החיים שלי הם כמו התמודדות אינסופית. דברים שלאחרים נראים טריוואליים בשבילי הם משימה קשה ומורכבת. כל קשר בינאישי, בעיקר עם נשים כרגע בעצם רק עם נשים הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, לא יודע כיצד להתנהג עם נשים, על כל פגישה אני מתכנן יומיים מראש מה לעשות איפה להיות, האם צריך להביא משהו וכד' הפתעות שקורות במהלך הפגישה כמו פגישה מקרית עם אנשים אחרים עלולות לטרפד את כל הפגישה כי לא אדע כיצד להתמודד עימן.
כל הקשיים האלו הם עוד כלום לעומת מה שהיה בעברי, הבדידות הקשה עמה התמודדתי ורק לאחרונה התחלתי לחוש טוב יותר, קשיים בהתמודדות בינאישית בכלל שהיום חל שיפור מהותי, קשיים בהתמודדות עם עצמי.
אז כן, חלו שיפורים משמועתיים במרבית התחומים בחיים שלי, כל אותם שיפורים לא קרו לבד, הם הגיעו לאחר עבודה קשה עם עצמי. הרבה מחשבה על הדברים, הקשבה לאחרים גם עם דבריהם פגעו בי. לפעמים ללכת למקומות בהם אני יודע שאחווה פגיעה, רק כדי לקבל את הדברים ולחשוב עליהם. מעט מהדברים השתפרו גם בזכות טיפולים פסיכולוגיים שעברתי, אם כי מרבית הדברים נעשו לבד, עם המון המון מחשבה אנליטית, לשבת שעות על גבי שעות עם עצמי ולנתח כל סיטואציה, כל פגיעה, כל משפט שנאמר.
אז היום אחרי כארבעים שנה של התמודדות, אני פשוט עייף, אין לי כוח להמשך ההתמודדות. אבל אני עדיין ממשיך. חבל שאי אפשר קצת לנוח. הרצון לזוגיות לא מרפה ממני. אם הייתי יכול להתגבר עליו, אפשר היה קצת לנוח. אך נראה שזה חזק ממני, כל פעם חווה אכזבה, אבל קם ומנסה שוב. פעם בהרבה זמן מצליח וגם אז זה בדרך כלל לא עם האשה המתאימה שכן אם הייתה זו האשה המתאימה, הייתה לי זוגיות נמשכת. מרבית הנשים שכן הצלחתי ליצור איתן קשר היו עם בעיות נפשיות בעצמן או כאלו שלא נראו טוב ולא משכו אותי. מדוע יצאתי עם כאלו שאינן מושכות אותי? כי בעבר בתקופת הבדידות הנוראה כל תשומת לב של אשה הייתה חשובה לי ומאחר שרק אלו התיחסו אלי, יצאתי איתן.
היום אני קצת יותר חזק ומוכן לקבל את הלא וגם מבין שאשאר זמן רב לבד כי אני שונה, שונה מכולם. מפחד של חשיפת יתר כאן, לא אפרט את כל השונות שבי. עם מישהיא רוצה לשמוע יותר אשמח לפרט בהודעה פרטית. נקודה אחת אומר כבר, אני לא רוצה ילדים ונושא זה מטריד נשים רבות בישראל. כתבתי על הסיבות בעבר, בעקרון הסיבה העיקרית היא למען הדורות הבאים וזה חשוב יותר ממני ולמען הדורות הבאים רצוי להפחית את האוכלוסיה בעולם, הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לא להביא ילדים בעצמי.
|