כותרות TheMarker >
    ';

    שירים

    המיות לבי

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    איסטרה בלאגינה קיש קיש קריה

    23 תגובות   יום שני, 27/10/08, 19:29

    יש מילים

    שצריכות להאמר

    בשקט.

    בשיק דחוי

    לפעם אחרת.

     

    ואני,

    דווקא במילים

    משלמת תמיד במזומן,

    במטבעות לשון מצלצלים,

    אף פעם לא חוסכת.

     

    גם הפעם,

    כשנשפכו ממני

    בצלצול רועם

    כל מטבעות החסד האחרונים

    כמו ממכונת מזל מקולקלת

     

    שכחתי ש

    יש מילים של שקט,

    של לבד,

    שצריך לשלם

    למוטב בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/08 20:42:

      צטט: ניפי 2008-12-03 20:33:55


      אכן יש משמעות לאיך שהמילים נאמרות

      ולמי ומתי...

       

      בכלל למילים יש כוח גדול

      ויכולת מופלאה לחולל ניסים

      במידה והן נאמרות מתוך מקום אמיתי של חסד ...

       

       

      ניפי, זה כל-כך כל-כך נכון.

      לפעמים אני שוכחת כמה עוצמה יש בהן,

      ולא זוכרת לשמור כמה, בשקט, לרגע האמת...

        3/12/08 20:33:


      אכן יש משמעות לאיך שמהילים נאמרות

      ולמי ומתי...

       

      בכלל למילים יש כוח גדול

      ויכולת מופלאה לחולל ניסים

      במידה והן נאמרות מתוך מקום אמיתי של חסד ...

       

        13/11/08 14:31:

      איזה כיף שקראת,

      וראית אותי כמו שאני.

        13/11/08 14:21:

      נהדר.

      אמיתי.

      רואים שאת אישה של מילים...

       

        13/11/08 13:51:


      תודה.

      אני באמת לא שוכחת.

      רק מוסיפה שכבה על גבי שכבה.

      צובעת בצבעים חדשים.

      כמו תל של הריסות,

      שעם בוא החורף,

      מלבלבות בין סלעיו הרקפות.

        13/11/08 13:13:

       

      רגיש ועדין ונוגע...

       

      מי שכותב ככה... לא באמת שוכח...

       

      צבע השרב

        8/11/08 13:11:


      ואני באמת לא יכולה אחרת.

      ככה אני.

      עם מילים,

      והרבה.

      לפעמים רועשות מדי,

      לפעמים ללא סינון או מחשבה,

      אבל תמיד מהלב.

        30/10/08 19:12:


      לפעמים דברים הם כמו שהם.

      ואי אפשר אחרת.

       

        29/10/08 18:28:


      את לגמרי צודקת...

      ואני באמת צריכה לסמן לעצמי לשתוק קצת לפעמים,

      גם כשהסערות, הרגשות והגלים

      מוציאים ממני ים של מילים

      לא מסוננות

      עם מלח

      ועם חול

        29/10/08 17:53:

      לא תמיד צריך להגיד הכל לכולם....חיוך

      זו ממש שירה, תסמני את זה!

        29/10/08 17:32:

      צטט: snow6247 2008-10-28 19:19:16

      ...הכתיבה שלך לוקחת אותך תמיד פנימה, עמוק אל תוך עצמך; אל תוך המעיין הפנימי שנובע באופן אינסופי...

      מבטאת את כל מה שעלה מתוכך באותה שנייה בה הנחת את העט על הנייר.

       מה שברור לי שירקי, שאת על מנת למצוא את השקט שבתוכך לא צריכה הרבה - רק עט פשוט, דפים חלקים ופתיחות.

       

      שירי,

      לקח לי הרבה שנים להבין את מה שראית בעצמך ברגע אחד, בלי כל מאמץ...

      להבין שכשאני מנסה להסתיר דברים מעצמי,

      אני צריכה רק נייר ועט,

      ולכתוב בלי לחשוב.

      לפעמים אפילו החרוזים יוצאים בלי מחשבה תחילה...

      ובאמת אני כמעט תמיד כותבת מהלב, לא מהראש.

      לומדת להכיר את עצמי ככה.

      עם עט

      ונייר

      ומשחקי מילים.

        29/10/08 17:23:

      צטט: השכמ בבוקר 2008-10-28 18:45:03

      כתוב יפה כל כך.

      באיפוק, בשקט, ובכשרון.

       

       

      תודה רבה כל-כך!!..

      לא יודעת לגבי הכישרון,

      אבל בהחלט היה פה ניסיון

      לאיפוק ולשקט.

      שמחה שראית בין המילים. 

        28/10/08 19:19:
      ואני... אני דווקא סבורה שירקישדווקא כשהמילים שלך מתחבאותולמשפט בשום דרך הן אינן מתחברותכשאת לתומך חושבת שבמחבואים הן משחקותאת פתאום מבינה שגם למילים יש נשמה והן פשוט מסתגרותומפתח דמיוני נועל על בריח את כל המחשבות

      וישנו סיכוי שהן מאבדות גם משמעות ומתרוקנות

       ואז את בכל זאת כותבת ובאותם רגעי כתיבה ארוכים, את נעלמת לך בין המילים, ואלו הם בדיוק אותם רגעים שבהם את חווה את השקט שלך במלוא עוצמתו.

      חווה את עצמך, כאן ועכשיו, את המהות שלך; סופגת את השקט הפנימי שלך, את האמת שלך, את כל מי שאת ומה שאת.

       השקט שלך הוא הצרחה הכי גדולה שבך.
      וכשהשקט שלך ייפול כמו חול  

      הוא פשוט לא ישמיע שום קול

       איך את פשוט, מקציבה לעצמך זמן להקשיב למה שעולה לך מהבטן....

      ואז יוצאות לך מילים; בלי חוקים, בלי כללים, בלי שורות מסודרות, בלי סימני פיסוק וגם לא תמיד עם חרוזים. בלי משפטים שלמים ובלי תחכום.

      הן פשוט יוצאות מתוכך אל הדף ומבחינתי, שחררת עוד משהו ממך. אם באמת היית באוברדרפט הן לא היו מחפשות את הדרך החוצה

      ונכתבות מתוכך כמו מים נקיים, צלולים ופתוחים.

       וברור לי, שהתחושה שנוצרת בתהליך הכתיבה היא תחושה של חופש, של שחרור, שמן הסתם מוביל לתוך שקט פנימי. מה שבטוח, את לא מהמתאמצים לכתוב. גם אם לא תמיד תבחיני וגם אם תחליטי שלא לתכנן, הכתיבה שלך לוקחת אותך תמיד פנימה, עמוק אל תוך עצמך; אל תוך המעיין הפנימי שנובע באופן אינסופי.בתוך העושר של השפה הפנימית, של הבטן ושל הלב, לא נתקעים אף פעם. שם לא מחפשים מילים מדויקות, מילים נרדפות או מקצבים נכונים. שם תמצאי רק שקט

      לפעמים גם לא תבחיני במשמעויות המיליםוכשתסיימי לשרבט אותן, יש סיכוי שלא תזכרי מה כתבתואת בכתיבה  מרשה לעצמך ומבטאת כעס, כאב, בלבול, עצב, קושי, התרגשות ושמחה.

      מבטאת את כל מה שעלה מתוכך באותה שנייה בה הנחת את העט על הנייר.

       מה שברור לי שירקי, שאת על מנת למצוא את השקט שבתוכך לא צריכה הרבה - רק עט פשוט, דפים חלקים ופתיחות.
        28/10/08 18:45:

      כתוב יפה כל כך.

      באיפוק, בשקט, ובכשרון.

       

        28/10/08 11:07:

      צטט: מלכוד22 2008-10-28 10:56:13


      אחחח.. מילים מילים.

      פשוט מדוייק ויפה וכתבת.

      אהבתי את הדימויים.

      מוכשרת שכמותך!

       

       

      תודה...

      שמחה שאהבת. 

        28/10/08 11:03:

      צטט: קוברלה 2008-10-28 10:41:58

      צטט: שירק'ס 2008-10-28 10:35:05
      הבנת בדיוק!..

       

      רק עם דבר אחד אני לא מסכימה.

      את לא צריכה להתנצל.

       

      אבל אין כאן התנצלות.

      רק מילים דחויות

      והסברים

      וצער

      על האוברדראפט של המילים...

        28/10/08 10:56:


      אחחח.. מילים מילים.

      פשוט מדוייק ויפה וכתבת.

      אהבתי את הדימויים.

      מוכשרת שכמותך!

        28/10/08 10:41:

      צטט: שירק'ס 2008-10-28 10:35:05
      הבנת בדיוק!..

       

      רק עם דבר אחד אני לא מסכימה.

      את לא צריכה להתנצל.

        28/10/08 10:35:

      הבנת בדיוק!..
        28/10/08 10:16:

       

       

      אין מילים.

        27/10/08 23:50:


      איזה כיף שאהבת... (ובמיוחד את הכותרת..)

      דעתך באמת חשובה לי.

      כי אצלך זה אף פעם לא איסטרה בלאגינה קיש קיש קריה.

      אלא תמיד רק כמה מילים אמיתיות וחודרות, שדי בהן כדי להגיד כל כך הרבה.

      תודה שאתה כאן!..

       

        27/10/08 23:35:


      מעולה.. את לא מפסיקה להפתיע ולרגש..

      אהבתי מאד גם את הכותרת שבתוכה מהדהד השיר.