כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גגו'סבלוג

    כואב לי דורון

    132 תגובות   יום שישי , 31/10/08, 01:59

    לפתע היא הביטה בעייני ואמרה

    דורון כואב לי,כואב לי הגוף,כואבת הנשמה,אני עייפה

    אני מוותרת,לא יכולה לסבול את הכאב,

    לא עשיתי רע לאף אחד ואף פעם

    ולא יודעת למה באה המחלה..

    תאמין לי זה כואב,

    חייבת להשתחרר מהכאב

    דייייי

    תעשה לי סיבוב בבית

    תעביר אותי בכל החלונות

    אני יודעת שזאת הפעם האחרונה

     שאביט בנוף של הרצלייה ממעל.....איזה נוף של ים...פשוט שלווה

    זה המקום שרוצה להגיע אליו

    נראה לך יש שם שלווה?

    ועכשיו ברשותך תרשה לי לנשק את ילדיי

    לא יודעת למה...

    אבל נראה לי שזאת הפעם האחרונה שהם יראו אותי....

    מה נראה לך יותר כואב להם....

    הכאב שלי...?

     או לא לראות אותי יותר...?

    מקווה לא לצעוק מכאב לידם

    דורון............

    אתה חושב שיש חיים אחרי....

    אני חוששת,

    ילדתי, גידלתי, נשמתי, נתתי את חיי

    הפחד שלי שלא אראה יותר את ילדי....

    בבקשה ממך 

    תן לי לראות את אור השמש בפעם האחרונה

    תפתח את הדלתות

    אלוהים שלי

    אני מוכנה להגיע אליך...תחכה לי

    לא תצטער על הבחירה

    דורון אתה חושב שיהיו לי כנפיים לבנות?

    למה אתה שותק דורון....?

    לא אמרתי כלום...בחיי

    אני לא מערבב את הכאב של החולים ........

    לרגשות שלי

    נראה לי טבעי בעבודה שלי....

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (132)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/08 00:01:


      היי חמוד,

      הרגישות שלך מבצבצת בכל פינה.

      המלאכים עוד צריכים ללמוד ממך...בוכהנשיקה

        24/12/08 15:54:

      הי דורון,

      אומרים על העוסקים ברפואה קונבנציונאלית וברפואה אלטרנטיבית שבמשך השנים הם לומדים להפריד בין

      מה שקורה עם הפציינטים ובין הרגשות שלהם. הפוסט שלך מעיד על כך שאתה לא עושה את ההפרדה הזאת

      וטוב שכך. עדיפים בעיני מטפלים רגישים ואמפתיים על פני מטפלים שטובים רק מבחינה מקצועית.

      קבל כוכב,

      טלי

        22/11/08 14:24:


      משהו נצבט בי כשקראתי את זה.

      יישר כוח.

        2/11/08 09:13:

      אין לי מילים
        2/11/08 08:23:

      דורון כל הכבוד איזה בן אדם נשמה.

      גלית

        1/11/08 23:29:

      דורון, אתה נשמה ענקית !!!!
        1/11/08 17:05:
      קשה לא לערב רגשות עצוב *
        1/11/08 13:52:


      עבודת קודש מה שאתה עושה....

      צריך נשמה מיוחדת בעבור זה...

      שבת נהדרת ורק טוב

      רלי

      :)

        1/11/08 13:41:


      כוכב אחד זוהר בשמים רק בשבילך...

      בוכה

        1/11/08 12:56:


      בעבודה כמו שלך צריך כוחות מיוחדים

      להיות חזק באמת באופן מיוחד

       

      מצער שלפעמיים אין לנו מה לעשות

      וידנו כבולות

      אבל אל תשכח,לפחות אתה שם כדי להקשיב

       

      גם אם לא לדבר ולהתערבב

      לפעמים זה כל מה שצריך

      אוזן קשבת

        1/11/08 11:45:

      כוכב לעבודת קודש שאתה עושה,,,
        1/11/08 10:52:

      וואו עצוב

      וכואב

      בשרות טובות

      טלי

        1/11/08 10:04:


      כל כך כואב ועצוב,

      ידוע לי שיש לך לב רחב, לב טוב ורחמן
      אבל בתחומים כאלה, צריך לנטרל רגשות,

      אחרת תתמוטט כל יום מחדש.
      לעומת זאת, לי היה מאד קשה לקרוא את זה!

       

        1/11/08 08:10:


      מותק אייך תגיד לי אייך אתה עומד בזה

      עם כל הרגישות שלך

      ואהבה לזולת

      אני הייתי מתפקרת כל פעם מחדש !

      קבל חיבוק  ו -  נשיקה וים של הערכה

        1/11/08 00:20:

      WOWWWW עצובבבבב
        1/11/08 00:15:


      פשוט הרסת אותי

      איך מתמודדים עם מצבים כאלו?

      ההזדהות הפחדים?

      רק בריאות וכוחות נפשיים

      שיהיה לך רק טוב

      בעניי אתה המלאך..

        31/10/08 22:50:

      תאמין לי יקירי אני ממש לא מבינה איך אתה עומד בזה,

      תבורך....

        31/10/08 22:46:


      אווץ...

      איך עומדים במצבים כאלה......???

      *  פנינה

        31/10/08 22:24:
      עם כל הצער אתה פועל נכון, הרי אי אפשר לגמרי לחזור הבייתה לגמרי "נקי" מארועים כאלה טרגיים.
        31/10/08 20:56:

      לא פשוט, סיטואציה קשה

       

        31/10/08 20:46:
      בוכה

      גגו התיאור שלך מרגש

      מעציב וכואב

      מאחלת לך את הכוח 

      והמקום להכיל את הכאב

      והדמעות.

        31/10/08 20:08:


      נגעת לליבי....

      אתה אדם מקסים!!

      יישר כח.. כן יירבו אנשים כמוך...

       With All My Love

      מיקי 





        31/10/08 19:37:
      עצוב
        31/10/08 19:12:

      נשארתי חסרת מילים....

      רק דמעות... 

        31/10/08 19:09:


      קוראת את הדברים ומרגישה את הכאב,

      וחושבת עד כמה קשה להיות נוכח ברגע כזה,

      עד כמה קשה להכיל דברים כאלה,

      זה כל כך כואב.

        31/10/08 18:59:

       יום יום סביב חולים  ונתינה , אתה מלאך בעצמך...
        31/10/08 18:56:


      עצוב דורוני.

       

      *

        31/10/08 18:47:
      *
        31/10/08 18:34:


      כואב מידי

      עצוב מידי

      לא הוגן

      *

        31/10/08 18:01:

      דורון,אני חושבת שיש דבר שלא עובר לידינו

       זה לראות אדם במצב חולי קשה

      או לשמוע אותו מדבר על הכל כאילו הוא מרחף מעלינו

      ייתכן שבעבודתך אתה סופג זאת חדשות לבקרים......

      זה משאיר חותם.*

        31/10/08 18:00:


      יישר כוח

      שאלוהים יתן לך את הכוח - להעניק להם את הכוח.

       

      שבת שלום (:

        31/10/08 17:58:

      דורון היקר

      תארת קטע קשה ומצמרר

      ועצם הבאתו מראה שאתה

      מעורב מעבר למה שאתה אומר,

      שיהיו לך הכוחות להמשיך בעבודתך החשובה

      כוכב לאשיותך המדהימה

      סופ"ש רגוע

      שרה 

        31/10/08 17:42:

      עצוב
        31/10/08 17:33:
      אתה פשוט נאחד יחיד ומיוחד
        31/10/08 17:25:


      דורון יקר,

      לא אוסיף על דברי האחרים באשר למעורבות שלך, אבל אשתף אותך כי חשבתי עליך השבוע.

      הייתי נוכחת בעת אשפוז של נערה. הגיע נהג אמבולנס פרטי, והוא היה כל כך אנושי, כל כך רגיש, חשבתי בליבי שגם דורון היה נוהג ככה.

      עכשיו אין לי בכלל ספק בכך...

      *

        31/10/08 17:22:


      מפחיד שהסוף מתקרב..

       

       

        31/10/08 16:41:


      דורוני אתה עושה עבודת קודש

      קטונתי**

        31/10/08 16:25:

      מה הן המילים אם לא שתיקה....
       

      "...מה הן המילים אם לא לזכור,
      אתמול ועוד אתמול הזמן שיעבור איתך
      מה הן המילים אם לא לזכור,
      תמיד הולכת לפניך, שתיקתך

      מה הן המילים, אם לא שתיקה,
      תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה....."

      http://www.youtube.com/watch?v=YHDAbTpbDR0

        31/10/08 16:24:


      הפוסט הזה.............

       

      עצוב מדי גרם לדמעותי פשוט לזלוג

       

      שבת שלום*

        31/10/08 16:21:


      צימררת אותי גגו!

      קשה!!

      *

        31/10/08 16:19:

      לאמר תודה  על היום והרגע על בריאות

      ואושר----------שווה הכל-- הכל מיתגמד  לייד השאול והכאב!

       

      שבת שלום בריאה ומחוייכת---ותודה לאל הטוב על  הכל!

      פוזית*

        31/10/08 16:10:


      כמה עצוב,

      מקווה שהיא תרגיש

      טוב יותר,

        31/10/08 16:06:

      עצוב נורא, רגעים מאוד קשים.
        31/10/08 16:06:

      מרגש!

       

      שבת שלום

      *

        31/10/08 15:55:


      אתה -

      נתינה כ"כ גדולה עבור האנשים האלה

      וזאת הגדולה שלך.

       

       

        31/10/08 15:46:


      דורון

      כתבת מדהים!!

      ואף צימרר אותי.

      מקווה שהאשה הזאת תירפה

      ואם היא סובלת שזה יגמר.

      קבל*

      שבת שלום

      מיכל

        31/10/08 15:23:


      אתה אדם יקר ומקסים.

      שבת שלום

        31/10/08 15:10:

      עצוב ,,

      זה פשוט עצוב ,,

      אין לי כוכב,,

      מקווה שהיא ,,

      תזכה לבריאות ואחלמה .


        31/10/08 14:59:

      חויות רבות לך הנוגעות בכאב
      כוכב גדול לתעצומות הנפש ..
      ולחיוך התמידי שבך :-)

      מליון כוכבים
        31/10/08 14:41:

      סיטואציה מהחיים המורכבים האלה...

      לא פשוט בכלל ודי קשה לעכל את המציאות.

      יישר כח על תמיכתך ורגישותך...

      "נסתרות דרכי האל"

        31/10/08 14:11:

      על מי מדובר??

      אתה רופא?

       

        31/10/08 13:34:

      אם  כתבת   עירבת

       

       

       סופ"ש  נפלא  איש יקר

       

          חיוךרגוע

        31/10/08 12:32:


      אתה פשוט נשמה ענקית.

      פוסט עצוב מאד.

       

        31/10/08 12:30:

      כל המילים דומות זו לזו, אך אין שתיקה דומה לרעותה... (מוריס מטרלינק)

      אוהב את הרגישות שלך,

      דורון,

      על אף שאתה מנסה להסתיר אותה.

        31/10/08 12:16:


      אם אתה זוכר דיברנו על זה שאתה לא מתערבב כשהתפלאת שבכיתי כשחולה שלי נפטרה ולא הבנתי איך זה יכול להיות שאתה ככה, אוקי ברוב המקרים גם אני  אבל יש כאלה יוצאי דופן שאי אפשר להשאר אדישים - והנה הוכחה עובדה שלא נשארת אדיש ופרסמת אותה בקפה... אז אתה לא כזה אדיש כמו שאתה מנסה להראות שאתה, כולנו בני אדם עם רגשות...

      שבת שלום

      יעל

        31/10/08 11:53:

      כואבבבבבבבבבבבבבבב בוכה דורון! נגעת..
      איזה פחד לה.. איזה כאב לדעת שאתה הולך למות. חוסר אונים.

      אותם המשפטים.. כואב ולמה? למה לי? מה עשיתי? מיסכנים...

       המחלה הזו - מגפה.. לקחה את אחותי..

      בריאות ואושר לכולם.

        31/10/08 11:41:


      נקודת הקצה.....

      כוכב, וחיבוק חם.

      שריתה

        31/10/08 11:37:

      דורון....עצם היותך שם...

      יש לך משמעות!

      גם אם לא נאמרת אף מילה...

      הרי שלא כל אחד יכול למלא את תפקידך...

      לך בטוח יהיו כנפיים לבנות...נשיקה

       

        31/10/08 11:24:

      אתה איש יקר
        31/10/08 11:22:

      that must be the most difficult part of your job....

      *

      Ori

        31/10/08 11:19:


      לפעמים האדם רוצה רק שיקשיבו לו , שהוא יוכל לבטא את רגשותיו ואת פחדיו ( אפילו שזה נראה שהוא מבקש ממך פיתרון כלשהו או תשובה )

      המעבר הזה בין חיים למוות הוא מאיים ומפחיד כמו כל דבר או שינוי אי וודאי אחר , ובעיקר כשהאדם מזהה את עצמו עם חיי גופו הפיזי , ולא מתחבר כלל למשהו מעבר , משהו עמוק , פנימי יותר - הנשמה .

      אחרת , זה כמו ללכת לישון ולקום בבוקר עם גוף חדש . קריצה

      אז אולי כל מה שאתה יכול לעשות זה להקשיב , שזה לא תמיד הכי קל .

      רק טוווווווווווב חיוך  

        31/10/08 11:17:


      זכות גדולה נפלה בחלקך..

      .פוסט כואב חודר עצוב נוגע.

        31/10/08 11:14:


      *

      דורון יקר חבר עם לב ולפעמים גם ללא מילים .

      הכאב והצער יוצא החוצה מליבינו והחמלה ללא ספק נמצאת אצלך.

       להמשך דרכיך ולהאיר את הטוב שיוצא גם ללא כל מילה.

       כוכב לאור של אהבה שמחה וחמלה חבר יקר תבורך בבריאה.

        31/10/08 11:12:


      אולי לפניהם אתה לא מערבב

      אבל כאן אתה כן........

        31/10/08 11:07:

      נוגע ללב

      עצוב ונכון גם יחד.

      נסתרות הן דרכי האל.

       

        31/10/08 11:01:


      דורון..

      לצערי  לאחרונה פגשתי לפחות 3 פעמים מקרוב צוות אמבולנס..אך..לשמחתי..זכיתי לראות מקרוב איזה אנשים חמים עובדים בעבודה הזאת..איך דיברו עם אבא שלי כדי לשכנע אותו להגיע לבית חולים...לשפר את מצבו באופן דחוף..כמה סבלנות ואנושיות היה בהם ..

      ראיתי אצלם את הכנפיים...

      שולחת חיבוק לעוד כוח להמשיך ללוות אנשים ברגעים אלו....

      דורי

        31/10/08 10:56:


      כ ו א ב. . .

       

      *

        31/10/08 10:49:

      קשה ועצוב

      וכמה אני מבינה את המעורבות של התחושות הללו

      אוף!בוכה

        31/10/08 10:46:


      או-ףףף כמה עצב וסבל...

      מוקירה אותך איש -

      על הגדולה שבך

      על החמלה שבך

      ועל האהבה ש-אתה .

      נשיקות.

        31/10/08 10:44:

      אם לא היית "מתערבב" לא היית כותב את זה...

      זה עצוב זועף

        31/10/08 10:19:


      עצוב מאוד הפוסט הזה.

      אתה איש יקר,

      וכמה שלא רוצה לערבב

      זה נשאר אצלך בלב.

      ואנחנו כאן איתך

        31/10/08 10:16:

      קשה להשאר אדיש למילים שכאלה
        31/10/08 10:14:

      תחום עיסוק לא פשוט בחרת לך יקירי

      וזה באמת לא פשוט לדעת לעשות הפרדה

      בין מה שקורה בעבודה לחיים האישיים

      שמחה שאתה יודע לעשות את זה

      למרות שבעיני זה מאוד קשה


       

        31/10/08 10:02:

      המחלה הארורה הזאת פוגעת בכל נפש טהורה.

       

      דורון אחי

       

      אתה רק  "שליח" מבצע את עבודתך נאמנה.

       

       רק טוב.

        31/10/08 09:56:


      כואב.... צמררת אותי ונגעת בי.

      כאב של אמא, אישה, אדם....

      סיגל

      בוכה

        31/10/08 09:47:

      טבעי? לא נראה לי..לי נראה שאתה סוחב איתך כאלה מטענים.

      שתהיה בריא! יש לך תפקיד ענק! - חיים!

      ויותר מכך אתה מלאך בעצמך אם אתה כל כך רגיש אל האנשים האלה.

      עשית לי לבכות כמעט.

        31/10/08 09:43:


      שוב ושוב אני נוכחת בפוסטים שלך,

      כמה שאתה נשמה גדולה, רחומה ומעניקה.

      אני בטוחה שכל מי שנמצא שם לידך

      בשעות הקשות שלו, מרגיש כמה חום וחמלה יש בך.

        31/10/08 09:24:


      דורון היקר..

      מה אומר לך ...אתה אדם עם לב מלאך..

      בדרך כלל אנשים לא בוחרים בעבודה המתאימה להם

      אצלך זה נראה תפור...כל כך אנושי כל כך רגיש

      אני בטוחה שראית המון מקרים קשים בחייך ולסחוב את כל זאת בלב הקטן לא פשוט כלל

      שולחת לך חיבוק לחזק אותך

      ומאחלת לך שבת שלווה ושקטה

      מזינשיקה

        31/10/08 09:22:

      מצמרר, דורון....

      ישר כח - על מה שאתה עושה, על הנשמה היתרה שלך ועל הרגישות המופלאה

       

      ועל החמלה.... 

        31/10/08 09:17:


      שאלוהים ישמור.

      אתה תישמר.

        31/10/08 09:09:


      חבר יקר שלי,

      אני חושבת שהפוסט הזה ובעיקר בין השורות שלו,

      מעיד עליך.

      חיבוק

        31/10/08 08:56:

      עצוב:(
        31/10/08 08:55:

      עשית לי עכשיו צמרמורת בכל הגוף, אין לך מושג עד כמה..

       דמעה קטנה מאיימת לשטוף את הלחי.. :(

       

      אין מילים

       

        31/10/08 08:49:

      טוב שאני לא צריכה לעבוד בעבודה שלך,

      קשה, עצוב וכואב כל כך הסוף...

      הסוף של החיים.

        31/10/08 08:45:

      כאבו לי המילים שלך.

       

       

        31/10/08 08:43:

      מחניק, כואב ועצוב..זועף
        31/10/08 08:38:


      דורון

      עצם היותך שם

      העובדה שיש לחולים עם מי לדבר

      אוזן קשבת

       אתה נפלא.

      שולחת לך המון חוזק - אכן עבודה קשה יש לך.

      סוף שבוע רגוע

      ענת

        31/10/08 08:37:


      כל הכבוד לך על היכולת לשרוד בעבודה שכזאת.

       

      בחיים לא הייתי מצליחה.

        31/10/08 08:36:

      השתיקה שלך

      שווה

      אלפים של מילים, דורון.

      נפלא שכמותך.

        31/10/08 08:34:

      תגיד לי דורון, אתה חושב שכל אדם יכול לעבוד עם חולים סופניים..?

      הרי זה ידוע שקוראים לאנשים כמוך מלאכים .. הלב שלנו הוא האיבר היחידי בטבע שיכול להכיל כל כך הרבה רגשות, עצובים ושמחים, מרגשים משמחה ומעציבים.

      כמה חמלה יש בלב הזה שלנו, כמה אהבה יש בו בשבילנו ובשביל לתת לאחרים..לך בטוח יש כנפיים והילה ענקית מסביבך..אתה מלאך! 

       דברת:))*

        31/10/08 08:28:

      דורון

      פוסט כואב מידי

      נגע בי עד כדי פחד איימים

      מקווה שלקרוא את זה על הבוקר

      זו סגולה לחיים ארוכים

       

        31/10/08 08:24:

      פוסט קשה!!

      שיהיה לנו בוקר טוב ושבת ניפלאה*

        31/10/08 08:13:


      כל פעם מחדש אני מנסה

      להבין מאיפה יש לך את הכוחות האלו...

      כנראה שיש אותם רק לאנשים חזקים ומיוחדים...

        31/10/08 08:11:

      דורון יקירי,

      כליצנית רפואית אני נחשפת למגוון רחב של חולים,

      גם מבוגרים וגם ילדים,

      יש שיתופים כואבים, רצון לחלוק את הכאב,

      לצערי או לשמחתי למדתי שלא לערב רגשות,

      אחרת לא אוכל להביא שמחה ומרפא ממקום נקי...........

      כתבת בהמון רגישות,

      מחבקת אותך

        31/10/08 08:11:
      עשית לי צמרמורות בגוף!!!!
        31/10/08 08:09:

      גגו איש יקר

      בוקר נפלא לך.

      אוהבת את כתיבתך.

      המשך בדרכך המופלאה להביא ידע לאנושות.

      תודה

      בת-אל

        31/10/08 08:07:


      זו הדרך היחידה לשרוד

      בעבודה כזו...

        31/10/08 08:04:

      דורון ידידי,

      גם שאנחנו חושבים שיש לנו כוחות להתמודד

      אנו מגלים שיש לנו נשמה ורגשות ויהי מה !!!

      כואב לקרוא, קשה להרגיש....

      הלוואי והיו תשובות לשאלות הכואבות !!!

      הרבה בריאות אמן,

      מעיין

        31/10/08 08:03:

      לא אמרתי כלום...בחיי

      אני לא מערבב את הכאב של החולים ........

      לרגשות שלי

      נראה לי טבעי

      דורון
      בין  הפוסטים הקשים ביותר-
      השתיקה הזו!
      היכולת והכח לא להתערבב עם גורלו של האחר....למרות הכאב...
      הרבה יותר עמוק ממילים
      קח חיבוק
        31/10/08 07:52:
      אטום
        31/10/08 07:51:

      אני לא מערבב את הכאב של החולים ........

      לרגשות

      אם לא היית,הפוסט הזה לא היה עולה,

      אולי בזמן אמת אתה "רגיל לזה",אבל בהחלט זה הולך איתך הביתה,

      לעולם לא ניתן להתעלם מכאב של הזולת ביחוד שאתה נרתם לעזרתו מתוקף עבודתך

      ובגלל שאתה מה שאתה.

      קל זה בטח לא.

      חיבוק


      דווקא השורה האחרונה של הרשימה מעידה על ההפך. אתה מעורב רגשית וחזק מאוד במחשבותיה של הדמות שהבאת. הרשימה יפה וכואבת. יש ניגוד בין התמונה לפוסט. הייתי מביאה תמונה עם כנפיים שמוטות. תודה*
        31/10/08 07:45:


      כמה עצב יש בחיים האילו ..

      לפעמים זאת מסימה מאוד קשה לשמוח ..

       

        31/10/08 07:45:


      איך אפשר שלא? ועוד איש יקר כמוך?

      * שבת נפלאה

        31/10/08 07:32:

      שאלוהים יתן לך את מלוא הכוח זו עבודת קודש לעזור לחולים.
        31/10/08 07:24:

      אלו הם חייך. עצוב.

      שבת שלום*

        31/10/08 07:14:


      עשית לי צמרמורת!!!!!!!!

      השארת אותי עם עיניים רטובות!

      יישר כח

        31/10/08 07:07:

      כתבת מהלב כמו שאתה תמיד

      יודע לכתוב אח שלי , איפה אתה

      מאכסן את כל הכאב הזה ,אני

      מקווה מאד שיש לך דרך להוציא

      את כל המטענים הרגשיים שאתה

      אוגר אצלך בלב.

      אוהב אותך אח יקר מאד.

      יניב

          *

        31/10/08 07:04:

      דורון

      אתה דורון

      מתנה ענקית לכל כך הרבה אנשים

      תודה 

        31/10/08 07:00:


      עבודה כמו שלך

      בהתעסקות יומיומית עם כאב

      ועם שכול מחייבת אותך

      לעשות הפרדות, לשים גבולות.

      זה שומר עליך. זאת גדולה

      אמיתית ולא כל אחד יכול. נשיקה

        31/10/08 06:42:

      בלי  הרבה  מילים

      מעולה

       

        31/10/08 06:22:


      כואב...

       

        31/10/08 06:12:

      כמה נשמה

      כמה אנושות

      כמה אהבה

      כל זה באדם אחד

      חיבוק ליום חדש מואר

      שרון

        31/10/08 05:56:

      מצמררררררררררררררר

      תודה שאתה מזכיר לי כמה חיי יפים.

      כוכב וחיוכים לסוף שבוע.

      צלילה

        31/10/08 05:38:
      נבוך
        31/10/08 05:08:

      אתה חמוד

      תמיד במקום הנכון

      כוכב באהבה

        31/10/08 04:39:


      פוסט קשה ורגיש

      ומעיד על כך שאתה מעורב רגשית

      למרות שאתה טוען שאתה לא מערבב

      תבורך

        31/10/08 03:41:

      בעבודה כמו שלך , אכן מומלץ להתנתק מהרגש ולעבוד רק בשיקול דעת,

      אך לא נראה לי שבאמת ניתן לעשות את ההפרדה בכזאת קלות.

      תודה לך , ולאנשים רגישים כמוך , על שבחרו בתפקיד כה חשוב .

      מאחלת לך רק טוב

      וסוף שבוע נפלא

        31/10/08 03:35:

           אם היו לי כוכבים הייתי נותן לך !

            תזכור יש לך כוכב ווירטואלי ממני !

        31/10/08 03:30:

      צריך הרבה כוחות נפש לא להתערבב

      קשה להישאר אדיש לנוכח מצבים כאלה..

      כל הכבוד שאתה מצליח בזה..אחרת היית משתגע..בלתי החלטי

      כוכב עם חידושם...

        31/10/08 02:57:


      הזכרת לי מאורעות וזיכרונות

      שאני מנסה לשכוח.

      טיפול בחולים סופניים והקשר איתם

      גורם לנו לחשוב ולהעריך מה יש לנו.

      זכורים לי כמה מפגשים כאלה.

      זכורים לי זירות פיגועים בירושלים.

      לפעמים אנו זקוקים לחוויות כאלה

      בכדי לזכור כמה טוב לנו.

      בשורות טובות.

        31/10/08 02:48:


      בס"ד

       

      מצמרר, קשה שלא להתערבב עם חולים

        31/10/08 02:39:

      טבעי שיש לך נשמה טהורה,ויפה!!

      הנגיעות המילוליות ,והאנושיות האלה

      תמיד משאירות חותם

      לא יעזור נקודה.

      *

        31/10/08 02:38:
      :(
        31/10/08 02:22:

      יוסי......

        זה מדהים שיש לאדם כוח וכושר נתינה ויכולת קבלה כזו .......יישר כח!

         ואני מקווה בשבילך שלא תהפוך לאטום בחלוף הזמן !


      עצוב לי מידי הפוסט הזה... בוכה
        31/10/08 02:21:

      כל כך עצוב וכואב,

      ואסור אסור לוותר להם גם שמרגיש שזה הסוף להזכיר להם תמיד שיש על מה להלחם וכמה החיים יפים גם אם לקצת.

      מכירה את זה ממנה, מאמא שלי היו גם לה רגעים כאלו, 12 שנים היא נלחמה עד הסוף,עד הרגע האחרון לא הרימה ידיים.

       

      24 שעות עלי להמתין ואשוב לככב.

      אתה כותב מאוד חזק איש יקר, עלעלתי בבלוג שלך סיפורים עצובים וחלקם משמחים, סיפורים מהחיים.

       

      שמחה שהתחברנו, נעים מאוד.

      לילה נפלאנשיקהושתדע משמרות נעימות יותר ומשמחות אם אפשר.

        31/10/08 02:17:

      יש לך לב יותר מדי גדול בשביל שלא תצמיד רגשותיך לחולים.

      אתה איתם, אפילו יותר ממה שנדמה לך שאתה נותן להם.

        31/10/08 02:12:

      אתה לא נשמע כמו מי שלא התערבב עם זה

       

      ובאמת אי אפשר שלא

       

      עבודה מאד קשה יש לך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גגו 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין