כותרות TheMarker >
    ';

    המודעות אינה חזות הכל ...

    על העיוורון , על זוגיות ...

    112 תגובות   יום שבת, 1/11/08, 09:34

     

    ב"על העיוורון" מתאר סאראמאגו בכישרון מדהים עולם בו אנשים מאבדים לפתע את הראיה .  כל  המביט על מישהו ש"נדבק" הופך ל"נשא" ומדביק אחרים סביבו .  אובדן הראיה מתפשט כמגפה ורוב האנשים הופכים להיות עוורים .  שלא כמקובל אצל עיוורים הם לא רואים "שחור".  הכל הופך להיות לבן, חלבי .  עיניי העיוורים נראות כאילו רגילות אבל המבט שלהם הוא קר, חלול ואטום ...

     

    הספר מתאר את מערכות היחסים בין בני אדם, את האחווה האנושית .  יש בו תיאור אמתי של הדואליות בין החסד וסחי האנושי , השכנות הבלתי מובנת בין אצילות לעליבות , הניגוד בין התמימות לרוע , יש בו תיאור בלתי נתפס של הטוב אל מול אכזריות ורשע אין קץ , מחוייבות אל מול חוסר אכפתיות , חברות טובה לעומת ניכור, צביעות ורוע ...

     

    העיוורים חדלים פתאום מהיכולת לראות .  העיוורון משתלט באחת וגורם להם להתכנס בעצמם. לחוש פחד וחרדה עמוקה אל מול הלא נודע .  העיוורים אינם יכולים לראות ואינם יכולים להביט .  הם חסרי ישע והצלתם תלויה רק במי שנותר עם יכולת להביט ולראות .

     

    היכולת לראות היא מתנה שלמרבה הצער לא כולם נתברכו בה .  לראות זו אחריות כבדה בסביבה בה חלק איבדו את היכולת לראות להביט ולהבין ... 

     רק דמות אחת ( אשת הרופא . האם מקרי כי זו דמות נשית ? ? ) ממשיכה לראות .   היא היחידה השומרת על יכולת הראיה ומשמשת כפריסקופ דרכו ניתן לראות את המציאות.   היא יכולה להציל את עצמה . היא יכולה לנטוש אבל בוחרת ללכת לצידו של בעלה העיוור . קיומה של דמות האשה נוטעת בנו את התקווה כי יש עוד בינינו בני אדם ישרים , הגונים , מחוייבים ... בני זוג . חברי אמת .

     

    כשאני מביט סביבי על זוגות נשואים וכאלו החיים יחדיו , אני רואה מציאות די זהה .  חוטים סמויים הנראים כמקריים ( ויש שיאמרו כי זו יד אכזרית של גורל ) מחברת את חייהם של זוגות וקובעת את תצורת החיים של משפחות .   בתוך סבך היצרים והרגשות לוקים הרוב בעיוורון מוחלט .  אצל חלק זה קורה מיד ואצל אחרים לאחר פיסת זמן .  זוגות הופכים להיות בודדים החיים במערכת זוגית...

     

    את הרוב העיוורון משתק .  הופך אותם תלותיים .  הם מאבדים בזוגיות העיוורת את עצמם .  אישיותם וזהותם מתכלה .  הביטחון העצמי נעלם . 

     

    רוב העיוורים בטוחים שהיעדר היכולת לראות הוא זמני . הם משוכנעים כי יחזרו לראות .  ביאושם ובפחד הגדול הופכים חלק מהם להיות אלימים .  כל עיוור נאבק לראות קצת אור, לחוש ביטחון , להרגיש קצת חום וקרבה .  להרגיש זוגיות ...   בתגובות כוחניות , בלתי מתחשבות הם מנסים להחזיר לעצמם את מה שאבדו .  הם מנסים להשתלט . מנסים לכפות את רצונם בתקווה להציל את עצמם , בלי יכולת לראות , הם פוגעים והורסים כל מה שנקרה בדרכם...

     

    האם ישנה דרך לממש אהבה ולקיים זוגיות ??

    אל תשכחו להביט סביבכם כל הזמן .  להביט , להרגיש , להבין ...   

    תנו יותר משתדרשו לעצמכם .  הרעיפו חום , אהבה וסבלנות לבני הזוג .

    אל תהיו חסרי קצרי רוח . אל תכניסו לזוגיות רוע , אנוכיות וכוח מכל סוג .

    היו הגונים . היו בראש ובראשונה חברים .  צרו שפה משותפת .

    צרו עולם ייחודי שהוא רק שלכם .

     

    אם לא תשכילו תהיו כעיוורים ... 

    תחיו בגלות . תהיו נפחדים תמידית . תהיו תמיד בודדים בתוך ההמון.  ההפך בדיוק ממה שהייתם רוצים להשיג לעצמכם יתממש אם לא תשכילו להרגיש ולראות ...

     

     


    .

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (111)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/10 11:15:

      מאלף יוסי!

      האמת שרציתי לקרא את הספר אבל ייאשו אותי אחרים שקראו. אניוואי, הגשת את זה מעניין מאוד.

      מה שלי יש להגיד בעניין הוא שלראות, ממש לראות נואנסים זו רגישות מופלאה שמי שניחן בה סובל יותר משנהנה.

       

        28/3/10 10:30:


      מרתק לקרוא אותך יוסי פוסט אחרי פוסט ,

      ואתה בעצם אומר לשמר את תום הלב, את  ראיית הלב ,את רעננות הלב ו ללכת בעקבותיו , וזה הכי הכי קשה אני חושבת במערכת יחסים ארוכת טווח וקרי בזוגיות.

      ואולי את זה בני אדם שוכחים עם הזמן כששמים את ראייה אות תום הבל הצידה לטובת האנוכיות , החומרנות היתר, ואז מאבדים את הראיה או

      "טעם החיים"

      חג חירות שמח חברי היקר, נהנית מהפוסטים שלך , יש בהם המון רגישות וחוכמה וגם רציונליות .

      זוגיות זה כמו סודוקו , עוד נתח ועוד נתח ואתה לא יודע לעולם מה מדביק את הנתחים , ואולי אותו תום הלב שדיברתי עליו,

      מי יודע.

        11/11/09 06:50:

      צטט: ז ו ה ר 2009-11-10 22:14:18

      כרגע רק רוצה לומר שזה אחד הספרים שעשו לי בתוכי..   מאד חזק 

       אז אני אמתין למה שתאמרי אח"כ ...

       תודה זוהר !

       

        10/11/09 22:14:

      כרגע רק רוצה לומר שזה אחד הספרים שעשו לי בתוכי..

      מאד חזק 

        28/10/09 13:40:

      צטט: סוזאבי 2009-10-28 10:31:13

      ההגבלה בין העוורון של האנשים בסיפור לבין מצב הזוגיות בו רבים מאיתנו נמצאים.. מדהימה.   הנכון הוא לא להתבוסס בנכות שלנו שבזוגיות, אלא להיות ערים כל העת איך וכיצד להשביח את ההויה הזוגית. איך להיות חברים בלב ובנפש.  אהבתי.

      בדיוק על כך כתבתי ...

      תודה סוזי .

       

        28/10/09 10:31:

      ההגבלה בין העוורון של האנשים בסיפור לבין מצב הזוגיות בו רבים מאיתנו נמצאים..

      מדהימה.

      הנכון הוא לא להתבוסס בנכות שלנו שבזוגיות,

      אלא להיות ערים כל העת איך וכיצד להשביח את ההויה הזוגית.

      איך להיות חברים בלב ובנפש.

      אהבתי.

        27/10/09 20:47:

      צטט: mom.doc 2009-10-27 20:12:00

      פוסט "עתיק" אך מצויין.

      (קראתי בדיוק את הספר).

       תודה אילנה !

       כאחת שיודעת להביט ורואה היטב ... אני מקבל זאת כמחמאה גדולה .

       

       

        27/10/09 20:12:

      פוסט "עתיק" אך מצויין.

      (קראתי בדיוק את הספר).

        6/5/09 15:53:

      צטט: מודית 2009-05-06 00:52:07

      שלום לך

      החשוב לי מכל הוא לא לקחת כמובן מאליו אף אדם.  תמיד לחשוב כאילו אני רואה אותו בפעם הראשונה-בן זוג, ילד, אח,חבר

       אשריך .  ועוד יותר אשרי החברים והקרובים !

       

       

        6/5/09 00:52:


      שלום לך

      החשוב לי מכל

      הוא לא לקחת כמובן מאליו

      אף אדם

      תמיד לחשוב כאילו אני רואה אותו

      בפעם הראשונה

      בן זוג, ילד

      אח,חבר

        25/4/09 19:32:

      צטט: דור-ים 2009-04-25 15:15:07

      והכי צר לי על אלה הלוקים בעיוורון - ולא מוכנים להודות בכך, בפני עצמם כמובן...

       זה לא שהם לא מודים ...  הם לא רואים ולא מכירים מציאות אחרת מאשר את שלהם .

       

        25/4/09 15:15:

      והכי צר לי על אלה הלוקים בעיוורון - ולא מוכנים להודות בכך, בפני עצמם כמובן...
        11/3/09 04:57:

      צטט: ariadne 2009-03-10 22:00:53

      זה מאוד נכון, תודה.

       תודה לך !

       

        10/3/09 22:00:
      זה מאוד נכון, תודה.
        24/1/09 19:41:

      צטט: עפיפית 2009-01-24 18:48:31


      קראתי את הספר מזמן אבל אני זוכרת שהיה מאכזב ופשטני מאד. נראה לי שקראת בו מהרהורי לבך שהם לכשעצמם יפים ונכונים.  אולי גם זה סוג של עיוורון?

       לא . לא קראתי מהרהורי ליבי .ניסיתי להמחיש ( או להמשיל ... ) על מנת לומר משהועל זוגיות .  תודה לך .

       

        24/1/09 18:48:


      קראתי את הספר מזמן אבל אני זוכרת שהיה מאכזב ופשטני מאד.

      נראה לי שקראת בו מהרהורי לבך שהם לכשעצמם יפים ונכונים.

      אולי גם זה סוג של עיוורון?

       

        11/1/09 05:47:

      צטט: רוזמונד 2009-01-10 20:08:21


      יוסי, מעניין מה שכתבת וגם ההקשר שעשית. עיוורון מאלץ אדם להביט אל תוכו פנימה.

      להתנתק מהאשליות שנותנת הראיה.  זה מפחיד.  יותר מאשר אני ממאנת לראות את המציאות, פוחדת אף יותר לדעת מי אני. ואם לא אדע מי אני, איך אוכל להביא עצמי לזוגיות? את מי אביא אליה?  אכן מעורר מחשבות.

      מיכל

       הראיה אינה יוצרת אשליה אלא מעניקה לכל אחד את האפשרות לראות משהו אחד ולדמיין משהו אחר . האשליה העצמית הזו משולה אצלי כעיוורון מדומה. היעדר יכולת לראות מחייבת את העיוור ( אולי אפילו מאלצת אותו ) "לראות" ולהרגיש באמת ...

      תודה לך מיכל .

       

        10/1/09 20:08:


      יוסי, מעניין מה שכתבת.

      וגם ההקשר שעשית.

      .

      עיוורון מאלץ אדם להביט אל תוכו פנימה.

      להתנתק מהאשליות שנותנת הראיה.

      זה מפחיד.

      .

      יותר מאשר אני ממאנת לראות את המציאות, פוחדת אף יותר לדעת מי אני.

      .

      ואם לא אדע מי אני, איך אוכל להביא עצמי לזוגיות? את מי אביא אליה?

      .

      אכן מעורר מחשבות.

      .

      מיכל

        27/12/08 17:36:

      צטט: פ ר י @@@ 2008-12-27 16:47:52



      כשאדם ימשיך לאהוב מישהו כאשר התאהב בו בשל מה שהינו ולא בשל מה שהוא איננו , הזוגיות בהחלט יכולה להתקיים .  

       אני כתבתי על אירועי חיים אמתיים ולא על וירטואליה ...  מי שחי בעולם וירטואלי מובטח לו כי יום אחד יתעשת / יתעורר / יתפכח ואז שברון הלב מובטח לו ...  תודה לך על התגובה !

       

        27/12/08 16:47:

      האם ישנה דרך לממש אהבה ולקיים זוגיות ??

      אל תשכחו להביט סביבכם כל הזמן .  להביט , להרגיש , להבין ...   

      תנו יותר משתדרשו לעצמכם .  הרעיפו חום , אהבה וסבלנות לבני הזוג .

      אל תהיו חסרי קצרי רוח . אל תכניסו לזוגיות רוע , אנוכיות וכוח מכל סוג .

      היו הגונים . היו בראש ובראשונה חברים .  צרו שפה משותפת .

      צרו עולם ייחודי שהוא רק שלכם .


      כשאדם ימשיך לאהוב מישהו כאשר התאהב בו בשל מה שהינו ולא בשל מה שהוא איננו , הזוגיות בהחלט יכולה להתקיים .  
        26/12/08 15:48:

      צטט: פיצפיצלה 2008-12-26 14:52:45

      היי יוסי

       

      אהבתיאיך שכתבת ומה שכתבת ואת הספר ...למרות שהיה די קשה .. אבל לפי מה שכתבת וניתחת אתה  .וככה אני רוצה מעכשיו והלאה ..  טוב להיות אופטימית כמוני ..חח.. למרות האנוכיות ולמרות הרוע ולמרות השקר שראיתי  ...חושבת שאפשר ליצר עולם כזה יחודי..

      ציפ רגוע

       תודה ציפי ,

      אין ספק כי אפשר .  צריך רק לרצות מספיק ותראי כי אפשר ...

       

        26/12/08 14:52:

      אל תשכחו להביט סביבכם כל הזמן .  להביט , להרגיש , להבין ...   

      תנו יותר משתדרשו לעצמכם .  הרעיפו חום , אהבה וסבלנות לבני הזוג .

      אל תהיו חסרי קצרי רוח . אל תכניסו לזוגיות רוע , אנוכיות וכוח מכל סוג .

      היו הגונים . היו בראש ובראשונה חברים .  צרו שפה משותפת .

      צרו עולם ייחודי שהוא

       היי יוסי

      אהבתיאיך שכתבת ומה שכתבת ואת הספר ...למרות שהיה די קשה ..

      אבל לפי מה שכתבת וניתחת אתה  .וככה אני רוצה מעכשיו והלאה ..

       טוב להיות אופטימית כמוני ..חח..

      למרות האנוכיות ולמרות הרוע ולמרות השקר שראיתי  ...חושבת שאפשר ליצר עולם כזה יחודי..

      ציפ רגוע

        25/12/08 07:44:

      צטט: מלקט מחשבות 2008-12-24 23:30:23


       

       תודה לך שוב על תגובתך ...

      נראה כי אנחנו לא מאד שונים בגישות החיים שלנו .  ההבדלים , אלו הבאים לידי ביטוי בתחום זה , הם סמנטיים ברובם . 

        24/12/08 23:30:

      שלום לך

       

      אחת הבעיות שאני נתקל בהם , היא החלון הזה שאני צריך להגיב בו, אשר נותן תחושה של "עבותות" של אבעותיי על הקלידים, כי לעיתים ישנם נושאים עמוקים שהחלון כופה עליהם ציצמום, והצימצום הזה לא מעט מפספס

      בדיוק כמו עתה

       הנה הציטוט שלי

      " טבעי מאוד לחיות עם בן זוג, לא טבעי לחיות עם בן זוג אחד בלבד"

       

      כאשר אני קורא את תגובתך, אני מבין היטב על מה אתה מדבר , ואני טוען,  אין ממש אין חילוקי דיעות ביננו, להערכתי פשוט התייחסת למכלול המלא של המשפט כאשר בגלל "צמצום" הבינות אותו לא נכון.

      אנסה לתקן 

       

      המשפט מתחיל " טבעי מאוד לחיות עם בן זוג ".....

      אין מזה נובע ש......"הביחד" מתוחם בזמן. חשוב להדגיש נקודה זו,  להוציא הגבלת "התחושה הסובייקטיבית של אחד מבני הזוג לגבי המשכיותו"

       

      כדי להבין אותי, (אגב רציתי כבר בראשונה להסביר כוונתי אך נמנעתי בגלל אורך, אנסה לקצר)

      שלושה אלמנטים חשובים יש לנו היום

      תוחלת החיים הייתה קצרה, המארג החברתי,  "ביחד"  תלותי.

      ובכן - מאחר שתוחלת החיים הייתה קצרה, הרי "מיצוי הזוגיות" אפשר שהיה סמוך "ל-120 "  כך שפירוק הביחד יכול היה להיות אלא שעל ציר הזמן לא התאפשר.

      אלמנט התלות - בחברה שלנו, אלמנט התלות הולך ומתמוסס, עצמאות האישה, מול עצמאות הגבר, יוצרת מערכת שיקלולים 

       המארג החברתי - הרבה יותר סובלני היום לקבל את פירוק "הביחד" ושזירת "ביחד" אחר.

       

      ובכן לסיכום

      " טבעי להיות עם בן זוג" ------ היא אמירה שמתכוונת ----- בן זוג באשר הוא, על ציר הזמן בלי הגבלה. כלומר חשוב מאוד, לקיים זוגיות, היא נחוצה ל"אני העצמי", היא חלק מאותו "אני עצמי". ובדבריך אתה מדגיש זאת ואני מסכים הסכמה מלאה.

       

      "לא טבעי עם אותו בן זוג" ----- היא אמירה שמתכוונת ---  "ביחד"  א'   יכול בהחלט להתחלף עם "ביחד" ב'.  כלומר, אפשר לקיים את "הכרחיות הזוגיות"  במערכת אחרת, הטבע מאפשר זאת. הראייה לכך - שאתה עצמך טוען שהתפרקה מערכת שהייתה בתוכה, ועתה אתה מכוון עצמך למערכת אחרת.

       

      לסיום

      "זוגיות" לכשעצמה היא מערכת חשובה ונחוצה, אלא שטבע האדם משנה את "סיבותיה" הראשוניים, וזוגיות שכזו עם "אדם א'"

      לא הכרחית, לא חשוב שזה יהיה רק אם "אדם א' " 

       כמה מערכות אדם מדלג  בחייו?  זוהי כבר שאלה אחרת שאיננה נוגעת למהותה של "הזוגיות", אלא למהותו הפרטית ביחס לסביבה התרבותית שבה הוא חי.

      זוהי שאלה פלוסופית שאפשר להרחיב עליה את הדיון, אך אעצור כאן.

       

      באשר להוריך ולתחושותיך - 

      לא עולה על דעתי, כשאני  נשען על "גילך"  ועל דבריך האחרים, שהוריך שיתפו אותך בכל רזי התנהלות הזוגיות שלהם, 

      אך התחושה שלך יכולה בהחלט להיות אמיתית, ועובדתית. וגם כאן זה כבר דיון אחר העוסק  בשאלה - האם יכולה להיות לנו תחושה אמיתית וכינה, למציאות שיקרית? חשוב על השאלה ונשוחח עליה בהמשך אם זה מסתדר לך.

       

      כך או כך אני שוב מציין את הטעם האופטימי והחיובי בדבריך - 

      מצא לי את העולם שבו זה אפשרי, ואני אכנס אליו במלוא המרץ. שהרי אין חילוקי דיעות ביננו באשר ל"טוב" הרצוי.

       

      כל טוב

       

       

       

       

       

       

        24/12/08 21:44:

      צטט: מלקט מחשבות 2008-12-24 09:42:03

      שלום לך

       זהו המאמר השני שלך שאני קורא, הגישה האופטימית מעוררת חיבה לכתוב ואפילו ברגע מסויים "קנאה" בכותב.

      אביע עצמי 

      התבנית הזוגית, כפי שהיא היום, היא "מלאכותית" ונוגדת את טבע האדם, דווקא משום טבעו האגוצנטרי של האדם, או יותר נכון של כל "בעל חיים", בא האדם בתבונתו ושזר את אותם קודים שהביאה ל"זוגיות" בתבנית הנוכחית.  נקודה חשובה היא במשפט הבא שאכתוב - " טבעי מאוד לחיות עם בן זוג, לא טבעי לחיות עם בן זוג אחד בלבד"

      ישנו "מכלול סיבתי" שהביא שני בני אדם לקשור עצמם זה לזו, בעיקר רגשות - אלא ש- משום שהאדם הוא דינמי, ורגש לעולם דינמי, הרי כעבור תקופה -(כהמשך למאמר הקודם שלך בעניין טיפוסי האהבות) היתוספו ל"מכלול הסיבתי"  נסיבות אחרות, ואילו מה שהיה אולי גם הפך "לא רלוונטי".   על ציר הזמן, התהליך של התכהות "המכלול הסיבתי" תמיד תמיד מתרחש,  ומה שאתה למעשה מבקש במאמר הנוכחי, להציע כיצד " להאיט את המקצבים" של התהליך.  ותשובתי לכך -  זוהי אוטופיה, אי אפשר לבטל, גם לא להאיט, את התהליך, הוא עצמאי לחלוטין ומתחיל לחיות בדיוק ביום ששני בני אדם מחליטים להיות "ביחד".  אסכם כך - הדברים שאתה מעלה, אופטימים, הלוואי שבעזרתם ניתן היה לממש גם חלק קטן, לדעתי זוהי אוטופיה.

      עוד נקודה קטנה - האנאלוגיה לעיוורון, קצת הפריעה לי,  מן ההיקש של העולם הפיסי- עיוורון, אל ההשלכות שאצל העיוור- נפשו , לא ניתן לערוך השוואות ולהפיק "משותף". 

      גם כאן - אהבתי את הטעם של הכתוב. 

       תודה לך על התגובה המנומקת והמפורטת .

      אני חלוק עליך . חלוק על דעתך באופן מהותי .  אני מאמין בזוגיות ומאמין כי הרוב המוחלט רוצה ( וממש צריך )  לחיות בזוגיות . חיי זוגיות טובים , ארוכים , מלאי משמעות .  אני מאמין כי חיים כאלו אפשר ליצור רק עם בן/בת זוג בתהליך המתהווה ע"פ זמן ארוך .  "דילוג" ממערכת זוגית אחת לאחרת , במערכות חיים קצרות אינן יכולות לבנות את הבסיס עליו נבנית משפחה ...  נכון, החיים כ"פרפר" הם מלאי ריגושים , יש בהם גילוי של דברים חדשים חדשות לבקרים אבל אלו אינם בונים את התשתית לחיי משפחה מחד ואת הרעות המיוחדת שיש בין בני זוג  מאידך.

       

       

        24/12/08 09:42:

      שלום לך

       

      זהו המאמר השני שלך שאני קורא, הגישה האופטימית מעוררת חיבה לכתוב ואפילו ברגע מסויים "קנאה" בכותב.

       

      אביע עצמי 

      התבנית הזוגית, כפי שהיא היום, היא "מלאכותית" ונוגדת את טבע האדם, דווקא משום טבעו האגוצנטרי של האדם, או יותר נכון של כל "בעל חיים", בא האדם בתבונתו ושזר את אותם קודים שהביאה ל"זוגיות" בתבנית הנוכחית.

      נקודה חשובה היא במשפט הבא שאכתוב - " טבעי מאוד לחיות עם בן זוג, לא טבעי לחיות עם בן זוג אחד בלבד"

       

      ישנו "מכלול סיבתי" שהביא שני בני אדם לקשור עצמם זה לזו, בעיקר רגשות - אלא ש- משום שהאדם הוא דינמי, ורגש לעולם דינמי, הרי כעבור תקופה -(כהמשך למאמר הקודם שלך בעניין טיפוסי האהבות) היתוספו ל"מכלול הסיבתי"  נסיבות אחרות, ואילו מה שהיה אולי גם הפך "לא רלוונטי".

       

      על ציר הזמן, התהליך של התכהות "המכלול הסיבתי" תמיד תמיד מתרחש,  ומה שאתה למעשה מבקש במאמר הנוכחי, להציע כיצד " להאיט את המקצבים" של התהליך.

       

      ותשובתי לכך -  זוהי אוטופיה, אי אפשר לבטל, גם לא להאיט, את התהליך, הוא עצמאי לחלוטין ומתחיל לחיות בדיוק ביום ששני בני אדם מחליטים להיות "ביחד". 

      אסכם כך - הדברים שאתה מעלה, אופטימים, הלוואי שבעזרתם ניתן היה לממש גם חלק קטן, לדעתי זוהי אוטופיה.

       

      עוד נקודה קטנה

      האנאלוגיה לעיוורון, קצת הפריעה לי,  מן ההיקש של העולם הפיסי- עיוורון, אל ההשלכות שאצל העיוור- נפשו ,

      לא ניתן לערוך השוואות ולהפיק "משותף". 

       

      גם כאן -

      אהבתי את הטעם של הכתוב. 

       

       

        7/12/08 08:17:

      צטט: simka1000 2008-12-07 07:47:04

      היי...  לא קראתי את הספר..ממה שכתבת..מתגובות האנשים כאן נוצר גירוי גדול לעשות זאת ולקבל תובנות על יחסי אנשים וזוגיות..   תודה.

       

       תודה לך סימה .

        7/12/08 07:47:

      היי...

      לא קראתי את הספר..ממה שכתבת..מתגובות האנשים כאן נוצר גירוי גדול לעשות זאת ולקבל תובנות על יחסי אנשים וזוגיות..

      תודה.

        5/12/08 07:06:

      צטט: תות מהוד השרון 2008-12-04 21:22:54

      אהבתי וכיכבתי.  שאפו.

       

       שמחתי כי אהבת 

        5/12/08 07:04:

      צטט: אפרת jeki 2008-12-04 19:52:06


      אם לא תשכילו תהיו כעיוורים ... תחיו בגלות . תהיו נפחדים תמידית . תהיו תמיד בודדים בתוך ההמון.  ההפך בדיוק ממה שהייתם רוצים להשיג לעצמכם יתממש אם לא תשכילו להרגיש ולראות ...

      אהבתי התובנה . חומר למחשבה

      אפרת

       תודה אפרת .

       

        4/12/08 21:22:

      אהבתי וכיכבתי.

      שאפו.

       

        4/12/08 19:52:

      אם לא תשכילו תהיו כעיוורים ... 

      תחיו בגלות . תהיו נפחדים תמידית . תהיו תמיד בודדים בתוך ההמון.  ההפך בדיוק ממה שהייתם רוצים להשיג לעצמכם יתממש אם לא תשכילו להרגיש ולראות ...

       

      אהבתי התובנה

      חומר למחשב ה

      אפרת

        28/11/08 07:38:

      צטט: מאמנת לתהליכי שינוי 2008-11-27 22:10:59

       כן.. אתה צודק ....רק אל תשכחו  את עצמכם!

      אם תתנו לעצמכם, תרעיפו חום ואהבה על עצמכם, תהיו סבלניים עם עצמכם, תהיו בראש ובראשונה החברים הכי טובים של עצמכם, תיצרו את עולמכם שלכם שיהיה ייחודי ומספק- או אז תוכלו ליצור זאת גם בזוגיות שלכם!  כי אם אין לכם את זה עם עצמכם, תחפשו את זה מחוצה לכם, או אז תמצאו עצמכם עיורים לכל מה שסביבכם, כי האור בפנסכם המאיר את השביל בו אתם הולכים , יאיר על חלק צר מאוד של דרככם, ותוגבל ראייתכם.

       תודה לך על התגובה .

      אין ספק כי את צודקת .  הנחתי כי זה המצב כהנחת יסוד ( ולא פרטטתי בפוסט ) .  בלי זהשלמות העצמית אי אפשר  לעשות כמעט כלום .  נשאריים עיוורים . כל מה שעושים דומה לניסיון נואש של עיוור לראות ...

       

        27/11/08 22:10:

      "האם ישנה דרך לממש אהבה ולקיים זוגיות ??

      אל תשכחו להביט סביבכם כל הזמן .  להביט , להרגיש , להבין ...   

      תנו יותר משתדרשו לעצמכם .  הרעיפו חום , אהבה וסבלנות לבני הזוג .

      אל תהיו חסרי קצרי רוח . אל תכניסו לזוגיות רוע , אנוכיות וכוח מכל סוג .

      היו הגונים . היו בראש ובראשונה חברים .  צרו שפה משותפת .

      צרו עולם ייחודי שהוא רק שלכם . "...

       כן.. אתה צודק ....רק אל תשכחו  את עצמכם!

      אם תתנו לעצמכם,

      תרעיפו חום ואהבה על עצמכם,

      תהיו סבלניים עם עצמכם,

      תהיו בראש ובראשונה החברים הכי טובים של עצמכם,

      תיצרו את עולמכם שלכם שיהיה ייחודי ומספק- או אז תוכלו ליצור זאת גם בזוגיות שלכם!

      כי אם אין לכם את זה עם עצמכם, 

      תחפשו את זה מחוצה לכם,

      או אז תמצאו עצמכם עיורים לכל מה שסביבכם,

      כי האור בפנסכם המאיר את השביל בו אתם הולכים ,

      יאיר על חלק צר מאוד של דרככם,

      ותוגבל ראייתכם.

        24/11/08 16:26:

      צטט: beautiful girl 2008-11-24 13:29:18

      יפה אמרת . שולחת כוכב שיאיר.

       

      יש רגעים בהם נפקחות העיניים לרווחה ואנו מגלים  . יש לעיתים כי עייפנו ואת עיננו עוצמים,  לפרקים דברים מכוערים וקשים אל מולינו מתגלים , היכולת לראות את היופי הטבעי - ממנו מתנחמים. 

      להביט פנימה, ומסביב  לראות לחוש ולהקשיב .

      ועל זוגיות -

      הוארו עיני ברגע שכמעט וחשכתי ומשם קמתי והלכתי . אך לעתיד - עוד כחצי עיוורת, מגששת בערפל מחכה לאותו אחד שאת לבי ירעיד..

      תודה לך ,

      על יסוד מה שאת מתארת אין כל ספק כי בוא יבוא .

       

        24/11/08 13:29:

      יפה אמרת

      שולחת כוכב שיאיר.

       

      יש רגעים בהם נפקחות העיניים לרווחה ואנו מגלים 

      יש לעיתים כי עייפנו ואת עיננו עוצמים,

      לפרקים דברים מכוערים וקשים אל מולינו מתגלים

      היכולת לראות את היופי הטבעי - ממנו מתנחמים. 

       

      להביט פנימה, ומסביב

      לראות לחוש ולהקשיב

       

      ועל זוגיות -

      הוארו עיני ברגע שכמעט וחשכתי ומשם קמתי והלכתי

      אך לעתיד - עוד כחצי עיוורת, מגששת בערפל

      מחכה לאותו אחד שאת לבי ירעיד..

       

       

       

       

        14/11/08 08:37:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-14 08:01:49

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-11-14 06:58:19

      סליחה על התגובה המאוחרת , אבל טוב מאוחר מ...

      את על העיוורון קראתי. מעניין שבחרת בספר הזה כדוגמה להתבוננות, הסתכלות, הקשבה - ראייה - הדדית - זוגית.  מעיד רבות על רגישותך ותפיסתך את שעיניך משמשות לך.

      אודה על חטאי, אני לא אוהבת לקרוא תובנות והמלצות מהסוג שכתבת. אני חשה לא בנוח.

      אולי אתה צופה בי? האם אתה מתכוון אלי? האם  והאם. סוג של אי- שביעות רצון ואשמה שאין להן על מה להתבסס כלל ובכל זאת.  אולי אתה מטיף לבן זוגי?  האם כדאי לי להאיר את עיניו? ושוב, זה אינו נוגע אף בנימת השערה להוויה הנרקמת מדי יום ביומו בינינו. ובכל זאת.  רוצה לומר, שלמרות כל הידע שהרעפת וההמלצות שפיזרת, עדיין אני יודעת שלא נעשה הכל ואפשר עוד. תמיד אפשר יותר.  אני מקווה שהבהרתי.  תודה לך .  ניצה.

       תודה לך ניצה על ה"ביקור" ועל התגובה ...

      אני מבין ובהחלט יכול לקבל את תגובתך .  אינני "מציץ" לחייו של איש , אינני מטיף וודאי אינני נותן "עצות מומחה" .  קטונתי .  אילו הייתי כזה קרוב לוודאי שהייתי היום במקום אחר ...  אני מביא את השקפת העולם שלי, את התובנות ואת הניסיון המאד סובייקטיבי שלי . מספיק לי לחלוטין אם הארתי נקודת מבט , אם סייעתי למישהו בעצם הקדשת מחשבה מצידו באשר לחייו . ייקח כל אחד ( אם בכלל ) מה שנוח וטוב לו ...ויעשה בזה כראות עיניו ( וליבו ) .

      יש כאלו אשר יידברו בשבחו של ה"עיוורון" ויש אחרים אשר רואים בו אם כל החטאים .  אם ביקרת וקראת פוסטים שלי יכולת להיווכח כי  אני חי ממש בשלום עם דעות מנוגדות לשלי ומקבל את כל האנשים בחיוך , בחברות ובברכה .  

       

       


      סליחה על התגובה המאוחרת , אבל טוב מאוחר מ...

      את על העיוורון קראתי.

      מעניין שבחרת בספר הזה כדוגמה להתבוננות, הסתכלות, הקשבה - ראייה - הדדית - זוגית.

      מעיד רבות על רגישותך ותפיסתך את שעיניך משמשות לך.

      אודה על חטאי, אני לא אוהבת לקרוא תובנות והמלצות מהסוג שכתבת.

      אני חשה לא בנוח.

      אולי אתה צופה בי? האם אתה מתכוון אלי? האם  והאם.

      סוג של אי- שביעות רצון ואשמה שאין להן על מה להתבסס כלל ובכל זאת.

      אולי אתה מטיף לבן זוגי?

      האם כדאי לי להאיר את עיניו? ושוב, זה אינו נוגע אף בנימת השערה להוויה הנרקמת מדי יום ביומו בינינו. ובכל זאת.

      רוצה לומר, שלמרות כל הידע שהרעפת וההמלצות שפיזרת, עדיין אני יודעת שלא נעשה הכל ואפשר עוד. תמיד אפשר יותר.

      אני מקווה שהבהרתי.

      אשוב לככב בבוא המשלוח הלילי.

      תודה לך

      ניצה.

       

        13/11/08 23:06:

      צטט: many, many hadrons 2008-11-13 19:02:02

      אין מצב שאי אפשר לתקן.

       בראייה ? ?  שאקח על עצמי להעביר לך שיעור באופטומטריה ? ?

       

        13/11/08 19:02:

      אין מצב שאי אפשר לתקן.

       

        13/11/08 18:34:

      צטט: many, many hadrons 2008-11-13 18:19:54

      רציתי לרשום שהעיוורון שאתה מתאר יכול להמנע אם נערכים מדי פעם בדיקות ראי'ה תקופתיו'ת.  תמיד חשוב למצוא את שורש המחלה ולטפל. לא חי'יבים להכנס למצב כזה.  אבל, סיכמת את הכל יפה ונכון.

       תודה לך על המשוב ...

       

      אפשר לקבוע מועד לבדיקה ?

       

      הבעיה עם בדיקות ראיה היא שבד"כ מגלים כי יש בעיה לאחר שהיא כבר בשלב די מתקדם .  יתר על כן - לכל אחד מאיתנו יש מה שנקרא "כתם עיוור" .  גודלו של הכתם הזה משתנה מאדם לאדם .  אצל אלו אשר אצלם הכתם גדול - ממילא שום דבר לא יעזור .  הם לא יראו !! 

       

        13/11/08 18:19:

      רציתי לרשום שהעיוורון שאתה מתאר יכול להמנע אם נערכים מדי פעם בדיקות ראי'ה תקופתיו'ת.

      תמיד חשוב למצוא את שורש המחלה ולטפל. לא חי'יבים להכנס למצב כזה.

      אבל, סיכמת את הכל יפה ונכון.

       

      מה שנותר לפעול.

       

        13/11/08 11:03:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-13 10:54:09

      צטט: לא באה 2008-11-13 08:29:16

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-11 23:07:23

      צטט: לא באה 2008-11-11 22:26:59

      כשנגמר, נגמר.

       כשנגמר ... נגמר !

      אני מסכים .  הבעיה ( עם חלק מהאנשים ) היא שלמרות כל הסימנים המעידים על מוות מוחלט - הם מנסים להחיות .  להחיות מה שמת סופית ( או לפחות "להחזיק בחיים" משהו שאין שום סיכוי שבעולם כי יחזור להיות  מה שהיה.  הניסיון הזה הוא עצוב וכואב .  הוא מפורר את האישיות , סודק את הביטחון העצמי , מכלה משאבי רגש ומדלדל אותם עד תום ... 

       

       

       

      אני מסכימה שזה עצוב ומכלה. במצבים כאלה צריך לדעת שחשוב לקום ולפנות לטיפול שיש בו לבנות כוח  ועוצמה פנימית להתמודד. הכי גרוע לדעתי הוא להשאיר מצבים כמות שהם ולהתרגל....

       

        13/11/08 10:54:

      צטט: לא באה 2008-11-13 08:29:16

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-11 23:07:23

      צטט: לא באה 2008-11-11 22:26:59

      כשנגמר, נגמר.

       כשנגמר ... נגמר !

      אני מסכים .  הבעיה ( עם חלק מהאנשים ) היא שלמרות כל הסימנים המעידים על מוות מוחלט - הם מנסים להחיות .  להחיות מה שמת סופית ( או לפחות "להחזיק בחיים" משהו שאין שום סיכוי שבעולם כי יחזור להיות  מה שהיה.  הניסיון הזה הוא עצוב וכואב .  הוא מפורר את האישיות , סודק את הביטחון העצמי , מכלה משאבי רגש ומדלדל אותם עד תום ... 

       

        13/11/08 08:29:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-11 23:07:23

      צטט: לא באה 2008-11-11 22:26:59


      כשנישאתי וזה היה מזמן, אמרה לי הרבנית בידענות רבה: ת ל מ ד י  לעצום עין אחת בחיים, הכל יהיה בסדר. אפילו לא הבנתי אז שיש לי סיבה להתקומם. הלכתי לחיי בעין אחת עצומה מוכנה לבאות. מאז הבנתי למה היא התכוונה והיא טעתה. נכנסתי בעיניים פקוחות לבחירה לא נכונה, עשיתי כעצתה, לא היה מה לראות ולבסוף עצמתי גם את השניה. היא התכוונה שלא מכל דבר צריכים לעשות עניין, שכדאי לוותר לפעמים. במציאות חיי הבנתי אחרי שנים, שכדאי לי לוותר על נישואי לפני שיהיה עלי לוותר עלי.

      אין לי נגד העיוורון שאתה כתבת עליו דבר וחצי דבר. ככה על הדרך,  מספרת לך שיש עיוורון מבחירה מודעת. תגיד, יכולתם ללכת לייעוץ. אומר לך, אהבה שנגמרת לא חוזרת בחדר היועצת...יש מצבים שנגמר הביחד, נגמר כמו ריבה בצנצנת ריקה.

       היי.    אני שמח כי באת ...

       

      כעת אני מסכים עם כל מילה . עם הכל .  אבל מה שאת מתארת זה לא עיוורון .  זה וויתור .  כניעה . חידלון אישי וביטול עצמי . זו תסמונת בת היענה בהתגלמותה .  הלא כן ? ? ? 

       

      ובאשר למה שנגמר וחדל מלהתקיים , גם עם זה אני מסכים בלב שלם .  יכולתי כמעט לומר על זה - tell me about it ...

       

       

       

      גיל 20 - לא הבנתי הרבה אבל גיליתי שכשעוצמים עין נכנסים להריון. זה מאד מסוכן לעצום עיניים:)

      מגיל 20 ואילך - יש 3 סיבות טובות לוותר, להיכנע ופעמים גם להיות בת יענה כטכניקת שרידה. איך אפשר להגיד ביטול עצמי על מי שנאלץ להיות בשני תפקידים בו זמנית (אמא ואבא?)

       

      כשנגמר, נגמר.

       

        11/11/08 23:07:

      צטט: לא באה 2008-11-11 22:26:59


      כשנישאתי וזה היה מזמן, אמרה לי הרבנית בידענות רבה: ת ל מ ד י  לעצום עין אחת בחיים, הכל יהיה בסדר. אפילו לא הבנתי אז שיש לי סיבה להתקומם. הלכתי לחיי בעין אחת עצומה מוכנה לבאות. מאז הבנתי למה היא התכוונה והיא טעתה. נכנסתי בעיניים פקוחות לבחירה לא נכונה, עשיתי כעצתה, לא היה מה לראות ולבסוף עצמתי גם את השניה. היא התכוונה שלא מכל דבר צריכים לעשות עניין, שכדאי לוותר לפעמים. במציאות חיי הבנתי אחרי שנים, שכדאי לי לוותר על נישואי לפני שיהיה עלי לוותר עלי.

       

      אין לי נגד העיוורון שאתה כתבת עליו דבר וחצי דבר. ככה על הדרך,  מספרת לך שיש עיוורון מבחירה מודעת. תגיד, יכולתם ללכת לייעוץ. אומר לך, אהבה שנגמרת לא חוזרת בחדר היועצת...יש מצבים שנגמר הביחד, נגמר כמו ריבה בצנצנת ריקה.

       היי.    אני שמח כי באת ...

       

      כעת אני מסכים עם כל מילה . עם הכל .  אבל מה שאת מתארת זה לא עיוורון .  זה וויתור .  כניעה . חידלון אישי וביטול עצמי . זו תסמונת בת היענה בהתגלמותה .  הלא כן ? ? ? 

       

      ובאשר למה שנגמר וחדל מלהתקיים , גם עם זה אני מסכים בלב שלם .  יכולתי כמעט לומר על זה - tell me about it ...

       

        11/11/08 22:26:


      כשנישאתי וזה היה מזמן, אמרה לי הרבנית בידענות רבה: ת ל מ ד י  לעצום עין אחת בחיים, הכל יהיה בסדר. אפילו לא הבנתי אז שיש לי סיבה להתקומם. הלכתי לחיי בעין אחת עצומה מוכנה לבאות. מאז הבנתי למה היא התכוונה והיא טעתה. נכנסתי בעיניים פקוחות לבחירה לא נכונה, עשיתי כעצתה, לא היה מה לראות ולבסוף עצמתי גם את השניה. היא התכוונה שלא מכל דבר צריכים לעשות עניין, שכדאי לוותר לפעמים. במציאות חיי הבנתי אחרי שנים, שכדאי לי לוותר על נישואי לפני שיהיה עלי לוותר עלי.

       

      אין לי נגד העיוורון שאתה כתבת עליו דבר וחצי דבר. ככה על הדרך,  מספרת לך שיש עיוורון מבחירה מודעת. תגיד, יכולתם ללכת לייעוץ. אומר לך, אהבה שנגמרת לא חוזרת בחדר היועצת...יש מצבים שנגמר הביחד, נגמר כמו ריבה בצנצנת ריקה.

       

      לילה טוב

        10/11/08 20:46:

      צטט: המספרית 2008-11-10 18:40:10


      אני לא יודעת מה יותר הרשים אותי בפוסט הזה - הספר האדיר הזה (לא מכירה משום מה), או כושר הכתיבה שלך - עליו ועל סוגיית הזוגיות, שהארת כל כך בחדות. הרעיון שעיוורון הוא מחלה מידבקת - מאוד תפס אותי! אחפש את הספר בספרייה (כן, אני מאלה שעוד שם...) .  תודה על חוויה פוקחת עיניים ומחשבה....

      *

      אלומה

       תודה לך אלומה .

      בואי נדבר אחרי קריאת הספר .  הוא לא קל לקריאה אבל שווה כל מאמץ ...

       

        10/11/08 18:40:


      אני לא יודעת מה יותר הרשים אותי בפוסט הזה - הספר האדיר הזה (לא מכירה משום מה),

      או כושר הכתיבה שלך - עליו ועל סוגיית הזוגיות, שהארת כל כך בחדות..

      הרעיון שעיוורון הוא מחלה מידבקת - מאוד תפס אותי! אחפש את הספר בספרייה (כן, אני מאלה שעוד שם...)

      תודה על חוויה פוקחת עיניים ומחשבה....

      *

      אלומה

        10/11/08 17:23:

      צטט: ר ו נ י ת 2008-11-10 16:01:42


      היום במקרה הולכת לראות את הסרט למרות הביקורות עליו, את הספר קראתי.

      מסכימה איתך בדבריך יש במשהו בזוגיות אשר גורם לאנשים להיות עיוורים, אולי זו השיגרה הלוחצת הגורמת לאנשים להיות תלוייתים, לאבד את עצמם.

      אין לי ספק כי ישנם זוגות "היותר מודעים" לעצמם ודואגים כל הזמן לשמר את המערכת שלהם. מה גם כי חלק אשר חוו זוגיות כושלת, בפרק הבא משתדלים [מי יותר ומי פחות] לא להיות עיוורים.

      :)

      תודה לך רונית על התגובה .

      אינני חושב כי ה"עיוורון" אתו את מתארת כחלק מהמערכת הזוגיות הוא גזרה .  אני סבור כי אפשר למנוע אותו .  זה מצריך אמנם ויתור על כמה "חלומות" או פינטוזים ... אבל זה מאד משתלם בזוגיות ובטווח הארוך .

       

        10/11/08 16:01:


      היום במקרה הולכת לראות את הסרט למרות הביקורות עליו, את הספר קראתי.

      מסכימה איתך בדבריך יש במשהו בזוגיות אשר גורם לאנשים להיות עיוורים, אולי זו השיגרה הלוחצת הגורמת לאנשים להיות תלוייתים, לאבד את עצמם.

      אין לי ספק כי ישנם זוגות "היותר מודעים" לעצמם ודואגים כל הזמן לשמר את המערכת שלהם. מה גם כי חלק אשר חוו זוגיות כושלת, בפרק הבא משתדלים [מי יותר ומי פחות] לא להיות עיוורים.

      :)

        10/11/08 15:35:

      צטט: danady 2008-11-10 14:09:31

      יוסי היקר,

      איך באו לי בזמן מילות החוכמה הללו, ממש כמו סטירה מצלצלת...

      מאחלת לך זוגיות ואהבה למופת.  מגיע לך.

      דנה.

      דנדוש ...  תודה !

      צר לי לא לכך התכוונתי ( אבל אם זה עזר במשהו - אין שמח ממני )

      חוץ מזה , בנוגע לסדר הקדימויות - לך מגיע קודם ...

       

        10/11/08 14:09:

      יוסי היקר,

      איך באו לי בזמן מילות החוכמה הללו,

      ממש כמו סטירה מצלצלת...

       

      מאחלת לך זוגיות ואהבה למופת.

      מגיע לך.

      דנה.

        5/11/08 07:00:

      צטט: ה קדרית 2008-11-04 23:20:36


      רובנו כמעט עיוורים ..להרף עין ניבטת אלינו התמונה האמיתית ואז שוב חולפת ובאה הרגילה.

      ההבזקים ההלו של האמת - קטנים ונדירים.  הכי נוח ורגיל זה לראות את מה שרואים תמיד.כך העין לא נפקחת מדי.

       פוסט מחכים הבאת.  ספר מדהים.

      יש לו גם ספר המשך..

       תודה לך יקירה ...

      אני מאלו הנוהג אחרת .  אני מנסה להביט ולראות על מה שאפשר .  אם אני רואה - אינני מתעלם .

       

      ובאשר לספרים - הוא כתב הרבה ... דברי ימי המנזר , רפסודת האבן , גאונות ... ואני מניח כי את מתכוונת ל"על הפיכחון" .  יש לו סגנון כתיבה מאד מיוחד המחייב ריכוז מרבי בקריאה .

      תודה על "ביקור הבתולין" ...

       

        4/11/08 23:20:


      רובנו כמעט עיוורים ..להרף עין ניבטת אלינו התמונה האמיתית ואז שוב חולפת ובאה הרגילה.

      ההבזקים ההלו של האמת - קטנים ונדירים.

      הכי נוח ורגיל זה לראות את מה שרואים תמיד.כך העין לא נפקחת מדי.

       

      פוסט מחכים הבאת.

      ספר מדהים.

      יש לו גם ספר המשך..

        4/11/08 22:58:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-04 22:33:08

      צטט: חבצלת בעיר 2008-11-04 20:55:37


      יוסי

      על העיוורון,  אכן כולנו עיווורים ,ואולי טוב שכך, עד שמגיע המציאות ואנו מתפכחים, ויש לנו את הכוחות להתמודד עם המציאות. הצעתי, להימנע משיפוטיות, להיות השראה,ובעיקר .....ללכת לסרט של סראמגו.  על העיוורון,  אתה בא?

      בואי ... 

      נדבר לפני ואחרי הסרט ( למרות כי אני חושש שאי אפשר להעביר בסרט את השפה המיוחדת בהסאראמגו עושה שימוש לתאר את העולם ...

       

      באה באה.......

      נדבר.ברור.

      בסרט נשתוקאטום

      רק לפני ואחרי.

        4/11/08 22:33:

      צטט: חבצלת בעיר 2008-11-04 20:55:37


      יוסי

      על העיוורון,  אכן כולנו עיווורים ,ואולי טוב שכך, עד שמגיע המציאות ואנו מתפכחים, ויש לנו את הכוחות להתמודד עם המציאות. הצעתי, להימנע משיפוטיות, להיות השראה,ובעיקר .....ללכת לסרט של סראמגו.  על העיוורון,  אתה בא?

      בואי ... 

      נדבר לפני ואחרי הסרט ( למרות כי אני חושש שאי אפשר להעביר בסרט את השפה המיוחדת בהסאראמגו עושה שימוש לתאר את העולם ...

       

        4/11/08 20:55:


      יוסי

      על העיוורון,

      אכן כולנו עיווורים ,ואולי טוב שכך,

      עד שמגיע המציאות ואנו מתפכחים,

      ויש לנו את הכוחות להתמודד עם המציאות.

      הצעתי, להימנע משיפוטיות,

      להיות השראה,

      ובעיקר .....ללכת לסרט של סראמגו.

      על העיוורון,

      אתה בא?

        4/11/08 05:08:

      צטט: עופר_לוי 2008-11-03 22:11:37

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-02 21:41:12

      צטט: עופר_לוי 2008-11-02 21:33:49


      הפוסט שלך תופס אותי בתוך תהליך גירושין, שמתאפיין בדיוק באותו עיוורון שעליו דיברת.

       הגעתי למסקנות דומות לגבי מה שנדרש.  אבל זה כבר לפרק הבא :)

       אני אשמור את הפוסט שלך ואחזור אליו מידי פעם לתזכורת.  תודה

       צר לי לשמוע על התהליך בו אתה מצוי .  נראה לי כי כעת צריך לטפל ב"דחוף" ולא ב"חשוב" . היות ואת מה שאתה עובר כעת אני כבר חוויתי אז אם אוכל להיות לך לעזר במשהו - רק תאמר .  ובנוגע לתובנות באשר לאהבה וזוגיות - שמור לעתיד ...

       

      הי יוסי,

       

      ראשית, תודה על הנדיבות והאכפתיות. האמת היא שאם כבר פרידה, אז אני מאחל למי שנפרד שיהא זה תהליך כמו שעובר עלינו.  אנו נפרדים ללא כל מרירות. כל צד לוקח אחריות על מה שהוא דפק בקשר.

       ובעיקר, אנו נפרדים ממקום של שני שותפים שרואים את העולם והמטרות המשותפות באופן אחר.

       אנשים מגיבים באופן של "אנחנו מצטערים לשמוע", אך אם כל הקושי בגידול ילדה משותפת, שנינו רואים בכך הזדמנות חדשה למצוא בן זוג שיראה את העולם כמונו.  סך הכול, אני יוצא אופטימי מהזוגיות הזו ויודע שאני יכול לבנות זוגיות שתואמת את מה שכתבת.  ...ובנות זוג פוטנציאליות, שיש בהן את החוכמה, הבגרות והיופי שאני מחפש, ישנן בשפע. תודה לאל.

       הרבה מהן מסתובבות כאן באתר.

       אז לחיי זוגיות טובה ולא אגוצנטרית קריצה

       הצעתי בעינה עומדת !   אני מאחל לך לך שהכל יילך כפי שהיית רוצה לעצמך .

       

        3/11/08 22:11:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-02 21:41:12

      צטט: עופר_לוי 2008-11-02 21:33:49


      הפוסט שלך תופס אותי בתוך תהליך גירושין, שמתאפיין בדיוק באותו עיוורון שעליו דיברת.

       הגעתי למסקנות דומות לגבי מה שנדרש.  אבל זה כבר לפרק הבא :)

       אני אשמור את הפוסט שלך ואחזור אליו מידי פעם לתזכורת.  תודה

       צר לי לשמוע על התהליך בו אתה מצוי .  נראה לי כי כעת צריך לטפל ב"דחוף" ולא ב"חשוב" . היות ואת מה שאתה עובר כעת אני כבר חוויתי אז אם אוכל להיות לך לעזר במשהו - רק תאמר .  ובנוגע לתובנות באשר לאהבה וזוגיות - שמור לעתיד ...

       

      הי יוסי,

       

      ראשית, תודה על הנדיבות והאכפתיות.

       

      האמת היא שאם כבר פרידה, אז אני מאחל למי שנפרד שיהא זה תהליך כמו שעובר עלינו.

       

      אנו נפרדים ללא כל מרירות. כל צד לוקח אחריות על מה שהוא דפק בקשר.

       

      ובעיקר, אנו נפרדים ממקום של שני שותפים שרואים את העולם והמטרות המשותפות באופן אחר.

       

      אנשים מגיבים באופן של "אנחנו מצטערים לשמוע", אך אם כל הקושי בגידול ילדה משותפת,

       

      שנינו רואים בכך הזדמנות חדשה למצוא בן זוג שיראה את העולם כמונו.

       

      סך הכול, אני יוצא אופטימי מהזוגיות הזו ויודע שאני יכול לבנות זוגיות שתואמת את מה שכתבת.

       

      ...ובנות זוג פוטנציאליות, שיש בהן את החוכמה, הבגרות והיופי שאני מחפש, ישנן בשפע. תודה לאל.

       

      הרבה מהן מסתובבות כאן באתר.

       

      אז לחיי זוגיות טובה ולא אגוצנטרית קריצה

       

        3/11/08 21:35:

       

       

      "מנקודת הראות שלי מותר לאדם שיהיו לו השקפות משלו ומותר לו להציג עמדה עצמאית גם אם היא אינה מוצאת חן בעינינו .  אני מוכן לקבל את האנשים כבני אדם ( עם דעותיהם ) ולא רק ככאלו הדומים לי ו/או המציגים עמדות אוהדות ודומות לעמדותי... " - מסכימה.

       

      אך מאדם שכותב מסה חברתית כל כך קשה ומפורטת ומתיימר להיות זה שמספר על העיוורים - הייתי מצפה שיראה יותר לעומק. קצת יותר אמביוולנטיות, כמו שאומר מר רשתות. לראות את המציאות בלי להתקבע. הוא, שכתב את מה שכתב, צריך היה לדעת שהצדק לא שייך לצד אחד.

       

        3/11/08 21:09:

      צטט: hanna_e 2008-11-03 18:11:26

      תודה חנה על תגובתך המנומקת .

      סאראמגו כתב על הטבע האנושי , בדרכו המאד מיוחדת .  אני נטלתי לעצמי חירות ו"תרגמתי" את התובנות שלו גם אל המיקרו-קוסמוס של הזוגיות באשר היא . אני מניח כי כמו דבר בחיים אפשר לאהוב ואפשר שלא .  אני לקחתי ממנו הרבה תובנות ולאו דווקא רק בענייני זוגיות .  

      לא הייתי מפליג ומנסה למתוח ביקורת על אי מעורבותו בסכסוך האזורי שלנו .  מנקודת הראות שלי מותר לאדם שיהיו לו השקפות משלו ומותר לו להציג עמדה עצמאית גם אם היא אינה מוצאת חן בעינינו .  אני מוכן לקבל את האנשים כבני אדם ( עם דעותיהם ) ולא רק ככאלו הדומים לי ו/או המציגים עמדות אוהדות ודומות לעמדותי...

        3/11/08 18:11:

      ליוסי.

      צדקת כשכתבת שסראמאגו כותב בכשרון רב. אך אני לא אהבתי את הספר. לא את הסוף לא את האמצע ולא את ההתחלה. זהו ספר אפל, שאינו מאמין באדם, שאינו מאמין בחברת בני אנוש, שמשחרר את כל הרוע, הפחד העליבות, האכזריות שאפשר לדמיין - שמראה שכל מסגרת חברתית שקיימת בחברה נורמלית - נהרסת בתנאים מסויימים. החברה החולה הזאת, העיוורים, המסוגרת מאונס במתחם נפרד, מנסה בהתחלה לשמור על מסגרות הלקוחות מהעולם התרבותי החיצוני אבל שום דבר לא מחזיק מעמד שם - הכל מתפרק. האנרכיה משתלטת.

       

      ספר זה, ברוע שבו, באכזריות, בפחד והאימה שהוא זורע, באמונה שהאדם רע מנעוריו - הזכיר לי מאוד את הספר בעל זבוב. זוכרים? שם זו חברת ילדים שננטשת לבד - וגם שם בהתחלה היסודות הטובים מנסים לארגן את החברה והיסודות הרעים משתלטים. עד אכילת אדם. גם ספר זה שכתוב בכשרון רב, לא אהבתי את חוסר האמון בבני אדם. בחברת בני אנוש.

       

       אני חושבת שהחברה האנושית, למרות הכל, מנסה לשפר את עצמה. כיצד - זה דיון בפני עצמו .

       

      קשה לאמר שהספר על העיוורון הוא דוגמא לספר על זוגיות. אינני חושבת שיש מתכון לזוגיות טובה. נכון- הדברים שכתבת תורמים אבל כשאנו נמצאים על לוח השחמט של החיים ומגישים לנו מט - לא בטוח שהזוגיות תחזיק מעמד. אבל, אם יש מישהו שראוי וכדאי ושווה ליצור איתו זוגיות - גם אם היא עלולה לא להחזיק מעמד - צריך, לדעתי, לנסות. גם אם בסוף זה לא יצליח.

       

      ועוד דבר - מפליא שסאראמאגו שהיטיב לראות וידע לתאר כל כך במפורט כיצד חברה מתפרקת מנכסיה הרוחניים בעיקר, היה עיוור לסיכסוך הערבי ישראלי  - ובאופן גורף וחד-צדדי, ראה רק את הצד הערבי בסכסוך - וזה בתקופת הפיגועים הגדולים. אדם זה הוא הוא העיוור בסופו של דבר כי לא הצליח לראות את המציאות על כל גווניה: השחורים, הלבנים והאפורים במיוחד.

        3/11/08 09:16:

      צטט: pbiba 2008-11-03 09:08:22

       

      תודה לך על תגובתך !
        3/11/08 09:08:


      סיפור מאוד מענין ועצוב אפשר בקלות להזדהות איתו. לא כל כך אהבתי את הסוף

       

      אפשר לנסות ולהשקיע , אפשר לנסות ולאהוב, אפשר לירצות חברות ידידות,

       

      אפשר כמובן לדמיין, אפשר כמובן תמיד לקחת את השכנים ולחשוב או לדמיין

       

      שאצלינו טוב יותר.

       

      ברוב המיקרים לא חשוב כמה אתה משקיע, כך זרע תיזרע אותו באדמה דבר אליו

       

      תשמיע לו מוזיקה, תבקר אותו בכל יום, אבל כשהשמש לא תיזרח, כשלו ירד גשם,

       

      אתה תואהב וככל שתואהב     ישנם דברים החזקים מימך  השוני בין מה שאתה רוצה ולצד שני שרוצה

       

      הוא כל כך גדול שקשה לגשר וזה עצוב וחבל ליפעמים צריך להפסיק לנסות  פשוט להמשיך הלאה

       

      יום טוב לחיי האמונה באהבה 

       

      PBUBA

       

       

        3/11/08 05:41:

      צטט: אלמנה לבנה 2008-11-03 02:45:49

      יוסי

      לאחר האובדן שלי ניסתי פרק ב'ונפלתי בגדול ,אני יכולה לומר שהעיוורון הזה הוא  מעין ברירת מחדל

      אנו רואים את אשר קורה ,יודעים שזה לא נכון אך כמו שכתבת נהפכים לחסר בטחון ותלותיים , ויודעת אני, שלו הייתי במקום אחר עם עצמי ,לא הייתי ממשיכה לחיות בעיוורון....

       צר לי לשמוע ... 

      סאראמגו  מתאר בספרו את שתי האפשרויות העומדות בפני העיוורים : להפוך באחת לנתמכים וכרוכים במישהו שרואה ( רואה מציאות אשר לא בטוח היא המציאות שלו עצמו ) או לנסות לחיות , למרות מגבלת העיוורון , באופן עצמאי ...  התיאור בספרו הוא למעשה התיאור שלך בנסיבות אחרות ובמילים שונות .  נכון , כדי לבחור בחלופה האחרת צריך כוח עצום . צריך להוציא ולהרים את עצמך מתחתית הבור בכוחות עצמך בלבד ...ליבי אתך .

       

        3/11/08 02:45:

      יוסי

      לאחר האובדן שלי ניסתי פרק ב'

      ונפלתי בגדול ,אני יכולה לומר שהעיוורון הזה הוא  מעין ברירת מחדל

      אנו רואים את אשר קורה ,יודעים שזה לא נכון

      אך כמו שכתבת נהפכים לחסר בטחון ותלותיים ,

      ויודעת אני, שלו הייתי במקום אחר עם עצמי ,לא הייתי ממשיכה

      לחיות בעיוורון....

       

        2/11/08 23:31:

      צטט: mור 2008-11-02 23:10:09

      פוסט נהדר יוסי. תובנות יפות כתבת, לבי מזדהה איתן.

      לא תספיק היריעה להכיל את אשר ניתן לחשוב ולומר אודות הנושא. ישנם מרכיבים רבים להשגת זוגיות מוצלחת, כל דינמיקה בין שניים שונה היא. זה גם פונקציה של לימוד בתהליך מתמשך.

      לדעתי, מילת המפתח שממנה יסתעפו שורשי זוגיות טובה, היא - רגישות זה לזה.

      כשהלב באמת רואה ונפתח לאדם החי איתנו, ממילא חומת האינטרסים העצמיים (הטבעית) נעלמת.

      אוכל להרחיב עוד ועוד...אולי בהזדמנות אחרת. כעת הנחתי רק דוגמית ממחשבותיי.

      *

       תודה לך מוריה יקרה ,

      מילים אמתיות !  בדיוק לכיוון הזה כיוונתי את אשר כתבתי ...

      אני מוכן "להרים את הכפפה" .  רוצה לכתוב פוסט משותף על הנושא ?

       

        2/11/08 23:10:

      פוסט נהדר יוסי. תובנות יפות כתבת, לבי מזדהה איתן.

      לא תספיק היריעה להכיל את אשר ניתן לחשוב ולומר אודות הנושא.

      ישנם מרכיבים רבים להשגת זוגיות מוצלחת, כל דינמיקה בין שניים שונה היא.

      זה גם פונקציה של לימוד בתהליך מתמשך.

      לדעתי, מילת המפתח שממנה יסתעפו שורשי זוגיות טובה, היא - רגישות זה לזה.

      כשהלב באמת רואה ונפתח לאדם החי איתנו, ממילא חומת האינטרסים העצמיים (הטבעית) נעלמת.

      אוכל להרחיב עוד ועוד...אולי בהזדמנות אחרת. כעת הנחתי רק דוגמית ממחשבותיי.

      *

       

       

       

       

        2/11/08 21:41:

      צטט: עופר_לוי 2008-11-02 21:33:49


      הפוסט שלך תופס אותי בתוך תהליך גירושין, שמתאפיין בדיוק באותו עיוורון שעליו דיברת.

       הגעתי למסקנות דומות לגבי מה שנדרש.  אבל זה כבר לפרק הבא :)

       אני אשמור את הפוסט שלך ואחזור אליו מידי פעם לתזכורת.  תודה

       צר לי לשמוע על התהליך בו אתה מצוי .  נראה לי כי כעת צריך לטפל ב"דחוף" ולא ב"חשוב" . היות ואת מה שאתה עובר כעת אני כבר חוויתי אז אם אוכל להיות לך לעזר במשהו - רק תאמר .  ובנוגע לתובנות באשר לאהבה וזוגיות - שמור לעתיד ...

       

        2/11/08 21:37:

      צטט: ליה * 2008-11-02 20:24:07


      יוסי איש יקר,

      תודה לך על המילים המופלאות.

       ליה יקירתי ,

      לך , כך נדמה לי , אינני מחדש דבר .

      כרגיל , תודה לך על המילים החמות .

       

        2/11/08 21:33:


      הפוסט שלך תופס אותי בתוך תהליך גירושין, שמתאפיין בדיוק באותו עיוורון שעליו דיברת.

       

      הגעתי למסקנות דומות לגבי מה שנדרש.

       

      אבל זה כבר לפרק הבא :)

       

      אני אשמור את הפוסט שלך ואחזור אליו מידי פעם לתזכורת.

       

      תודה

        2/11/08 20:24:


      יוסי איש יקר,

      תודה לך על המילים המופלאות.

       

        2/11/08 13:55:

      צטט: גלקסיה 2008-11-02 13:50:30


      הספר "על העיוורון" אכן מעולה...   כל מה שכתבת אמת ויציב.

       תודה לך !

      מפיך זה נשמע חד וברור כמו אקסיומה גלקטית ...

       

        2/11/08 13:50:


      הספר "על העיוורון" אכן מעולה...

       

      כל מה שכתבת אמת ויציב.

        2/11/08 10:52:

      צטט: rose 2008-11-02 10:16:32


      פשוט נכון !

       תודה לך rose יקרה !

       

        2/11/08 10:16:

      פשוט נכון !
        2/11/08 08:28:

      צטט: yochi2323 2008-11-02 05:52:55

      אהבתי מאוד את הספר.

      הפוסט שלך גם הוא מאוד מרגש.

      אבל יש רגעים בהם אני תוהה, אולי הפכחון המוחלט אינו כל כך טוב

      עוורון חלקי אולי היה מקל?

      ואולי לא.

      רוצה אני, שוב, את הפכחון המוחלט.

       

       תודה יוכי ,

      את יודעת , זה ענין של סגנון ...  אני בעד פיכחון .  כשמתחילים לעשות הנחות , לעגל פינות , לנסות לא לראות - מגיעים מהר מאד למצבים מהם כולנו היינו רוצים להימנע ...  האמת , גם אם היא מחייבת תקופה כלשהי להיות לבד , עדיפה בעיני על תעתוע ואחיזת עיניים ...

        2/11/08 08:24:

      צטט: דגולת הכותרת 2008-11-02 03:59:57


      קראתי לראשונה אחר הצהריים. שנית בערב. ושלישית עכשיו.

      עשרים שנה הייתי סומא בארובה יוסי,

      והיום מתקיים אצלי הפחד פן אינני יודעת ולא אצליח ללמוד איך עושים את זה באמת. אז איפה, איפה לומדים? איפה לומדים להשקיף? להשקיף במובן השקפה, מבט, ראיה למרחוק.

      ולהשקיף במובן שקיפות. אבל מוחלטת. כזו שאינה מותירה מקום לעיוורון. שאין בה "שטחים מתים".

      אז השקפתי את חיי. לבד. יופי לי. הייתכן לי שקוף אחד לרפואה?

      :(

      פוסט מופלא. תודה לך.

       תודה לך על המילים החמות כתמיד .

      לו שאלת את דעתי הייתי משיב שעלייך להמשיך לחפש .  לא לוותר ( על מה שחשוב בעייניך ) ולא להתעייף .  כי אם תתחילי לעשות פשרות ו"הנחות" תגיעי מהר מאד למצב בו כולנו היינו ואף אחד אינו רוצה לחזור אליו .

       

      השתעשתי פעם ברעיון להציג חישוב של הסתברות למצוא את אותו "אחד" יחיד ומיוחד .  להראות כי הסיכוי הוא נמוך , נמוך מאד .  ולומר בו בזמן לא להפסיק לחפש .  מהניסיון שלי , בהרבה תחומים , מי שיודע מה הוא מחפש ומחפש בנחישות ובביטחון - בסופו של מאמץ - מוצא את מבוקשו .   

       

      במילים ( ועם הרבה כוונה , אהדה ואמפטיה מהלב ) אני מאחל לך ( למעשה אני משוכנע ) כי את תמצאי אותו !!

       תודה !!!!

        2/11/08 05:52:

      אהבתי מאוד את הספר.

      הפוסט שלך גם הוא מאוד מרגש.

      אבל יש רגעים בהם אני תוהה, אולי הפכחון המוחלט אינו כל כך טוב

      עוורון חלקי אולי היה מקל?

      ואולי לא.

      רוצה אני, שוב, את הפכחון המוחלט.

        2/11/08 03:59:


      קראתי לראשונה אחר הצהריים.

      שנית בערב.

      ושלישית עכשיו.

      עשרים שנה הייתי סומא בארובה יוסי,

      והיום מתקיים אצלי הפחד פן אינני יודעת ולא אצליח ללמוד איך עושים את זה באמת.

      אז איפה, איפה לומדים? איפה לומדים להשקיף?

      להשקיף במובן השקפה, מבט, ראיה למרחוק.

      ולהשקיף במובן שקיפות. אבל מוחלטת. כזו שאינה מותירה מקום לעיוורון. שאין בה "שטחים מתים".

      אז השקפתי את חיי. לבד. יופי לי. הייתכן לי שקוף אחד לרפואה?

      :(

      פוסט מופלא. תודה לך.

        1/11/08 19:40:

      צטט: wm 2008-11-01 17:43:53


      להבנתי ותפיסתי את החיים בזוג ובהתייחס  לנכתב . לדעתי רק זוגיות אמיתית (מהי אמיתית זו שאלה אחרת ומזמינה לפוסט) אשר בה קיימת תקשורת כנה,  ישירה , אמפטית  חסרת אינטרסים במובן הרע של המילה  כי הרי אינטרסים תמיד יש ויהיו בזוגיות   רק היא יכולה "לבטל" עיוורון לתקשורת זוגית זו יש מקום להסתכלות דו כיוונית

       

       מתי ידידי היקר ,

      אתה לא יכול להבין ( אולי רק תיאורטית ) בעיוורון של זוגיות .  אתה חי לך בעולם קסום עם בת זוג חלומית היכולה לשמש דוגמא ומופת ... עם כל מהמורות החיים אתה חי לך בשלווה בגן עדן שאין רבים כמותו . 

        1/11/08 17:43:


      להבנתי ותפיסתי את החיים בזוג ובהתייחס  לנכתב

      לדעתי רק זוגיות אמיתית (מהי אמיתית זו שאלה אחרת ומזמינה לפוסט)

      אשר בה קיימת תקשורת כנה,  ישירה , אמפטית  חסרת אינטרסים במובן הרע של המילה  כי הרי אינטרסים תמיד יש ויהיו בזוגיות   רק היא יכולה "לבטל" עיוורון

      לתקשורת זוגית זו יש מקום להסתכלות דו כיוונית

        1/11/08 15:58:

      צטט: אני אזוז 2008-11-01 15:46:12

      אהלן יוסי,  מה שלומך?   :)

       היי עדנה ,

      חיכיתי , חיכיתי , בכיתי המון ...  ומי לא בא ? ?

       

      שלומי מצוין .  זה מענה חלקי , חיוור ועקיף לדחיית המועמדות שלי בפוסט האחרון שלך ...

       אני שמח ומברך על כי באת לבקר

        1/11/08 15:46:

      אהלן יוסי,

      מה שלומך?

      :)

              היי....

        1/11/08 15:27:

      צטט: גלי באטוס 2008-11-01 15:16:35

      יוסי,

      הפוסט הזה- חכם, אמיץ, כן וישיר בדיוק כמוך.

      עכשיו צריך לקרוא את "על הפכחון"....

      * אוהבת,

      גלי

       

       את מתכוונת על הפיכחון שלי או של סאראמגו ? ? 

      אני התפכחתי מזמן והוא בדרכו מכוון לפיכחון מסוג אחר ...

      תודה לך גלינקה יקרה !!
        1/11/08 15:16:

      יוסי,

      הפוסט הזה- חכם, אמיץ, כן וישיר בדיוק כמוך.

       

      עכשיו צריך לקרוא את "על הפכחון"....

       

      * אוהבת,

      גלי

        1/11/08 13:51:

      צטט: catlover 2008-11-01 12:33:33

      בהמשך ל"שיחותיינו"?:-)

      בהחלט התחברתי לרוח הדברים גם אם לא צרפתי דעתי כעת.  מעניין....  ו...כוכב!

       תודה לך ,

      אמרת וזה נחשב מאד בעיני גם אם אמרת זאת במעט מילים ...

       

        1/11/08 12:33:

      בהמשך ל"שיחותיינו"?:-)

      בהחלט התחברתי לרוח הדברים גם אם לא צרפתי דעתי כעת.

      מעניין....

      ו...כוכב!

        1/11/08 11:44:

      צטט: עירית שפר 2008-11-01 11:35:39

      פוסט נפלא מאיר את הזוגיות מזוית אחרת.

      יש המון עוורון במרבית מערכות היחסים, אך אני חושבת שהעיוורון במרבית המערכות הוא חלקי ולא מלא, עיוורון סלקטיבי שכזה. מי כלפי עצמו מי כלפי בן /בת זוגו. ישנם מקרים של עיוורון מלא אך הם בדרך כללעוורון מלא תחום בזמן, ישנם גם מקרים של עוורון מלא כרוני אך מקרים אלו אינם הרוב. מעט זוכים לראות ולהתבונן, להבין כי זכו ולרגע לא לשכוח ואז בעיניים שלהם יש זיק אחר, מבט השמור רק לבן/בת הזוג, מבט המקבל עומק נוסף עם כל שנה שעוברת, מבט הדדי... אני מכירה שני זוגות כאלו...   וכן אני חושבת שהעוורון זמני וניתן להרפא ממנו...

       אהבתי ( והסכמתי ) עם כל מילה שכתבת ...  ובאשר לריפוי -גם עם הקביעה שלך אני בהחלט מסכים אלא שלדעתי לא יכול להיות ריפוי שלם בלי ליצור זוגיות אמתית , מבוססת על אהבה , הידברות והבנה מלאה . "ריפו" מלא ושלם יכול להתקיים רק עם עזרה של בן זוג ...

      תודה לך עירית על התבונה ועל התובנות !

       

        1/11/08 11:40:

      צטט: pnina s 2008-11-01 11:32:47

      אנחנו שבאנו מתוך  העוורן יש לנו היכולת לראות את האור.

      בכלל, בכל מערכת יסים בין בני אנוש האגו - מקור כל רע.  ושלא תבין אותי לא נכון- אגו צריך שיהיה לכולם אך לאגו מצטרפת(לרוב) מלחמת הכח שהיא פסולה במערכות יחסים.

      וכמובן הפוסט מעולה !!!

      שיהיו רק ימים של אור .

      פנינה

       תודה לך פנינה יקירתי החביבה !

      תודה על המילים ותודה על ההבנה !

       

       

        1/11/08 11:35:

      פוסט נפלא מאיר את הזוגיות מזוית אחרת.

      יש המון עוורון במרבית מערכות היחסים, אך אני חושבת שהעיוורון במרבית המערכות הוא חלקי ולא מלא, עיוורון סלקטיבי שכזה. מי כלפי עצמו מי כלפי בן /בת זוגו. ישנם מקרים של עיוורון מלא אך הם בדרך כללעוורון מלא תחום בזמן, ישנם גם מקרים של עוורון מלא כרוני אך מקרים אלו אינם הרוב. מעט זוכים לראות ולהתבונן, להבין כי זכו ולרגע לא לשכוח ואז בעיניים שלהם יש זיק אחר, מבט השמור רק לבן/בת הזוג, מבט המקבל עומק נוסף עם כל שנה שעוברת, מבט הדדי... אני מכירה שני זוגות כאלו...

      וכן אני חושבת שהעוורון זמני וניתן להרפא ממנו...

        1/11/08 11:32:

      אנחנו שבאנו מתוך  העוורן

      יש לנו היכולת לראות את האור.

      בכלל, בכל מערכת יסים בין בני אנוש

      האגו - מקור כל רע.

      ושלא תבין אותי לא נכון- אגו צריך שיהיה לכולם

      אך לאגו מצטרפת(לרוב) מלחמת הכח שהיא פסולה במערכות יחסים.

      וכמובן הפוסט מעולה !!!

       

      שיהיו רק ימים של אור .

      פנינה

        1/11/08 11:16:

      צטט: חלקת אהבה קטנה 2008-11-01 11:07:03


      לא חושבת שאני מבינה גדולה בזוגיות .  עדין לומדת את השפה שבה הגברים מרגישים וחושבים

      לומדת את השפה שאותה הנשים מרגישות וחשות .  יש שם הבדלים אדירים, חוסר תאום והשפעות חברתיות סביבתיות שיכולות להיות הרסניות .

      פרט אחד קטן למדתי במשך החיפוס - שכדיי שתוכל להתקיים זוגיות מהסוג הנכון לנשמה קודם עלינו למצוא את עצמנו ולהביא את החוסרים שבנו למקום קרוב ככל הניתן לשלם .  כל עוד נשמתנו חצויה, פגועה ומחפשת נחמה הבן זוג שנמצא עבורנו יגיע ממקום של חולי

       

      לכן , בהתחלה כדיי לעבוד על מי שאנו וזה אולי מתחבר לפוסט שלך שמבקש לפתוח עיניים

      וכיצד נוכל לפתוח אותם לאחר אם הם עצומות כלפינו...

       כוכבים יש בשמים . 

      תודה לך על התגובה .  אני לא בטוח מסכים כי את לא מבינה .  לדעתי את מבינה ועוד איך ... עם מה שכתבת והדגשתי - אני מסכים בהחלט .  זו נקודת התחלה לכל זוגיות טובה !

       תודה .

        1/11/08 11:07:


      לא חושבת שאני מבינה גדולה בזוגיות

       

      עדין לומדת את השפה שבה הגברים מרגישים וחושבים

      לומדת את השפה שאותה הנשים מרגישות וחשות

       

      יש שם הבדלים אדירים, חוסר תאום והשפעות חברתיות סביבתיות שיכולות להיות הרסניות

       

      פרט אחד קטן למדתי במשך החיפוס

       

      שכדיי שתוכל להתקיים זוגיות מהסוג הנכון לנשמה

      קודם עלינו למצוא את עצמנו ולהביא את החוסרים שבנו למקום קרוב ככל הניתן לשלם

       

      כל עוד נשמתנו חצויה, פגועה ומחפשת נחמה הבן זוג שנמצא עבורנו יגיע ממקום של חולי

       

      לכן

       

      בהתחלה כדיי לעבוד על מי שאנו וזה אולי מתחבר לפוסט שלך שמבקש לפתוח עיניים

      וכיצד נוכל לפתוח אותם לאחר אם הם עצומות כלפינו...

       

      נגמרו הכוכבים

        1/11/08 11:06:

      צטט: malie123 2008-11-01 10:53:35

      מימה שהספקתי לקרוא- יש בך כמה אמיתות נשלפות טבעי כזה....
      רק לא אהבתי את הפוסט על הנשים.

       

       את רואה זה כבר מבטל את מועמדותי הלא ראויה לאותו פרס נכסף - להיות גבר השנה .

      במקום זה הייתי בוחר להיות גבר של (_)... ושהיא תהייה עבורי אשה כל השנה ... נשיקה

       

      תודה מלי !!
        1/11/08 11:04:

      צטט: איירבוס-max 2008-11-01 10:52:44

      מקסימה וכואבת ההשוואה הזו שלך, יוסי.

       

      אתה יודע, ואין בכך כל נחמה, שכאשר מתעוורים מתחדד חוש המישוש, ולפיכך הייתי מוסיף להמלצות שלך עוד אחת: מששו.  מששו היטב את נשמתו/ה של בן/בת הזוג.

       

       תודה חנוך !!

      קניתי .  אתה בהחלט צודק גם בזאת .

       

        1/11/08 11:02:

      צטט: שירת הים 2008-11-01 10:51:00


      .  העיוורים אינם יכולים לראות ואינם יכולים להביט .  הם חסרי ישע והצלתם תלויה רק במי שנותר עם יכולת להביט ולראות .

      בואו נפסיק להתעסק במה שקורה אצל אחרים

       ושכל אחד נסה להפעיל את האור שלו

      וכך כמובן זו האפשרות היחידה לעזור. אין טעם להלחם בחושך

      צריך רק להיות באור ולהפיץ אותו בתמימות ואומץ . דיי עם ההתחסדות הגיע הזמן למעשים .....

       

       התחסדות היא מילה קשה !  יש בה משום צביעות , התיימרות , התנשאות ...    על כל השאר אני ממש מסכים .  זה הלא מה שאמרתי רק לא באותן מילים .

       

        1/11/08 10:53:

      מימה שהספקתי לקרוא- יש בך כמה אמיתות נשלפות טבעי כזה....
      רק לא אהבתי את הפוסט על הנשים.

       

        1/11/08 10:52:

      מקסימה וכואבת ההשוואה הזו שלך, יוסי.

       

      אתה יודע, ואין בכך כל נחמה, שכאשר מתעוורים 

      מתחדד חוש המישוש,

      ולפיכך הייתי מוסיף להמלצות שלך עוד אחת:

      מששו.

      מששו היטב את נשמתו/ה של בן/בת הזוג.

       

      שב"ש.

        1/11/08 10:51:

      צטט: אנידין 2008-11-01 10:48:25


      תודה יוסי.  הפוסט הניע את הגלגלים שלי .

       את באה לרכב על אופניים או שנתחיל לרוץ ? ?

       

        1/11/08 10:51:


      .  העיוורים אינם יכולים לראות ואינם יכולים להביט .  הם חסרי ישע והצלתם תלויה רק במי שנותר עם יכולת להביט ולראות .

      בואו נפסיק להתעסק במה שקורה אצל אחרים

       ושכל אחד נסה להפעיל את האור שלו

      וכך כמובן זו האפשרות היחידה לעזור

      אין טעם להלחם בחושך

      צריך רק להיות באור ולהפיץ אותו

      בתמימות ואומץ

      ודיי עם ההתחסדות הגיע הזמן למעשים .....

       

        1/11/08 10:50:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-11-01 10:34:04

      א. אתה נורא חכם.

      ב. על העיוורון - ספר גאוני.

      ג. אני מקווה שאתה לא חושב שלראות את העולם דרך משקפי שמש זה גם כן סוג של עיוורון רגוע

       א.  זה לא טרוויאלי כל כך .

      ב.   נכון ( וזה ממש אמתי כשזה נאמר על ידך ! )

      ג.   לא ולא .  זו רק דרך להסתיר את הרוע ואת האור המסמא .  המשקפיים שלך זה חלק ממך כדי שאנחנו לא נראה ...

       

      תודה לך עלמה יקרה !
        1/11/08 10:48:

      עיוורון. נטייה של הנפש לצמצם את הרגישות שלה למציאות כמו שעיניים נסגרות ברפלקס לאור חזק.

      נפש עוצמת עיניים מול המציאות שהיא, חדה, נושכת, הולמת קשה מידי וטובה מידי ומחייבת אבל ממש מחייבת להגיב. נפש אובר וולמד לא מסוגלת להגיב. אז מעוורת. כאמצעי התגוננות.

      אבל אז משתלט הפחד כי העיוורון מקים חייץ בייני לבין המציאות וכל קריאת המציאות שלי משתבשת.

       עכשיו אני לא רואה את הדרך, אני מפחד.

      עכשיו אני תלוי בזה שלא רציתי לראות שיראה לי את הדרך.

      אני שונא להיות תלוי. תלוי זה אומר שאיבדתי את העצמאות שלי.

      עכשיו זה אומר גם שאני חייב למי שאני לא רוצה לראות ואני שונא להיות חייב, מי רוצה להיות חייב.

      מי שעוצם את העיניים מול אור חזק, זה ככה זה.

      תודה יוסי. הפוסט הניע את הגלגלים שלי .

       

       

        1/11/08 10:46:

      צטט: malie123 2008-11-01 10:33:31

      הי יוסי.

      פוסט יפה.



      יפה לך, אהבתי.

      שמע משו.....במרכז לקבלה ישנם קורסים שונים.  אחד המדהימים שבהם הוא הדרך הקבלית לגידול ילדים.  יש גם קורס נוסף עקורנות לזוגיות טובה.

       

      יש שם שני 12 כללים.  כל מה שכתבת מצוי שם.  יש עוד כמה.  אף פעם אל תעליבו את בן הזוג.- בנאלי , בר יישום?  צרו מטרה משותפת מעבר לזוגיות=שפה משותפת.

      ועוד ....   נשמע קל פשוט אבל לא ניכרה משהו שיכול לעמוד בזה.

       

      אם אתה כן, מכתירה אותך כאן ועכשיו במיידי לגבר האולטימטיבי של דה מרקר.

       

      שבת מקסימה.

      מלי

       מלי יקירתי ,

      הסמקתי !!

      לא הגשתי מועמדות למעמד הנכסף ואני ממש לא לבוש על מנת לעמוד על הדוכן ...  אבל עצם הצגת המועמדות שלי תעמוד למולי בימים אפורים ...

       

      לא למדתי קבלה ואני יותר משמח ( באמת באמת  !!) , אם עליתי על משהו הנחשב למקור האמת .

       

      תודה לך על המילים החמות !

       

        1/11/08 10:41:

      צטט: sigal e 2008-11-01 10:32:15


      אכן כך קורה.. כאשר אנו נמצאים בזוגיות . יש כאלו ההופכים להיות עיוורים ויש כאלו שמתעוררים מתי שהו...  זוגיות טובה זו עבודה קשה.... וכל אחד בעיוורון שלו מחליט על המחיר אותו הוא משלם

      בשביל להגיד אני "בזוגיות" אך האםם טובה באמת או לא.....

      עיוורון מבחינתי זה לעיתים ללמוד לאהוב את הצדדים הפחות נעימים של הצד השני...  אך יש גם עיוורון שהכל רשום על הקיר ובכל זאת נשארים.....

      אהבתי את שכתבת*

       תודה לך סיגלי .  אנחנו הלא מכירים את הנושא "מבתוכו" ...

       

        1/11/08 10:39:

      צטט: forrest gump 2008-11-01 09:56:27


      העיוורון הוא מצב "טבעי" במערכות יחסים מכל הסוגים.

       אני לא בטוח מקבל את זה כקביעה החלה על כולם .  אולי אפילו ההפך .  על כך כתבתי .  בבחינת עשו ככל שכל אחד יכול להימנע ממצב העיוורון ...

      תודה לךעל התגובה והשיתוף .

       

        1/11/08 10:34:

      א. אתה נורא חכם.

      ב. על העיוורון - ספר גאוני.

      ג. אני מקווה שאתה לא חושב שלראות את העולם דרך משקפי שמש זה גם כן סוג של עיוורון רגוע

        1/11/08 10:33:

      הי יוסי.

      פוסט יפה.

       

      האם ישנה דרך לממש אהבה ולקיים זוגיות ??

      אל תשכחו להביט סביבכם כל הזמן .  להביט , להרגיש , להבין ...   

      תנו יותר משתדרשו לעצמכם .  הרעיפו חום , אהבה וסבלנות לבני הזוג .

      אל תהיו חסרי קצרי רוח . אל תכניסו לזוגיות רוע , אנוכיות וכוח מכל סוג .

      היו הגונים . היו בראש ובראשונה חברים .  צרו שפה משותפת .

      צרו עולם ייחודי שהוא רק שלכם .


      יפה לך,

      אהבתי.

      שמע משו.....במרכז לקבלה ישנם קורסים שונים.

      אחד המדהימים שבהם הוא הדרך הקבלית לגידול ילדים.

      יש גם קורס נוסף עקורנות לזוגיות טובה.

       

      יש שם שני 12 כללים.

      כל מה שכתבת מצוי שם.

      יש עוד כמה.

      אף פעם אל תעליבו את בן הזוג.- בנאלי , בר יישום?

      צרו מטרה משותפת מעבר לזוגיות=שפה משותפת.

      ועוד ....

      נשמע קל פשוט אבל לא ניכרה משהו שיכול לעמוד בזה.

       

      אם אתה כן, מכתירה אותך כאן ועכשיו במיידי לגבא האולטימטיבי של דה מרקר.

       

      שבת מקסימה.

      מלי

        1/11/08 10:32:


      אכן כך קורה.. כאשר אנו נמצאים בזוגיות

      יש כאלו ההופכים להיות עיוורים ויש כאלו שמתעוררים מתי שהו...

      זוגיות טובה זו עבודה קשה.... וכל אחד בעיוורון שלו מחליט על המחיר אותו הוא משלם

      בשביל להגיד אני "בזוגיות" אך האםם טובה באמת או לא.....

      עיוורון מבחינתי זה לעיתים ללמוד לאהוב את הצדדים הפחות נעימים של הצד השני...

      אך יש גם עיוורון שהכל רשום על הקיר ובכל זאת נשארים.....

      אהבתי את שכתבת*

        1/11/08 09:56:


      העיוורון הוא מצב "טבעי" במערכות יחסים

      מכל הסוגים.

      בני האדם יכולים לחוות את החיים רק מנקודת מבטם

      והיא כבר מוטמעת בכל גוון של חייהם/חיינו.

      הצורך בשינוי הוא התקוה שבין העוורון לפוטנציאל הראיה

       

      זו שאלה סבוכה (-: שאין לה מענה חד משמעי

       

      אם הריבון בעצמו היה יורד אלינו ואומר: היו מאושרים

      האם היינו נוהגים כך?

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי בר-אל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין