מסתבר שכן. לא מעט מיזמים תורמים לסביבה בדרך אחת ובה בעת פוגעים בה בדרך אחרת. לעיתים מדובר בקונפליקט בין שתי אסכולות או בין שני צרכים סביבתיים. במקרים אחרים מדובר בניצול מעטה ירוק לצרכים מסחריים, פוליטיים או אחרים. לא מזמן התפרסם מקרה כזה – הכחדת שטחי יערות גשם בדרום מזרח אסיה לטובת הפקת דלקים אקולוגיים. הכחדת יערות אלה גורמת להכחדת האורנג-אוטן ולבטח גם מינים רבים נוספים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/802/440.html

לא צריך להרחיק עד בורנאו. דוגמאות לפרויקטים סביבתיים הפוגעים בטבע ניתן למצוא גם בארץ הקודש:

תעלת הימים - מיזם אותו מקדם נשיא המדינה שמעון פרס ועיקרו תעלה אשר תוביל מי-ים מים סוף דרך הערבה לים המלח. המטרות רבות ובינהן מטרה סביבתית מובהקת – הזרמת מים לים המלח הגווע. מצד אחד מטרה חשובה, אך בדרך, תעלה כזו (ובייחוד אם תהיה זו תעלה פתוחה) תשנה ללא הכר את האקולוגיה של הערבה וים המלח.

חוות אנרגיה סולארית - רבות מדברים על ניצול משאב אור השמש אשר נתברכנו בו בשפע, לצורך הפקת חשמל. לשם כך, מדברים על הקמת חוות סולאריות בנגב. מצד אחד – ניצול משאב בלתי מנוצל העומד לרשותנו ללא הגבלה. מאידך, הקמת חוות נרחבות בנגב תפגע בשטחי טבע מדברי ייחודיים.

ישובים אקולוגיים - מעת לעת צצים ישובים אקולוגיים אשר דוגלים באורח חיים ידידותי לסביבה ובתכנון הישוב לשם כך. אמנם יפה וחשוב אך מה הטעם בבניית מבנים מבוץ או בבורות ספיגה עם עלי ורדים כאשר עצם הקמת הישוב מחריב את שטח הטבע עליו הוא הוקם?

חקלאות הצורכת שטחים נרחבים - לעיתים גידולים חקלאיים אורגנים, ביצי חופש וכד' צורכים שטחים נרחבים לגידולם. אמנם לחלקם תועלת לסביבה אך בה בעת הם באים על חשבון שטחים טבעיים.

בישראל כיום, במקרה של קונפליקט בין ירוק לירוק, יש לתת עדיפות לשמירת שטחי טבע. על כך כתבתי בפוסט הקודם.