כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    דאבל פארקינג

    19 תגובות   יום חמישי, 5/7/07, 10:01

    "אז איפה השארת אותו?" שאלה וסקרה אותו במבטה. מוזר, חשבה לעצמה, במכתבים הוא היה נשמע יותר גבוה. 

    "בחניון הקטן ברחוב מזא"ה, בצל" ענה, תוהה לאן נעלמה השנינות המפורסמת שלה. 

    "יש שם שתיה? קש?" הקשתה עליו. היתה לה תחושה שהוא הגזים קצת כשתיאר את עצמו כחובב בע"ח מושבע. 

    "ברור. לא הייתי משאיר אותו בלי שתיה ואוכל, אבל את כבר יודעת את זה" הוא השיב כמעט נפגע, לא מבין איך היא יכולה לשאול כזאת שאלה. "אני אצטרך להזיז אותו למקום אחר אם מישהו ירצה לצאת. דאבל פארקינג, את יודעת". 

    שתיקה. 

    "שנלך?" הציע לה את זרועו כפי שחונך מקטנות. היד השניה מיששה את התמונה הדהויה שלה, שנחה מקומטת מרוב שימוש בכיס הגלימה שלו. היא נראתה שונה, אבל הוא התבייש לשאול אותה מה השתנה. 

    "כמובן" שילבה זרועה בזרועו המושטת, בלי להסגיר את הפליאה שחשה לנוכח בחירת הגלימה המרופטת שלו, כל- כך החורף שעבר... היא התאפקה מלהגיד לו שאולי יש דברים שעדיף היה להשאיר לדמיון, למרות שהם הבטיחו להיות כנים תמיד.הוא ניסה להבין איך הקסם לא קרם עור וגידים יחד איתם.

    השמש נצנצה מאחוריה, והוא שם לב למעט אודם אדום שנמרח על אחת משיניה. "יש לך כאן משהו" אמר ורכן להסיר את הכתם. הוא לא התכוון לנשק אותה, זה פשוט קרה. רפרוף רך, נוגע לא נוגע, שהתחיל בעדינות ושחרר כמו שדים מבקבוק את התשוקה שהיתה עצורה בהם כל הזמן הזה. כשנפרדו לנשום היא נראתה בדיוק כמו בתמונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/6/09 22:09:

      לא אשקוט עד שאקרא את הכל.

      אושר צרוף. 

        28/6/09 13:05:


      מותק, אני ממש מוחמאת שהלכת אחורה כדי לקרוא את השטויות שלי.

      נבוך

        27/6/09 15:08:
      מושלם!
        5/7/07 18:11:

       

      צטט: bronte 2007-07-05 18:05:14

      לגמרי! הצלת את עצמך בעור שיניך... הגלימה, צר לי לומר, אבודה לנצח.

      הצלתי את עצמי בעור שיניי? מעבר לזה שאין לי עור בשיניים, אני התכוונתי מההתחלה למה שהתכוונתי, מה לעשות שאני אפוף בחוסר הבנה (באשמתי, באשמתי, כמובן). וברור שהגלימה אבדה לנצח לא בכדי המשלתי אותה לכנפי הפרפר.

        5/7/07 18:05:
      לגמרי! הצלת את עצמך בעור שיניך... הגלימה, צר לי לומר, אבודה לנצח.
        5/7/07 17:55:

      תשובה נכונה. המשתתף זוכה במלוא הנקודות בסיבוב הזה, ועולה לשלב הבא.

       

      מקווה ששלומו טוב...

        5/7/07 17:53:
      הוצאתי מהקשרי. ואיך הפכתי להיות לא מנומס? ההשוואה לא הופנתה כלפי אף אחת מאחוות הנשים (מעולם ולעולם וגם מסוכן מדי בשבילי) אם כבר אתן האור, והפרפר זה ההוא עם הגלימה שלא שווה אפילו נעל של גלי במבצע..
        5/7/07 17:52:
      הוצאתי מהקשרי. ואיך הפכתי להיות לא מנומס? ההשוואה לא הופנתה כלפי אף אחת מאחוות הנשים (מעולם ולעולם וגם מסוכן מדי בשבילי) אם כבר אתן האור, והפרפר זה ההוא עם הגלימה שלא שווה אפילו נעל של גלי במבצע..
        5/7/07 17:46:

      אני לא עונה לאנשים לא מנומסים. תיאלץ למצוא מלים משלך.

        5/7/07 17:44:

       

      צטט: au lait le cafe 2007-07-05 17:35:39

       

      צטט: לוצ'יה 2007-07-05 11:47:02

      מדהים עד כמה פרפרים שפגשו את המציאות האפרורית פנים אל פנים יכולים להפוך לעש.

      נשיקות, יקירה.

      פרפר זה התולעת המגעילה הזאת שמגדלת כנפיים לכמה דקות בדמיון, נדבקת לאור, מתפחמת ובסוף מתפוררת לאבק מעלה צחנה, לא?

      אני חושבת שלוצ'יה התכוונה לפרפרים שמחוץ לבית. יו נואו, אלה שרואים אם יוצאים טיפה לטבע (ולא, אין שם חיבור ל- USB). יש להם צבעים מרהיבים והם נוטים פחות להתפחם, על אף שמחזור חייהם קצר להחריד (חלק מהקסם המרפרף שלהם, אני מניחה).

       

      אחוות נשים, אתה יודע...

        5/7/07 17:43:

       

      צטט: לוצ'יה 2007-07-05 17:38:10

      אקסקיוז מי, אר יו טוקינג טו מי?

      מי? רק השאלתי ממך כמה מילים. ומי את?

        5/7/07 17:38:
      אקסקיוז מי, אר יו טוקינג טו מי?
        5/7/07 17:35:

       

      צטט: לוצ'יה 2007-07-05 11:47:02

      מדהים עד כמה פרפרים שפגשו את המציאות האפרורית פנים אל פנים יכולים להפוך לעש.

      נשיקות, יקירה.

      פרפר זה התולעת המגעילה הזאת שמגדלת כנפיים לכמה דקות בדמיון, נדבקת לאור, מתפחמת ובסוף מתפוררת לאבק מעלה צחנה, לא?

        5/7/07 15:36:

       

      כבר אמרתי שאת כותבת מאוד מאוד יפה???

      תמיד תענוג!

        5/7/07 11:47:

      מדהים עד כמה פרפרים שפגשו את המציאות האפרורית פנים אל פנים יכולים להפוך לעש.

      נשיקות, יקירה.

        5/7/07 11:34:

       

      צטט: לוצ'יה 2007-07-05 10:57:20

      מצטערת על התגובה הלא מחוכמת, אבל אני רק רייטינג מעניין אותי:

      מבוסס על סיפור אמיתי, ילדתי?

      לא לגמרי, פרפרזה על פרפרים בבטן לפני פגישה. אבל משהו שקרה מזמן ובדיעבד לא הצדיק פרפרים ולא נעליים.

        5/7/07 10:57:

      מצטערת על התגובה הלא מחוכמת, אבל אני רק רייטינג מעניין אותי:

      מבוסס על סיפור אמיתי, ילדתי?

        5/7/07 10:45:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-05 10:15:56

      רגע שתואר כ"כ הרבה פעמים בכ"כ הרבה וראיציות. חדש ומרגש.

      תודה!

      רגע שתואר כ"כ הרבה פעמים בכ"כ הרבה וראיציות. חדש ומרגש.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין