0
אור צהוב של דלפק הבר נוקש על פרקי ידיי הגרומות לדפנות המעבורת החורקות עפר העולמות סובב מנגד.
ספינות פלדה צבועות בירוק מגרדות את קרקעית התחושה הנכונה הערפל מפצל ברוח מסכים של חוסר הכרה.
שחור עמוק על מדי הפחד שובר דלתות בנעלי הכאב הכוח הזה נועד להשחית את צליל האהבה הרוטש.
מילים כבדות ממים שוקעות לעומק הייאוש הבוץ הזה מחמם בתחושה לפתע הייתי מאוהב. |