כותרות TheMarker >
    ';

    מיומנו של אמביוולנט

    רשימות, השקפות, חוויות מגוונות

    0

    Invisible Man

    73 תגובות   יום שלישי, 28/10/08, 01:19

    כשאתה רואה ואינו נראה,

    האחרים אינם רואים אותך.

    אבל

    אתה

    אינך יכול 

    שלא לראות 

    כיצד האחרים

    לא רואים אותך

    מאיינים אותך.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/6/10 14:35:

      מעולה...
        26/7/09 16:37:

      אז העונג כולו שלך...
        7/4/09 20:04:

      יפה וכואב
        31/3/09 17:07:


      וכמה מזה משלנו (הדמיון),

      וכמה משל המציאות (עובדתית)?

       

        31/3/09 14:56:
      אהבה ושנאה
      ביצוע: שפי ישי
      מילים: היינריך היינה
      לחן: שפי ישי
      גירסה עברית: שלמה טנאי
      כמה הם עינו אותי,
      הכעיסו עד צאת הנשמה,
      אלה מרוב אהבה,
      אלה מרוב שנאה.

      הרעילו לי את הלחם,
      ורעל מזגו אל כוסי,
      אלה מרוב אהבה,
      אלה מרוב שנאה.

      אך זאת שיותר מכולם
      עינתה וגרמה דאבה,
      אותי לא שנאה מעולם,
      ומעולם אותי לא אהבה.
        30/3/09 09:00:

      חוויה לא סימפטית, כשהיא החוויה המרכזית בחיים זה עצוב.

      בשביל האווירה:

      Mister Cellophane מהמחזמר Chicago

      http://www.youtube.com/watch?v=tBFVzQ_sXxU&feature=related

       

        30/3/09 08:32:

      ואני הצלחתי לא לראות איך לא ראו אותי, הרבה שנים.

      גם בילדות וגם בנישואים.

      בחיי!

        30/3/09 00:46:

      מה שתנא אמרה :)
        5/1/09 19:38:


      מר רשתות היקר!

      מאוד אהבתי את השיר.

      אתה מבקר אצלי, ואני שמחה להחזיר לך ביקור (היה שווה)

      מקווה שתפרסם גם דברים חדשים...מחכה לקרוא.

      תנא.

       

        2/11/08 08:21:


      מעולה! וסליחה שלא ראיתי.

      כוכב כשיעברו 24 שעות.

       

      שבוע טוב אילן.

        1/11/08 18:41:


      כוכב באהבה.

      שבוע טוב

        1/11/08 17:10:

      צטט: אורי כרמל 2008-10-28 01:26:53

      הממממממ....

      אותך לחמיצר!

      *

      אורי

      לא יכולתי לחשוב על תגובה יותר הולמת :-)

       

        31/10/08 21:56:

       

      תמיד אמרתי שאני אפס...

       

       

       

        31/10/08 21:36:

      כל כך מדוייק!!!!

      נתת לי השראה..תודה.

      מאחר והתוכן מאוד מומלץ אז אני אחזור(: 


      כשאתה שקוף

      קל יותר להשקיף.

       

       

        30/10/08 16:47:

      על כל איון שים זין.
        30/10/08 16:37:
      מזכיר את האמרה של צ'רציל על המכונית הריקה שמגיעה עם אטלי !*
        30/10/08 16:20:

      "שטחיות המבט של אחרים"..

      וכמה חשובה הקירבה לאותם אלה שרואים אותנו באמת
      :-)
      *
        30/10/08 09:18:


      אז ככה:

       

      א. זו הפעם הראשונה שאני נתקלת במושג "מאיינים". זו בורות שלי או הברקה שלך ? ( האחרון סביר יותר ... וכמובן ש * )

       

      ב. עולות בי אסוציאציות של פוליטיקה ארגונית ... אך לפעמים טוב להיות רואה מאויין ( כמו שכתבת "זבוב על הקיר" ) תחשוב על היתרונות של זה .... וכשמרגיש רע להיות מאויין - אפשר לעשות עם זה משהו ( to be seen )

       

      ג. "האחר הוא גהנום" ? ( סרטר ) נשמע לי אוטיסטי ...

       

       

        29/10/08 22:49:

      אף מילה מיותרת, והגדרת מדויק והיטב!
        29/10/08 21:48:

      מי זה אינו נראה?
        29/10/08 19:37:

      חכם

      רגוע

        29/10/08 10:39:

      צטט: אורי כרמל 2008-10-28 01:26:53

      הממממממ....

      אותך לחמיצר!

      *

      אורי

       

      מצרפת לאורי 

      גם לאה HALINKA

       

       

        29/10/08 08:57:

      צטט: מר רשתות 2008-10-28 08:51:37

      צטט: inspire 2008-10-28 08:32:08

      כאחד ש- "מתצפת" הרבה על החיים, תמיד היתה לי את התחושה, שאבולוציונית, קיים בנו מנגנון שמאפשר לנו לדעת מתי לא סופרים אותנו. במובן הרחב ביותר. מתי "הילת הנוכחות" שלנו (מיינד מיי רוחניות-לייק) אינה סמיכה דיו כדי ליצור נוכחות מספקת.

       

      אבל אלו סתם הגיגים של רגע. כתבת מקסים, על תחושה פנימית שמרצדת בין השכל, לאינטואיציה לבין הרגש.

      וכשאתה כבר כותב, זה פוגע

       

      (אין, אין לי כוכבים. אפשר לתת עודף במסטיקים במקום?)

       תודה מוטי.

      אני סומך על כושר ההתבוננות שלך. 

      דווקא אין לי בעיה עם סמיכות ה"הילה" שלי,

      אלא  עם שטחיות המבט של האחרים,

      או עם עמדתם ביחסי יומיום. 

      או כמו שכתב מחזאי וסופר, המכונה בטעות "פילוסוף" (סרטר):  

      "האחר הוא הגיהנום". 

       

       וזה לגמרי אוביקטיבי, לא סוביקטיבי.

      וכשאתה (אני) עוד מעז להתבכיין, אומרים לך - זה הכל בראש שלך.

      כשאמרתי את זה לגבר אחד, הוא אמר לי שאין לי ביטחון עצמי...

      עאלק לי אין ביטחון עצמי.

      אתה לא סופר אותי - אתה בלבד.

      זו לא תחושה סובייקטיבית שלי. זו לא הרגשתי מול העולם.

      אני דווקא לא רגילה לזה וכשאני נתקלת בזה זה כואב וזה משפיל ואתה יודע מה, אילן? לא רק האִיון משפיל, גם האינסטרומנטליזם, גם היחס אליך ככלי להשגת מטרותיו של האחר, שגם בכך נתקלתי לאחרונה. אני לעולם אתבונן על האדם שמולי כאדם - וגם לא כגבר או כאשה - הוא תמיד יהיה עבורי אדם. ואני שונאת שרואים בי כלי, חפץ. גם במובן השוביניסטי וגם בשוק העבודה ובכל מובן. וההתייחסות הזאת הפכה מאוד מאוד מאוד נפוצה, עד כדי כך שאנשים בכלל לא מבינים מה רע בזה, ואפילו אני עם יכולת ההסבר הטובה-מאוד שלי, כך אני חושבת, לא מסוגלת להסביר ולשכנע. 

       

       

        29/10/08 08:41:


      נכון שהתחושה שמאיינים אותנו מקורה באשליה, בהתייחסותנו הרגשית... (בלה...בלה)

      אבל זה קורה, לכולנו, וזה חזקקקקק!!!! *


      מה שלא רואים משם, רואים מכאן.
        29/10/08 01:51:

       

       

      בתור מר רשתות, טווה לך רשת ותצוד את מי שאתה רוצה שיראה אותך. הכי חשוב שמי שאתה רוצה יראה אותך, אין צורך בכל האומה. ואם אתה רוצה את כולם, לך להיות פוליטקאי, תרוץ לבחירות ותלה שלטים שלך בחוצות.

       

      רואים אותך. אתה רואה את עצמך?

       

      תודה. אחר. בילי

        29/10/08 01:16:

       

       להיות זבוב על הקיר, זו תכונה מקצועית אצלי.

      אבל לפעמים צריך להיות כמו פיל.  

       

       

       

      הקטע של הזבוב על הקיר.... אל תיקח הכל לעצמך, גם אני בעסק. יותר יתוש בטח...

        28/10/08 23:47:


      יופי של תובנה, שעליה נאמר באידיש;

      אי אפשר לאכול את העוגה ושהיא גם תשאר שלמה-;)

        28/10/08 23:33:

      צטט: קוצבטוסיק 2008-10-28 22:53:03

      מותר להעתיק ולמגנט לדופן מסך המחשב ?


       

      OK.  רק תדעי שאני חבר אקו"ם.  קריצה (אם כי במחלקת המוסיקה).
        28/10/08 22:54:

      צטט: א י ל ה 2008-10-28 14:24:37


      נעים זה בטח לא.

      מזל שאִיונים זה לא הכול.

       

       

       

      נכון!

        28/10/08 22:53:

      מותר להעתיק ולמגנט לדופן מסך המחשב ?

      מבריק ומחדד את הדילמות......

      (לו רק היה אפשר לבחור את העדשה הנכונה)

        28/10/08 22:27:


      מר רשתות

      מהיום והלאה "אף אחד לא יאיין אותי ! "

        28/10/08 21:59:


      אילן, יפה כתבת.

      כש"אתה רואה ואינו נראה" אתה קודם כל רואה, וה"הם" יכולים או לא יכולים לראותך.

        28/10/08 20:43:


      או מעין סתומה.

      אבל שתדע שרואים אותך היטב, וגם שומעים.

        28/10/08 20:43:


      בהחלט דבר שגורם לתחושות קשות כשלא רואים אותך.

      אני מכירה את זה מיד ראשונה.

       

        28/10/08 18:18:

      אילן מתוק שלי

      אני כן רואה אותך.....

      אוהבת אותך וחיבוק

      רחב ממני רינת.

        28/10/08 18:14:


      אותך לרואים אותך ואינך יודע!

       

      כתבת מאוד מאוד יפה

      אהבתי

       

      *

        28/10/08 17:55:

      אילן זה עצוב!

      "מאיינים"...   מילה  בלתי נסבלת לעיכול...

      משום מה אולי אלה שרואים גם לא ראויים לך ? 

      תמיד יהיו כאלה שלא יראו.

      אנחנו צריכים הרבה שרואים?

      מספיק כמה אנשים טובים שרואים אותנו כדי שכול עולמנו יהיה מואר.

      אני אוטומטית, איכשהו מתוך הגנה, בוחרת להתרכז באלה שרואים. מי שלא רואה אותי נהיה גם פחותחשוב לי.

      ( אני עושה לו איון חלקי)

      חוץ מהחברים האמיתיים שעליהם חשוב לי מאד. היו דווקא כמה דוגמאות מצערות בתקופה האחרונה שלי.

      אבל אולי כן רואים ואתה מפרש אחרת? אולי הם לא מראים?

       

      סתם מחשבות...

       שלי

        28/10/08 17:34:
      עלבון צורב למי שיש לו לב חלש!
        28/10/08 17:31:

      אינך יכול 

      שלא לראות 

      כיצד האחרים

      לא רואים אותך

      מאיינים אותך.  

       

      יפה כתבת

      אך הצרה

      של י שלעתים

      גם שלא רואה אותם..

      רואה אותם

      ... אפרת

      לעזאזל עם הרגישות שלי

        28/10/08 16:36:

      צטט: שושי פולטין 2008-10-28 06:13:34

      אתה

      אינך יכול 

      שלא לראות 

      כיצד האחרים

      לא רואים אותך

      מאיינים אותך.

       

      השאלה מיהם ואם אכפת לך מהם....

      כשלא איכפת לך מהם - אתה לא רואה אותם, לא?

       

        28/10/08 16:12:

      אחי......

      חזק!!!!!!!!!!!!

      אני עוד בהמתנה למיץ-גזר.....

        28/10/08 16:01:

      צטט: א י ל ה 2008-10-28 14:24:37


      נעים זה בטח לא.

      מזל שאִיונים זה לא הכול.

       

       

       יפה.... נזכרים עכשיו בתהילימזוגמאכר..

       

        28/10/08 16:00:

      צטט: עדית... 2008-10-28 14:58:11


      אני לא זוכרת מי זה היה שכתב שאנחנו לא רואים את העיוורים...

      לפעמים, אולי לא כל כך לפעמים, זה דווקא מתאים מאוד להיות בלתי נראים.

      לא?

       להיות זבוב על הקיר, זו תכונה מקצועית אצלי.

      אבל לפעמים צריך להיות כמו פיל.  

       

       

        28/10/08 14:58:


      אני לא זוכרת מי זה היה שכתב שאנחנו לא רואים את העיוורים...

      לפעמים, אולי לא כל כך לפעמים, זה דווקא מתאים מאוד להיות בלתי נראים.

      לא?

        28/10/08 14:24:


      נעים זה בטח לא.

      מזל שאִיונים זה לא הכול.

       

       

        28/10/08 14:15:

      אני חושב שיש סיטואציות כאלו:

      בתור ל..., מורה אבוד ותלמידיו, ילד מפונק ו..., לעיתים שוטר או חייל ומתנחל, נהג של תאונת פגע וברח, גנב-רוצח-רמאי וקורבנו..

      בעצם זו סיטואציה שבה יש קורבן (לא  בשוגג)

        28/10/08 12:22:

      צטט: יהל א.ק 2008-10-28 12:15:08


      בואנה - לא עברו אפילו 24 שעות וכמה כוכבים.................

       סליחה, את מהחוג לכלכלה ?קריצה

      זה לא אישי, כי

      כולנו בלתי ניראים, לעתים.  

       

        28/10/08 12:20:

      צטט: *מיה* 2008-10-28 11:54:04

       

       

      אולי כדאי תחילה להפוך לרואה וניראה,

      ולאחר מכן לבחון את תגובת האחרים?

      ואז, מנקודה מציאותית זו לבחון את מי שמאיין אותך....

      *

       זה לא תלוי רק באדם,

      אלא גם בפילטרים של המביטים.  

       

        28/10/08 12:15:

      בואנה - לא עברו אפילו 24 שעות וכמה כוכבים.................
        28/10/08 11:57:

      לפעמים זו האשליה שלנו שלא רואים אותנו.

      מן מנגנון של הלקאה עצמית משובח.

       

      רואים אותנו, זה אנחנו שרוצים לא להיראות , ואם מאיינים אותנו , זוהי פעולה רצונית וזה אומר שרואים אבל בוחרים.

      זה עדיף.

       

      כתבת כואב. מכירה את התחושה הבלתי נסבלת, המון פעמים אני פשוט מבינה שאני דחויה...

      ואז אני נזכרת שהעולם גדול וזה מותר ואפילו טבעי. לצערי.

       

      <לא מכירה אותך אבל חיבוק למקום הכואב>

        28/10/08 11:54:

       

       

      אולי כדאי תחילה להפוך לרואה וניראה,

      ולאחר מכן לבחון את תגובת האחרים?

      ואז, מנקודה  מציאותית זו לבחון את מי שמאיין אותך....

        *

        28/10/08 11:14:

      מהנהנת.

      מסר מדוייק ונכון, אין צורך להוסיף.

        28/10/08 09:55:

      צטט: אשת 2008-10-28 09:23:42

      טוב בשביל סרטר זה אולי המצב באופן תדיר, זקוק לסקופודרם וחומרים זהים. אבל אפשר להיות רואה ולא נראה? חוץ מדני דין (שנהיה כוכב לאחורנה, בראש שלי כנראה). אולי אפשר להיות בעל מודעות עצמית גבוהה, ורגישות.

       זה לא בסיפורי ילדים.

      רבים מהנשים והגברים בארץ הזו הם בלתי נראים,

      מסיבות מגוונות.  

       

        28/10/08 09:23:

      טוב בשביל סרטר זה אולי המצב באופן תדיר, זקוק לסקופודרם וחומרים זהים. אבל אפשר להיות רואה ולא נראה? חוץ מדני דין (שנהיה כוכב לאחורנה, בראש שלי כנראה). אולי אפשר להיות בעל מודעות עצמית גבוהה, ורגישות.

        28/10/08 08:51:

      צטט: inspire 2008-10-28 08:32:08

      כאחד ש- "מתצפת" הרבה על החיים, תמיד היתה לי את התחושה, שאבולוציונית, קיים בנו מנגנון שמאפשר לנו לדעת מתי לא סופרים אותנו. במובן הרחב ביותר. מתי "הילת הנוכחות" שלנו (מיינד מיי רוחניות-לייק) אינה סמיכה דיו כדי ליצור נוכחות מספקת.

       

      אבל אלו סתם הגיגים של רגע. כתבת מקסים, על תחושה פנימית שמרצדת בין השכל, לאינטואיציה לבין הרגש.

      וכשאתה כבר כותב, זה פוגע

       

      (אין, אין לי כוכבים. אפשר לתת עודף במסטיקים במקום?)

       תודה מוטי.

      אני סומך על כושר ההתבוננות שלך. 

      דווקא אין לי בעיה עם סמיכות ה"הילה" שלי,

      אלא  עם שטחיות המבט של האחרים,

      או עם עמדתם ביחסי יומיום. 

      או כמו שכתב מחזאי וסופר, המכונה בטעות "פילוסוף" (סרטר):  

      "האחר הוא הגיהנום". 

       

        28/10/08 08:44:


      מה שמוטי אמר. בדיוק.

       

      אינספייר- שמתי כוכב על שנינו.

        28/10/08 08:32:

      כאחד ש- "מתצפת" הרבה על החיים, תמיד היתה לי את התחושה, שאבולוציונית, קיים בנו מנגנון שמאפשר לנו לדעת מתי לא סופרים אותנו. במובן הרחב ביותר. מתי "הילת הנוכחות" שלנו (מיינד מיי רוחניות-לייק) אינה סמיכה דיו כדי ליצור נוכחות מספקת.

       

      אבל אלו סתם הגיגים של רגע. כתבת מקסים, על תחושה פנימית שמרצדת בין השכל, לאינטואיציה לבין הרגש. 

      וכשאתה כבר כותב, זה פוגע

       

      (אין, אין לי כוכבים. אפשר לתת עודף במסטיקים במקום?)

        28/10/08 08:27:

      וזהו רק "קצה הקרחון"..

       

      אבל מאחר ובנתיים שזורה בנו המחשבה ש "הכל יחסי" -זהו שיר מעודד לאללה :)

       

        28/10/08 08:24:

      אילן,

      זה בגלל שאלו יונים חיוביים...

      מי שמורכב מיונים שליליים- מייד רואים אותו...

        28/10/08 08:17:
      החוויה הקשה מכולן, לדעתי. כשזה קורה לי אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב כאב. כתבת חזק ונוגע.
        28/10/08 07:46:

       

      *

      פתאום

      אחרי זמן רב כל כך אתה כותב משהו?

      ודווקא מסר פסימי כל כך...

      אנחנו לא מכירים.. אבל אני תמיד רואה אותך...מרגיש את התובנות החכמות שלך בכל תגובה בכל טקסט שאתה כותב

        28/10/08 07:33:


      אנשים שמכירים אותך באמת

      לעולם לא יאיינו אותך.

       

      הם יבינו שהפספוס גדול מדי.

        28/10/08 07:09:

      אני מאוד מבינה אותך.

       גם לעצמי אני אומרת שימים טובים יותר מחכים מעבר לפינה.

      תודה על השיתוף, אילן.

       

        28/10/08 06:13:

      אתה

      אינך יכול 

      שלא לראות 

      כיצד האחרים

      לא רואים אותך

      מאיינים אותך.

       

      השאלה מיהם ואם אכפת לך מהם....

        28/10/08 06:09:
      וגם שהם רואים... זה לא ממש אותך.
        28/10/08 01:53:


      אאוץ'

      זה כאב. אבל ממש.

      מכירה כששקוף.

      }{

      וזה גם כתוב לעילא.

        28/10/08 01:35:

      יפה....!!!
        28/10/08 01:35:
      אומרים גם שההוא אינו ההוא
      העיקר שהם לא מ*יינים אותך בזמן האיון
        28/10/08 01:29:


      אז מה עדיף...?

       אולי פעם כך ופעם כך..  ?  

        28/10/08 01:26:

      הממממממ....

      אותך לחמיצר!

      *

      אורי

        28/10/08 01:24:

      עיין ערך "אין"...

      כואב. חזק. 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פרופ' רשתות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין