ליהוגים
נראה לי שהבלוג הזה יעסוק בכל מה שבא לי לי לכתוב באותו היום. לא רוצה להיכנס להגדרות מצומצמות
פוסטים פופולאריים
-
גברת, רק ניסיתי לעזור
7/8/07 | 941 צפיות
-
לבד על הגג- שבתות וחגים (וגם ימי חול)
2/8/07 | 1103 צפיות
-
Never Again
11/10/07 | 1041 צפיות
-
אתה פה חסר לי
22/7/07 | 1320 צפיות
-
בלוז לביצית מבוזבזת
15/9/07 | 1150 צפיות
-
ד"ר בגנו מצלצל לא רע
11/7/07 | 996 צפיות
פוסטים אחרונים
- בצורת בעיר הקטנה 1/8/09
- השיבה 31/7/09
- she's a small wonder 26/10/07
- In Your Face 25/10/07
- לדשא של השכנה יש כרטיס טיסה ללונדון 23/10/07
- פיסת אושר מתפוררת 18/10/07
קח אותי, ניאו!
| "התחת שלך נראה ממש טוב בג'ינס הזה" זרק לעברי המוכר באיזו חנות פינתית ומעופשת בקינג ג'ורג'. לא נעים לי להודות, אבל הספק מחמאה, ספק הטרדה שהגיעה מכיוונו של הבחורצ'יק המיוזע שביצע בי ובחברתי הארד סייל קשה, דווקא הצליחה להעלות חיוך. מאולץ ומאומץ ככל שיהיה. ניסיתי לפשפש בזיכרוני מתי הייתה בכלל הפעם האחרונה שיצאתי עם מישהו שזיהיתי בו רבע פוטנציאל ונזכרתי לפתע שעברו כבר חודשיים ימים מאז הרשיתי לעצמי לחוש איזושהי אופטימיות מזהירה אך זהירה כשנפגשתי עם מי שהיה אמור להיות "האחד" או לפחות נראה ככה על פניו. אבל כמו שאמר לי פעם קולגה מימי הצבא: "אמור זה שם של דג". ובמקרה הספציפי הזה, מדובר בדג מצחין במיוחד. על אף החננה- שיק שכה מאפיין אותי, כנראה שבכל זאת יש בי פייטרית קטנה. למרות שירות לא קרבי בעליל במודיעין וסירוב מוחלט לבילויים הכוללים לינה בשטח ומדרונות תלולים, הפכתי מבלי משים למיטיבת לכת במסלולי הסינגלים המאתגרים ביותר בתל אביב.. או שפשוט יש לי יותר מדי זמן פנוי. מה שלא יהיה, שיחת טלפון אחת גרמה לי לחשוב שימי הזוהר שלי כספי בן-יוסף של עולם הדייטים עומדים להגיע לקיצם- מה אתם יודעים, הכרתי מישהו שממש מצא חן בעיני. ובונוס נוסף היה שהוא מצא את השריטות הרבות בשלדה שלי, מתוקות להפליא. אפילו לא ביקש פחחות. 35, עורך דין, טייל בעולם, חווה דבר או שניים, משכיל וציני הקיצר- ק-צ'ינג!!! אחרי שיחת טלפון שהרגישה כמו שיבה הביתה , קובעים להיפגש למחרת. הייתכן? אחרי כל מכווצי האישונים, הכוסונים המבריזנים והטוחן הבלתי נלאה- הייתכן שזה באמת כל כך קל? בתור נושאת הדגל של הפסימיות הנצחית, ציפיתי כמובן להתבדות מוחלטת בפגישה פייס טו פייס, אך היא לא הגיעה. טוב, גילוי נאות. הוא לא בדיוק היה הקאפ אוף טי מבחינת מראה. אבל עם כימיה לא מתווכחים ומה שהתחיל כבליינד דייט סטנדרטי הפך עד מהרה לשני אנשים שמדברים כאילו הם מכירים מאז ומעולם. הנשיקה קצת מעפנה, אבל אחרי קצת תיקונים וסנכרון , העניין מתקתק. הוא קצת התעקש שאני אוריד עוד איזה דרינק או שניים אבל הסברתי לו שבירה אחת מספיקה לי, תודה. לא ידעתי שהמשפט הזה יהפוך, יומיים אחר כך, את כל הסיפור על פיו. נפרדים בנשיקה וקובעים לקחת ערב חופשי ולהיפגש בעוד יומיים. יום חמישי מגיע ואני והבנות עושות לשורנשטיין מה שקרי ברדשאו והגירלז עשו למנהטן. ככה זה שאת מתקשה להיפרד מהשכונתי. קצת חבל שהערב נגמר במפגש מרגש ביני לבין חרסינת האסלה. ודרך אגב, מסתבר שלא ניקינו מאחורי הניאגרה כבר המון זמן. אך למרות המחושים הגסטרולוגיים שהביא הערבוב האומלל בין טקילה, בירה ומוחיטו , הערב הוכתר כהנאה צרופה. רק מה? באסה שיש אנשים שלא מפרגנים. כש"האחד" גילה על מעלליי בליל חמישי הוא לקח קצת קשה את הדברים ושאל בתמיהה לא ברורה: "אז עם החברות את משתכרת ואיתי בקושי סיימת בירה אחת? מה הקטע?" לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר: מה הקטע? אמרתי לו שאני ממש לא מבינה על מה הטררם ושיש לי הנגאובר שהשטן לא ברא אז שיחזור להיות הבחור המתוק שיצאתי איתו ויפסיק להיות סבתא פולניה. אחרי כן הגיע סשן התבכיינות שלא היה מבייש את אחייניתי בת השנה וחצי כשגונבים לה מתקן בג'ימבורי. "אולי תפסיקי להתקיף? את בכלל לא מכירה אותי!" ו"אם את עם הנגאובר וכאב ראש יש טעם שנפגש בכלל? כי אני ב-100% אנרגיה". אויש, תנוח! וואט דה פאק?!?! חשבתי לעצמי וכמו פרנק קוסטנזה בזמנו, זעקתי לשמיים את תפילת ה-serenity now ואמרתי לו שנשתמע כשהאבטיח שיושב לי על הראש יאבד מעט ממשקלו. אחרי תרדמת של 15 שעות וגלונים של מים האבטיח אכן הצטמק, אך ריחו הבאוש של האמור מילא את נחיריי וגרם לתחושת קבס בלתי נשלטת. "האחד", מסתבר קיים רק במטריקס- קוראים לו ניאו והוא לא פוקד את השכונתי שלי. בקצב ההתקדמות הנוכחי, אני מוכנה להסתפק בחצי. טוב, אולי שבע שמיניות.
|
תגובות אחרונות
-
ש.ב. אילת
בתגובה על
-
ג ז ר
בתגובה על
-
חומר חוצני
בתגובה על בצורת בעיר הקטנה
-
רפאל7
בתגובה על
-
y2work
בתגובה על השיבה
-
שי שמש שי
בתגובה על איך הכניסו אותי למיטה וגרמו לי להרגיש כמו זבל
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
Next time, take the blue pill...
כבר אי אפשר לצאת לדייט בעיר הזאת בלי שציטוטים נבחרים מתוך האירוע יופיעו לעיני כל יום אח"כ בפוסטים שנונים כגון זה...
השאלה היא מה תהיה ההשפעה של העניין על סצינת הדייטים בעיר ?
האם כולם יהפכו לזהירים יותר ? ישתמשו בשמות בדויים ? האם לפני דייט השאלה הראשונה תהייה "האם את כותבת בלוג ואם כן איפה ?
האם ערסים בעלי מודעות לרשתות חברתיות יפתיעו בציטוטים של הוגי דיעות ויתנהגו ברומנטיות אבירית רק כדי לצאת טוב בבלוג ביום שאחרי ?
גישה שלילית היא לא כלפי אנשים, אלא כלפי עצמך.
כעס, עצב, ושאר הרגשות השליליים הן הענשה עצמית. בטלי אותן, זה לא כזה קשה (נכון שזה בא על חשבון רגשות אחרים, אבל זה שווה את זה...)
אתה צודק ואני מתנצלת. ניסיתי לקפוץ מעל משוכה גבוהה מדי
קטונתי
אולי את לא זוכרת, אבל בתורה כתוב שאלוהים ייתן לאברהם צאצאים כחול אשר על שפת הים וככוכבים אשר לנמרוד הלוי, לא קצת הגזמת עם הדרישות?
כל מה שנותר לי לומר הוא שאינך מכיר את כל פרטי הסיפור, ולכן, עם מלוא הכבוד לדברייך ועצותייך, עליי לשוב ולא להסכים.
הוא לא נפסל על הסף רק משום שאמר את שאמר.
עם כל אהבתי לחבריי בקפה, יש גם דברים שאני שומרת לעצמי.
נשיקות, יקירי- דעתך תמיד חשובה לי
לא תאומי המרושע כתב לך את התגובה, כי אם אני בעצמי, אדם עם נפש תועה שאת יקרה לו, וטובתך היא כנר לרגליו.
הביטי, ייתכן והבחור הינו רפש העולם, ולא ראוי ליריקה מפיך. אבל את זה לא קראתי בפוסט.
להזכירך, כשכתבת על הבחור שעשה בך מעשה נבלה, עת דפק וזרק או משהו כזה, התמלאתי אמפתיה, ועודני חושב שהפוסט ההוא היה מוצדק, והלה עוד יבוא על עונשו ביום מן הימים. אלוהים נוכחת וצופה, והיא עוד תנקום נקמתה.
לעומתו, אנו שומעים פה על בחור שרצה בך. האם רצה יותר מדי? האם חטאו הוא ב"אובססיביות" כפי שאת ועוד כמה מגיבים אמרו לפנייך ? האם זהו כל חטאו, בחושקו בך ?
הרי שאם כן, עשית לו עוול. ויותר משעשית לו, את עושה לעצמך.
הבטחון העצמי שלנו (ואני אומר שלנו, כי אני כמו כולם סובל מאותה הבעיה) בצדקת דרכנו מוליך אותנו לא פעם שולל. במקום לבדוק איפה אנחנו לא בסדר, או איפה אנחנו יכולים לוותר ולהתגמש, בשביל ליצור קשר, אנחנו מצויינים בלפסול את האחר. וכמובן שאין דבר קל מזה. האחר הוא תמיד פחות צודק, פחות מושלם, פחות אנחנו.
אבל פסילות חוזרות ונשנות לא יובילו אותנו לשום מקום.
מקווה שאת מבינה שהדברים, גם הפעם, נאמרים ממקום שמנסה לעזור, ולא ממקום שמחפש לצאת צודק.
כולי תקווה שתאומך המרושע כתב את המילים הללו, באבא.
ה"בחור", אני משערת, התבאס מהעובדה שהורדתי רק בירה אחת כשהייתי במחיצתו, מפני שלא הצליח לערפל את חושיי דיו ולבצע את זממו.
ובלי שום קשר למה חשב הבחור, בילבו עושה מה שהיא רוצה, עם מי שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה. מי שמפתח קנאה בחברותיי ורכושנות אובססיבית כלפיי אחרי פגישה אחת עלובה, רצוי שירוץ ויאוץ לו למצוא מישהי שמשחקי שליטה עושים לה את זה.
מובן שיורשה לך להביע את דעתך, אלא שאני חולק עליך.
הפוסט אמנם משעשע, וכתוב מצוין כרגיל, אלא שהבחור, קצת נפגע מהתנהגותה של זאת, ומתוך תחושת עלבון, שכן הוא רצה משהו ולא קיבל ואילו חברותיה כן, מצא לנכון להיעלב בקול.
אם בילבו היתה רק קצת פחות מרוצה מעצמה, ויותר מקשיבה לנפשו של הבחור, היתה מבינה שהוא בסך הכל מעוניין בה.
לבחורות כאלה, אין זכות התלוננות על חיי אהבה כושלים.
כמאמר האמרה השחוקה "אם אין אני לי ויזוא-לי".
וחוצמזה הוא כוסון-אבל-יבש-כמו-צנון.
כן.
באמת עשיתי את זה.
אבל אני זונה של כוכבים, אז אני מוכנה לחיות על הקצה בשביל אחד או שניים
אם אני אתקע את הציטוט הזה בכל הפוסטים שלי, בלי קונטקסט, סתם ככה, יש מצב שאני אעבור את נמרוד הלוי במספר הכוכבים?
תמיד אפשר לסמוך על טרישי שתספק את העזרים הויזואליים... בלעדייך אני חצי בן אדם
אהבתי. הזוי כל הסיפור הזה משהו. מצד שני, כולנו הזויים כשזה מגיע לדייטים. כשאתה מסתכל אחורה ואומר לעצמך - "באמת עשיתי את זה ... ?"
וכוכב.
רק על הציטוט "אני ב- 100% אנרגיה" את מקבלת כוכב (אם יש לי, עוד לא בדקתי)
את בטוחה שאת צריכה אחד ששרירי הפנים שלו לא יזוזו גם אם תדקרי אותו בסיכה?
מתייאשת???
חלילה וחס. רק מלהגת
בוודאי יקירה. there is enough to go around
משעשע
את בגילך הצעיר כבר מתייאשת מהעולם??
לא להיבהל, יש עוד מספיק שרוטים שם בחוץ!
"האחד", מסתבר קיים רק במטריקס- קוראים לו ניאו והוא לא פוקד את השכונתי שלי. בקצב ההתקדמות הנוכחי, אני מוכנה להסתפק בחצי. טוב, אולי שבע שמיניות"
כיוון שאני כנראה ולצערי מסכימה איתך, אל תשכחי להשאיר איזה שבר עשרוני של קיאנו
couldn't have put it better myself
בליינד דייט זה win win situation
או שיוצא להכיר משהיא מדהימה
או שיוצא מזה סיפור ובדיחה
זה בא אצלי בגלים
כזמן כתיבת הפוסט- הייתי פסימית
עברה פחות משעה ואני כבר אופטימית לגבי היום בערב :)
וכן.... אובססיבי זו בהחלט אופציה סבירה
למה את פסימית? יש אחד והוא עוד יבוא
אחלה פוסט מזדהה עם הקטע של הג'ינס זה למטרה טובה..
ובקשר לבחור , שינוח ומהר קצת אובססיבי הייתי אומרת..
גידיל'ה, אני לא יודעת אם להסמיק או להזמין את המועצה לשלום הילד
לא חסרים מקומות בלי מדרגות
חסרים מקומות שיבוא לי לחזור אליהם שוב ושוב
יורשה. צודק. תודה
שא ברכה
לי יש גישה שלילית רק כלפי אנשים שחושבים שיש לי גישה שלילית
חסר מקומות בלי מדרגות?
גם בכל התחומים האחרים את באה בגישה שלילית ישר?
ושיהיה בהצלחה עם קיאנו
:-)
סבבה, אם נפגש נזמין אותך לדרינק פיצוי על הנפילה במדרגות
לא הזדקנת דארלינג. לחברים אדון שורנשטיין סובל מסכיזופרניה וברוב הערבים המוזיקה שם באמת רועשת ועל הפנים. נפלנו טוב באותו הלילה.
נתראה בשיילוק :) אני אהיה זו שנופלת במדרגות של השירותים. תלולות הזונות האלה
רק כדי להוריד ציפיות, אני בלי חליפת הלייטקס היום. הלחות הורגת אותי
קשה, קשה בדייטינג.
עם כל סיפורי הדייטינג הרעים והלבבות השבורים כאן צריך לפתוח קהילה "רווקים מתוסכלים".
אני אישית אגב מעדיף את השיילוק או התומא. המוזיקה בשורנשטיין חזקה מדי לטעמי.
(פאק הזדקנתי).