ב- 6 באוקטובר 2008 פרסמתי פוסט בבלוג של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (www.jcpa.org.il) העוסק בכישלון ההסברה הישראלית בבילעין ובניעלין. קבלתי על כך שלמרות הנזק התקשורתי, ההסברתי והמדיני האדיר שנגרם לישראל, גורמי ההסברה הלאומיים, ובראשם משרד החוץ וחטיבת דובר צה"ל, אינם משקיעים מאמץ הסברתי הולם כדי להתמודד עם המצב. להלן מספר פסקאות נבחרות מהפוסט: "בדיקה של חומרים חדשים המתעדים את זירות העימות ואשר הועלו באתר "יוטיוב" עשויה להצביע על מחדל הסברה חמור של צה"ל ומשרד החוץ. באחד מסרטוני הוידיאו שצולם על ידי האנרכיסטים נראה בבירור מגדל התצפית של חטמ"ר בנימין ועליו מותקנות שתי מצלמות המכוונות לכפר בילעין ולזירת העימותים האלימה נגד חיילי צה"ל. משמעות הדברים - בידי צה"ל קיים תיעוד של הפעילות האלימה של הפלסטינים, פעילי השמאל והאנרכיסטים, ואולם הוחלט שלא לעשות בה כל שימוש הסברתי. הגורמים המופקדים על מערך ההסברה הלאומי לא הצליחו, או אולי לא פעלו לשינוי המצב. התוצאה היא שבאתר דובר צה"ל ובאתר משרד החוץ אין ולו תמונה אחת המציגה את האלימות הפלסטינית בבילעין ובניעלין."
"באופן פרדוקסאלי, הגורמים היחידים המציגים את האלימות הפלסטינית הם העיתונים הפלסטינים, הרואים ביידוי האבנים ובהריסת גדר הביטחון חלק מהפעולות ההרואיות של "ההתנגדות הפלסטינית". על אף שתמונות אלה מצויות למכביר בעיתונות הפלסטינית, גם בהן לא עשו שימוש דובר צה"ל ומשרד החוץ". את הפוסט חתמתי בשאלה "מדוע מערכת ההסברה הישראלית הרשמית שותקת?".
על מנת שלא להשאיר את השאלה ללא מענה פניתי לחטיבת דובר צה"ל בשאילתה הבאה: מדוע דובר צה"ל אינו עושה שימוש בחומרים המצולמים המתועדים במצלמות של החטיבה המרחבית "בנימין" לצורכי הסברה על מנת להתמודד עם טענות ארגוני השמאל והפלסטינים, לפיהן צה"ל עושה נוהג בכוח מופרז שלא לצורך בפיזור ההפגנות השקטות של הפלסטינים והאנרכיסטים?
תשובת דובר צה"ל התקבלה ב- 29 באוקטובר 2008 וזו לשונה (גם במקרה זה "לא נגענו"): "דובר צה"ל פועל בהתאם לצרכים המבצעיים ועל פי שיקול דעת". על החתום: דסק רדיו ואינטרנט בחטיבת דובר צה"ל. יש לציין, כי ההודעה אושרה ע"י הדרגים הבכירים ביותר בדובר צה"ל בראשו עומד כיום תא"ל אבי בניהו.
כדאי לקרוא פעם נוספת ובעיון רב את עשר המילים שדובר צה"ל חיבר במשפט אחד ולבחון אם תשובתו עונה על השאילתה שהופנתה אליו. האם דובר צה"ל נשאל על "הצרכים המבצעיים" המנחים אותו בעבודתו? האם הופנתה שאלה לגבי הפעלת "שיקול דעת" ע"י דובר צה"ל? מדוע אם כן, מדגיש, דובר צה"ל שהוא פועל "על פי שיקול דעת"? האם מישהו הטיל בכך ספק? מהו אותו "שיקול דעת" אותו ציין דובר צה"ל?
ועכשיו לפירוש רש"י של הודעת דובר צה"ל. זו תגובה תמוהה עד מאוד והיא מבטאת אל נכון את השבר העמוק הקיים בתחום ההסברה. בתגובתו מאשר דובר צה"ל במשתמע שהוא מודע לקיומם של חומרים מצולמים היכולים לסייע ב"מאבק על התודעה" אותו מוביל צה"ל, ואולם בשל "צרכים מבצעיים" (שאת מהותם לא הבהיר) ובשל "שיקול דעת" (סתם ולא באר) הוא החליט שלא לעשות בהם שימוש. הווה אומר – דובר צה"ל מותיר ביודעין את זירת התקשורת לפלסטינים ולארגוני השמאל הקיצוני לעשות בה ככל העולה על רוחם ולהפיץ מידע מגמתי הפוגע בתדמית של צה"ל ושל מדינת ישראל. "מישהו" מונע את הפצת החומרים רבי הערך מבחינה הסברתית לתקשורת ואותו "מישהו" הינו דובר צה"ל ולא אחר, כך על פי דבריו בתגובה שהעביר לידי. מכאן עולה שאלה נוספת באשר למניעים העומדים מאחורי מדיניותו של דובר צה"ל בסוגיה זו. מדוע דובר צה"ל, האמון על השמירה על שמו הטוב של צה"ל, "נרדם בשמירה" במקרה הטוב או "נטש שמירה" במקרה הגרוע? האם עומדים שיקולים פוליטיים פנים - ארגוניים או חיצוניים ביסוד אסטרטגיית ההסברה האילמת בה הוא נוקט? הנושא פתוח לדיון. |