זה תמיד קורה ככה,

כל שנה בתקופה הזו של סוף אוקטובר ו/או תחילת הגשם אני מתקשרת לתמרן  (האחראי על התמרים) בעמק הירדן כדי לודא אם כבר גודדים את האמרי (זה שם של אחד הזנים של הסנסנים שקולעים איתם) והתשובה היא כזאת:

"אם ירד גשם, אנחנו לא עובדים. ואם לא ירד גשם, אז אנחנו עובדים ואז את יכולה לבוא לקחת". ברור לא?

אז מה הסיפור?

סיפור לחוץ. את האמרי גודדים אחרון מכל הזנים. הוא יכול להישאר על העץ ולהבשיל ולא נרקב, עד שמתחיל לרדת גשם.

אם פתאום יורד גשם ולא הצליחו להגיע אליו, אבוי. הוא עלול להירקב ולהתעפש ויש סכנה שלא יגיעו לגדוד  את כל המטע וזה כבר סיפור של אובדן גדול.

אז זה הזמן שלי, השנתי, שבו אני מגיעה לאחד הקיבוצים בעמק הירדן, ואוספת את האוצר היפה הזה. תראו!

בשבת האחרונה הם ניערו את הפרי מהאשכול ואני לקחתי ושמתי באוטו. ממש מהיצרן לצרכן....