כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    מצולות 3

    58 תגובות   יום חמישי, 30/10/08, 13:32

     

    חלק שלישי בסדרה "מצולות"

    פוסטים קודמים:

     

    מצולות

     

    צלילת עומק

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/08 23:35:
      מבט מעניין. חנוקות, צרובות, חקוקות, סימן לידה, אות קין
        4/11/08 23:12:
      שימוש נכון לטעמי בפונט woman ,תנועות ריקוד על הגוף. נעות אבל חנוקות.
        4/11/08 14:16:

      תודה יקירתי, מחממת לב

      הקרנה של מים על הקירות - כדי לתת תחושה של בריכה בחלל עצמו.

       

      התערוכה בחיפה. ככה זה

        4/11/08 12:58:

      צטט: מיכל* 2008-11-04 11:18:55

      תודה מותק

      מוצפת שכמוך

       

      הראשונה עם המילה woman תוגש ערומה

      והשאר... לא יודעת עדיין

      יש מספר חללים במבנה, יכול להיות שאחלק את העבודות לקבוצות לפי אווירה

      כמה תמונות גדולות והשאר קטנות יותר.

      ורוצה ליצור אפקט של בריכה ע"י הקרנת וידאו על הקירות

      ומוזיקה ייחודית שאחי יכין, ברקע

       

      הרבה מחשבה ותכנון, ובעיקר מה כן ומה לא, לדלל, שזה הכי קשה

       

       

      אל תצחקי עליי ועל הנטיה(סטיה?) שלי לסמנטיקה אבל עבודה כזו אי אפשר לדלל,

      לזקק - כן.

       

      מאוהבת ברעיון הוידאו, איך שקראתי את המשפט אמרתי לעצמי למה על הקירות? למה שלא יהיו בדים לבנים, כמו פרגודים/מחיצות מרחפות בתוך החלל שעליהם ישוטו המים/שמים/אינסופים שלך, לא יודעת, רעיון שעלה, זרקתי,

      ו

      אם את כבר יודעת מהו החלל/מבנה בו תציגי - זה עזרה גדולה בתהליך בחירת העבודות והפורמט

      ו

      מוזיקה זה מעולה, במיוחד אם יבוא מישהו מהמטען הגנטי המשובח הזה

      ו

       

      תציגי בצפון או במרכז?

      ו

       

      אני מתה על זה.

      באתי עם יותר נחת ושקט סביבי + אוכל בבטן (לכן גם נחת ושקט בתוכי) וזה בפירוש עבד.

      אני חושבת שיש כאלו שממש מחייבות קיר עצום סביבן ויש כאלו שממש חייבות לבוא יחד וזה נראה לי מרתק. פשוט מרתק.

       

       

        4/11/08 11:18:

      תודה מותק

      מוצפת שכמוך

       

      הראשונה עם המילה woman תוגש ערומה

      והשאר... לא יודעת עדיין

      יש מספר חללים במבנה, יכול להיות שאחלק את העבודות לקבוצות לפי אווירה

      כמה תמונות גדולות והשאר קטנות יותר.

      ורוצה ליצור אפקט של בריכה ע"י הקרנת וידאו על הקירות

      ומוזיקה ייחודית שאחי יכין, ברקע

       

      הרבה מחשבה ותכנון, ובעיקר מה כן ומה לא, לדלל, שזה הכי קשה

        4/11/08 11:12:


      WOW

       

      תשמעי, לא הייתי פה המון זמן ופתאום להיות ולקבל כזה גודש. נשארתי בלי מילים..

       

      קודם כל סחתיין, עבודה רבה והמון אמוציה ותוכן בולטים וממלאים את הצופה שאני. אפשר לומר שאפילו בשבילי היה פה הרבה יותר מדי...

      זו השאלה שהכי עלתה לי -

      איך העבודות יוגשו לצופה בתערוכה ? כלומר הפורמט וההגשה יהיה צילום אחד ענק על קיר לבן ענק או ש

      כמו פילמים (כמו בפוסט או כמו טפט או)

      כמה על קיר..

      ?

      פשוט כי כל תמונה יכולה להוות "עבודת התבוננות במשרה מלאה" לכשעצמה..

       

      עוד רציתי לומר שהתמונה שמכילה טקסט לא באמת משרתת אותך לעומת זאת התמונה שבפוסט הראשון, עם חלקיק ישבן - מדברת פי מליון, ולא יודעת למה בדיוק שמתי אחת למול שנייה - דוקא את אלו אבל זה מה שעלה לי.

       

      זו אחת התגובות הכי לא רציפות שלי, מבטיחה לחזור ממקום פחות דחוס מנטלית ולנסות שנית.

        4/11/08 09:23:

      אתי איזה ציור מקסים!

      של מי?

      (וכשסבלתי מכאבי גב מטורפים, לפני כמה שנים, וכל צעד עלה לי בכאבים חותכים, הרגשתי כמו סירנה שמשלמת על רגליים לפי הסיפור)

        4/11/08 02:32:


      מתרגשת מהחיבור ל"סירנה שרצתה רגליים"

      אני תמיד רציתי להיות נימפה \ בת הים...

       

       

       

        2/11/08 13:13:

      תודה אתי

      כן, צילומי הידיים על הרגליים שולחים אותי לשתי אסוציאציות:

      ליידי מקבת

      והסירנה שרצתה רגליים

        2/11/08 13:00:

      טוב, רק עכשיו גיליתי אותך

      ואת הסדרה היוצאת דופן הזו שלך

      עקבתי אחורה וסדרת התמונות הראשונה

      מאוד מתחברת לי לסדרה הזאת

      מיכל, את ועבודותייך - מרתקות!

      (אוהבת במיוחד את צילומי הרגליים עם הידיים עליהן...)

        1/11/08 22:41:

      צטט: @אורית 2008-10-31 23:03:28


      חוץ מהראשונה אני אוהבת את כל התמונות.

      הראשונה קצת מזכירה לי גופה....

      האחרות בנוסף לאלה שהעלית בפוסטים הקודמים

      יכולה להחזיק תערוכה במקום ענק (עם תיקרה גבוהה:-))

       

      התערוכה תוצג בבניין אבן ענק (שלוש קומות) עם תקרות גבוהות, חללים פתוחים ורצפות מצויירות.

      מקום מדהים.

      אוסיף גם מוזיקה מקורית שיכינו לי במיוחד לערב הפתיחה.

        1/11/08 22:39:

      צטט: באביז 2008-10-31 13:42:43


      יקירתי,

      התבוננתי, נפעמת (באמת!) בשלושת הפוסטים, כאילו במקשה אחת. בראשון מצאתי ראשוניות, היסוס, בחינה של משהו...

      בשני נסחפתי למערבולת, תהום, סערה... בשלישי היתה לי תחושה של השלמה, הכרה, עמידה על הקרקע יותר...

      וואו, וואו, וואו!!!

      מחכה לתערוכה.

       

      תודה רינת תודה

      התערוכה בדרך

      (יכול להיות שיעלה פה פוסט רביעי עם כיוון חדש)

        1/11/08 22:38:

      צטט: limisan 2008-10-31 12:28:48


      אוי אוי הילד הזר הזה

      מ-ד-ה-י-ם

      לא בגלל הזרות פשוט פשוט פשוט כי הוא

      מכווצץ לי את החושים

      בא לי לעשות לו כלב או לכשכש לו בזנב לפחות

       

      האחרון (עם הברכיים הכתומות) הוא מלך.

      תעשי לו צמות עם חרוזים

        31/10/08 23:03:


      חוץ מהראשונה אני אוהבת את כל התמונות.

      הראשונה קצת מזכירה לי גופה....

      האחרות בנוסף לאלה שהעלית בפוסטים הקודמים

      יכולה להחזיק תערוכה במקום ענק (עם תיקרה גבוהה:-))

        31/10/08 13:42:


      יקירתי,

      התבוננתי, נפעמת (באמת!) בשלושת הפוסטים, כאילו במקשה אחת. בראשון מצאתי ראשוניות, היסוס, בחינה של משהו...

      בשני נסחפתי למערבולת, תהום, סערה... בשלישי היתה לי תחושה של השלמה, הכרה, עמידה על הקרקע יותר...

      וואו, וואו, וואו!!!

      מחכה לתערוכה.

        31/10/08 12:28:


      אוי אוי הילד הזר הזה

      מ-ד-ה-י-ם

      לא בגלל הזרות פשוט פשוט פשוט כי הוא

      מכווצץ לי את החושים

      בא לי לעשות לו כלב או לכשכש לו בזנב לפחות

        31/10/08 10:44:

      בלאקי, זה ברכיים (כתומות).

      הוא קצת ילד זר במשפחה.

      נו, אני מתפזרת...

        31/10/08 10:12:

      האחרון עם האצבעות הוא הפייבוריט שלי.
        31/10/08 09:38:

      צטט: אלת האש 2008-10-31 08:35:33

      צטט: מיכל* 2008-10-31 01:21:00

      צטט: אלת האש 2008-10-31 01:05:51


      מממ אני אחרי מנה גדושה של נשיקות בשוקולד, אני יותר כירבולית מהחתולה כרגע...

       

      בייבי, אני צריכה להבין

      נשיקות בשוקולד?

      זה מה שאני חושבת?

      (אחרי כל הפיצול-מוח-מיגרנה שהיה לך, מגיע לך בוסה נוטפת עסיס)

       

      בדיוק מה שאת חושבת, אני חושבת.

      אחרי שהמוח שלי נמחק בשבועות האחרונים..ואתמול זה הגיע לשיאו עם איזה כדור הזוי שמוחק אותך יחד עם המוח.

      היה כיף לסיים א ת היום עם סוכריה טעימה.

       

      העיקר הלכת לישון עם טעם מתוק בפה

      תופין מרוקאי שכמוך

       

        31/10/08 09:36:

      הוספתי עוד שלושה צילומים (בפוסט) לשיפוטכם

       

       

        31/10/08 09:14:

      צטט: איתן זקצר 2008-10-31 03:01:17

      יכול  להיות  שהייתי  משחק  שוב 

      במה שמתרחש בין  הראשונה  לאחרונה

      כדי  להעצים  את  עומק  הנפילה.

      הצבעונית  עוצרת את  המתח.

      אוהב  שהדימוי  מקבל  מן  תוקף  קיומי

      בזכות  המבנה  המיוחד  שלו:

       פעם  כביטול  או  טישטוש

      ופעם  אחרת  הוא  מכני  וקר.


      רגע.

      האלכסון  הצהוב  ברביעית  מיותר.לדעתי.

       ללא  ההפרעה- היא  הטובה  ביותר. 

       

      איתן, מאן, תודה ביותר

      לגבי הצבעוניות - התכוונת שזה מפריע או מוסיף, קצת איבדתי אותך

       

      ולגבי הרביעית - גם אני אוהבת במיוחד.

      צריכה לחשוב על האלכסון (לי הוא נכון כרגע, דווקא בגלל שהוא זר ומנוכר וחותך את הרכות. קצת כמו חרב).

       

        31/10/08 09:08:

      צטט: limisan 2008-10-31 01:44:06

      קמח ומים לא יוצרים דבק?

       

      לא ממש דבק (במובן המטאפורי?)

      אלא ציפוי מחוספס שיוצר תחושה של פסלים.

      כגון זה:

       

       

        31/10/08 08:35:

      צטט: מיכל* 2008-10-31 01:21:00

      צטט: אלת האש 2008-10-31 01:05:51


      מממ אני אחרי מנה גדושה של נשיקות בשוקולד, אני יותר כירבולית מהחתולה כרגע...

       

      בייבי, אני צריכה להבין

      נשיקות בשוקולד?

      זה מה שאני חושבת?

      (אחרי כל הפיצול-מוח-מיגרנה שהיה לך, מגיע לך בוסה נוטפת עסיס)

       

      בדיוק מה שאת חושבת, אני חושבת.

      אחרי שהמוח שלי נמחק בשבועות האחרונים..ואתמול זה הגיע לשיאו עם איזה כדור הזוי שמוחק אותך יחד עם המוח.

      היה כיף לסיים א ת היום עם סוכריה טעימה.

        31/10/08 03:01:


      רגע.

      האלכסון  הצהוב  ברביעית  מיותר.לדעתי.

       ללא  ההפרעה- היא  הטובה  ביותר. 

        31/10/08 02:54:


      יכול  להיות  שהייתי  משחק  שוב 

      במה שמתרחש בין  הראשונה  לאחרונה

      כדי  להעצים  את  עומק  הנפילה.

      הצבעונית  עוצרת את  המתח.

      אוהב  שהדימוי  מקבל  מן  תוקף  קיומי

      בזכות  המבנה  המיוחד  שלו:

       פעם  כביטול  או  טישטוש

      ופעם  אחרת  הוא  מכני  וקר.

       

        31/10/08 01:44:
      קמח ומים לא יוצרים דבק?
        31/10/08 01:27:

      צטט: limisan 2008-10-31 01:11:13


      קודם וואו, איזה מוכשרת.

      ואהבתי את כל בנייך כחלק מהחוויה בלי לעשות כרגע היררכיה.

      ותוספת הצבע מאוד מיוחדת לדעתי ונותנת עוד מימד של התעמקות.

      שלושת הפוסטים נראו לי עבודות שונות תחת אותה הכותרת.

       

      הפוסט השני-צלילת עומק נראה לי ממש בשפה שונה, רכה כל כך (לא יודעת אם בכוונה)

      ובזה האחרון יש חזרה לסגנון דומה יותר לפוסט הראשון אבל כבר אחרת.

      3 הקבוצות אמורות לייצג תהליך?

      זה קצת רמות דרמות אחרות, מגרד יותר, מגרד פחות, חיפושים מסוג אחר אולי.

      הפוסט ראשון נראה לי חיפוש של תנועה בחלל האחרון כבר נראה לי אולטרסאונדי.

      הראשון היה על התנועה המשתרכת, כמו בריחה או עזיבה, תנועה קלילה יותר(רגשית)

      וזה האחרון נראה לי יותר ניקוי עצמי, השלה, גרוד (יצרי יותר)

      (והצילום הראשון עם הוומן נראה לי לא שייך בכלל לסדרה קומפוזיציה וויז, אם כי וואו)

      בהצלחה ומתי הפתיחה?

       

      לימי תגובה מופתית למהדרין.

      כל מה שיכולתי לבקש.

      התבוננות, התעמקות, תרגום מילולי לויזואליה.

      עזרת לי הרבה, מקסימה שאת

       

      זה אכן תהליך של חיפוש, לאן אני רוצה לקחת את החומר הגולמי (שהוא מאוד בסיסי באמת, ראשוני, חד מימדי)

      ואיך לתת לו כיוון שירתק אותי, להוציא אותו מהקשרו (אשה-קמח-ערום).

       

      הפוסט הראשון, היה דוגמאות ממשחק מקדים.

      נסיונות ראשונים של קיטוב והחצנה.

      השני - צלילה נשית לתוך מים עם נופך מסתורי.

      והשלישי - נזרקתי לדרך מעט אלימה, קשה, מדממת.

       

      כפי הנראה בתערוכה אחלק את הצילומים ל: אש - מים - רוח - אדמה

       

      המון תודה!

       

        31/10/08 01:21:

      צטט: אלת האש 2008-10-31 01:05:51


      מממ אני אחרי מנה גדושה של נשיקות בשוקולד, אני יותר כירבולית מהחתולה כרגע...

       

      בייבי, אני צריכה להבין

      נשיקות בשוקולד?

      זה מה שאני חושבת?

      (אחרי כל הפיצול-מוח-מיגרנה שהיה לך, מגיע לך בוסה נוטפת עסיס)

        31/10/08 01:11:


      קודם וואו, איזה מוכשרת.

      ואהבתי את כל בנייך כחלק מהחוויה בלי לעשות כרגע היררכיה.

      ותוספת הצבע מאוד מיוחדת לדעתי ונותנת עוד מימד של התעמקות.

      שלושת הפוסטים נראו לי עבודות שונות תחת אותה הכותרת.

       

      הפוסט השני-צלילת עומק נראה לי ממש בשפה שונה, רכה כל כך (לא יודעת אם בכוונה)

      ובזה האחרון יש חזרה לסגנון דומה יותר לפוסט הראשון אבל כבר אחרת.

      3 הקבוצות אמורות לייצג תהליך?

      זה קצת רמות דרמות אחרות, מגרד יותר, מגרד פחות, חיפושים מסוג אחר אולי.

      הפוסט ראשון נראה לי חיפוש של תנועה בחלל האחרון כבר נראה לי אולטרסאונדי.

      הראשון היה על התנועה המשתרכת, כמו בריחה או עזיבה, תנועה קלילה יותר(רגשית)

      וזה האחרון נראה לי יותר ניקוי עצמי, השלה, גרוד (יצרי יותר)

      (והצילום הראשון עם הוומן נראה לי לא שייך בכלל לסדרה קומפוזיציה וויז, אם כי וואו)

      בהצלחה ומתי הפתיחה?

       

       

       

        31/10/08 01:05:

      מממ אני אחרי מנה גדושה של נשיקות בשוקולד, אני יותר כירבולית מהחתולה כרגע...
        31/10/08 00:57:

      צטט: אלת האש 2008-10-30 21:52:24


      התמונות מדהימות, רק באחת מבינים שזה קמח בכל השאר זה לא ממש ברור, אני דווקא אוהבת את עבודת הצבע והעירבול.

      יש בהן תנועה ויצר. מאוד נשיות.

      רואים שעין אוהבת צילמה.

       

      מתי התערוכה מיכליק?

       

      תודה יקירה

      התערוכה באפריל. צריך לקבוע תאריך סגור.

      עד אז הרבה עבודה

      ובעיקר לחפש ספונסרים...

       

        31/10/08 00:56:

      tmd ואשת -

      הרגשתן נכון

       

      פחדתי שזה יראה יותר מידי כמו אחרי פיגוע.

      אולי לכן באחרונה צבעתי כחול ולא נתתי לה להתפלש בדם (אובר דרמתי)

      הרגליים המונחות בתנוחה עקומה, הגוף המצונף, כפות הרגליים המדממות.

       

      בכל אופן יש מאות צילומים, ומספר כיוונים שלקחתי אותם (בלינקים המצורפים)

      חלקם באמת יצורים ימיים נשיים - סירנות אולי

      והתגובה החשובה שלכן מחדדת לי את הכיוון שאקח את התערוכה.

       

      הרבה תודה

        30/10/08 21:52:


      התמונות מדהימות, רק באחת מבינים שזה קמח בכל השאר זה לא ממש ברור, אני דווקא אוהבת את עבודת הצבע והעירבול.

      יש בהן תנועה ויצר. מאוד נשיות.

      רואים שעין אוהבת צילמה.

       

      מתי התערוכה מיכליק?

        30/10/08 21:49:

      וואוו, מאוד אהבתי. הרבה דימויים רצו לי בראש תוך כדי: בתולת הים הקטנה שמשלמת את המחיר בכפות רגליה, גופה נשית בתכיריכי ניילון - זורק אינספור היבטים, מלתעות וכו'. חזק.

      רק את האחרון לא אהבתי, נראה לא קשור, מחליש את השאר.

      סחתיין.

        30/10/08 19:43:

      הצגת את התמונות בשטף שיטתי, מדורג.

      הרגשתי את תחושת האפל, הקודר, הכהה, המדמם

      שהתפתחה ממונה לתמונה,.

      ואת תחושת הנמרח בניגוד לצלול שהרגשתי בתמונה האחרונה.

      נשארתי בתחושה של חוסר מנוחה.

        30/10/08 19:36:

      צטט: מיכל* 2008-10-30 18:49:36

      וואללה, עשית לי טוב

      חידתיים זה טוב. שמשאירים מקום לחפש לבד

      חידתיים מידי זה לא טוב, לדעתי. בתור מתבוננת אני רוצה להתרגש ולא לפתור חידות

       

        30/10/08 18:49:

      וואללה, עשית לי טוב

      חידתיים זה טוב. שמשאירים מקום לחפש לבד

        30/10/08 18:29:
      אני הכי אוהבת את האחרון והלפני אחרון אבל אני אוהבת את הסדרה כולה וכן אוהבת את הצבע וגם את העובדה שבכל אחד יש משהו שאין באחרים ושצריך לפענח ושהם חידתיים.
        30/10/08 18:25:

      צטט: ענת_ב 2008-10-30 18:05:31


      מאד אהבתי. גם לי ה WOMAN הרגיש זר

      תודה ענת :)

      אשקול את הדברים האלו

       

        30/10/08 18:24:

      צטט: יגאל שתיים 2008-10-30 17:55:20

      מה דעתך - אולי לא צריך את תוספת הצבע ? מעדיף נטו שחורלבן. אבל אולי זה רק אני :-(

       

      תודה על ההתייחסות.

      התמונות במקור בצבע.

      גם אני אוהבת שחורלבן.

      אבל רציתי להוסיף מימד נוסף. סוג של איום.

        30/10/08 18:05:

      מאד אהבתי. גם לי ה WOMAN הרגיש זר
        30/10/08 17:55:
      מה דעתך - אולי לא צריך את תוספת הצבע ? מעדיף נטו שחורלבן. אבל אולי זה רק אני :-(
        30/10/08 17:01:

      תודה ירמי.

      אני אוהבת את הראשון והשביעי - הדורכת על זכוכיות.

      כמובן מחבבת גם את שאר ילדי ...


      הכי אהבתי את הראשון.
        30/10/08 15:42:

      צטט: pega doll 2008-10-30 15:36:51

      בוינה! ממש חזק! כל שערות הערווה שלי סומרות עכשיו! ההזרה של הגוף מזכירה לי קצת את הסרט הגאוני ההוא של בואי - "האיש שנפל  מכוכב אחר ", מכירה?  בשניהם - מבט של עין זרה על העולם המוכר לכאורה, שלנו

       

      אם סימרתי לך את שערות הערווה - אני את שלי עשיתי קריצה

      אלו תמונות מהסרט (הפסאודו גאוני) - "האישה שנפלה לפיילת קמח"

        30/10/08 15:39:

      צטט: מנורית 2008-10-30 15:34:40


      מלמעלה:  התמונה השניה, החמישית והאחרונה למטה.

      זהו זה.

      זה מה שאני אוהבת.

      (אין צורך לומר יותר)

       

      נורית, תודה :)

      אמרת הרבה

        30/10/08 15:36:
      בוינה! ממש חזק! כל שערות הערווה שלי סומרות עכשיו! ההזרה של הגוף מזכירה לי קצת את הסרט הגאוני ההוא של בואי - "האיש שנפל  מכוכב אחר ", מכירה?  בשניהם - מבט של עין זרה על העולם המוכר לכאורה, שלנו
        30/10/08 15:34:


      מלמעלה:  התמונה השניה, החמישית והאחרונה למטה.

      זהו זה.

      זה מה שאני אוהבת.

      (אין צורך לומר יותר)

        30/10/08 15:19:

      צטט: אורלי שנקר 2008-10-30 15:11:23

      צטט: מיכל* 2008-10-30 14:13:23

      זה טוב? זה רע?

      תלוי מה את רוצה להשיג. ייצוג מעניין של אורגיית הקמח? או דימויים מופשטים, שפתוחים לפרשנות, ובפועל מעוררים ברוב האנשים אסוציאציות של חלל או שלמצולות? האם את מעדיפה להתחיל מהסוד, ובהדרגה מתמונה לתמונה לגלות אותו - או שאת מעדיפה לשמור עליו? או בכלל להתחיל בלי סוד: להתחיל מהבנת הסיטואציה שצולמה, ולהראות איך אפשר להוציא ממנה דברים שנראים כמו מופשטים? הכל טוב, יש בצילומים האלה פוטנציאל אינסופי. מתברר, שבתערוכה כזאת, הבחירה אילו תמונות להציג ובאיזה סדר הן יוצגו לצופים, היא חלק מרכזי מהסיפור.

       

       כל מה שאמרת הוא ההתלבטות שלי.

      מעדיפה סוד שפתוח לפרשנות אישית, אבל פה אני קצת התלהבתי מאווירת הסיקסטיז.

       

        30/10/08 15:17:

      צטט: מיכל* 2008-10-30 15:09:16

      צטט: geeee 2008-10-30 14:57:55

      ה- WOMAN ובמידה מסוימת גם הפס הצהוב-ירוק נראו לי מודבקים מלמעלה, לא צומחים אורגנית מהמקום של השאר

       

       

      תודה גל. אכן עור דק.

      לגבי ה-woman, רציתי שיהיה חקוק בעור. כמו סימן לידה

      הפס הצהוב - בעצם מראה. יש שם השתקפות

       

       

       אני תוהה אם הורסיה הזו מדוייקת יותר:

       

        30/10/08 15:11:

      צטט: מיכל* 2008-10-30 14:13:23

      זה טוב? זה רע?

      תלוי מה את רוצה להשיג. ייצוג מעניין של אורגיית הקמח? או דימויים מופשטים, שפתוחים לפרשנות, ובפועל מעוררים ברוב האנשים אסוציאציות של חלל או שלמצולות? האם את מעדיפה להתחיל מהסוד, ובהדרגה מתמונה לתמונה לגלות אותו - או שאת מעדיפה לשמור עליו? או בכלל להתחיל בלי סוד: להתחיל מהבנת הסיטואציה שצולמה, ולהראות איך אפשר להוציא ממנה דברים שנראים כמו מופשטים? הכל טוב, יש בצילומים האלה פוטנציאל אינסופי. מתברר, שבתערוכה כזאת, הבחירה אילו תמונות להציג ובאיזה סדר הן יוצגו לצופים, היא חלק מרכזי מהסיפור.

       

        30/10/08 15:09:

      צטט: geeee 2008-10-30 14:57:55

      ה- WOMAN ובמידה מסוימת גם הפס הצהוב-ירוק נראו לי מודבקים מלמעלה, לא צומחים אורגנית מהמקום של השאר

       

       

      תודה גל. אכן עור דק.

      לגבי ה-woman, רציתי שיהיה חקוק בעור. כמו סימן לידה

      הפס הצהוב - בעצם מראה. יש שם השתקפות

       

        30/10/08 14:57:

      דימויים חזקים מאד, כמעט אכזריים (במובן הטוב)

      תחושה של גירוד העור הדק, לגמרי בלי עור, מדמם, סוער, מכאיב, ברור מאיפה זה בא על רקע שיחתנו האחרונה והעיבוד מוצא חן בעיני

      עם זאת, ה- WOMAN ובמידה מסוימת גם הפס הצהוב-ירוק נראו לי מודבקים מלמעלה, לא צומחים אורגנית מהמקום של השאר

      סה"כ מעורר סקרנות

      בהצלחה

       

        30/10/08 14:38:

      תודה שבאת והגבת מהקישקע, מותק

      (אולי זו אישה שמולידה את עצמה?)

        30/10/08 14:37:

      בכל מקרה, יש בעבודות האלה משהו גאוני. גם רואים את אמצעי העבודה שלך, וגם רואים כדור הארץ מנקודת מבט בחלל, וילדים רוקדים ליד מדורה. המון חומר לדמיון, וכל רגע רואים משהו אחר, כמו בתמונות הולוגרמה.

       

      סליחה על ההתבטאות המגושמת.

        30/10/08 14:35:


      אז ככה:

       

      התמונות גרמו לי תנועות בדיקה בלתי רצוניות, לוודא הגוף שלי שלם ושעורי אינו פצוע.

       

      התמונות יפות, מסקרנות, דורשות לחשוב עליהן ולהבין מה רואים.

       

      הצילום הראשון מטריד לגמרי. לי הוא נראה כמו גופה מכוסה בשק או איזה משהו אחר שאני לא אוהבת לראות.

       

       

        30/10/08 14:13:
      זה טוב? זה רע?
        30/10/08 14:11:
      הסדרה השלישית מאד שונה מהשתיים הקודמות: היא מגלה את הסוד.

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין