חמש פסקאות, שהן ארבע מחשבות ושיר אחד שחדרו לתודעתי השבוע

35 תגובות   יום שישי , 31/10/08, 12:17


חמש פסקאות, שהן ארבע מחשבות ושיר אחד שחדרו לתודעתי  השבוע: 

·         "כל צייד מנוסה יודע שהסוד הוא לגרום לטרף להרגיש בנוח, לא             

      להבהיל, לא לעשות תנועות חשודות. לגרום לו ליפול במלכודת             

      בכוחות עצמו. ציידי נשים מנוסים יודעים שמלכודת דבש היא              

      השיטה הטובה ביותר, לגרום לה לחשוב שהיא התחילה איתך,             

      שהיא יוזמת, שהיא בשליטה".             

      האומנם? משהו חושב שיש נוסחה מתמטית? שמשהו לא רואה? 


·         החיסרון הגדול ביותר בעיסוק בלתי נלאה, הוא אובדן תחושת האושר

      והאופטימיות שאמורה ללוות אותי לאורך כל היום. החיסרון בנסיון

      להישאר עסוקה כל הזמן, הוא שלא עוצרת כדי ליהנות מהרגעים הקטנים

      והחשובים באמת. ההפסד העיקרי שלנו הוא איבוד השמחה ושלוות הנפש.            

      לעיתים קרובות מדי אני עסוקה במטרה להימנע מהמאמץ האמיתי             

      הדרוש למערכות  יחסים, מקפידה להיות עסוקה, כאילו לא

      מכירה דרך אחרת. 


·         "לעולם אין להעמיד את הריבוי בלא צורך בו"

      (William of Ockham)                         

      אחד הניסוחים של העיקרון הידוע בשם " התער של אוקהאם הוא:              

      "לעולם אין להעמיד את הריבוי  בלא צורך בו"             

      עיקרון פילוסופי זה מניח, שכשקיימים הסברים שונים לאותה             

      תופעה, יש לבחור את הפשוט ביותר, שכולל את המושגים             

      הפשוטים ביותר, ובמספר המועט ביותר.             

      ניסוח עיקרון הפשטות זה חשוב לענייני בחיפושי אחר ה"ברור". 


  •              הרכבת כבר עברה בתחנה

             מילים ולחן: אסתר שמיר            

             לעיתים קרובות מדי הדרך מתעקשת
             הרגע כבר עבר ואני עוד ממתינה
             כולם כולם הלכו ולפני שאני תופשת
             הרכבת כבר עברה בתחנה

             לעיתים קרובות מדי עוד הזדמנות חומקת
             הזמן חולף מהר שנה אחר שנה
             והמזל נופל בחיק מי שצוחקת
             הרכבת כבר עברה בתחנה

             אז אל תשאירו אותי מאחור
             אולי זו רק פאניקה קטנה (וזה עובר)
             אם לא תשאירו אותי מאחור
             כשהרכבת כבר עברה בתחנה

             לעיתים קרובות מדי אני הולכת ומועדת
             לעבר הקטר שצופר במסילה
             ועד שאני רואה ועד שאני מודדת
             הרכבת כבר עברה בתחנה

             אז אל תשאירו...

             לעיתים קרובות מדי, אחת ליום בערך 
            

             אני קונה כרטיס עוד פעם אחרונה
             כי איש לא יעבור יותר, כאן זה סוף הדרך
             הרכבת כבר עברה בתחנה

             אז אל תשאירו...



·         ללא שיח לאומי המבוסס על הדדיות לא יהיה כאן לא שלום-בית

      ולא שלום עם שכנינו. הציונות הציגה חזון לאומי אוניברסלי, בו לכל           

      העמים זכויות שוות. התמיכה בזכויות הלגיטימיות של העם היהודי           

      ושל העם הפלשתיני נובעת מאותו מקור עצמו - מתפישה של            

      לאומיות ליברלית השמה במרכז ערכים אנושיים אוניברסליים.           

      ערכים אלה מחייבים אותי להקשיב לבני הלאום שלי, אבל לא           

      לאטום את אוזני לבני הלאום השכן. הם גם מחייבים אותי להתנגד            

      לדרישה שאנו, אזרחי ישראל בני העם היהודי, נוותר על הלאומיות          

      שלנו אבל נעניק לשכנינו זכויות לאומיות.




תוספת מאוחרת
One bright day in the middle of night
two dead boys rose to fight
Back to back they faced each other
drew their swords and shot one another
A deaf policeman heard the noise
and saved the lives of the two dead boys
If you don't believe this lie is true
ask the blind man, he saw it too

דרג את התוכן: