מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
0
חלק ממני
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוא עשה את ה- צ'וקצ'וק- צ'וק יותר טוב מ- Usher
כל איש מיוחד הוא בדרכו שלו...
המשך לילה נעים,
רולין
אינך יכול להחזיר לי את הרגלים,פשוט כי אין צורך,הן כאן עלי והן לא הולכת לאף מקום...
דבריך נגעו ללבי ולשכלי,תודה!
נכנסתי,באמת משהו יוצא דופן.
אור, כנס בבקשה ( מיד! ) ובדוק המסתתר מאחורי הלינק http://cafe.themarker.com/view.php?t=708407
היום ביקרתי לראשונה ( התמונה שלה "קפצה" לה לעיני ) בפרופיל של מיכל שמעוני ( היא אמורה לקפוץ לביקור בפרופיל של שנינו, קח שדאג להיראות במיטבך
) וואו! היה לי קשה, שמח, עצוב ומרגש לראות את זה.
רולין, חסל דיבורים ואור, אתה עדיין קורא את שאני רושמת? כנס כבר ללינק!
יקירי - מה שיפה זה שאתה לא צריך להיות מודע כדי להשתמש בגוף בעת שיחה. הגוף מדבר את שלו...
מי שירצה להקשיב לך, ונקרא לי שיש הרבה למה להקשיב שם, יתגבר על כל מכשול - האמן לי.
נכון - אתה חווה את נכותך, ואני לא מתיימר להבין או להרגיש את מה שאתה מרגיש.
אבל. ויש אבל:
אתה אולי עוד צעיר אבל אתה חכם ועמוק ומבחין היטב בפרטים ולכן אשתף אותך:
בזכות הנכות, ובזכות העובדה שערן ביטא כ"כ יפה בתגובתו - שהסביבה מתקשה להבין הרבה פעמים בגלל שקשה לה להתמודד, אתה מרוויח משהו שהאחרים עומלים חיים שלמים להבין (וזה עוד אילו ביננו ברי המזל שכן עומלים, יש כאלו שאפילו לא יודעים שהם בצרה).
לאנשים שהם לא נכים, יותר קל אולי לקשור קשרים. אבל זה לא לטובתם!
הייתי אומר שזה לא סתם יותר קל - זה קל מידיי...
נכנסים לכ"כ הרבה קשרים חסרי משמעות. ואז אנשים מבזבזים חיים שלמים באיסוף של עשרות או מאות "חברים", חיים של קשרים חברתיים מיותרים עפ"י רוב, שמבטאים יותר מכל דבר אחר, את הפחד שלהם להיות שנייה אחת לבד עם עצמם, עם משפחתם הקרובה, עם אהובתם - בלי שיש איזה 15 דברים לעשות ו 900 אנשים לפגוש. יש כאלו שקוראים לזה "הריצה לדבר הבא", אבל באמת זה פשוט "הבריחה מאותו הדבר". וכמו כל כלי שמשתמשים בו יותר מדי (תקרא את "שוברים את הכלים בבלוג שלי בהזדמנות), כלי "החברתיות" מתחיל מהר מאד להשתמש בהם ולא הם בו. הם נהפכים לעבדים של הצורך החברתי. עבדות שמוזנת מהפחד להיות לבד, לראות מי הם.
מתיאוריך, כמו ב"אין גבול לחוצפה", אני קורא שאתה חי, בין השאר, חיי התבוננות. מי שיכול להבחין בסיטואציות מהצד, יכול להתבונן פנימה - כמו שאין לי ספק שאתה עושה. האמן לי, וזה לא רק מ"מרומי שנותי" - אין מקום אחר להסתכל עליו חוץ מפנימה. כל מקום חיצוני הוא בסך הכול בבואה של אותו שיעור שיש לך לעבור. אם נתקלת באלימות - חפש את החלק האלים בך שאתה לא נותן לו ביטוי ולכן לא משחרר, אם נתקלת בחוסר התחשבות - איפה אתה לא מתחשב בעצמך. אל תבין אותי לא נכון - הכלב ההוא שלא פינה לך את המקלחת - הייתי שובר לו את הראש אם הייתי יכול. אבל זה רק ביטוי למקום שבו אני עוד לא הסתדרתי עם החלק הלא מתחשב שבי...
השיעורים הם תמיד פנימה.
גם החוכמה שלך, התבונה שפיתחת, הרגישות שעולה ממה שאתה כותב - כולם תוצר של הבחירות שעשית ועודך עושה בתור נכה. אני לא איזה אידאליסט דפוק - ואם הייתי יכול להחזיר לך את הרגליים הייתי עושה זאת בשמחה. אבל אל תשלה את עצמך ידידי הוירטואלי - חלק גדול, חלק מקסים ומופלא שבך התפתח עוד יותר בזכות המוגבלות. שמח איתו ועליו.
וחזרה לנושא המקורי - האם תוכל לקיים שיחה אמיתית?
יש לך את הפריבילגיה לדעת שמי שמדבר איתך מהלב לא עושה זאת בגלל הצורה החיצונית שלך. זה לא דבר טריוויאלי.
אני יודע שנכונות לך עוד שיחות רבות וארוכות בחייך, וממי שהספקתי לקרוא שאתה אז אני שמח בשביל אותם בני מזל שתהיה להם הזכות לדבר איתך. ולא בגלל נכותך - בגלל מי שאתה.
ערן איחל לך שלא תאבד את התקווה. תקווה זה דבר חשוב, אך מצומצם.
אני מבקש ממך - תתחיל לחלום את החלום של החיים שלך, החלום הגדול שהוא מי שאתה, ותתחיל לחיות את החלום הזה.
את התקווה תשאיר לימים קשים. לכל שאר הימים - תחלום בגדול, ותתחיל לחיות בגדול - תוך שאתה מנצל את כל המשאבים המופלאים שהחיים נתנו לך.
אתה תמיד מוזמן לפנות אלי בכל צורה באופן פתוח, חופשי עם כל שאלה, הרגשה, מחשבה ופחד - אני אהיה איתך איפה שאני יכול, ואיפה שלא - אני אגיד.
אני לא משתמש כל כך בשפת גוף,לפחות לא באופן מודע.קולות? משמיע והרבה,לפעמיים זה מועיל לפעמיים לאו.
אשתדל לא להרגיז אותך להבא,אך זה עלול לקרות .תודה
אחי!
מבין אותך לגמרי...
לפעמים הסובבים אותנו לא יכולים להבין, או לא רוצים להבין.
אבל אני למדתי (אפילו ממש לאחרונה) שלפעמים זה לא בהכרח מכוונה רעה או מחוסר איכפתיות; זה רק בגלל שקשה להם, קשה להם להתמודד...
אבל אתה, מבחינתך - המשך להסביר את עצמך, כמו בשיר הזה!
"חלק ממני הולך ונעלם,
חלק שהיה הכי יקר לי מכולם.
איני יכול לעשות דבר כדי להשאירו בסביבתי."
לדעתי, אתה בהחלט כן יכול לעשות!
להסביר לעצמך, להבין את עצמך, להבין את העולם...
אתה חייב את זה לעצמך וגם להם!
לפעמים גם אני מרגיש שלא מבינים אותי. לפעמים אני גם לא מבין את עצמי. אולי יש קשר?
אל תאבד תקווה, אחי! לעולם לא!
ואני כאן בשבילך, תזכור את זה! :)
חיבוק! ♥
א-ו-ר, הרגזת אותי ( וקשה מאוד להרגיז אדם כמוני! ) !
מסור לכל אותם "מכרים", כי הם מפסידים בגדול! זאת רושמת אני, אחת המכירה אותך הכרות די שטחית, הבנת? רק מהכרות שטחית הבנתי כי מדובר באדם ע-נ-ק בנשמתו, מה היה קורה לו היינו מכירים מעבר להכרות שטחית זו? ( מממ לא יודעת מה איתך אבל נראה לי שהייתי נדבקת אליך
, אנשים טובים ממגנטים אותי! )
חבל שאין הם רואים את אור, רק את אור- חוששים? נו ו...?! מה עם לדבר על אותו חשש? אם נברח לא נתגבר על אותו חשש!
קבל ( התעורר לך ואל תאכזב אותי, ברור? היה לי יום מגעיל היום, יום מאוד קשה
כך שאל תרגיזני! ) http://www.youtube.com/watch?v=7KxpbrQNJFc
בברכה,
רולין
"... כי אז לא אוכל לנהל שיחה ללא תנאים,עמוקה,קשובה
שיחה שתבוא באמת מאהבה."
אולי התפרצתי באמצע סיפור מתגלגל, אבל מה אתה חושב שימנע ממך לנהל אח"כ שיחה ללא תנאים, עמוקה, קשובה ומאהבה?
חברתי דנה אלון אומרת שבשיחה רק כ 10% מהתקשורת היא מילולית, 30% קשורה לקולות שאנו משמיעים ו 60% זה שפת גוף.
תודה
אפשר לספור על יד אחת את אלה אשר "אוהבים את אור רק כי הוא אור" כהגדרתך,אין הרבה מכרים שלי שמוכניים להביט על הצדדים שאני חושף כאן.
אולי הם חוששים לראות קצת מעבר לקביים....
תודה יקירה.
פרידה היא חלק מגדילה
המלווה אכן כאב
השיר נכתב מהלב
חיבוק לדבור בשיר
אולי אאיר דרכה ... כי התשובה היא בתוכך
אפרת
*
אשמח לביקורך
רשמת דבר חכם "זוהי דרכו של עולם ".יהיה לך קשה ברגע ש"החלק" ינותק ממך באופן סופי, אך זכור את שרשמת "חלק", בטוחה אני, כי אור הוא הרבה יותר מ "חלק", בטוחה אני כי בתוך תוכך אתה מסכים עימי.עוד קושי בחייך שעליך ללמוד להתגבר עליו ולהתמודד עימו, האמן בעצמך ומבטיחה כי תצליח לגבור על קושי זה למרות ש "חלק" ממך חסר.
שיחה ללא תנאים, עמוקה וקשובה אשר באה מאהבת אמת, תוכל תמיד לנהל עם אלו האוהבים אותך, אלו המעוניינים באור רק כי הוא אור, אין זה משנה מהי העטיפה העוטפת את אור אלא מה שיש בתוכה ובתוכה מביקור בפרופיל שלך, ראיתי כי מדובר באדם גדול בנשמתו, אדם עם רגשות ( לא כולם זכו במתנה כה יקרה ).
מקדישה לך את השיר המסתתר לו מאחורי הלינק http://www.youtube.com/watch?v=jHPOzQzk9Qo&feature=related פרידות הן חלק מחיינו ועלינו ללמוד לקבל זאת באהבה ובהבנה למרות הקושי שבכך. שבוע מקסים,רוליןאם כבר הוא יוכל לשמור עלי.....
אם הוא כה יקר,
תשמור עליו.
בכל מחיר, כמעט.
כי חלקים כאלה -
שומרים עלינו.
ב ה צ ל ח ה
החלק הזה,כשהוא יעלם לגמרי ספק אם ניתן יהיה למצוא לו תחליף.
אחד שהולך ..מפנה מקום לאחד חדש!!
אל תשכח את זה!
תודה