טפטוף של בוקר. כל הלילה הגשם סער, הברקים הבזיקו זאוס האל שילח תשוקתו באמא אדמה, ופרצי זרמתו געשו בך. לאור הנרות, כילה אישך תשוקתך, גדרות נפרצו, חומות מוטטו בזעם הסערה. וכשהפציע השחר טפטופי העצים העידו על שרידי דמעות השתיקה, שבערו במימי הגשם הניטח. כבלי העונג הותרו, לא שלַךְ, לא איתַךְ. |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מרשה. ותודה.
תודה סוזן.
כן.
אני שלי.
וגם זאוס שבשיר שלי.
לנצח נצחים.
תודה מותק.
כן יקירי.
אתה היודע
עוצמתו של הכאב
והעונג שבהתמסרות ללא תנאי,
ללא בקשה,
ללא ציפייה.
האהבה שבהיותך כולך ברגע.
תודה על החברות שלך.
טל , מאוד רגשת אותי.
העיקר ,
את איתך...
את שלך....
לנצח נצחים
ס ו ז ן
עד העונג הבאה
נוגע בנשמה
כתוב מדהים
חיבוק
כוכב להתהוות נוספת בחיים
הגשם זוף
ומטטרי תחושות
נאגרים ונשפכים
משתלחים בחוצות העיר
אך גם בתוככי הגוף
והלב
כורתים ברית
להרהורים למחשבות
ולשאר תענוגות
אכן מלא תהיות....
התוכל הברבורה לסערה?????????????????????
תודה בלו....
תגובה שכזאת ממך
יש בה עונג פיוטי משל עצמו.
המממממ..... זאוס....
איך שאתה תמיד יורד
בדיוק לעומקה של נקודה....
זוכר את סיפורה של לֵדה?????????????
החיבוק האוהב שלך,
מרגיש כמו בית.
אהבה לכם.
ועכשיו ברגע זה..
גשם זלעפות
והתחושות..
כבלי העונג הותרו,
לא שלַךְ,
לא איתַךְ.
אני איתך בלב.
כתבת מרגש.
אהבה ממני.
,תיאור יפה של כאב ותשוקה
כך נראה לאחר יום ערוך
ולפני השינה
תמיד איתך
בילי
טל חביבתי,
עוד לא הבטתי בגשם
בעיניים לחות כל כך
משפע תשוקה.
שיר של קסם,
למרות העצב
שבין השורות.
בכלל עצוב
לי חורף.
שמחתי
כאן.
מילותייך כשמן בעצמותי
(-:...
נפלאו מילותייך
כתיבה משובחת
**
כבלי העונג הותרו,
לא שלַךְ,
לא איתַךְ.
הטבע חוגג אהבה --- נחמד
ערב טוב פוזית
לרגעים ספורים חשתי בהתרוממות הרוח
ובהתפתלות נזר התשוקה מתוך המילים
אך
כבלי העונג הותרו,
לא שלַךְ,
לא איתַךְ
לעולם לא !
מקסים
יפות ונוגעות מילותיך
*
יפה לך
מ ק ס י ם .
באמא אדמה,
ופרצי זרמתו געשו בך."
הכתיבה שלך בעלת גוון תנכ"י, נקרא נהדר ורווי דימויים יפיפיים..
עונג פיוטי :)
וואוו!
כמו שרביקוביץ' כתבה על הבן שלה.. שהיתה רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שלו...
כמו שכתבה העלמה - קוסמי.
ואת, שמעיזה את להתעסק עם זאוס
אומץ רב לך בניתוק כבלייך
אומץ המכיל את כל פחדייו.
את יכולה לנוח עכשיו.
מה ששלי שלי
ומה שלא...... שלא יהיה בתוכי
כשהוא יוצא
מתוכי
מביתי
משאיר חלל פעור
בי
חיבוק
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע
נשארתי עם הרגשה של לילה לבן...
לא שקט...
לא רגוע והמון שאלות שאין להן תשובות.
נוגה ויפה כתבת.
ממש זאוס ואמא אדמה
תשוקה,
נטיפי זרימה
חושניות של עולם
אדם וחוה