע את המטבע :       Yes' we can

      מצפים ממנו לפרוע את השטר. אחרת יהיו מילותיו חוכא ואיתלולא והמפסידים יהיו לא רק אמריקאים אלא גם בני אומות אחרות, בשל הופכו של עולמנו ל"כפר גלובאלי", לטוב או לרע.

      *

        4/12/08 07:54:


      בלהה יקירתי

      ראשית, אילו היה אפשר לככב תגובה היית מקבלת ממני 7 כוכבים ירוקים.

      פיטר שיף לא רק חזה את המפולת אלא הסביר במדויק מדוע היא תתרחש.

      אכן כפי שכתב קודמך מדובר כאן על כלכלת שקר.

      הצפיה בסרטון כמובן מומלצת ביותר.

      תודה רבה לך.

       

        3/12/08 23:40:

      היי אלי,

      קיבלתי היום  סרטון בו מופיע אדם שצפה את הבאות אך אף אחד לא האמין לו....

       

       

        24/11/08 16:19:


      גידי יקר,

      תודה לך. לגמרי מסכים איתך שיש משהו מאוד מקומם בדמי ניהול ושכר המשולמים לאלו הנוטלים סיכונים לא זהירים על חשבון גבו של הציבור כאשר יש רווחים שמנים על הנייר אך אין כל קיזוז כאשר מתברר שלא נותר מהרווחים ומהנייר עליו נרשמו דבר. 

       

      למעשה אין כיום סנקציה ממשית ומידית על מנהלי כספי הציבור על הפסד הנגרם מנטילת סיכון לא מחושב. זה מחזיר אותנו לשאלות של רגולציה ופיקוח וגם לשאלת שכר המנהלים באותם מוסדות פיננסיים.

       

       

      ישראל יקר,

      תודה לך. נדמה לי שכיום יש כבר הסכמה שראוי לנהל את כספי הפנסיה בצורה סולידית יותר ובמיוחד כשמדובר על כספי חוסכים הנמצאים על סף פרישה. כולי תקווה שהמפקח על הביטוח יבין שלצד השמירה על היציבות הפיננסית של הקרנות יש לו תפקיד חשוב בהגנה על ערכם של נכסי הציבור בתוך הקרנות אף כשיציבותן אינה בסכנה. 

       

      אני ממליץ לכל מי שלא קרא את סדרת המאמרים שלך לקרוא בהם היטב, אך אני סבור שלצד הבדיקה והבקרה הלאומית נדרשת גם חשיבה גלובלית יסודית על המשבר הכלכלי העולמי.

        23/11/08 18:19:

      צטט: orenshani 2008-11-23 17:09:27

      צטט: רוזמונד 2008-11-22 11:49:43


      לגבי פורד ודומיה, נראה לי שהם לא גידרו את סיכון עלויות הנפט (היום הוא כבר לא רלבנטי), מכיוון שלפורד אין במגירה רכב חסכוני/גז/חשמל. אבל, שוב הנפילה והמצוקה נובעת מעלויות ההון הזר.

       

       אני חושב שאם אתה יצרן רכב, אתה צריך לקחת בחשבון את האפשרות שמחירי הנפט יאמירו. במיוחד בשוק האמריקאי שבו הצרכנים מגיבים מאוד מהר לכל מה שפוגע בכיס שלהם.

       

      לי איאקוקה מספר בספר שלו איך שלפני ההפיכה באיראן היו תקועות בנמלים בארה"ב אוניות מלאות במכוניות יפניות חסכוניות ואיך שהשאה נפל, כל המלאי הזה נמכר במהירות.

       

      כמו כן אני די בטוח שהם כן גידרו סיכונים ושהמצוקה נובעת מחוסר האפשרות להפעיל את הביטוחים. היה הרבה נכון לחשוב קצת יותר קדימה ולא לקחת את הסיכון בכלל. זה לא אומר שהיה צריך להפסיק בכלל לייצר מכוניות גדולות וזוללות דלק, רק לדאוג שתהיה אלטרנטיבה שמוכנה להכנס לייצור. תראי מה טויוטה עשו. יש להם גם את הפריוס שהיא באמת חסכונית וגם את הלקסוס היבריד שבה ההיבריד כמעט לא משמעותי אלא יותר פוזה. ככה הם יכולים לשנות את מכסות היצור בהתאם למצב השוק. 

      מעניין.

      גם אני קראתי את הספר "איאקוקה" (התעייפתי  לקראת הסוף אחרי שהרים את קרייזלר), ואני חושבת שהוא עדיין אקטואלי היום.

      בסיפור שלו על פורד, הם מעולם לא חשבו לייצר מכוניות קטנות (פורד הבן חשב שזה מגעיל) והפיאסטה הגיעה די מאוחר. אולי היו מגודרים טיפטיפונת משום שהיו להם מפעלים באירופה ושוק אירופאי שטיפח את הפיאסטה במידי, אבל, גם כפי שרואים היום תעשיית הרכב האמריקאית כבדה ומסואבת.

      .

      אני חושבת שיש היבט נוסף והוא העסקאות מרובות השנים שיש לאמריקאים מול ספקי הנפט, והאפשרות למכור נפט רק תמורת דולר ולא בתמורה לשום מטבע אחר.

      אפילו היום, הם יצאו מזה בשלום, בכך שהדולר התחזק בעולם ומחיר חבית נפט ירד - ממש כמו בשע"ח של מטבעות.

      אולי זו הסיבה שהם מרשים לעצמם להתעלם מבעיה זו, במחשבה שהם שולטים בשוק.

      .

      בכל מקרה, המשבר היום הנו גורף בכל הענפים חוץ ממזון ותרופות, בו הביקוש קשיח.

      המשבר היום נוגע למימון ולזרימת ההון - כרגע תקוע בגרון. 

       

        23/11/08 17:09:

      צטט: רוזמונד 2008-11-22 11:49:43


      לגבי פורד ודומיה, נראה לי שהם לא גידרו את סיכון עלויות הנפט (היום הוא כבר לא רלבנטי), מכיוון שלפורד אין במגירה רכב חסכוני/גז/חשמל. אבל, שוב הנפילה והמצוקה נובעת מעלויות ההון הזר.

       

       אני חושב שאם אתה יצרן רכב, אתה צריך לקחת בחשבון את האפשרות שמחירי הנפט יאמירו. במיוחד בשוק האמריקאי שבו הצרכנים מגיבים מאוד מהר לכל מה שפוגע בכיס שלהם.

       

      לי איאקוקה מספר בספר שלו איך שלפני ההפיכה באיראן היו תקועות בנמלים בארה"ב אוניות מלאות במכוניות יפניות חסכוניות ואיך שהשאה נפל, כל המלאי הזה נמכר במהירות.

       

      כמו כן אני די בטוח שהם כן גידרו סיכונים ושהמצוקה נובעת מחוסר האפשרות להפעיל את הביטוחים. היה הרבה נכון לחשוב קצת יותר קדימה ולא לקחת את הסיכון בכלל. זה לא אומר שהיה צריך להפסיק בכלל לייצר מכוניות גדולות וזוללות דלק, רק לדאוג שתהיה אלטרנטיבה שמוכנה להכנס לייצור. תראי מה טויוטה עשו. יש להם גם את הפריוס שהיא באמת חסכונית וגם את הלקסוס היבריד שבה ההיבריד כמעט לא משמעותי אלא יותר פוזה. ככה הם יכולים לשנות את מכסות היצור בהתאם למצב השוק. 

        22/11/08 18:55:

      אלי,

      תודה על ההפניה, יפה כתבת.

      עם זאת, נראה לי שאין אנו יכולים לתקן את הכלכלה העולמית.

      חובתנו לפעול לשיפור הכלכלה, הסביבה והחברה שלנו.

      בשנה האחרונה אני מנסה, למשוך בשרוולם של הרגולטורים שלנו, מנסה לפקוח את עיניהם למתרחש

      בשוק ההון שלנו, אך תגובה - אין.

      זוהרה של WS סימא את עיניהם.

      כרגיל אצלנו, לאחר המשבר תגיע ההתעוררות.

      אקווה שלא מאוחר מדי.

      ישראל

        22/11/08 14:40:


      לאלי: כתבת בין היתר: שהנכונות לקחת סיכונים מחושבים כדי להגשים חלומות היא זו שתשתלם בסופו של דבר.

      ובכן, התברר שלוקחי הסיכונים היו נכונים לקחתם עבור הציבור ולא עבור עצמם.את פרי הנכונות הם לקחו תחילה לעצמם, לעתים אף מבלי  שהמתינו לבדוק את תוצאות החלטתם. לפעמים קל לזהות את הסיבה אך מורכב יותר למצוא את הפתרון. בכל מקרה, ברור שכך הדברים אינם יכולים להימשך.

        22/11/08 11:49:

      צטט: orenshani 2008-11-21 15:56:38

      צטט: רוזמונד 2008-11-15 23:46:35

      צטט: orenshani 2008-11-15 09:56:24

      אלי,

       


      לגבי פורד, יש לבדוק אם לא נכנסו בשנים האחרונות לענף חדש אשר מתבקשת בו צמיחה גבוהה.

       

      חברות הרכב האמריקאיות נהנו מהכנסה מהירה בעקבות אופנת רכבי ה- 4X4 והטנדרים (כמו המפלצת שעושה לי עכשיו רעש מתחת לחלון וממש אין לי מושג למה השכן שלי צריך אותה. לפי איך שה- 4X4 תמיד מבריק ומצוחצח, הוא בחיים לא ירד אתו לשטח וגם רכב עבודה הוא לא). זו התשובה למה שאת מחפשת.

       

       

      אורן, תודה.

      לגבי השכן שלך, אנו כולנו צריכים להודות לו שהוא קנה את ה 4X4 שלו רק כדי להבריקו, ולא לרמוס את טיפטיפונת הטבע הפראי שנשאר בארצנו. (בטבע פראי אני מתכוונת, לא למצבורי פסולת או לשטחי אש).

      .

      לגבי ניהול סיכונים. נושא מורכב וכרגע עובר שינוי (אני מקווה) מהותי, אך בגדול, קיימים כמה סוגי סיכונים ויש לבחון כל אחד לחוד.

      בשנים האחרונות כל החברות הציבוריות המדווחות לבורסה, מוסיפות הסבר ופירוט ניהול וגידור הסיכונים שלהם במה שנקרא דו"ח ברנע.

      מקריאה אקראית של כמה דוחות דירקטוריון שקראתי, חברות בתעשיה לעיתים נדירות ביותר מגדרות סיכונים, ובעיקר סיכוני שערים של מט"ח. אצלנו בארץ עובדים בשיטת "סמוך". אני לא מכירה איך זה בארה"ב.

      .

      קיים סיכון שוק שמתייחס לסיכון שכל השוק יסבול ממנו, וההסתברות אליו קטנה מאוד - עד היום. מהיום, פרוץ המשבר, ההסתברות עלתה פלאים. סיכון השוק (הסיסטמי) שהתגשם וששום חברה לא התגוננה מולו, הוא סיכון יובש האשראי או מחסור חמור במקורות מימון. עלות ההון הזר בשמיים. ושוב להזכיר, אין שום משמעות קיום לחברה/תאגיד ללא הון זר.

      .

      לגבי פורד ודומיה, נראה לי שהם לא גידרו את סיכון עלויות הנפט (היום הוא כבר לא רלבנטי), מכיוון שלפורד אין במגירה רכב חסכוני/גז/חשמל. אבל, שוב הנפילה והמצוקה נובעת מעלויות ההון הזר.

        22/11/08 09:35:

      צטט: אלי כהן 2008-11-22 09:28:42

       


      באשר לחברת פורד, דעתי כדעתך אבל הטיעון שאתה מעלה הוא לדעתי טיעון ערכי ולא טיעון כלכלי.

       

       

       

      מסתבר שההתמקדות ברכבים גדולים וזוללי דלק הייתה שגויה גם מהבחינה הכלכלית - ולו רק בגלל שהיא גרמה ליצרני הרכב האמריקאים להפסיק ולעסוק כמעט לחלוטין במו"פ.

       

      ראה מה שכתבתי כאן

        22/11/08 09:28:


      אורן יקר,

       

      הלוואי וכל הצמיחה בכלכלה העולמית היתה מתפתחת כצמיחתם של עצי הסאקויה. נדמה לי שרבים היוצאים לפנסיה בימים אלה היו חותמים על כך אילו רק ניתן להם.

       

      גם אני מאמין שיש דרך שמרנית יותר לנהל את הסיכונים, כזו שתאפשר צמיחה מתונה יותר אך יציבה יותר. בנושא זה ראה גרף העוסק בשיעורי הצמיחה בישראל שהביאה מיכל בפוסט שלה. לטענתה עובדה היא שאפשר גם אחרת.

       

      יש כמובן להבחין בין ניהול נכסים ריאליים לנכסים פיננסיים. כלכלת העולם רועדת כעת ממשבר שמקורו בניהול סיכונים פיננסיים. ניהול יעיל של הפירמה העסקית על כל חשיבותו אינו מבטיח יציבות כאשר נוצר משבר אמון פיננסי ומחנק אשראי, או כאשר נגרמים הפסדים מהשקעות פיננסיות לא נכונות, המשפיעים על הכלכלה כולה. 

       

      באשר לחברת פורד, דעתי כדעתך אבל הטיעון שאתה מעלה הוא לדעתי טיעון ערכי ולא טיעון כלכלי.

       

        21/11/08 15:56:

      צטט: רוזמונד 2008-11-15 23:46:35

      צטט: orenshani 2008-11-15 09:56:24

      אלי,

       


      לגבי פורד, יש לבדוק אם לא נכנסו בשנים האחרונות לענף חדש אשר מתבקשת בו צמיחה גבוהה.

       

      חברות הרכב האמריקאיות נהנו מהכנסה מהירה בעקבות אופנת רכבי ה- 4X4 והטנדרים (כמו המפלצת שעושה לי עכשיו רעש מתחת לחלון וממש אין לי מושג למה השכן שלי צריך אותה. לפי איך שה- 4X4 תמיד מבריק ומצוחצח, הוא בחיים לא ירד אתו לשטח וגם רכב עבודה הוא לא). זו התשובה למה שאת מחפשת.

       

        20/11/08 18:38:

      צטט: אלי כהן 2008-11-17 06:40:14


      השאלה הגדולה לדעתי היא איך מווסתים את שיעורי הצמיחה ואיך מבטיחים שהם אכן יהיו חיוביים, יציבים ובעיקר ריאליים לאורך זמן. יש כאן אתגר כי שיעורי צמיחה בענפים מסוימים בשלבים מסוימים הם גדולים אך בהחלט מוצדקים. לדעתי, זה מוביל לשאלות של ניהול סיכונים שאין לי מספיק תשובות עליהן.


       

       אלי,

       

      יש לשאלה הזאת תשובה מעט מוזרה אך פשוטה ונכונה להפליא והיא להסתכל על צמיחה כעל תהליך משברי. זה נשמע מוזר אבל זה הפתרון ומי שמצליח לאמץ אותו מרוייח פעמים. ראשית הוא מנהל תהליכים של צמיחה בצורה יותר מבוקרת ואחראית ושנית, גם כאשר הוא מוצא את עצמו במצב של משבר שמקורו חיצוני הוא עדיין מסוגל לצמוח במקום "לשחק בונקר".

       

      קראתי באיזה מקום שאחת הסיבות לכך שישראל נפגעה בצורה קלה יחסית מהמשבר הנוכחי היא שבשנת 2001 כשהכלכלות של מדינות מערביות התחילו להתנפח עוד פעם אחרי סוף הקריסה הקודמת (בועת ההי-טק) אצלנו השתוללה האינתיפדה שהכריחה את החברות הישראליות להשאר יעילות. 

        17/11/08 06:40:


      אורן יקר, מיכל יקרה,

      תודה רבה על התייחסותכם. אני משיב לכם יחד כי לטעמי יש קשר בין הדברים. 

      האמת שגם לי יש חשד שהבעיה היא בקצב הצמיחה ואני מוטרד מהמחשבה שכסף זול מידי בכמות גדולה מידי מניע שאפתנות לא ריאלית לצמיחה בת קיימא או מה שנהוג לכנות בשם "בועה". לראיה, כדאי לשים לב שמה שקדם למשבר הריאלי הוא משבר פיננסי שמקורו בארה"ב.

      השאלה הגדולה לדעתי היא איך מווסתים את שיעורי הצמיחה ואיך מבטיחים שהם אכן יהיו חיוביים, יציבים ובעיקר ריאליים לאורך זמן. יש כאן אתגר כי שיעורי צמיחה בענפים מסוימים בשלבים מסוימים הם גדולים אך בהחלט מוצדקים. לדעתי, זה מוביל לשאלות של ניהול סיכונים שאין לי מספיק תשובות עליהן.

      יש כמובן שאלות רבות נוספות ובהן אחריותה של ארה"ב כמנהיגת על ויכולתם של ארה"ב והאיחוד האירופי לגבש חוקי סחר בינלאומיים מוסכמים.

       

       

        15/11/08 23:46:

      צטט: orenshani 2008-11-15 09:56:24

      אלי,

       

      התחלתי לכתוב על זה משהו בבלוג שלי ומחקתי כי הרגשתי שזה עוד לא מספיק מגובש.

       

      אבל בעיקרון, הבעיה היא באמת "תפסת מרובה לא תפסת" אבל צריך לדייק יותר מדוע. הבעיה היא לא הגודל עצמו אלא הצמיחה המהירה וזה שיש מי שיממן אותה. כשאנחנו מסתכלים על יצורים גדולים בטבע אנחנו רואים שהגדילה שלהם מבוקרת על ידי כמות המשאבים שהם יכולים לצרוך. עצי סקויה הם דוגמא טובה - הם מוסגלים להגיע לכזה גודל כי הם גדלים לאט לאט, טבעת אחת בכל שנה, במשך אלפי שנים.

       

      לא כך הוא הדבר עם הקורפורייטים הגדולים וזה לא משנה אם זה פורד או AIG. בתקופות של גאות הם יכולים לצמוח במהירות מאוד גדולה כי הם זוכים למימון רב בדרך של גיוס הון. התוצאה היא שדווקא במצב הקריטי והעדין הזה האירגון למעשה נעשה משותק. הוא לא מסוגל לקבל החלטות נכונות לגבי השימוש בעודף כי הצמיחה היא מהירה מדי. התוצאה היא כל אותן תופעות שאנחנו רואים בתקופות של גאות, שאירגונים שלמים מתנהגים כאילו נסתתרה בינתם ומקבלים החלטות שגויות ואוויליות שהם כמובן ישלמו עליהן את המחיר כשהגאות תחלוף.

       

       

      שלום אורן,

      אינני יודעת לגבי הצמיחה של AIG ופורד בעת האחרונה, אבל יש לזכור שצמיחה תלויה בשלב של התאגיד או הענף במחזור חייו.

      גם עץ הסוקויה העתיק התחיל את חייו מנבט קטן שצמח בעשרות אחוזים בימיו וחודשיו הראשונים.

      לגבי AIG אני חושדת שהם רכשו סיכונים נמוכים בתשואה נאה ביותר, שהתבררו כמאוד מסוכנים עם חדלות פרעון, כמו שאר בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

      לגבי פורד, יש לבדוק אם לא נכנסו בשנים האחרונות לענף חדש אשר מתבקשת בו צמיחה גבוהה.

        15/11/08 09:56:

      אלי,

       

      התחלתי לכתוב על זה משהו בבלוג שלי ומחקתי כי הרגשתי שזה עוד לא מספיק מגובש.

       

      אבל בעיקרון, הבעיה היא באמת "תפסת מרובה לא תפסת" אבל צריך לדייק יותר מדוע. הבעיה היא לא הגודל עצמו אלא הצמיחה המהירה וזה שיש מי שיממן אותה. כשאנחנו מסתכלים על יצורים גדולים בטבע אנחנו רואים שהגדילה שלהם מבוקרת על ידי כמות המשאבים שהם יכולים לצרוך. עצי סקויה הם דוגמא טובה - הם מוסגלים להגיע לכזה גודל כי הם גדלים לאט לאט, טבעת אחת בכל שנה, במשך אלפי שנים.

       

      לא כך הוא הדבר עם הקורפורייטים הגדולים וזה לא משנה אם זה פורד או AIG. בתקופות של גאות הם יכולים לצמוח במהירות מאוד גדולה כי הם זוכים למימון רב בדרך של גיוס הון. התוצאה היא שדווקא במצב הקריטי והעדין הזה האירגון למעשה נעשה משותק. הוא לא מסוגל לקבל החלטות נכונות לגבי השימוש בעודף כי הצמיחה היא מהירה מדי. התוצאה היא כל אותן תופעות שאנחנו רואים בתקופות של גאות, שאירגונים שלמים מתנהגים כאילו נסתתרה בינתם ומקבלים החלטות שגויות ואוויליות שהם כמובן ישלמו עליהן את המחיר כשהגאות תחלוף.

        8/11/08 06:57:
       

      אילן יקר

      תודה לך. כולי תקווה ששאלתי את השאלות הנכונות והלואי ותימצאנה גם התשובות הנכונות :)

       

       

      אריאנה יקרה

      תודה רבה לך. אהבתי את הכותרת ומשחק המילים וגם את הרעיון שאלמוניות יכולה להוביל לנטישת אחריות. לדעתי, מכאן לא רחוקה הדרך לאמנה בינלאומית העוסקת בחוקי סחר גלובלי.

       

       

      מיכל יקרה,

      תודה רבה על דברייך ועל הכוכב הגדול :)

       

       

      רונה יקירתי,

      אינני מכיר את כלכלת הולנד באופן אישי אך הדגם שאת משרטטת כאן ( ובעבר אף שוחחנו עליו ) מאוד מדבר אלי. אני מייחל לכלכלה וחברה שיש בה מידה רבה יותר של חמלה וערבות הדדית עם קביעת תנאי מינימום ל"חיים בכבוד". 

      יחד עם זאת אני חושב שכדאי לנו להפריד בין דיון על מדיניות כלכלית - חברתית של ממשלות בימים כתיקונם לבין חקירת המשבר הכלכלי הנוכחי. לדעתי, המשבר בכלכלת העולם הפעם הוא חסר תקדים לא רק בגלל היקפו וגודלו אלא בגלל צירוף הנסיבות והאירועים המיוחד שהובילו אליו, שחשפו את פגמי השיטה הכלכלית הקיימת.

      תודה לך על הביקור ועל התייחסותך המפורטת.

       

        3/11/08 07:11:

      http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=abe20081102_66565
        3/11/08 07:09:

      ובעוד אני כותבת את הדברים אנו מתבשרים כי תעריפי התחבורה הציבורית יעלו בלא פחות מ-12 אחוז!!! http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=abe20081102_66565
        2/11/08 15:07:

      מזל שהספקתי לככב, כי החל מהיום המערכת הזאת לא עובדת אצלי יותר, ועוד כל מיני באגים.
      תגובות אני עדיין יכולה להכניס... בלי לינקים...
      אז מצטטת מדבריך
      "האם זו תאוות הבצע הבלתי מרוסנת של בעלי ההון ? של הבנקים ? של הממשלות ? של הציבור ? האם זו המערכת הפיננסית המעניקה אשראי נדיב לכל דכפין ומוכרת מוצרים פיננסיים שאיש לא מבין ? האם אנו חיים בעולם חומרני וחמדני מידי המייצר ורוכש מוצרים ושירותים שאיננו צריכים והם מעבר לכוח הקניה שלנו האם אנו חיים בעולם המעשיר את העשירים ומענה את העניים באופן מובנה ושיטתי ? האם אפשר להנהיג כלכלה אחרת, טובה יותר ?"
      התשובה היא כן, אבל זה לא מבטיח מפני משבר כלכלי.
      ובכל זאת, חשיבה כלכלית אמיתית מביאה בחשבון גם ענייני מוסר.
      בהולנד, אחת הארצות המשגשגות ביותר בעולם, ארץ שאינה הרבה יותר גדולה מישראל, תמיד היתה לי תחושה, שחלק מהשגשוג נובע מהכלכלה הסוציאלית מאוד שהם מקיימים שם. אחת המדינות הכי נאורות בתבל.
      מתחשבים בעניים, מתחשבים בחסרי הבית, אין שם בעצם חסרי בית אלא מתוך בחירה, כי כל מי שצריך דיור בהולנד, מקבל אותו.
      לא שוכחת שחברת החשמל החזירה כסף לאנשים בחורף קר במיוחד, כי חשבו שם שזה לא הוגן, שאנשים עניים (החזירו לפי רף הכנסה מסוים) היו צריכים לחמם יותר מבדרך כלל.
      לא שוכחת שכאשר חברת הסעות המונים הפסידה כסף, דנו שם בשאלה אם לגלגל את זה על הציבור, והיתה התנגדות חזקה מכיוון ש"תפקידנו אינו להרוויח כסף אלא לתת שירות"(!!!!!) בסופו של דבר - לא העלו את מחירי הכרטיסים..
      אני חושבת שדרך חשיבה זו תרמה הרבה לשגשוג של הולנד.
      אבל הולנד היא חלק מזערי מהשיטה הכלל עולמית, וכאשר כולם נופלים, אי אפשר שלא להיות מושפע.
        2/11/08 13:36:

      אז ככה,

      אתחיל בזה שמגיע לך כוכב גדול על הכתבה.

       

      למדתי המון, הרבה יותר ממה שהבנתי עד כה מכלי התקשורת.

       

      חבל שאתה לא מפיץ בין "חבריך" לקפה. אני ממש במקרה נכנסתי.

       

        1/11/08 04:47:

      כלכלת ההמונים וקלקלת האלמונים

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=702732

       

      לא "התשובה" כי אני לא חושבת שיש תשובה אחת ויחידה. 

      תשובה אחת אפשרית.

       

      אריאנה

        31/10/08 21:08:
      אחד הפילוסופים המפורסמים אמר שלשאול את השאלות הנכונות פרושו לקבל את תמצית התשובה עליהן. 
        31/10/08 19:07:

      צטט: יניב אלטרס 2008-10-31 00:50:12

      ראשית, קטונתי לנתח את המשבר הכלכלי האחרון מתוך זוית ראייה מקצועית, שפשוט אין לי.

      כל דברי בתגובה זו הינם פרי אינטואיציה והסתכלות פשוטה על המציאות, כמובן, כפי שאני רואה אותה בלבד.

       

      ומה שאני רואה זו חזירות וגרגרנות, שכמובן מתחילה מתאגידי הענק וראשי הבנקים הגדולים, אך ממשיכה, וביתר שאת, בקרב הציבור הרחב, שלא מוכן לקחת אחריות על ענייניו הכלכליים, קונה וקונה ומייצר דרישה לעוד ועוד מוצרים פיננסיים, הלוואות, משכנתאות שניות, שלישיות ועוד.

      וכשיש דורש, יש גם מי שיספק לו את רצונו, ויתעשר עליו עוד ועוד. אלו חוקי המשק, אלו חוקי הטבע האנושי.

      וכשאנשים מתנהגים בחזירות ובתאווה עם כספם וכספי מי שמלווה להם, זה מה שקורה.

      וכשאנשים משחקים בבורסה בצורה פרועה וחסרת אחריות, נכנסים, יוצאים, מסחררים, ככה זה נראה.

      אז אני לא מאמין כי יש לנו מה להתלונן. לא לגמרי. אני מאמין כי יש כאן מקום לבדיקה פנימית עמוקה שלנו, כבודדים וכעדר נסחף אחרי מקסמי הקפיטליזם, כשבאים ללא בסיס איתן, הן פיננסי והן מוסרי-חברתי-אישי.

      ואולי על אלו יש להפעיל רגולציה מעט יותר אקטיבית...

       

      נכון שלא ניתחת את המקור הפיננסי לבעיות, אבל בהחלט את המקור האנושי. לאנשים יש נטייה להסתכל על כלכלנים כאנשי מדע מובהק, כמו שמתייחסים למתמטיקאים או פיזיקאים - אבל, כלכלה מקוטלגת תחת מדעי החברה. היא בקושי מדע במובן המתמטי/פיזקאי שלו, ויותר קרובה לתקשורת או סוציולוגיה. ולכן הניתוח שלך הוא כלכלי לגמריי מהבחינה הזאת. אני חושב בדיוק כמוך. המשבר הזה לא היה קורה כל כך חזק לולא האופי האנושי הבסיסי החמדני שרוצה להנות עכשיו, ולהשליך את התוצאות על מישהו אחר (המדינה למשל).

        31/10/08 17:56:

       

      יהודית יקרה,

      דווקא באתי וקראתי ... תודה רבה על הלינק שצירפת.

      האבחנה שעשית בין המשק לבין החברה נראית לי רלבנטית מתמיד. גם לדעתי המשק אכן יכול להיות בריא והחברה פצועה ומדממת.   

       

       

      לכותבת האנונימית מאי שם בחו"ל,

      צפיתי בחלקים נרחבים מהסרט בעניין רב ובספקנות גלויה. אני עוד אצפה ביתר חלקיו. תודה.  

       

       

      עדי יקר,

      תודה על ההבהרות והחידוד.

      למיטב הבנתי הממשלה היא שחקן לגיטימי בשוק והתערבותה היא "פנימית" ולא "חיצונית". אותו דבר אמור לגבי הבנק המרכזי. השאלה היחידה היא כיצד ראוי ונכון להתערב בשווקים לטובת הציבור כולו.

      אני חולק על האמונה שאם רק נניח ל"יד הנעלמה" ולכוחות השוק לפעול באופן חופשי הם יסדירו את פעילות כל השווקים בצורה מושלמת. לטעמי החקיקה הקיימת עדיין לוקה בחסר משמעותי והרגולציה בתחום הזה מפגרת וכושלת.

       

       

      אילנה ( שירת הים ) יקרה,

      תודה. אני לגמרי מסכים עם ההצעה אך מאמין שיש מעשים שאנשים מעטים אך נחושים ומתוחכמים מספיק יכולים לעשות ולקלקל עבור הציבור כולו.

       

       

      מיכלי יקירתי

      תודה רבה לך. נהניתי מאוד לקרוא את תגובתך.

      מאחר והיית עורכת דין בארה"ב שנים רבות, נקודת המבט שלך מאוד חשובה. הדברים שלך מחדדים את האבסורד העצום שבפעילות חסרת האחריות של המוסדות הפיננסיים בארה"ב. לטעמי המחוקקים עדיין ישנים ולא רק בארה"ב, וכשהם כבר מתעוררים הם אינם יודעים מה לעשות ומשכבר הבינו מה עליהם לעשות הם נתקלים בכוחות גדולים וחזקים מהם שאם רק יהינו לגעת בהם בחירתם שוב איננה מובטחת. והציבור ? בור.

       

       

      גילי יקירי

      תודה. הדברים שלך מקסימים אבל לדעתי אם הציבור לא יצעק בראש חוצות לא יזוז כאן כלום.

       

       

      מיקי ידידי

      נהניתי לקרוא את תגובתך היוצאת מבית אבא ומשרטטת תקווה בראייה היסטורית של תהליכים גלובליים. תודה לך.

       

       

      גאיה יקרה, תודה רבה !

       

       

      י, יקר

      למיטב הבנתי וידיעותיי התוצר הלאומי מוגדר כאוסף כל הערכים המוספים הנקיים במשק.

       

       

      יניב ידידי

      תודה לך. התגובה שלך ה"לא מקצועית" כביכול היא בעיניי מצוינת, אם כל הציבור יתחיל לסמוך על ההבנה והאינטואיציה שלו ויצעק בקול גדול ש"המלך הוא עירום" אזי אולי יש תקווה לשינוי.

       

       

       

        31/10/08 00:50:

      ראשית, קטונתי לנתח את המשבר הכלכלי האחרון מתוך זוית ראייה מקצועית, שפשוט אין לי.

      כל דברי בתגובה זו הינם פרי אינטואיציה והסתכלות פשוטה על המציאות, כמובן, כפי שאני רואה אותה בלבד.

       

      ומה שאני רואה זו חזירות וגרגרנות, שכמובן מתחילה מתאגידי הענק וראשי הבנקים הגדולים, אך ממשיכה, וביתר שאת, בקרב הציבור הרחב, שלא מוכן לקחת אחריות על ענייניו הכלכליים, קונה וקונה ומייצר דרישה לעוד ועוד מוצרים פיננסיים, הלוואות, משכנתאות שניות, שלישיות ועוד.

      וכשיש דורש, יש גם מי שיספק לו את רצונו, ויתעשר עליו עוד ועוד. אלו חוקי המשק, אלו חוקי הטבע האנושי.

      וכשאנשים מתנהגים בחזירות ובתאווה עם כספם וכספי מי שמלווה להם, זה מה שקורה.

      וכשאנשים משחקים בבורסה בצורה פרועה וחסרת אחריות, נכנסים, יוצאים, מסחררים, ככה זה נראה.

      אז אני לא מאמין כי יש לנו מה להתלונן. לא לגמרי. אני מאמין כי יש כאן מקום לבדיקה פנימית עמוקה שלנו, כבודדים וכעדר נסחף אחרי מקסמי הקפיטליזם, כשבאים ללא בסיס איתן, הן פיננסי והן מוסרי-חברתי-אישי.

      ואולי על אלו יש להפעיל רגולציה מעט יותר אקטיבית...

        28/10/08 23:20:

       

      י. יקר

      מעניין מה שכתבת. הדוגמה שהבאת לגבי הנדל"ן מבהירה היטב מהו כסף זול וקל המעודד צריכה לא מבוקרת וחוסר אחריות בנטילת סיכונים.

      אני לגמרי מסכים איתך שלא כל גידול בתמ"ג ( תוצר מקומי גולמי ) משקף רווחה כלכלית אפילו אם הוא מייצג "צמיחה" בתוצר. בעניין החשבונאות הלאומית נדמה לי שיש לך טעות.

       

       

       

      הייתי שמח לשפר את התאוריה ולהבין איפה הטעות. היכן היא? (כאן או בפרטי, הכל קביל)

       

      האם מדינות כן מביאות לידי ביטוי את צריכת משאביהן בתמ"ג? או שהן לא מחשיבות רווח שנוצר ממכירת או שימוש במשאבים טבעיים גמרים?

       

        28/10/08 15:42:

      נהניתי לקרוא אותך, תודה. כוכב ירקרק...
        28/10/08 14:03:


      שלום אלי,

       

      בימים אלה אני מהרהר הרבה באבי ז"ל שהיה איש עסקים מצליח, אולם מעולם לא האמין לא לבנקאים ולברוקרים.

      אני עצמי למדתי מניסיוני בחיים שבני אדם יכולים להפתיע אותי רק לטובה. לאור הרקע הזה, המשבר הנוכחי לא גרם לי הפתעה ואף לא אכזבה.

      אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי נעה המטוטלת אל הימין הכלכלי-חברתי באופן מוגזם. דומה שמה שאנחנו חווים כיום מהווה תיקון שמאלה של התנועה. יש לקוות שהיא תגיע כעת אל נקודת השפיות. לטעמי, נקודה זו נמצאת בשוק חופשי שמעודד יזמה פרטית, אולם בה בעת קיימת בו רמה סבירה של רגולציה, באופן שימנעו רבים מכשלי השוק שאנחנו חווים כעת, ויצמצמו את נזקיהם של אלה שאכן יבשילו.

      ברור שקל הרבה יותר לכתוב מאשר לבצע, אולם לעניות דעתי, זה האופק שאליו צריך לחתור.

       

      כל טוב,

       

      מיקי 

        28/10/08 12:51:


      הי אלי,

       

      קטונתי מלהציע שיטה כלכלית חדשה.

      עצם העלאת הנושא חשובה ביותר.

       

      אני חושב שישנן אבני יסוד שהן תנאי הכרחי

      לחברה לפני שמחליטים על שיטה כלכלית נכונה.

       

      - יושר והגינות

      - מוסר גבוהה

      - כבוד הדדי ואחריות חברתית

       

      ועוד ועוד.

       

      אז קודם שעם הספר

      יחזור להיות

      עם סגולה.

       

       אז גם הכלכה שלנו תהיה טובה.

       

      על הכלכלה הגלובלית לא נוכל

      להשפיע.

       

       

        28/10/08 09:07:

      לאלי היקר ולחברים כולם,

      באמריקה הפוריטנית, אסור להמר בקזינו (למעט ברשימה קצרה מאד של מדינות) - אבל מותר להמר בכל מקום אחר. בבנק, בבורסה.

      באמריקה גם המציאו את המכשיר הפיננסי הפסיכוטי שנקרא sub-prime - זה שהתחיל לגלגל את כדור השלג המטורף שמקפיא את כולנו.

      המכשיר הזה הומצא, כמובן, בגלל תאוות בצע.

      זוכרים את הסרט Wall Street ? שם, בנאום המפורסם ביותר בסרט, זה שניתן לאסיפת בעלי המניות של החברה המשפחתית עליה השתלט מייקל דאגלאס, נאמר ככה (אני מצטטת מזכרון - אז אולי לא דייקתי):

      Greed, for a lack of a better term, is good. Greed works. 

      באמריקה הפוריטנית, שבה, כבר אמרנו, אסור להמר, מוסדות פיננסיים שונים ומשונים סיפקו מימון עד 100% ברכישת נכסי נדל"ן והימרו על כך שמחירי הנדל"ן יעלו. קזינו.

      ומוסדות פיננסיים אחרים, כמו קרנות פנסיה למשל, קנו אג"חים של המוסדות האלה והימרו אף הם על עליית ערך הנדל"ן.  שוב, קזינו.  

      ההימור הזה דומה שתי טיפות וויסקי למה שעושה מהמר מכור בארבע לפנות בוקר, עם ההמאה דולר האחרונים שלווה מההוא שששובר רגליים למי שלא מחזיר (עם 50% ריבית, כמובן). 

      ובאופן לא מפתיע - תשאלו כל מהמר מתחיל - מחירי הנדל"ן דווקא לא עלו. 

      ומה עשו בינתיים הרגולטורים? כלום; אותם מחוקקים בשני הבתים, שמזדעזעים לנוכח כל הצעה לפתוח קזינו מחוץ ללאס ווגאס, ישבו בחיבוק ידיים, עצימת עיניים וסתימת פיות.

      אוי לה לצביעות !

      אילו רק המחוקק האמריקאי היה מתעורר בזמן ואומר, רבותיי, קצת מידתיות, לא צריך להרוויח 100% בשנה, מספיק 10% .  אילו רק היה שומר על משק צנוע יותר ועל העקרון שצריך לייצר כדי להתפרנס .

      אילו רק מישהו היה קם וצועק - מהמרים לנו על החיים !   

      ומה עלינו ללמוד על כך, פה, בארצנו הקטנה ?

      למשל, שהקפיטליזם הברוטלי לא עובד ואפילו מאד מסוכן, ואסור לתת לקפיטליסטים ברוטליים לעלות לשלטון . ולמשל, שעל מהמרים כבדים ושיכורים צריך להשגיח. וצפוף.

      ועכשיו כששאנחנו או-טו-טו לפני בחירות - תחשבו על זה.

        

        28/10/08 08:49:


      הייי

      כתבתי על כך משהו פשוט על האדם הפשוט

      ובפשטות מאיפה הכל מתחיל  ובתקווה שאחרי המשבר נלמד את הלקח ..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=628278

       

      לגביי עשירי עולם

      לא צריך לעשות הכללות

       

      מי שיציל את העולם זה לא הממשלה ולא עשירי העולם

      אלא האדם הקטן

      כל אחד ואחד שיעשה מעשה קטן וטוב

      כי כולנו קושרים אחד לשני ....

       

       

        28/10/08 08:04:

      צטט: אלי כהן 2008-10-28 00:20:35

       

       

      עדי יקר

      תודה רבה !

      קראתי בעיון רב את התייחסותך ונהניתי מאוד מהסקירה והניתוח הכלכלי. אני בוודאי מסכים עם חלק מדבריך שהרי ממש גדלתי על אותן תפישות ובכל זאת דעתי שונה משלך בלא מעט מקומות:

      • א. ודאי שמי שהשקיע במו ידיו את כספו במניות אחראי לסיכון בעצמו אבל הרי גם אלה שלא השקיעו אגורה בבורסה נפגעים על לא עוול בכפם.
      • כולם נפגעים, מי יותר ומי פחות. גם מי שהשקיע כספו (שלא מרצונו החופשי) בחסכון פנסיוני. בפאראפרזה הפוכה: כשגשם יורד, כולם נרטבים.
      • ב. הפעם המשבר חובק עולם והוא רחב ומקיף הרבה מעבר לקריסת מחירי המניות בבורסה ומעבר למפולת במדינה אחת או איזור גיאוגרפי אחד, והוא מביא מדינות לסף פשיטת רגל. הוא מצריך לדעתי בחינה מערכתית יסודית ולא דברים בסגנון "הבל הבלים" ו"מה שהיה הוא שיהיה".
      • לטעמי, הבחינה אינה 'בעייתית': מקבלי החלטות/נושאי משרה פעלו שלא על פי המחויב מתפקידיהם (לאהם לתת את הדין על כך.
      • ג. "אם התירו את הרסן או לא רתמו את הסוסים" כדבריך אז בוודאי שמישהו צריך לתת את הדין או לפחות להסביר זאת. הרי על כך כל הפוסט הזה.
      • תשובתי לעיל
      • ד. אם נוצר "ואקום חוקי" כדבריך אז גם המחוקק צריך לתת את הדעת לכך. השאלה שמעניינת אותי היא אם יהיה שינוי בחקיקה וברגולציה באופן שחלק מהדברים שנעשו יהפכו בעתיד ללא חוקיים.
      • לטעמי, המצב החוקי כבר כיום נותן מענה ראוי לחלק נרחב מהנושא (אם לא לכולו).
      • ה. "היד הנעלמה" מוזכרת פעמים רבות בהקשר חיובי, היינו ככזו המסדירה את פעילות השווקים אבל חייבים לזכור שאיש עוד לא ראה אותה מעולם ולי נדמה שיש עוד כמה "ידיים נעלמות" ולא כולן חיוביות.
      • ה"יד הנעלמה" מסדירה את כוחות השוקאך ורק בהתקיים תנאים מסוימים. היא לא תוכל לפעול במקרים בהם כוחות עוצמתיים חיצוניים (כולל החלטות כלכליות של ממשלות) מפרים את האיזון
      • ו. "כאשר מאפשרים לכוחות חיצוניים לשבש משמעותית את חוקי הכלכלה" כך כתבת. זה משפט שאינו ברור לי וככל שהוא ברור לי אני מתקשה להסכים איתו. האם יש כוחות חיצוניים חוץ כלכליים שאסורה השתתפותם בפעילות השווקים ? מי הם ? אינני מכיר כאלה.
      • כמובן שפעולות בלתי חוקיות (דוגמת הונאה וגניבה) וגם התנהלות רשלנית אסורות מכוח הדין. קיימות התערבויות חוץ-כלכליות (כמו החלטות חוקיות לחלוטין של ממשלה) אשר עלולות אף הן לזעזע את האיזון בשוק באופן באותה "יד נעלמה" תתקשה להסדיר.
      • ז. מה הם "חוקי הכלכלה" או "תורת הכלכלה" ? לדעתי אין חוקים אלא אם כן מדובר בחוקים שחוקקו על ידי המחוקק ואין תורה כלכלית מוסכמת על כולם. ככל שיש תורה היא לדעתי כזו המשרתת בעיקר את אלה שייסדו אותה ולכן היא מצריכה בחינה מחדש.
      • ח. אם כטענתך "היד הנעלמה פשוט אינה מסוגלת בכוחות עצמה לתקן עיוותים חיצוניים (כשם שלא היא הביאה לאותם עיוותים)" האין זו סתירה לדבריך בעניין חוקי הכלכלה ותורת הכלכלה שאם רק יניחו להם יפעילו הכל כשורה ? אם אין בכוחה של "היד הנעלמה" לתקן מעשי ידי אדם אז יש לברר מה היו המעשים הללו ולמנוע אותם, וזו בעצם טענתי.
      • לא מצאתי סתירה. אם רק יניחו לכוחות השוק הרגילים לפעול, הכל יסתדר מאליו, עקרונית. עם זאת, כאשר מופעלים על השוק כוחות חיצוניים, היד הנעלמה אינה יכוחלה להשיב האיזון לקדמותו בעצמה. אני תמים דעים עימך שיש לחקור את העילות למשבר ולמצות את הדין עם האחראים לו.
      • ט. "אנו חיים בעולם חומרני זו משמעותה של כלכלה ושל תחרות וזה נעוץ בטבעו של האדם" כתבת. ואני שואל: האומנם טבע האדם הוא בהכרח חומרני ? האם זו גזירת גורל או דרך הטבע ? דעתי היא שזה רק עניין של חינוך ותרבות.
      • להבנתי, זו שאלה שבתחום הפילוסופיה/פסיכולוגיה. הבעתי את דעתי, לא כמומחה בנושא.
      • י. האם בשוק חופשי יש "מחירים נכונים" ? מי בכלל יודע מה המחיר הנכון כשבכל יום ובכל רגע יש קונה מרצון ומוכר מרצון שמוכנים לסגור עסקה במחיר זה או אחר ? האם אפשר ליצור "רשת בטחון" שתקבע לאורך זמן "מחירים נכונים" ? נכונים למי ?
      • כבר כתבתי בתחילה כי קביעת ה'מחיר הנכו'ן מצריכה דיון שלם בפני עצמו.
      • יא. ברור שאין מנוס מלהציל את הבנקים כדי להגן על ציבור הלקוחות התמים אבל בכספי מי מבוצעת ההצלה הזו אם לא בכספנו ? ואם בכספנו האם לא ראוי שנאמר את דברינו על ניהול הבנקים בכל ימות השנה ואולי נהיה שותפים גם לרווחים מסיכון כספנו כשיש כאלה ?
      • משעה שבנק מולאם, ממילא המדינה כבעחלי מניות בו תוכל ליהנות מרווחיו

       

       

       

       

        28/10/08 04:09:

      Sorry, here is the intro I referred to in my last post:

       

      "Federal Reserve Directors: A Study of Corporate and Banking Influence
      Published 1976

      Chart 1 reveals the linear connection between the Rothschilds and the Bank of England, and the London banking houses which ultimately control the Federal Reserve Banks through their stockholdings of bank stock and their subsidiary firms in New York. The two principal Rothschild representatives in New York, J. P. Morgan Co., and Kuhn,Loeb & Co. were the firms which set up the Jekyll Island Conference at which the Federal Reserve Act was drafted, who directed the subsequent successful campaign to have the plan enacted into law by Congress, and who purchased the controlling amounts of stock in the Federal Reserve Bank of New York in 1914. These firms had their principal officers appointed to the Federal Reserve Board of Governors and the Federal Advisory Council in 1914. In 1914 a few families (blood or business related) owning controlling stock in existing banks (such as in New York City) caused those banks to purchase controlling shares in the Federal Reserve regional banks. Examination of the charts and text in the House Banking Committee Staff Report of August, 1976 and the current stockholders list of the 12 regional Federal Reserve Banks show this same family control. “

        28/10/08 04:05:

      Dear Eli
      You say : "אני גם לא חושב שהבנקים המרכזיים נשלטים על ידי בעלי אינטרסים אישיים,”
      Unfortunately the facts of reality are unaffected by what we think or believe. Understanding who owns the banking system world wide is key to any possible change... And when I say understanding I mean by all of us the people.
      Otherwise we can debate the fine details ad infinitum without ever even touching on the real story which is hidden in full view.

      Please don’t take my word for it have a look at  - ‘A Study of Corporate and Banking Influence’ commissioned by the House of Representatives, 94th Congress, 2nd Session, August 1976. And resulting in a Staff Report, Committee on Banking, Currency and Housing.  This report consist of charts which graphically illustrate ownership of the federal reserve. It is highly revealing!

      Below here is the intro to those documents which can be viewed here
      I highly recomend watching the documantary I mentioned before

      ‘The money masters’ documentary, is available at the top of the page at http://www.lawparadox.com

      or for a light version with some alternative proposed 'Zeitgeist - Addendum'-

      http://video.google.com/videoplay?do...ist+-+Addendum 


       אלי יקר,

      על אותו נושא כתבתי לפני שבוע, הזמנתי אותך לקרוא ולא באת

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=681732

      עכשיו אני רואה שצדקתי.

      אנשים התפלאו כשכתבתי על כך

        28/10/08 00:20:
       

      מירי יקירתי

      אהבתי מאוד את דברייך. הם מאוד מדברים אל ליבי וראויים בעיניי להיות הפותחים את דברי יתר המגיבים. תודה לך.

       

       

      עדי יקר

      תודה רבה !

      קראתי בעיון רב את התייחסותך ונהניתי מאוד מהסקירה והניתוח הכלכלי. אני בוודאי מסכים עם חלק מדבריך שהרי ממש גדלתי על אותן תפישות ובכל זאת דעתי שונה משלך בלא מעט מקומות:

      • א. ודאי שמי שהשקיע במו ידיו את כספו במניות אחראי לסיכון בעצמו אבל הרי גם אלה שלא השקיעו אגורה בבורסה נפגעים על לא עוול בכפם.
      • ב. הפעם המשבר חובק עולם והוא רחב ומקיף הרבה מעבר לקריסת מחירי המניות בבורסה ומעבר למפולת במדינה אחת או איזור גיאוגרפי אחד, והוא מביא מדינות לסף פשיטת רגל. הוא מצריך לדעתי בחינה מערכתית יסודית ולא דברים בסגנון "הבל הבלים" ו"מה שהיה הוא שיהיה".
      • ג. "אם התירו את הרסן או לא רתמו את הסוסים" כדבריך אז בוודאי שמישהו צריך לתת את הדין או לפחות להסביר זאת. הרי על כך כל הפוסט הזה.
      • ד. אם נוצר "ואקום חוקי" כדבריך אז גם המחוקק צריך לתת את הדעת לכך. השאלה שמעניינת אותי היא אם יהיה שינוי בחקיקה וברגולציה באופן שחלק מהדברים שנעשו יהפכו בעתיד ללא חוקיים.
      • ה. "היד הנעלמה" מוזכרת פעמים רבות בהקשר חיובי, היינו ככזו המסדירה את פעילות השווקים אבל חייבים לזכור שאיש עוד לא ראה אותה מעולם ולי נדמה שיש עוד כמה "ידיים נעלמות" ולא כולן חיוביות.
      • ו. "כאשר מאפשרים לכוחות חיצוניים לשבש משמעותית את חוקי הכלכלה" כך כתבת. זה משפט שאינו ברור לי וככל שהוא ברור לי אני מתקשה להסכים איתו. האם יש כוחות חיצוניים חוץ כלכליים שאסורה השתתפותם בפעילות השווקים ? מי הם ? אינני מכיר כאלה.
      • ז. מה הם "חוקי הכלכלה" או "תורת הכלכלה" ? לדעתי אין חוקים אלא אם כן מדובר בחוקים שחוקקו על ידי המחוקק ואין תורה כלכלית מוסכמת על כולם. ככל שיש תורה היא לדעתי כזו המשרתת בעיקר את אלה שייסדו אותה ולכן היא מצריכה בחינה מחדש.
      • ח. אם כטענתך "היד הנעלמה פשוט אינה מסוגלת בכוחות עצמה לתקן עיוותים חיצוניים (כשם שלא היא הביאה לאותם עיוותים)" האין זו סתירה לדבריך בעניין חוקי הכלכלה ותורת הכלכלה שאם רק יניחו להם יפעילו הכל כשורה ? אם אין בכוחה של "היד הנעלמה" לתקן מעשי ידי אדם אז יש לברר מה היו המעשים הללו ולמנוע אותם, וזו בעצם טענתי.
      • ט. "אנו חיים בעולם חומרני זו משמעותה של כלכלה ושל תחרות וזה נעוץ בטבעו של האדם" כתבת. ואני שואל: האומנם טבע האדם הוא בהכרח חומרני ? האם זו גזירת גורל או דרך הטבע ? דעתי היא שזה רק עניין של חינוך ותרבות.
      • י. האם בשוק חופשי יש "מחירים נכונים" ? מי בכלל יודע מה המחיר הנכון כשבכל יום ובכל רגע יש קונה מרצון ומוכר מרצון שמוכנים לסגור עסקה במחיר זה או אחר ? האם אפשר ליצור "רשת בטחון" שתקבע לאורך זמן "מחירים נכונים" ? נכונים למי ?
      • יא. ברור שאין מנוס מלהציל את הבנקים כדי להגן על ציבור הלקוחות התמים אבל בכספי מי מבוצעת ההצלה הזו אם לא בכספנו ? ואם בכספנו האם לא ראוי שנאמר את דברינו על ניהול הבנקים בכל ימות השנה ואולי נהיה שותפים גם לרווחים מסיכון כספנו כשיש כאלה ?

       

       

       

      מריון יקרה

      אילו רק נגיע למסקנה שכללי התנהגות של מנהלים מסוימים היו שגויים אשמח מאוד כי אז כל שיתבקש יהיה שינוי כללים אלה באמצעות חקיקה. תודה לך.

       

       

      שרי יקרה

      תודה לך על התייחסותך :)

       

       

      סמי ידידי

      נדמה לי שכרכת הרבה דברים יחד והם כאלה היוצרים יחד תמונה עכורה במיוחד. אבל יש לזכור שהכלכלה הישראלית מגלה בינתיים איתנות הראויה לציון יחסית ליתר מדינות העולם.

       

       

      איזולדה יקרה

      תודה על התייחסותך, אבל נדמה לי שהשאלה שהצגת היא קשה יותר כי מי יודע מה הוא צדק באמת ואיך להפוך לשווים את אלה שמטבע בריאתם אינם שווים.

       

       

      נפתלי יקר

      תודה לך על דבריך וביקורך. לדעתי המושג "שווקים רציונאליים" הוא מופרך. ידוע שאנשים אינם יודעים לנהוג ברציונאליות אז שווקים ?! האם מישהו באמת חשב שהשוק יעיל מעצמו ? ספק רב. למשל: האם גרינספאן חשב שהשוק יעיל והכל יסתדר מאליו ?

       

       

      Dear Anonypony

      תודה על השתתפותך האנונימית מאי שם בחו"ל.

      לדעתי, יהיה זה מרחיק לכת לטעון שלבנקים אין זכות לרווח עבור השמירה והטיפול בכסף שלנו בדיוק כמו שלא נוכל לטעון שלא היינו שותפים לרווח כאשר קיבלנו ריבית ולו קטנה על השקעתנו. הרי יכולנו שלא לפתוח חשבון בבנק כלל ולא לצבור נכסים נזילים.

      אני גם לא חושב שהבנקים המרכזיים נשלטים על ידי בעלי אינטרסים אישיים, אך זה לא מפחית את האכזבה שלי ממנהלי הכלכלה העולמית ומהאחריות שאני דורש מבנקאים לכספי הציבור ורווחתו.

       

       

      בלהה יקירתי

      תודה על המילים הטובות והחמות. תגובתך היא דוגמה טובה למה שמטריד אותי. המשבר נתפש בעיני רבים בציבור כמשהו סבוך מאוד הנועד למומחים ומביני עניין, או משהו הנובע מ"חוקי הכלכלה" או משהו הנובע ממחזוריות טבעית של גאות ושפל בלתי נמנעת בשווקים. צורת חשיבה כזו על ידי אזרחים רבים מידי היא הגורמת לכך שהכשל החמור בהתנהלות הכלכלה העולמית עובר עלינו לבסוף בשתיקה ובמחיר זה או אחר אבל אין איש המרים קול זעקה ושואל האם אפשר אחרת.

       

       

      יעל יקרה

      תודה לך. דעתי שונה כפי שפירטתי לעיל.

       

       

      יושקו יקר

      תודה על הסקירה הכלכלית של משברי העבר. עיינתי גם בבלוג שלך ונדמה לי שהבנתי את טענתך העיקרית.

      לטעמי המשבר הזה שונה מכל המוכר לנו בעבר והוא חמור מאוד בשל היותו כשל מערכתי עולמי בעל תוצאות גלובליות חריפות אף שהוא חמור לנו בישראל הרבה פחות ממשברי העבר "הפרטיים" שלנו.

      קשה לי לקבל את טענתך שאנו ממילא נדונים לגאות ושפל מחזוריים מדרך הטבע, וכל שנותר הוא לחזות את מועד השפל או השיטפון ולברוח בזמן. ולמה קשה ? כי אני בראש ובראשונה סבור שאין כל הכרח שכך יהיה ולדעתי העולם ילמד לבסוף למתן את התנודתיות הנובעת מציפיות יתר שסופן התרסקות בלתי נמנעת בבורסה. ( והבעיה כידוע אינה רק בבורסה אלא בכל מקום שכסף מחליף ידיים ).

      שנית, עצם קבלת התיאוריה משמעה שלבסוף יהיה צורך לברוח וזו הרי נבואה המגשימה את עצמה שיוצרת כשלעצמה מפולת.

      שלישית, אם יש דרך לחזות את "האינדיקאטורים" למשבר ו"לברוח בזמן" הרי שהייתה דרך למנוע אותו או למתן אותו ומי שלא עשה למניעתו נושא באחריות כבדה ועליו לתת את הדין.

      רביעית, אם אכן אין דרך לחזות את המשבר והשפל אזי כל המשקיעים את כספנו בבורסה הם מהמרים עיוורים ( אגב, ודאי לא נעלם מעיניך שתעודות הסל על המדדים העיקריים מניבות לא פחות ואף יותר רווח מקרנות מנוהלות, והן אף זולות מהן ).

      גם אני סבור שלא הגלובליזציה או השוק אשמים אבל בעניין הקפיטליזם החזירי ומעשי ידי אדם דעתי שונה משלך.

      ולסיום: מי שיש לו פוליסות ביטוח חיים ופנסיה המבוססות על 'אג"ח מיועדות' מצבו עדיף לטעמי מכל אלה שהפנסיה להם משתתפות ברווחים.

       

       

       

      איל יקר

      תודה לך. הגישה שלך מעודדת משום שהיא מוסיפה אחריות חברתית וסביבתית למשוואת הכסף. יחד עם זאת לאחר שקראתי את הבלוג שלך נדמה לי שהדרך שאתה מציע תיתקל בקשיים מרובים מאוד, וספק אם היא הייתה מונעת את המשבר הנוכחי.

       

       

      יעל יקרה

      תודה לך. לקיחת אחריות אישית בהחלט מומלצת אבל המשבר הנוכחי הוא כזה שמשקי בית שלקחו אחריות אישית ונזהרו מאוד, אף הם נפגעו בצונאמי הזה.

       

       

      אן יקרה,

      קראתי בעניין רב את דברייך.

      העוול שנגרם למי שהפנסיה שלו נפגעה באורח אנוש על לא עוול בכפו הוא משווע. אני כמעט משוכנע שניתן לנהל את כספי הפנסיה בכל העולם בצורה שמרנית וזהירה יותר.

      הסתירה המובנית בכלכלה האמריקאית אינה סתירה באמת כי ממשלה אחראית אינה מסתפקת במתן חופש והזדמנויות אלא מעניקה בטחון לאלה שידם אינה משגת לשרוד בתחרות החופשית ומאפשרת להם תנאים מינימאליים של חיים בכבוד. בכך ארה"ב אינה נבדלת מכלכלות מודרניות בעולם כולו אך נדמה לי שארה"ב היא זו העושה הכי פחות מבין הכלכלות העשירות למען אזרחיה החלשים ורמת אי השוויון בה היא גבוהה מאוד. על "חלום אמריקני" שכזה נראה לי שרבים מוכנים לוותר, ולנו אין כל סיבה לצעוד אחרי ארה"ב בעניין זה.

       

       

      מיכאל יקר, תודה רבה !

       

       

      יוסי יקר

      הלוואי שאתה ואני צודקים. אם יש מי שמהרהר ומי שעושה בדק ביית יסודי אולי נלמד לפחות לרסן את המשבר הבא. לצערי אני לא אופטימי. אגב, גרינספאן הוא עדיין אחד ממנהלי העולם כי תוצאות הניהול שלו עדיין ניכרים בכל מקום.

       

       

      אילנה יקירתי, הלוואי :)

       

       

      עומר יקר, תודה רבה !

       

       

      י. יקר

      מעניין מה שכתבת. הדוגמה שהבאת לגבי הנדל"ן מבהירה היטב מהו כסף זול וקל המעודד צריכה לא מבוקרת וחוסר אחריות בנטילת סיכונים.

      אני לגמרי מסכים איתך שלא כל גידול בתמ"ג ( תוצר מקומי גולמי ) משקף רווחה כלכלית אפילו אם הוא מייצג "צמיחה" בתוצר. בעניין החשבונאות הלאומית נדמה לי שיש לך טעות.

       

       

       

       

       

        27/10/08 23:10:


      לא היה לי כח לקרוא את התגובות שלפניי, אז יכול להיות שאחזור על מספר דברים שנאמרו כבר.

       

      בתור התחלה, אפשר לדבר על שטויות של ממש שנעשו בעיקר בבנקים בארה"ב. בספר "לגלות את הנדל"ן באמריקה" של עדי גורל, הוא מספר על השקעות בטוחות במאה אחוז בנדל"ן אמריקאי. למה הן בטוחות במאה אחוז? כיוון שאם אתה לוקח 100 אחוז מימון, או אפילו 120 אחוז מימון, וההון העצמי שאתה שם הוא אפס, אין לך סיכון כלל. הבנקים בארה"ב באמת היו מוכנים לתת כזה מימון לאמריקאים. אז אם לא היה סיכון בכלל למשקיעים, היה סיכון של מאה אחוז לבנק (לפני מינוף). הוא אפילו מציין בספר, שאין לו מושג למה הבנקים עושים את זה, או איך זה הגיוני כלכלית אבל שנדע שזו האמת ואנחנו מוזמנים לבדוק. בסופו של דבר, הוא צדק, הם באמת עשו את זה, ובסוף זה התפוצץ להם (ולנו) בפנים.

       

      אם אתה רוצה תשובה יותר כללית, על כל המערכת הכלכלית המודרנית (שהונהגה מאז 1931) אז הנה היא:

       

      אמרת שהמשבר הזה בא בשיא הפיתוח הכלכלי שלנו. לדעת מומחים רבים (שהם במיעוט), שיא הפיתוח הכלכלי שלנו היה ב 1970 (אם מדברים על ארה"ב כמובילת הכלכלה המערבית). בעצם, על סמך מה אתה אומר שהכלכלה התפתחה מאז? אז בדר"כ מדברים על מדד ה GDP (תמ"ג). על סמך מדד זה, מדינות עושות את השיקולים הכלכלים שלהם. מה המדד הזה בעצם סופר? הוא סופר כסף שעבר ידיים כמדד היחידי לשיפור הכלכלה. אם יותר כסף החליף ידיים, הכלכלה במצב טוב יותר. לפעמים הסיפור הזה הגיוני. למשל אם בנו מפעל, אז התמ"ג עולה בעקבות העבודה של הפועלים שבונים את המפעל, ואחרי זה בזכות ייצור המפעל ומכירותיו, וגם בזכות המשכורות שמשולמות לעבודים. עד פה הכל טוב ויפה, והמספרים הללו באמת מתארים צמיחה כלכלית. אבל הנה שתי דוגמאות שונות, בהם המדד מזייף בצורה קיצונית:

       

      1. צ'רנוביל - בניית הכור הוסיפה לתמ"ג כמתואר למעלה. (חומרי גלם, עבודה, ייצור אנרגיה וכו'). ברגע שהכור דלף ויצר בעייה מטורפת, והיה צריך להוציא מלא מלא כסף על לתקן את כל הנזק שנגרם, בעצם, כל אותו כסף, גם נספר לתמ"ג. האם הכלכלה השתפרה בעקבות תיקון הנזקים שנגרמו מהכור? לא. ממש לא. רק תיקנו מה שהיה תקין קודם. סה"כ החזרנו למצב קודם. ובכל זאת, כל אותו כסף שנשפך (על פועלים שניקו, על חומרי ניקוי, על כל הבטון שהזרימו שם וכו') הוסיף לתמ"ג ובעצם המדינה ראתה "צמיחה". האם הייתה פה צמיחה? שנינו מבינים שלא. על אותו משקל, דוגמה אחרת, מקדונלדס משמינה את האמריקאים ומגדילה את התל"ג. אותם אמריקאים מוציאים מלא כסף על דיאטות וכדורים. שני מינוס זה פלוס בעצם? לא ממש.

       

      2. בחשבונאות לאומית, פתאום שכחו את הכללים הבסיסים של חשבונאות. כשחברה עסקית משתמשת בנכס שלה על מנת ליצור רווח, מזכים את הנכס ומחייבים רווח. נכון?  אם כך, מדוע כשמדינה משתמשת בנכס גמיר שלה (כמו נפט בארה"ב או יהלומים באפריקה) היא לא מזכה את הנכס ורק רושמת רווח? בסופו של דבר, התמ"ג עולה בצורה לא הגיונית. בעצם, רק אם הרווח על מכירת המשאב, גדול משווי המשאב צריך להווצר גידול ב GDP, אחרת צריך להיות קיטון.

       

      מקווה שתרמתי למחשבה קצת שונה על הכלכלה המודרנית של העולם המערבי.

       

       

       

        27/10/08 22:36:

      פוסט מעניין, תודה.

       

      אולי יעניין אותך לצפות ב"קורס הבזק" של כריס מרטנסון, שנוצר במהלך ארבע השנים האחרונות, ושמציג תיאוריה מעמיקה ומעניינת לגבי הסיבות למשבר הנוכחי:  http://www.chrismartenson.com/crash-course

        27/10/08 21:48:


      אלי יקר,

      האמונה שלך שהיוזמה החופשית, רוח היצירה והנכונות לעבוד קשה

      ולהצליח ינצחו - לא היא זו אשר פשטה את הרגל במשבר

      הנוכחי אלא דוקא "האמונה" שאפשר לחפף ולעשות כסף קל.

        27/10/08 20:55:

      שלום אלי.אכן הזעזוע ניכר מדבריך, זעזוע שלו שותפים רבים מאיתנו.  כזה שגורם להטלת ספקות בתפיסות שרבים האמינו בהן. לדעתי גם הבנקים וכל מי שנפל איתם או הפיל אותם מהרהר מחדש. השאלה היא, איפה הם אלה שהרהרו לפני מעשה. כי שם נעוצה הבעייה. כולם היו שבויים בקונספציה שגויה ואף נהנו ממנה, קונספציה של עידוד הצריכה עד בלי די ומימון הצריכה והתהליכים עד מעבר לקצה הסביר. אי אפשר להאשים את השרשרת שהתנהלה לפי הכללים והשיטה.היא הייתה שבויה.  מי שאחראי הנו מי שקבע את הכללים מי שאמור היה להנהיג ובעיקר מנהיגי ארה"ב, שרי אוצר, ואנשים כמו גרינספאן, הנגיד האמריקאי, שנחשב בזמנו למנהל העולם. 
        27/10/08 19:56:


      אלי,

      מאמרך מאד מעניין. נהניתי לקרוא.*

      אכן בצע כסף ועשיית כסף קל, היו נר לרגלי העושים במלאכה ולכן הגענו לאן שהגענו (בעיקר ארצות חוץ).

      לפיכך מסקנתך שדרוש בדק בית רציני בכל הכלכלה  הגלובאלית - נכונה.

      תודה !!

        27/10/08 18:40:

      אלי יקר,

      אני לא מבינה יותר מדי בכלכלה אבל עוקבת בעניין רב (איך אפשר שלא) אחר ההתפתחויות האחרונות. ברור שהכפר הגלובלי אכן קיים ויש מערכת כלל עולמית של יחסי גומלין כך שאף אחד, כנראה, לא מצליח לחמוק ממשבר בסדר גודל כזה.

      תראה מה קרה באייסלנד, וכיצד זה השפיע על קרן הפנסיה של שוטרי הסקוטלנד יארד.

      לקראת הבחירות הקרבות ובאות בארה"ב, אני "נהנית" להסתכל בפוקס ניוז ולהפיק הנאה מהשמרנות שלהם, המרוץ אחר ה"חלום האמריקני" כביכול, והסתירה בין מעורבות ממשלתית המספקת רשת בטחון עבור אלה שידם אינה משגת, לבין התפישה שכל אחד חייב או רוצה בכלל להגשים את החלום הזה, כאשר אין לי ספק שרבים רק רוצים לשרוד.

      תודה על המאמר המעניין, ועל החומר למחשבה.

      אן

      *

        27/10/08 18:39:

      הווה אומר

      על כל אדם לקחת מנהיגות על המציאות העוטפת אותו

      אין אף "מלך" שיודע טוב יותר ממני

      אין אף יועץ שיכול לייעץ יותר ממה שאני יכול לתת

      ומול המציאות הכלכלית - המדינית - החינוכית

      יש לעשות אחרת ממה שלימדו אותנו חכמינו...

      יעל


       

      הכלכלה בת זממנו היא כלכלה חסרת תוחלת.

      המפולת שאנו חווים היום, היא תוצאה של שנים רבות של ניצול חסר אחריות של הסביבה ואם לא תשתנה הגישה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במהירות בחורבן.

       

      ממליץ לקרוא בלוג שכתבתי העוסק בכלכלה ועוד :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=665912

        27/10/08 16:45:


      תחשבו על זה:

       

      בתחילת שנות השמונים המעורבות הממשלתית בשוק ההון ובבורסה הייתה גדולה בהרבה מאשר בימנו:

      הממשלה הייתה המנפיק הבלעדי כמעט של איגרות חוב, לקופות הגמל אסור היה להשקיע יותר מאחוזים בודדים במניות, איגרות  החוב של אותן קופות הונפקו על ידי הממשלה והיא שקבעה מה יהיה שיעור הריבית שלהן (אז קראו לזה "איגרות חוב מיועדות").

      זאת ועוד: מחוץ לשלושת הבנקים הגדולים פעלו כמה בתי השקעות פרטיים שהשפעתם הייתה שולית.

       

      אבל כל זה לא מנע את קריסתו של שוק ההון בפברואר 1983.

       

       

      הקריסה ההיא הייתה חמורה בהרבה ממה שאנו חווים עכשיו, וזאת למרות המעורבות הממשלתית הגדולה בימים ההם, הפיקוח ההדוק על מטבע החוץ, והשליטה הממשלתיתי המוחלטת כמעט בשוק איגרות החוב.

       

      למי שלא זוכר או לא חי את האירועים ההם אזכיר שהבורסה צנחה אז ב שיעור שהגיע ל80%.

       

      כך שלומר שה"שוק החופשי" או "הקפיטליזם החזירי" או "הגלובליזציה" הם הגורמים למשבר הפיננסי הנוכחי זה לא מדוייק.

      צודק החבר שכתב כי המשבר נובע מכך שהשוק אינו משוכלל בניגוד למה שמפמפמים לנו "מומחי" הכלכלה ואשפי תורת המימון.

       

      צריך להפנים: מרבית המשקיעים אינם פועלים מתוך שיקולים רציונליים. שני היצרים העיקריים המניעים אותם הם הפחד מצד אחד ותאוות הבצע מצד שני.

       

      השווקים, מצידם, הם תוצאה משוקללת של שני היצרים הללו, וכיום המניע "פחד" עובד שעות נוספות. את התוצאה אנו רואים במחירים המצחיקים אליהם הגיע חלק גדול מן המניות ואיגרות החוב.

       

      בבלוג שלי יש כמה וכמה פוסטים העוסקים בדיוק בנושא המרתק הזה, ואתם מוזמנים לבקר בו.

       

        27/10/08 14:36:
      לאלי, קראתי בעיון את דבריך המעניינים ואני מסכימה עם adikahan שלפי הבנתי וידיעותי, צודק בניתוחו.
        27/10/08 14:25:

      היי אלי,

      שאפו על פוסט מושקע ומשכיל!

      קטונתי מלהבין את הסיבות לכשל הפיננסי העולמי וגם אני כמו רבים אחרים הפסדתי כספים בין היתר גם מעצם זה שהושקעו בקופות גמל, השתלמות, פנסיה וכד'. ברור לי שגם המבינים הגדולים במגמות שוק לא הצליחו לחמוק ולהנצל מהמפולת העולמית ולא בטוחה שאי פעם ניתן יהיה להבין עד הסוף ממה זה נבע ואיך ניתן יהיה להמנע מכגון זה בעתיד. יש המצליחים גם בעיתות אלו להרויח ואולי בעלי ראיה ארוכת טווח ונשימה מספיק עמוקה ימליצו להכנס דוקא עכשיו לבורסה כשהיא בתחתית ולחכות עד שתצמח שוב. נקווה שסוף המשבר הנוכחי יראה בהקדם אך ברור שהתוצאות יראו בשטח עוד זמן רב עם בצורת מיתון או האטה עולמית ששוב יפגעו באופן ישיר או עקיף ברובנו.

        27/10/08 12:31:
      I have been reading this thread with great interest , living in London I was wondering how this has been effecting the Israeli economy and more interestingly what is the people's perception of what is going on globally.

      As they say here - it is time to wake up and smell the coffee. Or wake up and see the king is naked! It is my view that this global crisis is not the unfolding of events in a natural way, or a result of someone’s mistake! Make no mistake about it, there is no mistakes here!

      What we all witness these days, is a carefully executed plan, in other words this crisis is manufactured by those, who are and have been for centuries, in control of this world's resources, finance, media, science, corporations, governments and on and on... If you look closely you will find this world is owned by very few and the usual suspects keep cropping up again and again.

      This crisis came as no surprise to me at all, not because I am psychic, but because I have been aware of THE MASTER PLAN of which this supposed crisis, is only but a small fraction. Fraction is an appropriate word to use in this case, as the whole monetary system we all participating in, is based on fractional landing.

      If you want to to see how deep the deception is, and how skilfully we have all been manipulated ask your dearest and nearest who do they think owns the Federal Reserve (US) or the Bank of England (UK) or the Bank of Israel IL Or ask them who issues the money? (The $ the £ the Shekel). 9 out of 10 will answer the respective Governments of those countries, but of course.

      Despite of common believe in reality nothing could be further from the truth. All central banks are privately owned! You guessed it – by all the usual suspects...

      What is happening world wide is we the tax payers are landing money to those private bankers, with zero interest rates, so they could land it back to us with interest. Another way of looking at it is that what was privately owned limited companies now enjoy unlimited guaranty by the public!

      By doing so, we also license the central banks who are owned by the same bankers often enough, to print more money and inject into the market place resulting in the depreciation the true value of existing currencies. In other words INFLATION!
       
      If you would like to find out more on how this system came about and how it actually works, I recommend watching ‘The money masters’ documentary, which available at the top of the page at http://www.lawparadox.com or for a light version with some alternative proposed Zeitgeist - Addendum - http://video.google.com/videoplay?do...ist+-+Addendum
        27/10/08 11:07:


      שלום אלי

      אני מסכים אתך,שהמשבר נובע מכשל קונספטואלי,

      הכשל קיים בתפיסה שהשווקים רציונליים.

      כלומר המשבר הוא תוצאה מהכשל הלוגי שקיים בתיאוריית השוק היעיל.

       

       

       

       

       

        27/10/08 10:45:


      וכאן עולה שאלת ( הדינאמיקה של ) הצדק והשיוויון מול מלחמת הישרדות, יכולת הסתגלות ו survival of the fits ( הכוונה ל survival כלכלי )

       

       

       

       

       

       

       

       

        27/10/08 09:02:


      אלי יקירי,

      כל מילה אמת בסלע חצובה, בעולם חומרני בו הכסף מדבר בעוד ערכים אחרים נשחקים ונעלמים מה לנו כי נלין,נכון עכשיו הכל קורס כי מלחתחילה הכל היה בנוי על יסודות רעועים ועל חמדנות, אני גדלתי בבית בו לעבודה הקשה היה ערך מקודש והיום לאחר שנות עבודה רבות כשכיר הכל משתבש  הקרקע רועדת  אנשים בנקאיים אשר את אמוני קנו מתגלים כמשענת קנה רצוץ ואנה אנו באים. ומנגד במקום לשנס מותניים ולהוות דוגמא לעם יש לנו ממשלה אשר הולכת עכשיו לבחירות לבזבז כסף ולדחות החלטות עד לאחר הבחירות, כאשר העם רוצה לדעת שיש לו על מי לסמוך הוא מגלה ברגעים אלו שכל אחד לעצמו, לית דין וליית דיין כל דאלים גבר וראה את מאורעות חברון אתמול ומי יודע מה יתפרץ מחר כי הכל קשור אחד בתוך השני ובאים לא נהיה חזקים כלכלית ובטחונית אנה אנו באים או יותר נכון הולכים.

      הזדהתי עם אשר כתבתה.

        27/10/08 08:18:


      אלי  יקר, אמנם עולם העסקים רחוק ממני, ולא אתיימר להבין בו, אך כאשה עצמאית ומציאותית למדתי  להסתדר בו.

      ואכן, נדמה שהקרקע רועדת  ...

       תודה על הפוסט הבהיר,  השואל והכתוב מהלב.

       *שלך שרי

        27/10/08 08:04:


      אלי כהן- קראתי בעיון את מה שכתבת.

      אני לא בטוחה שיש צורך "בשחיטת פרות קדושות". לפי מה שאני מבינה מהעיתונים, היו הרבה מאוד התנהגויות של בכירים בממשל ובכירים בחברות, שפשוט נהגו בצורה שבין השאר הביאה למה שקורה היום.

      חלק מהתנהגויות שכוללות בתוכן הרבה יהירות, רצון קידום אישי (שכר, מקום בהירכיה מקצועית וכדומה), הן התנהגויות אנושיות מוכרות, שלא יעלמו מהעולם. חלק מהטבע.

      זה שטבע האדם פוגע בנו, גם זה לא חדש.

       

      הוכחה לזו, הכתבה שהייתה לפני חודש בדה מרקר שבחנה עד כמה תרבות וול סטריט יכולה/רוצה להשתנות בעקבות המשבר?

       

      השאלה עכשיו איך וכמה זמן יקח ה"שיקום", ועד כמה ניתן לשקם.

        27/10/08 08:00:

      חמדנות לשמה בשילוב של חוסר פיקוח הביאו למצב בו העמידו אשראים למי שאינו מסוגל לפרוע אותם, והכל עבור עמלה בביצוע עוד עסקה. נסיבות אלה הביאו למצב הנוכחי.

      להערכתי, אנו עוד רחוקים מלראות את קצה המשבר.

      "הלב מסרב להאמין?" מהיכן זה לקוח? עסקינן בכלכלה/עסקים, וכאשר מתירים את הרסן (או, שמא, לא רותמים כלל את הסוסים) אין מה להתפלא. מישהו שם כספו בעסקה כלכלית והתפלא כשהפסיד? כל זמן שהמשקיע הרויח הכל היה בסדר?

      לא טעית: הסקטור הפרטי/עסקי יעיל בהרבה מהסקטור הציבורי. הוא יעיל יותר גם בהפק רווחים במצבים של ואקום חוקי.

      הקפיטליזם לא גוע ולא שבק חיים. ה"ידי הנעלמה" של הכלכלה החופשית עדיין שולטת ותשלוט. ברם, כאשר מאפשרים לכוחות חיצוניים לשבש משמעותית את חוקי הכלכלה (וזה המקרה בענייננו), אין לבוא בטענות לקפיטליזם או לתורת הכלכלה. אלה האנשים שפשעו ולא הכלכלה.

      התפישות הכלכליות שהיו נכונות קודם לכן נותרו נכונות גם כעת. היד הנעלמה פשוט אינה מסוגלת בכוחות עצמה לתקן עיוותים חיצוניים (כשם שלא היא הביאה לאותם עיוותים).

      אל לך לכעוס על "עשירי העולם" בשל כך בלבד שהם עשירים. יש בהחלט למצות את הדין עם כל אותם מקבלי החלטות שמעלו באמון הציבור, בעלי המניות, רוכשי האגחים וכו'.

      אתה בהחלט צודק בכעסך על כך שהממשל נחלץ לסיוע לבנקים פרטיים בעוד שהוא לא שותף ברווחי העבר שלהם. ומה בכך? האם עדיף לתת לבנקים לקרוס ובכך להמיט שואה כלכלית על ציבור לקוחותיהם? לא מדובר כאן בסיוע לבנקים שלעצמו כי אם באמצעי להקל על ציבור הלקוחות התמים.

       

      אנו חיים בעולם חומרני. זו משמעותה של כלכלה ושל תחרות וזה נעוץ בטבעו של האדם (יחד עם התחרותיות, השגיות ושאיפות לשלימות ורווחה וכו').

      מי שקנה מוצר פיננסי שלא הבין בו דבר אל ילין על המוכר.

      אין כאן שום פרה קדושה לשחוט. אין שום צורך בכל עיון מחדש. מה שהיה הוא שיהיה. "הבל הבלים הכל הבל". מי שעיניו פקוחות יראה, ישקול ויחליט נכוחה.

       

      ולסיום: הטעות האיומה (לטעמי) של הממשל האמריקאי: שורש כל הקרע היה בניפוח מחירי הנדל"ן והעמדת הלוואות נגדם. משכשל המנגנון, הטיפול המיידי היה צריך להיות בנדל"ן עצמו ולא בנגזריו (הלוואת משכנתא ואג"ח).

      מחירים יורדים של נדל"ן מאיימים על מערכת העמדת האשראי בשני היבטים: הראשון, נוגע להכרח בהכרה מיידית בהפסד בגובה ההפרש בין ההלוואה שהועמדה לבין התמורה שהבנק מקבל ממכירה מבוהלת של הנדל"ן והשני, השלכות המכירות המבוהלות על יתר הנדל"ן המשמש בטחונות להלוואות.

      לכן, הצעד המיידי שעל הממשל היה לבצע הוא הענקת רשת בטחון למחירים "נכונים" של הנדל"ן ולא לטפל בהלוואות ובאג"חים. (שאלת קביעת המחירים ה"נכונים" לנדל"ן אינה שייכת לפוסט זה).

        27/10/08 07:04:


      אלי

       

      מסכימה איתך שאנו כמנהיגים יכולים ללמוד את כל מה שציינת ועוד, מתוך המשבר הכלכלי הזה, ואני יכולה ללמוד מלבד כל מה שציינת גם הרבה ענווה, ועל החשיבות של כל מה שמעבר לרכוש נזיל, על הרכוש הבלתי נזיל שלנו - מי שאנחנו, טיפוח התודעה והמודעות, היכולות שלנו לתרום לפעול מתוך השראה, להקשיב, להיות חברים, תומכים אוהבים, לתת ולקבל.  

       

      בחום, מירי