כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
אהבתי
וּלְמַרְגְלוֹת אַהֲבָתִּי נַטָעתִּי עֵץ אַלוֹן
פִּרְיוֹ הֵזִּין הֵלֶּךְ בּוֹדֵד עֲנָפַיו שִׁימְשׁוּ צֵּל לְחַיָיל נוֹדֵד עָלַיו שִׁימְשׁוּ מָזוֹן לַחַי סִביבָתוֹ רִיפְּאָה כָּל דָוַוי
הַגֶּשֶׁם הִישְקָה הַבָּרַד נִיקָה הַשֶׁמֶשׁ בָּנְתָּה הַאֲדָּמָה רַוְותָּה
אַהֲבָתִי פָּרְחַה עִם בּוֹא הַאָבִיב כּנָפֶיהַ רִיצְדּוּ בְּעִיתוֹת אוֹשֶׁר וְזִיו הֶיוֹתָן קָרַן בַּגְבוּלוֹת
טִּיפְּסָה אָז זוֹ הָאַהֲבָה אֶת הַּר הַחַיִים פָּרְצָה שָׁעַר נָּעוּל אֶחַד וְעוֹד אֶחַד וְעוֹד אֶחַד וּפָרְצָה בָּעוֹלַם שׁעָרִים נְעוּלִים
יָמִּים רַבִּים חָלְפוּ וְאַהֲבָתִי שֶׁיְכוֹלָּה הָיְתָה לְכָל הַנְעוּלִים מִשַׁעַר לְשַׁעַר הָלְכָה וְכָבְתָה
וְאָז
אֶמֶשׁ נִרְאֲתָה מְשׁוֹטֶטֶת לְיַד שַׁעַר עָשׂוּי מַנְעוּלָּה שֶׁל אֶרֶץ
רָחוֹק יוֹתֵּר גָדוֹל יוֹתֵּר נָעוּל יוֹתֵּר
וּמְאַיֵּים
עָמְדָה לְפָנָיו בּוֹהָה תוֹהָה אִם זֶהוּ הַשַׁעַר אוֹתוֹ חֲפְצָה לְפַצֵח
פָּנְתָה בְּגַּבָּה אֶל יְקוּם סוֹעֵר וּבוֹעֵר וְאַחֵר
וּבְשֵׁם אֱנוֹשׁוּת שֶׁאֵינָה נֶאֱבֶקֶת סָבַה עַל אֲחוֹרֵיהָ וְשָׁבָה בְּחוֹפְזָה אֶל עֵץ הַאָלוֹן שֶׁאַהֲבָה שֶׁסְבִיבָתוֹ הֵלִיטָה פָּנֵיהָ מִפְּנֵי אַהֲבָתִי וְהָיָה עַתָה רֵיק מֵעָלָיו רֵיק מִפֵּירוֹתָּיו רֵיק מֵעֲנָפָיו
אָבְדוּ הֵם לוֹ כּוּלָם כְּשֶׁנָטְשָׁה אוֹתוֹ אָז אַהֲבָתִי
נָ פ וֹ צ וּ לְ כָ ל עֵ בֶ ר
וְרַק גִזְעוֹ עָב הַדוֹפֶן אַצָר בּוֹ מְעַט מִצִיוּרֵי הַלֵּב וְהַחֵץ לְמַרְגְּלוֹת אַהֲבָתִי הַמֵתָה |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יהודית על המחמאה.
מקוה שאת מרגישה יותר טוב.
מירה
תודה רבה, דנה.
מאמינה, כמוך.
מירה
מזמן לא נהנתי מכתיבה יפה כל כך. תודה*
סיפור עצוב שכתוב נהדר.
מאמינה שיגיע השער הנכון להכניס פנימה את אהבתך...
מזכיר לי הסיפור קצת את "העץ הנדיב"
תודה לך אורנה.
שמחה שביקרת ונשארת.
מירה
תודה לך.
ריגשת אותי מאד ונהניתי מכתיבתך.
אורנה.
עָמְדָה לְפָנָיו
בּוֹהָה
תוֹהָה
אִם זֶהוּ הַשַׁעַר
אוֹתוֹ חֲפְצָה
לְפַצֵח
יפה תארת מצב זה
והשאלה כן נשאלת לפעמים.
כל כך יפה
כל כך נכון
כל כך עצוב
כל כך אמיתי
כל כך עכשיוי
כל כך , כל כך
אוהבת את
כתיבתך.......
אולי היא עוד תשוב. תתגעגע. לאלון, או ללב ולחץ.
אולי תתחרט, ותשוב למכורתה.
תודה לך, דנה, שהארת.
מירה
יפה מאוד
אהבה חיה רשמת
מות אהבים
הוא דשן נפלא לאלון
והוא שורשיו שרידותו.
מאוד מודה לך שחלפת על פני שירי
והשארת את מילותייך החמות.
מירה
תודה, יקירתי.
שמחה שריגשתי.
מתגעגעת לציור.
מירה
תודה אפרת.
אני מכירה נטישה מהספרים - אבל מדמיינת...
ועצים - אהבת חיי. פעם בילדותי חרטתי עליהם לבבות וחיצים - היום , בגרתי.
לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "אגב עד היום יש כתובת שלי........על פניה"
אהבתי את המילים "משהו נרעד"
תודה
מירה
תודה רונית.
מכל הלב.
מירה
תודה שהארת. צודקת. אולי יום אחד יגדל שוב העץ
בגלל שאצלו נשאר הלב ...והחץ. כרמז או מטרה.
מי יודע.
מירה
תודה מעומק הלב. מילים שיכולות לשנות, או אותיות.
כמה טוב שאפשר מחר לכתוב גם משהו אחר....
חיזקת אותי.
מירה
יפה, יפה מאוד
מאמינה כי לכל אחד מאיתנו יש נגיעה
במילים ובמשמעותן עבורו
כולנו חווינו אהבה ונטישה
כזאת או אחרת.
את כותבת מאוד יפה.
דברים שהיו ואינם
אהבות שמיצו את זמנן
לב אחד כאן
והאחר נעלם
אדמה שיבשה
למעשה התחזקה
שתהא קרקע
לריצה מהירה
לגן הבא
רכות כתיבתך מרשימה
מ. חבר
מילים נוגות,מירה ממש התרגשתי יפה כל כך וגם עצוב.....
אהבתי את הדימוי
את שתי התקופות בחיי האהבה
והאלון..
אָבְדוּ הֵם לוֹ
כּוּלָם
כְּשֶׁנָטְשָׁה אוֹתוֹ
אָז
אַהֲבָתִי
נטישה
אני אישית לא עומדת בה וכנראה כך גם האלון..
נוגע שירך יקירה
אגב עד היום יש כתובת שלי ושל אחד על אחד ה.. לא ברורה אך בחולפי על פניה
משהו נרעד כמו כאן בשירך
אפרת
מירה, עצוב שאהבה מתה, עצוב וכואב מאוד
אך כל עוד החיים עצמם ישנם, התנחמי,
אהבה חדשה תבוא ממעלה השביל, וחשוב
להשאיר את השער סגור אך למראית עין
ולא לשכוח להאיר לה פנים, כי פנים רבות
לה לאהבה ואהבות רבות ידע הלב.
*
לאה HALINKA
יפה, תודה
רונית גוליק, ציירת, מאיירת
שיר יפה ונוגה..
המון כוח יש באהבה..
וכשהיא נוטשת... נשאר המון כאב..
אפילו לעץ האלון יש לב..
לעמוד מול השערים....
שערים נעולים - ידיים אוחזות שברים.
לעמוד מול השער ולבחור -
האם להשאיר כאן למרגלות השער את העבר והשברים
להניח להשאיר את הכאב והפצעים או להמשיך לשאת אותם בידיים פצועות ומדממות.
**
כשהשערים נפתחים חזקה עלינו להכנס.
בחיל ורעד
ובעיקר להשאיר מאחור את הסבל
לפנות מקום לאותה אהבה שתארת ..
לחזק את הגזע להצמיח שורשים - ללבלב את כל הפרחים.
**
תודה. התחברתי מאוד
תודה לך, חגי,
ויום נפלא.
מירה
מירה יקירתי
עץ האלון הנדיב שלא הכזיב.
רק היתר העיב...
משיב הזמן אהבות
כשיש עץ חסון הציפורים באות.
חשוב מאוד לשוב לידידים נטועים
שזכר אותך העץ ואת אותו.
......וסרט צהוב
אין לי מילים
תודה
חגי
תודה ורד.
ממשיכים לשוטט בעולם לפתוח שערים נעולים
עד שיפתח השער - אליו היתה מיועדת האהבה.
לא כך?
מירה
זה עצוב כשאהבה אחת כבתה
והשניה עומדת חסרת אונים
מול שער נעול...
מה מרגישים אז?