אנשים
הגיגים...סיפורים...ועוד....
פוסטים אחרונים
- אי של שפיות 9/8/11
- דופן הבטן 10/4/09
- פוקס טרוט 4/4/09
- אוד 29/3/09
- תודה 27/3/09
- מילה גבוהה 23/3/09
ארכיון
חיים דיגיטלים
פעם לפני שנים, רעות וחברות היו בין בני אדם. שיג ושיח בחברותא ולא מול המסך. עברו חלפו ימים מאז, נשאבנו לעידן הדיגיטלי. הכל דינמי, משתנה ומהר. היום אתה חבר מחר אולי אוייב.
פעם ילדים שחקו כדור בצוותא, היום הם משחקים במחשב בצוותא. פעם להפגש עם חברים היה ארוע חברתי, היום להפגש עם חברים זה ארוע וירטואלי. את המגע, החום והחיוך החליף תרנגול האיי.סי.קיו.
אומרים הקול אומר הכל - גם הוא דור הולך ונעלם. היה היו זמנים, אני אוהב/ת אותך אמרו בקול עם נשיקה היום, שולחים אהבה דיגיטלית בנייד מדור מתקדם.
זוכרים את הצבי, הצבי ההוא שעל הבול...דואר ישראל, שהיה מביא לביתנו ברכות ססגוניות בצבעים וריחות עם מילים מרגשות מכתבי אהבה עם נשיקה אדומה וכתם של דמעה.... היום זכר לא נותר, רק מילים קרות בשחור על לבן במייל דיגיטלי בלי טביעת אצבע וטביעת הנשמה, רק חתימה ואייקון ליד.
פעם, לפני שנים, במרחב הפתוח בין עצים ופרחים, בשבילים וכבישים אל שקיעה מול הגלים, נוגעים חשים,רואים,מריחים ונושמים את החיים. היום, בדלת אמותינו מאחורי סורג של מסך וירטואלי ובריח של עכבר דיגיטלי מחליפים מסכות לבקרים.
בחדר השני התרנגול קורא, מחדר אחר SMS מצקצק.... חיים דיגיטלים.
.
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נאווש
לא על הוירטואליות לבד דיברתי כאן.
אלא על הדיגיטלי שמשתלט על חיינו
קור המדיה הלווינית גובר על חום המגע האנושי.
כמו למשל, בכתיבת מכתב...פעם נכתב בכתב ידך
היום באותיות קרות על גבי מקלדת.
או, כרטיסי ברכה לשנה חדשה
פעם היינו עושים מזה ממש פסטיבל
הולכים למסע קנית כרטיסי ברכות
כותבים ברכה אישית ושולחים
היום לעומת זאת....נוסח שנשלח למספר מכותבים בו זמנית כהודעת SMS
קאפיש ????
אין נגיעה אישית כמעט בכלום....
הזכרת לי נשכחות*
יש ימים שאני תוהה איך הסתדרנו ואיך הסתדרו הדורות הקודמים, ללא הטכנולוגיה המתקדמת של היום
ולפעמים הייתי רוצה כל כך לחזור לתקופה בה מכתב היה מגיע אחרי שבועיים משליחתו,
הירידה הזו כל בוקר לתיבת הדואר לראות אם המכתב המיוחל הגיע..
איזה כיף היה בלי טלפון צמוד, בלי שיוכלו להשיג אותי בכל רגע נתון
ועוד ועוד..
עכשיו הפעלת בי געגועים לכמה שנים טובות אחרוה :)
נוסטלגיה אנאלוגית וגעגועים צובטי לב....
יחד עם זאת העידן הדיגיטאלי עוזר גם לקרב בין ידידים שנמצאים רחוק אחד מהשני.....
חברות אמת גם הטכנולוגיה לא תכריע !
על הכתיבה*
היה פעם
וותרי על המסך וכבר חידשת חלק ממה שאבד....
אגב, היום למרבה הארוניה רוב התוכניות זה ריאלטי
--זה ממש לעג למציאות שהייתה אז.
גם אני. תודה
פנינוש חבל על הזמן הכל נכון.
זה או שאתה בתוך הוירטאליה או שבכלל לא
ממש כמו שאו שאתה מעשן או שאתה לא..
קל להתמכר קשה מאד להפסיק:*
את מוזמנת להפקיד
את הפלפון שלך אצלי...
מוכנה לוותר על הקידמה?
אי אפשר לחזור אחורה,
אז אנחנו נהנים ומקטרים...:)))
העבר תמיד נצבע ורוד וכל דור מספר לעולם כמה יפה היה כשהוא היה ילד.
גם עכשיו יפה. אומנם שונה אך נהדר באותה מידה.
עוד חמישים שנה יהיה אחרת.
פעם לפני שנים, רעות וחברות היו בין בני אדם.
שיג ושיח בחברותא ולא מול המסך.
עדיין יש משחקי כדור ומשחקים בין חברים
לא צריך להגזים....
מי שרוצה לצאת ולחיות את החיים , מוצא את הדרך.
מי שרוצה להתחבא מאחורי המסך - מוזמן
"שום קידמה או מחשב
לא יוכלו לעיניינים של הלב"
דיגיטלי ... זה טוב להתחלה ...
כמה אפשר לנהל יחסים דרך מקלדת ..
עם מסך מול העינים ...
חיים בלחיצות כפתורים ..
צריך להשתמש בטכנולוגיה לטובתינו ...
בלי להתמכר לה ..
תצי בחוץ מותק
יש עדיין את חלק מהדברים עליהם דיברת
:)
גם זה לא נורא,
וגם זה ישתנה
ויחליף מקום עם
משהו אחר לגמרי.
לטוב ולרע.
תמיד יש נוסטלגיה לעבר.
אבל אז לא היינו מכירות((:
*שלך שרי
פעם, החיים היו אמיתיים...
היום? חיים וירטואלים...
באג אחד קטן, קצר אחד פיצפון וכולנו
נחזור לתקופת ימי הביניים...
לפעמים אני ממש מתפלל לזה!
יש עוד תשעה למניין?
פעם היו לי מלא כאלה
נכון, דברים משתנים...
פעם ידעתי לדבר איתם יותר
את פני הסברתי לשלומם תמיד שאלתי
הם חייכו נבוך הייתי מתבייש במה שעוד עתיד איתי לקרות
מה כבר יכולתי לעשות
עמיר בניון
כל כך צודקת
ואבטיח היה עם גרעינים, והטלפון עם חוט,
והסברס עם קוצים והכל היה פשוט....
כל כך מתגעגע לקולך....
איזה כיף היה אם אפשר היה לחזור לפעם...................אני בעד!
בחדר השני התרנגול קורא, מחדר אחר SMS מצקצק....
חיים דיגיטלים.
יש לך תרנגול דיגיטלי?
איזון.
צריך איזון בין הדברים השונים בחיים.
הוירטואליות אמורה להיות הדרך ללא וירטואליות.
כשיש איזון בין השניים זה נפלא .
באהבה
עופרה
אני מאמינה שאפשר לשלב בין הוירטואליה לחיים בחוץ...