| סטם כך – לא ייטחן השם הזה הוא באמת סתם, אבל שלא יהיה שעמום בשעה או יותר עד שהשירים יוטענו מקובל שהכלאת מינים באמצעות עֵרוּב גנטי משביחה את המין, מחזקת אותו ויש גורסים שהצאצאים לא רק יותר מגוונים אלא אף יפים יותר. הגם שמושגי האסתטיקה הם סובייקטיביים במהותם – גם היחיד משנה קני מידה במהלך חייו – הרי לרוב לא תהיה מחלוקת בדבר היפה יותר. כלל העֵרוּב הזה חל לטעמי גם על מוזיקה ובדור האחרון בא לידי ביטוי אצל יוצרים בעולם ובארץ. בארץ מייצגים זאת זמרים כמו יהודה פוליקר, אהוד בנאי, כנסיית השכל (שאפילו משלבים ויואלדי), אתי אנקרי, עופרה חזה ז"ל (בחלק מחומריה) ואחרים. בעולם, מאז ימי ג'ורג' הריסון המגלה את המוזיקה ההודית נפרשו קשרים בין מזרח למערב, אם ככניסה לעולם מוסיקלי חדש או כפרויקטים אד-הוק. יש המון דוגמאות לשילוב של מוזיקה מרוקאית או אלג'יראית או מצרית או ניגרית עם מוזיקת המערב.כאן אביא 2 קטעים של מוזיקאים פקיסטניים מלווים במוזיקאים מערביים: · יאן גארברק שהוא סקסופוניסט גאוני ורב-גוני שאין סוג מוזיקה זר לו (אפילו מוזיקה "קלסית עתיקה" – אופיציום שם האלבום), מארח את Ustad Fateh Ali Khan עם מוזיקאים פקיסטניים כמותו, האלבום נקרא Ragas and Sagas (ECM) . המגבלה של הקפה ל 10GB מאפשרת להעלות רק את Saga, יפה עד גבה רגשי · מייקל ברוּק גיטריסט, מוזיקאי ומפיק קנדי שבדק כל מיני סגנונות חבר לזמר (קאוואלי) פקיסטני אחר (בעל שם קצת קרוב) Nusrat Fateh Ali Khan לאלבום שנצמד ארוכות לתודעה, שנקרא Night Song (Real World). השיר Longing נבנה לאיטו ומגיע לשיא סוחף שאין אלא להצטער שהגיע לסיומו. למתעניינים, גם ECM וגם REAL WORLD כמעט אין פספוס |