כה נפלאות לי המילים
מנגנות על מיתרים שבורים
וכך יוצאת לי מדי פעם מנגינה קלוקלת
סתם כי קשה ושכחתי, אך לא מתכוונת מסתתרת מהחושך
מציצה כעת
כוכבך מאיר לי
מסייע קצת לצאת הגוף שהתקשה
נמס באחת ביקש לבשר
המגע כה נעים
לא צריך להשמר אך הראש לא מניח, זוכר נשכחות
את האור קצת מבריח, רק לכמה שניות
כי הרוח מולכת ויודעת יותר
ורומזת שעם מעט אומץ ניתן לחבר הדילמה מוכרת תוקפת בכל החזיתות
לנצור אש? לעמוד מלכת?
שאלות כה רבות
ותשובה אין בנמצא
מחכה להיולד ולך שנגעת
שולחת אצבע מלטפת פנייך
כמיהה מתעוררת בי למגע זרועותייך
מתקרבת?... |