pure joy - thats what we all want to give - photo by Secret Artist
מתנות זהו נושא מרתק שאני חוקר אותו כבר זמן מה. בקצרה (מאוד)- מתנה היא דבר מה בעל ערך שניתן (לרוב תוך כדי איזשהו טקס) בין איש לרעיהו ויוצר איזשהו קשר או מחוייבות.
לפני זמן מה הזדמן לי לעבור על חשבונות הפלאפון שלי והם נראו לי מעט מוגזמים. גם לא צויין בחשבון לאיזה תוכנית סלולארית אני שייך ואת העובדה הבסיסית הפשוטה ביותר - כמה אגורות אני משלם לדקת שיחה. לקח לי איזה שבוע עד שמצאתי את הזמן ללכת למרכז השירות של החברה הסלולארית אליה אני שייך, ובמהלך השבוע הזה הזדמן לי לקרוא את הטור המצויין ששעשע עד מאוד אותו כותב אריה כספי במוסף של עיתון הארץ שבדיוק אותו שבוע עסק בהתופעה הנ"ל. כשסיימתי לקרוא אותו חשבתי על בזבוז הזמן ועל האינטרקציה הצפויה לי עם נציג החברה הסלולארית.אז החלטתי לעשות ניסויי סוציולוגי קטן והחלטתי להכין לו מתנה (הרי פרוייקט הגמר שלי בעיצוב התעסק במתנות) שאולי יחסוך ממני את כל אלו (הרי כל שאני רוצה זה דבר מאוד פשוט - את המחיר הכי נמוך לדקת שיחה) ניסויי שתוצאותיו היו לא צפויות ומאוד מעניינות. הייתה לי בבית קופסא קטנה ושחורה, עטפתי אותי בסרט סגול, שמתי בה גם שוקולד קטן סגול (אם מיתוג של החברה הסלולארית אז כבר עד הסוף) והוספתי מכתב קטן בכתב יד (במתנה חשובה התייחסות אישית) בו כתבתי לו (למרות שלא ידעתי את מי אני עתיד לפגוש בחור או בחורה).
"- כי חשבתי עליך - היי שלום, מה שלומך ? לפני כמה ימים חשבתי עליך ועל הפגישה הצפויה לנו כשקראתי את המאמר הנ"ל שגרם לי לחייך לא מעט אז חשבתי לשתף אותו איתך - הרי זה לא עולה כסף - הנה המאמר - אני מקווה שתהנה ושהוא גם יגרום לך לחייך. מה אתה חושב ? כיצד אני אוכל להמשיך להיות צרכן של החברה שלכם ולקבל את המחיר הנמוך ביותר בלי לבזבז את זמני יותר מדי - כי זמני הוא דבר בעל ערך רב. בחברות אמן סודי - המאמר מתוך הטור השבועי של אריה כספי בעיתון הארץ -
"ניגשתי השבוע לחברת הסלולאר שלי כדי לעבור לחברה אחרת, ואז הציעו לי חבילה חדשה ואטרקטיווית יותר, כי התברר שאני משלם יותר מדי על החבילה הקיימת, מה עלי לעשות ? זה מה שיפה בפישוט הטלפוניה, שתמיד מתברר שאתה בעצם משלם יותר מדי על כל תוכנית נוכחית. עצתינו היא שתעבור לחבילה החדשה ותחזור בעוד חודש, שכן גם אז יתברר שאתה "משלם יותר מדי" על החבילה שקיבלת, וכן הלאה וכן הלאה. אמנם לא תגיע למצב שבו החברה תשלם לך - הם תמיד יוסיפו איזה סעיף זערעורי המעלה את סכום החבילה - אבל הניידות החודשית למרכז הלקוחות ודאי תועיל לכושרך הגופני. כמי שמשרת בעתודה האקדמאית, הצטרפתי גם לחבילת החיילים וגם לחבילת הסטודנטים, וכן למסלולי "מספר יעד" והחבילה המשפחתית". לתמהוני גיליתי שהחשבון החודשי שלי תפח פי ארבעה. כאקדמאי היית צריך לדעת ששני מינוסים יוצרים פלוס, ושתי חבילות הוזלה מכפילות זו את זו, תוספת קנס. אבל תתנחם בכך זה עולה הרבה פחות מחבילת גלישה חינם."
ככה נראתה המתנה הגעתי למרכז שירות הלקוחות (בו יש פינות ישיבה, שתייה קרה וחמה חינם ללקוחות ועיתונים בכדי להנעים ללקוחות את זמן ההמתנה) והמתנתי כמה דקות. לבסוף הגיע תורי ונקראתי אל אחד מנציגי השירות. הצגתי את עצמי ואת רצוני (הסברתי לו שאני מעוניין לדבר כמה שאני צריך בעלות הנמוכה ביותר) והנחתי את המתנה במרכז השולחן תוך כדי כך שאני אומר לנציג: "היי, הכנתי לך מתנה כי ידעתי שאנחנו עתידים להפגש". הוא לא ממש הבין וחשב שאני מתלוצץ והתעלם מהעניין. אני המשכתי איתו ולא דחפתי לו את המתנה אלא המשכתי בשיחה איתו - אחרי כ-15-20 כשהוא גמר להציע לי שלל תוכניות שלא נחוצות לי, אמרתי לו בנימוס שהוא לא עוזר ושחבל על הזמן שלי ושאלתי אותו מה הוא מספר הטלפון של השירות לקוחות הטלפוני שלהם איתם אני אמשיך את ההתנהלות. אז הוא נתן לי מגנט מתנה (שלרוב כולנו משליחים לפח מכיוון שזוהי פרסומת וכלי שיווקי מעצבן - אולם לי הוא היה מתנה בעלת ערך) הודתי לו וציינתי שוב שגם אני הכנתי לו מתנה שהוא התעלם ממנה. מאותה נקודה הדינמיקה הייתה מאוד מעניינת נציג שירות: - "מה ? מתנה בשבילי ? וואו (מתרגש מאוד) - בלי לפתוח את המתנה הוא ישר הגיב - "אני חייב לתת לך משהו". אני: "זה בסדר כבר נתת לי, נתת לי הרגע מגנט כזה שהוא בעל ערך עבורי אני לא צריך שון דבר אחר". נציג שירות: "לא, אני חייב לתת לך משהו אחר - מה אתה אוהב - שוקולד/קפה או וניל ?" אני: "מממ, אני אוהב שוקולד". נציג שירות: "תכף, תמתין בבקשה פה, אני עוד רגע חוזר". - הוא הלך מאחורה לקפטריה של העובדים והביא לי משם
ברד קפה/שוקולד בחינם.... הודתי לי בנימוס ויצאתי משם - וואו, קיבלתי ברד שוקולד בחינם !! הנקודה המרכזית שהדהימה אותי היא שמעצם הנתינה בסיטואציה שכלל לא הייתה צפויה נוצר אצל אותו בחור צורך עז אותו הוא היה חייב לממש (אפילו כשאמרתי לו שאני לא צריך עוד שום דבר ושהוא כבר נתן לי מתנה שהיא בעלת ערך עבורי את אותו מגנט) לתת לי משהו ששום לקוח אחר במרכז שירות לקוחות (והיה שם קפה ושתייה בחינם) לא היה יכול לקבל (משהו שבהגיון של אותו נציג שירות לקוחות הסתמן כבעל ערך והיה באפשרות לתת - בראשו הוא חשב - אם הוא יתן לי משהו ששום לקוח אחר לא קיבל, הדבר יהיה בעל ערך עבורי, והוא יוכל לממש את "צורך הנתינה" שנוצר אצלו. איך הוא הגיב ומה הוא חשב כשהוא פתח את הקופסה, אכל את השוקולד וקרא את הברכה שלי - אני לא יודע. אולי הוא קורא את הבלוג ברגעים אלו ומחייך לו להנאתו (צרפתי את הכתובת הבלוג בקטן איפשהו) ובנתיים אני משלם את אותו דבר לדקת שיחה ..... (אבל עדיין מחייך) 16.3.09 פוסט מעניין שקראתי היום שקשור לנושא - הוא "הטמעה שינוי הרגלים" - ""הטמעה נכונה מתחילה במענה על צרכים - זה כל הקסם." מעניין לראות בהקשר הזה אילו צרכים אני סיפקתי לאיש השירות (צורך בצומת לב אישי, איכפתיות, וחוסר שיגרתיות ואילו צרכים איש השירות חשב שהוא ממלא עבורי... - שלא ממש הייתי צריך.
|