ניסיון ותהייה
על אמנות ותרבות.
פוסטים פופולאריים
-
מדרום תפתח הטובה
12/7/08 | 3156 צפיות
-
על ביקורת אמנות בעידן הדיגיטלי
30/7/15 | 3473 צפיות
-
כללי משחק חדשים
7/11/12 | 5278 צפיות
-
כמה מונה ליזות יכול העולם להכיל?
10/10/12 | 4869 צפיות
-
ניו-יורק ניו-יורק
28/4/07 | 3880 צפיות
-
על הקנקן ומה שיש בו
28/10/11 | 6076 צפיות
פוסטים אחרונים
- על ביקורת אמנות בעידן הדיגיטלי 30/7/15
- מה אריק איינשטיין לקח איתו 27/11/13
- על עלייתו של אנדי וורהול 2/9/13
- רוי ליכטנשטיין -גיבור תרבות 1/3/13
- אמנות קונים באהבה או לא קונים בכלל? 14/2/13
- למה תרבות גבוהה אינה פופולרית? 5/2/13
איך ישפיע המשבר על שוק האמנות?
 דיוקן לא גמור של בייקון שצוייר על ידי לוסיאן פרויד בימים אלו שואלים אנשים רבים מה יעלו בגורלם של יצירות האמנות שרכשו במיליוני דולרים בחמש השנים האחרונות. האם אי פעם יוכלו לממש את ההשקעה שלהם, שלא לומר לרשום לעצמם רווח נאה?
כאשר מכירת עבודותיו של דמיאן הירסט שברה שיאים חדשים בשוק האמנות בו ביום שהאחים להמן הכריזו על פשיטת רגל, תהיתי, בפוסט שכתבתי בנושא, אם הוא רוכב על הפיק של הגל לפני ההתרסקות. מאז עבר יותר מחודש ואנחנו כבר יודעים שאותו יום שחור לכלכלה היה רק ההתחלה.
מעניין לנסות ולהעריך איך המפולת משפיעה ותשפיע על שוק האמנות.
לקראת אמצע אוקטובר, עולם האמנות נושא את עיניו (או את רגליו) אל לונדון. שם מתקיים כבר שש שנים יריד אמנות עכשווית בשם Frieze אשר, יש אומרים, הניע את הגלגלים של שוק האמנות העכשווי עד כדי הטירוף המוחלט שאליו הגיע.
בחמש השנים האחרונות כולם רוצים אמנות עכשווית - זאת אומרת אמנות של אמנים חיים או לפחות אמנות שנעשתה מאז שנות ה- 70.
 הכריש הראשון של דמיאן הירסט.
הסיבות שהביאו למצב הזה הן נושא למאמר נפרד אך ניתן לומר שבחמש השנים האחרונות עשירי העולם משקיעים כסף רב באמנות ומכיוון שיש בעולם כמות כסף שאין תקדים לו, אין בעייה לשלם כל מחיר. מסתבר ש - 12 מיליון דולר עבור כריש בפורמלין זה לא עניין גדול, כשהסכום הזה משול לחמישה ימי עבודה של הקונה.
מעניין מה יעשו רוכשי העבר, כאשר יש פחות פרוטות בכיסם. האם הם יזנחו את האמנות תחילה או שמא ימצאו באמנות דווקא אפיק השקעה מוצלח?
ובכן, מהמכירות הפומביות שהתקיימו בלונדון במקביל ליריד הפריז, מסתמנת התשובה: משקיעים אבל פחות. זאת אומרת שהפורטרייט שצייר לוסיאן פרויד את פרנסיס בייקון נמכר "רק" ב- 5.4 מיליון סטרלינג ולא בשבעה מיליון כפי שהוערך. אך יש להבין שההערכה מלכתחילה היא חלק מאותה היסטריה שמלווה לכל מכירה פומבית של אמנות עכשווית בשנים האחרונות. התחרות הקשה בין שני בתי המכירות הגדולים - כריסטיס וסותביס הביאה לסחרור לא הגיוני של מחירים. היה נדמה שבאמת הכל הולך.
אחד הפרמטרים הבסיסיים של שוק האמנות היה מאז ומתמיד נדירות. אמנים גדולים שכבר אינם יצרו מספר מוחלט של עבודות וביניהן טובות יותר ופחות. קיימת תחרות קשה על כל עבודה טובה ונדירה כשהיא מוצעת למכירה. הרבה עבודות בכלל לא מגיעות לשוק ונתרמות למוזיאונים. אלמנט ה "סיכוי האחרון" הוא דומיננטי אצל אספנים כבדים המשתתפים במכירות פומביות ולכן, לא פעם המחירים מרקיעי שחקים.
כל זה מובן והגיוני. אך כאשר אותה התנהגות מתרחשת באולמות המכירה של אמנות עכשווית לגבי אמנים שעדיין יוצרים ואולי העבודות הטובות ביותר שלהם טרם נעשו - נוצר עיוות. בשנים האחרונות ניתן לרכוש יצירות של פיקאסו, סזאן מאטיס ואחרים, באותם מחירים בהם ניתן לרכוש ציורים של אמנים חיים כג'ף קונס, לוסיאן פרויד, פיטר דויג, דמיאן הירסט - כולם אמנים שמחירי יצירותיהם עברו את קו המיליון דולר.
אני מאמינה שמה שיתרחש עכשיו זה תיקון. תיקון אומר חזרה לשפיות. זה אומר שההתנפלות על אמנות תיפסק ושאנשים ישקיעו את כספם בחוכמה. יפסיקו לרוץ אחרי טרנדים, יפסיקו עם הרכישות הראוותניות ויחזרו לרכישות שקולות, הגיוניות.
בשנת 1991 ראינו משבר קשה מאד לאחר שהיפנים, אשר התנפלו על השוק האימפרסיוניסטי, הפסיקו לקנות. היציאה מהמשבר לקחה עשר שנים. מכיון שעכשיו מדובר במפולת חזקה יותר, מי יודע כמה זמן זה ייקח. הדפוסים הראוותניים בכל התחומים כבר לא יהיו אופנתיים. אני צופה מהלך הפוך - במיוחד בארה"ב - אנשים יימנעו מרכישות גדולות וההשלכות של זה תהיינה עצומות לכל מוצרי הלוקסוס למיניהם.
יחד עם זאת, אני מאמינה גדולה בגרעין הקשה של אספני אמנות, אשר לא השתוללו כשהטירוף אחז בשוק והם משקיעים באמנות שכבר הוכיחה את עצמה. אנשים חדשים המחפשים מפלט מהבנקים, טוב יעשו אם ישקלו עתה רכישה של אמנים מבוססים ויציבים כהשקעה לטווח ארוך.
|
תגובות אחרונות
-
עמיתלוין3
בתגובה על פורום ספרים
-
BenAlias
בתגובה על ניו-יורק ניו-יורק
-
אהובהקליין
בתגובה על על ביקורת אמנות בעידן הדיגיטלי
-
רונתי
בתגובה על מה אריק איינשטיין לקח איתו
-
*....
בתגובה על צילום
-
udi.s
בתגובה על על עלייתו של אנדי וורהול
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבה באותו נושא ממש פורסמה הבוקר בגלריה.
תודה דבי ו-כן בהחלט: חינוך!!!
הלוואי שיש דרך לשים שם גז דווקא כשיש האטה!?
אתה מתגאה בכך שאתה לא מרויח אגורה מהאמנות שלך. זה מה שאתה רוצה להציע לאמנים?
הי דינה,
רוב האמנים אינם מככבים בחדשות.... רובם לא מצליחים כלל להתפרנס מאמנותם. כך גם בעלי גלריות - לא אתפלא אם החללים שנפתחו לאחרונה ייאלצו להיסגר בקרוב. זה לא פשוט בכלל ואני מסכימה איתך שהפרוספריטי היטיב עם כולנו.
אנשים בארץ תמיד משאירים את האמנות לסוף - כשכבר נגמר התקציב - לא חשוב כמה השקיעו בבית. כסף ותרבות אינם הולכים יחד - זה ידוע. אולי בזמן שייקח עד להתאוששות צריך להשקיע בחינוך?
תודה שבאת וברכות על התערוכה ברעננה.
הי אמיר,
נהניתי מהניתוח שלך ואני גם די מסכימה איתך.
אתמול ראיתי ראיון עם מבקרת אמנות בניו יורק שאמרה Old is the new young. אהבתי את זה מאד - במיוחד לאור העובדה שאני מציגה בגלריה שלי אמנים מעל גיל 35 (שזה הגבול הרשמי של מה שנקרא אמן צעיר).
נחיה ונראה!
בינתיים האוליגרכים והאסיאתיים ממשיכים לרכוש.
בכל זאת נמכרו עבודות במכירות בלונדון בשבוע שעבר. סותביס לבדה מכרה במעל 38 מיליון דולר. אמנם אחוז גבוה יחסית של עבודות לא נמכרו אבל עבודות מיוחדות קיבלו מחירים גבוהים - כמו הדיוקן של בייקון - המצולם למעלה - פרויד צייר רק שני דיוקנים של חברו הטוב ואחד מהם נגנב. הנדירות שלו הביא מישהו לשלם עליו 11 מיליון דולר - למרות הכל.....
ב- 15 שנה האחרונות נפתחו כ- 100 מוזיאונים חדשים. כל מוזיאון צריך כ- 2000 עבודות לאוסף שלו.
בקיצור, גם בזמנים קשים, תמיד יש אנשים עם כסף. זה בעיקר עניין של סדר עדיפויות ויש , כאמור, גרעין קשה של אספנים שאמנות תמיד תהיה עדיפויית...
הי ילי,
יכול להיות שאתה צודק. מי ששוכנע לשלם מיליוני דולרים על יצירות שלא יוכלו למכור בעת צרה בודאי יקחו זאת קשה.
הרבה אנשים קנו אמנות מאד יקרה מהסיבות הלא נכונות - כי זה אופנתי, כי זה נותן סטטוס מסוים וכו'.
אני רוצה לחדד את מה שאמרתי קודם ולהוסיף שברור שהעולם יחזור למסלול של צמיחה אם כי לא בדיוק בכיוון שהיה קודם.
כשמודדים פופולריות של יצירות חייבים לקחת בחשבון סולם שמסומנים בו הערכים "טרנד" "מגמה" ו"טעם" שמתחלפים בתדירויות הולכות וגדלות (טרנד הוא קצר מועד, מגמה בינוני וטעם ארוך). יש מגמה או נטיה לכיוון אמנים עכשוויים יותר בגלל ההשתנות בטעם, וזה דבר אמיתי: דור הרוכשים התחלף לקהל יותר צעיר ומעודכן, וכשאני חושב על זה בעצם פירמידת העושר של רוכשי האמנות התהפכה היום: הקונים הרציניים הם הצעירים מבין מעריכי האמנות והם מוציאים יותר כסף ויותר מהר על אמנות מאשר הדור שקדם להם. (יש רפרנסים לזה בסדרות הוליוודיות עכשוויות כמו קליפורניקיישן או הפמליה) לכן הירסט שובר שיאים.
יהיה עכשיו פחות כסף, והוא יחולק אחרת בקרב הלקוחות של עולם האמנות, אבל לדעתי "מאזן האימה" יישמר, האמנים היקרים יישארו יקרים והזולים זולים (אם כי המחירים בסך הכל ירדו).
אלינו – האמנים שעוד לא מככבים בחדשות – כל המיליונים הללו לא הגיעו ממילא. מה שכן קרה לנו זה כל האנרגיות החיוביות סביב האמנות העכשווית וה"אמנים החיים" – החשיפה להמונים והחיבור שלהם בעקבות אירועי האמנות, המדורים בעיתונות היומית, ריבוי הגלריות והחללים האלטרנטיביים ועוד ועוד!אני מקווה שלפחות במובן הזה לא תהיה נסיגה ויימצאו הדרכים לדלג על השבר האפשרי הזה בלי לייבש את הביצה (תרצו, בועה) הנפלאה שנוצרה לנו.
או קיי, ברור, המכירות עלו ביחס הולם למודעות. וגם זה בטח לא ממש יפסק. בארצנו הקטנטונת תמיד יקנו (אמן) עוד ספות ועוד פלזמות אז בטח גם עוד אמנות בסדרי הגודל שלנו. ו- כולנו נמשיך להתפרנס ממקור אחר (אמן ואמן)...נשארו 3- מיליון תפרנים (אנחנו) שמהם אפשר לעשות יותר כסף מאשר 3 מיליארדרים!
הכלכלה החדשה: הזנב הארוך במקום הבטן השמנה.
אמן! אמן! (לגבי האמנות)...
ובינתיים אני מזמין את כולם להוריד חופשי (חינם) מהיצירות שלי ברשת. אין כמו אמנות לכולם ובזול!
לעינת : אני מקוה שיצירותי יהיו תחליף הולם לאלה האורגינליות שתלויות אצלך במגנטים על המקרר במטבח. יש היום את המסגרות האלקטרוניות (במקום תמונה או תצלום". ניתן להוריד מאצלי ומאחרים את מה שאת אוהבת וזה "ירוץ" ברקע. ביל גייטס "לעניים"!
לדבי: ברור שכגלריסטית את מצפה מקווה שהשוק יתאושש. הפתגם קובע למי ניתנה הנבואה...זה מזכיר לי את המומחים שימים בודדים לפני הכריסה האחרונה ניבאו שמחיר חבית נפט, שהיה אז בסביבות 150$, יעלה ל 250$ ורק אחר כשנתיים ירד! (איזה פחד). יומיים אחר כך המחיר ירד ל70$ לחבית, אופ"ק מאיימת לצמצם תפוקה.
בינתיים מה שיקרה שהאמנים ימשיכו ליצור כי זה טבעם. ואכן, זאת ההזדמנות למשקיעים לקנות ישירות מהאמנים ב"מחירים ראליים" כפי שהציע יעקב גבאי.
אלה, שמחלקים את יצירותיהם בחינם לכול דורש, ימשיכו לעשות כך ויתנוססו בגאוה על כל מקרר ומקרר.סורי,
אמנם הילד שלי בן ארבע וקצת - אבל הוא מצייר בחסד.
לא נראה לי שאחליף את יצירותיו בקרוב :-)
בכל משבר מישהו מרוויח,
אני מקווה שזאת תהיה האמנות...
אנטון
אחלה נושא
ברור שיהיה עכשיו פחות כסף לביזבוזים (בכל התחומים, לא רק באומנות) וברור שיחד עם הקיטון בכמות הכסף מחירים ירדו (שוב, בכל התחומים, לא רק באומנות). ברור גם שזה ייגמר מתישהו ושהעולם יחזור למסלול של צמיחה, אם כי לא בכיוון שהיה לפני המשבר.
הזכיר לי את זה :)
דבי,
שלא יהיו אשליות.
שוק האומנות הולך ליפול חזק מאוד בשנים הקרובות.
המוסדיים הגדולים מוול-סטריט כבר לא יקנו, האוליגרכים התכווצו
היפנים עוד לא התאוששו - אז מי נשאר?
המשבר הנוכחי הוא משבר אימון.
כלומר אנשים כבר לא מאמינים
להרבה חצץ שהאכילו אותם מנהלי ויועצי השקעות
כך גם באומנות, אני מאמין שהתחום יעבור זעזוע עמוק מאד
בקרוב מאד
באמת נראית לי מוכרת....
אני גם תוהה מה יהיה כעת ערכן של יצירות האמנות האורגינליות שתלויות אצלנו במגנטים על המקרר במטבח.
אני, דבי, אם לא ידעת - אני הגרעין הקשה של אספני האמנות :-)