מידות: 160 על 110 ס"מ.

טכניקה: דבקים ופיגמנטים על בד. 

 ביקורת של פעם, נוסטלגיה היום! וחתימה?

 אנטון בידרמן בגלריה אלון,

ירושלים, עליס בליטנטל 1982 

דרכים רבות לתאר בצבע את חמוקי  העירום הנשי. למין "ונוס" הקלאסית של טיציאן מהמאה ה-16, שגופה השרוע על המיטה מהווה את מרכז היצירה, דרך "אולימפיה" של אדוארד מאנה מהמאה ה-19, הנראית פחות כמדונה ויותר כאשת טרקלין שנועלת סנדלים גם בהיותה ערומה במיטה, ועד העירום הנשי העני וכמעט מכוער של אדוארד מונק, בו האכספרסיה היא המטען החשוב מכל, יותר מנושא היופי. תערוכת ציורי העירום של אנטון בידרמן היא המשך של מסורת מפוארת המטפלת בנושא החביב יותר מכל על ציירי כל הדורות. דרכו של אנטון אינה בז'אנר המקובל, האיכויות הציוריות מעידות על דרך ביטוי מעניינת ומרעננת. אנטון בידרמן הוא יליד רומניה, 1951 שעלה לישראל ב-1963. לאחר שרות צבאי החל לימודי אמנות בבית הספר הגבוה לציור בתל אביב. שנים הוא מצייר ללא הרף, כשזוהי תערוכת היחיד הראשונה שלו אם כי כמעט בצמוד לה פתח תערוכת יחיד בגלריה "ארגמן" בתל אביב. תערוכתו של אנטון בידרמן בגלריה "אלון" בירושלים היא סיכום וגיבוש נושא תוך מתן ביטוי לאמירה אישית וסגנון בעל "כתב יד" עצמאי ובשל. המגמות הרבות ששלטו במהלך המאה העשרים באמנות הביאו לשינויים רבים, שניכרו גם בציורי הפורטרטים והעירום, מה שהביא לשימוש חדשני בקווי המתאר לצורך הדגשת הנושא (רואו) ופחות הזדקקות לניגודים בין כתמי צבע כתוחמים את הנושאים בציור. אנטון בידרמן בחר בדרך לא קלה, כשהוא מצייר את המודל שלפניו אינו מתפתה לתאר את מלוא הדמות בקונטור מודגש, או בניגודים עזים של צבעים. אצלו נעלם כמעט לחלוטין השימוש בקונטור מודגש, הניגוד בין כתמי הצבע הוא מינימאלי, התוצאה המתקבלת היא דמות אשה בפוזות שונות, שאנטון מבליט בדך כלל את אחת מירכיה וכתפיה, ואילו כל היתר כמעט מתמזג עם כתמי הצבע המעודנים של הרקע, "העשויים על הפרימה". בתולדות האמנות האמריקאית ניתן למצוא מקבילות לשימוש בחלוקת הבד לכתמים גדולים ובהירים, כמעט ללא קונטרסטים שכאלה, אצל מילטון אוורי וארתור דאוו בשלבים מסוימים, ואצלנו ניתן לפגוש שימוש כה מעודן בצבעים רכים כמעט חסרי ניגודים אצל יאן ריכוורגר, אורי ריזמן ומיכאל גרוס. ליריות שקטה ועצורה, אך היונקת את כוחה מדפורמציות בגוף האשה ההופכת את הכתם והקו המרומזים אכספרסיביים, תוך חלוקה כה טובה של השטח – יוצרים מימד חדש בנוף האמנות הישראלית, אין פה נהירה אחר אופנות וחיקויים של מישהו אחר ומוצלח, זוהי דרך ביטוי של אמן צעיר המציג כרטיס ביקור משובח ומבטיח. חובה לציין את ציורי הפיגמנטים שמזכירים את האקוורלים של שטריכמן בשקיפויות הנהדרות ורטט המכחול.

נוסטלגיה היום! לפני כשבועיים קיבלתי מייל מפתיע מאספן, וזה תוכנו:

ד"ר אנטון בידרמן שלום רב,שמי 0000000000000. לפני כ 25 שנה רכשתי שתי עבודות שלך בגלריה אלון ירושלים. שנים שאני נהנה מיצירותיך... יום אחד שמתי לב שאחת מיצירותיך אינה חתומה ומאז אני מנסה להשיג אותך... אשמח אם אפשר יהיה להיפגש ולקבל את חתימתך.

למייל עניתי באלו המילים: מר 00000000000000 שלום רב,ראשית שמחתי לקבל את המייל שלך, שמח שאתה נהנה מהיצירות שהשקעת בהם.מבקש לקבל במייל צילומי היצירות משתי סיבות: האחת להיזכר, והסיבה השניה לראות באם מדובר ביצירותיי. כמובן שאכבד את בקשתך בהמשך...  בהערכה, אנטון.

תשובתו של האספן: שלום רב ד"ר אנטון בידרמן.

נעים ביותר לקבל תגובה כה מהירה ועניינית, כמובן שאצלם ואשלח אליך בהקדם את שתי התמונות שברשותי , שתוכל להיזכר וליהנות כמוני מיצריותך, בכבוד רב, 0000000000000.

לאחר יומיים קיבלתי במייל את הצילומים: מר בידרמן לעיונך שתי תמונות מיצריותך שאחת איננה חתומה, אשמח לשמוע ממך וכמובן לקבל את חתימתך על יצירתך.

תשובתי, שלום מר 00000000000000. תודה על הצילומים הנהדרים ששלחת, אכן אלה ציורי, חוויה נוסטלגית, תודה. אני גם שמח לבשר לך שהתבוננות בצילומי היצירות שתי העבודות נראות לי חתומות. העבודה בצבעים חמים חתומה ליד הפינה התחתונה בצד ימין, העבודה בצבעים קרים חתומה בצד שמאל מעל המריחה הכחולה. אני שמח שלא נמכרה לך יצירה לא חתומה ומאחל לך המשך הנאה מהם. בברכה, אנטון. 

במייל האחרון הוספתי בקשה צנועה, כתבתי, אולי זו חוצפה מבחינתי לבקש לדעת כמה אדוני שילם על הציורים, מכל מקום לרשותך בכל עת, אנטון. מאז לא שמעתי דבר... לא תשובה ולא תודה.... 

מגיב באיחור מכיוון שלא הייתי בארץ, אבדוק אם אכן שתיהן חתומות , אף על שהזמנתי את אילן בעל הגלריה לפני כחודשים וגם הוא לא זיהה את מקום חתימתך, מכל מקום ניסיתי להיעזר בזיכרונה של רעיתי וכמדומני ששילמתי על תמונות 2000 $ לפני כעשרים וחמש שנה. אבדוק ומחר אדווח לאדוני אם אמצא את חתימתך, חוזר ומודה לאדוני על הרצון ושיתוף הפעולה.

תודה איתן