נכון. זאת גברת שמחון

TheMarker Cafeטמבוריןקן הירגזינכון. זאת גברת שמחון

קן הירגזי

In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.

John Lilly

פוסטים פופולאריים

גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 524 צפיות
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות

פוסטים אחרונים

נכון. זאת גברת שמחון

לצפייה במסך מלא

נכון. זאת גברת שמחון

‎3

ספרים

4 תגובות יום רביעי, 29/10/08, 13:40

לילה אחד התעוררה גונק בבהלה לשמע צרחות נשיות ונביחות שקראו: "הצילו! הוא הורג אותי!!!" בד בבד עם דפיקות חזקות בדלת. היא שמעה את ההורים שלה מזנקים ממיטתם ורצים לפתוח. לימים זה יהיה הדבר האחרון שהיא תזכור כמשהו שהם עשו יחד כזוג. גונק הלכה אחריהם כסהרורית וחזתה במתרחש בחדר המדרגות מבעד לדלת הפתוחה: מאיר שמחון עמד שם כשהוא מחזיק בשיערה הצהבהב של סימה, אשתו, שיבבה בכאב ונאלצה לפתל את ראשה ולקפל את גופה, ולידם, נבח בהתרגשות ופחד הכלב של השמחונים, רקסי. אבא של גונק, בפיג'מת פסים שלא נסגרה לגמרי על כרסו, עמד נדהם מהמראה. אמא של גונק נחלצה לעזרת שכנתה והכתה את הכתף של שמחון בכפות פרושות: "תעזוב אותה! תעזוב אותה!" מאחורי הזוג שמחון הופיע פתאום מר מדון ושחרר בכוח את אחיזתו של הבעל בשערה של אשתו. "מה הולך פה?" הוא דרש לדעת כשהוא מביט מאחד לשני באיום. "הוא הורג אותי..." סימה נסוגה כשהיא מעסה את הקרקפת הדואבת. "היא שוכבת עם השמן הזה כבר חודשיים!" קרא מאיר שמחון והצביע על אבא של גונק. מרים נקדימון קפצה מול בעלה והביטה לו בעיניים: "זה נכון?" "בואי נתנהג כמו בני אדם הגיוניים..." פתח אבא של גונק, אך לא יסף, שכן מאיר שמחון הביא לו אגרוף לפנים וסתם את טענתו. הנשים צרחו. פתאום היו שם גם הזוג ורדימון בחלוקי בית תואמים "שלו" ו"שלה". ציפי ורדימון כיסתה את פיה בידה, ועיניה פזלו יותר מהרגיל. דם ירד מהאף של אבא של גונק, והוא הרי נלחץ מאוד מדם. "תקראו לאמבולנס..." הוא מלמל. "ולמשטרה..." ורדימון פילס אליו דרך ולקח אותו לשבת על כסא בפינת האוכל. "זה נכון?" פנתה עכשיו מרים נקדימון אל סימה, תובעת תשובה. סימה הנהנה בראשה כשהיא מעווה את פניה בבכי. "לא התכוונו לפגוע באף אחד," יללה, "זה פשוט קרה...". מרים נקדימון פנתה ממנה בנחרת בוז והסתכלה אחורה על בעלה. "אתה תשלם על זה ביוקר." היא סיננה בפסקנות ובצעד מהיר הלכה לחדר השינה ונעלמה שם. שנייה אחרי כן, הועפו למסדרון נעליו ובגדיו (חליפתו היפה ושלל עניבותיו אך ללא גרביו הקצרות השחורות) של אבא של גונק, והדלת ננעלה מבפנים במפתח. באותו ערב הוא עבר באופן זמני לדירתם של משפחת מדון בקומה השנייה, וישן במיטת הנוער בחדר של נמרוד. גונק היתה הרוסה.

דרג את התוכן: