מדוע האדם זקוק לתמציות פרחים?
הפרחים נמצאים באחדות עם הטבע, הם אינם חיים דרך אמונות, מחשבות ודימוים על עצמם.
אנחנו שכחנו מה הפרחים יכולים ללמד אותנו.....שאנו עצמנו כאשר אנו שקטים ללא מחשבות וללא אמונות אנו בדיוק כמו הפרחים, יודעים מי אנחנו.
מכיוון שהפרחים אינם חושבים, נזכרים, עושים, מצפים, שופטים, מקנאים, הם יודעים מי הם ולהיות כאן ועכשיו.
ראו את האבנים.... אבנים - ערכן יכול להיות גבוה יותר מחייו של אדם. היהלום הוא אבן, אך ערכה יכול להיות מספר מיליוני דולרים. הערך ניתן לה על ידי האדם,
ומכיוון שהאדם איבד את זהותו, את הידיעה מי הוא, הוא נותן ערך לאבן, הופך אותה ליקרה, ואז חושק בה, והופך אותה לשלו, כדי להיות בעל ערך!
הזהות של האבן ברורה: היא אבן, היא עצמה ללא שם , ללא תיוג ללא תוויות! לכן, אין היא זקוקה לבני-אדם שיגדירו לה את זהותה. לעומת זאת בן-האדם שאינו יודע מי הוא, כדי ליצור לעצמו זהות, זקוק לאבנים שיגדירו אותו. אז, מי הוא היודע? זה אשר לוקח אבן, ושם על עצמו, ומגדיר עצמו כ "עשיר", או האבן שאינה זקוקה לדבר, כדי לדעת מי היא, ויודעת שהעושר טמון בה ולא בחוץ?
ככול שהאדם אינו יודע מי הוא, הוא ישאף ליותר ויותר חפצים דוממים וחיים שיגדירו אותו.
חוכמת הבריאה אינה משאירה את האדם ללא דרך חזרה.
מכיוון שלפרחי-בר אין ערך כמו לאבנים יקרות, כאשר לוקחים תמצית של פרח, משהו של הפרח מעביר את עצמו אל האדם, משהו מהידיעה מי הוא, עובר, והאדם יכול לחוש, את השלווה והשקט בה נמצאים הפרחים, וכאשר יחוש זאת, עם הזמן, יזהה את השלווה והשקט הנמצא בתוכו וידע מי הוא.
|