כותרות TheMarker >
    ';

    פָּ שׁ וּ ט

    בעיקר שירים

    0

    "דרוש גבר" - סיפור אמיתי מהקפה

    95 תגובות   יום שבת, 1/11/08, 23:36

    פוסט לא מנוקד...

    .

     

     דרוש גבר - סיפור אמיתי מה"קפה" 

     

    עם שירלי, במרפסת שלה, כמו תמיד לארוחת בוקר של קשקושים ורכילות. הפעם קצת מאוחרת, אחרי ששבנו ממדידת החליפה שהזמינה למסיבת הברית של סתיו. הוא יהיה כבר בן חודש בעוד שבוע וחצי, בן שלישי לזוג המדהים הזה. הפעם החליטו על ארוע ערב.

    "את קולטת", שלפתי פתאום, "עוד שבוע וחצי הארוע שלך ואין לי עדיין בן זוג."

    "ממש! עם כל המחזרים והטלפונים שלך לא מצאת אף אחד?", ספק אמרה ספק שאלה מי שיודעת על כל צעד, שעל וגבר בחיי.

    "לא הסתבכתי איתך ולכן רשמתי על ההזמנה שגית ובן זוגה," המשיכה שירלי והושיטה לי את ההזמנה לארוע.

    "אולי אפרסם מודעת דרושים" פלטתי לאויר ושנינו צחקנו.

    "מה תרשמי, דרוש גבר?"

    החזירה שירלי בשאלה. "כן, נראה לי" עניתי ובזה נראה היה כי העניין סגור.

    ***

    שישי, כבר אחרי חמש, חשוך בחוץ ומרגישים את השבת. הילדים אצלי, יושבים מול הטלויזיה ואני בחדר מול המחשב. מנסה להתמודד מול זרם התגובות בעקבות השיר "נגיעות" שהוספתי רק אתמול בלילה. מאד מחמיא, פחות מיממה וכבר מאות כניסות והרבה מאד תגובות אוהדות, חלקן בפוסט וחלקן בהודעות פרטיות.

    אני פותח הודעה חדשה, "ללא נושא" שהגיעה ממש עכשיו.

    התמונה מוכרת. זאת שגית, שכבר הגיבה לי קודם, נדמה לי ל"כפיות".

    "דרוש גבר" היה כתוב באותיות מודגשות בהודעה עצמה, עם קישור לפוסט בדיוק באותו שם.

    ***

    שישי בצהרים, הילדה אצל אבא שלה.

    קצת זמן פנוי לעצמי, זמן לעשות קצת סדר בבית, גם סדר בראש, גם להציץ ב"קפה".

    שומעת את צלצול הטלפון העמום מהיותו קבור עמוק בתוך התיק. שולפת אותו באיחור ונתקלת בהזמנה לארוע של שירלי.

    "שגית ובן זוגה", ככה רשום על המעטפה שעדיין סגורה.

    שוב חושבת לעצמי "עם מי אני הולכת?"

    לא בא לי ללכת לבד למרות שיהיו שם מספיק אנשים שאני מכירה.

    נכנסת למחשב.

    כמו תמיד, בזמן האחרון, נכנסת ישר ל"קפה". מתעלמת מהיבהוב ההודעות החדשות, מסמנת "לא זמין לצ'ט", נכנסת ל"עמוד שלי", "הבלוג שלי", הוספת פוסט חדש".

    לא יודעת מה הולכת לרשום בכותרת אך פתאום יצא לי "דרוש גבר", בדיוק כפי ששירלי אמרה שלשום.

    ***

    נכנס לפוסט וקורא בחיוך:

    "לשני אירועים חשובים במהלך חודש דצמבר דרוש גבר נאה לליווי..

    (לא כנער ליווי) קורץ

    הדרישות:

    גיל 35-45

    גובה 1.70 ומעלה

    מראה חיצוני טוב עד מעלף

    וחיוך כובש

    תשלום הולם למתאים"

    "נשמע מעניין," אני חושב לעצמי. איזה אומץ יש לה לפרסם דבר כזה. אני רואה שיש כבר כמה תגובות לפוסט. אני לא קורא אותן, אך מתחיל לחשוב אם הייתי עושה דבר כזה.

    האם הייתי הולך עם מישהי שאני לא מכיר לארוע שברור שהיא לא רוצה להיות בו לבד. אני בוחן את הדרישות שהציבה. אני בגיל המתאים, גם בגובה, מראה חיצוני בהחלט בטווח הרחב שביקשה וחיוך אף פעם לא חסר לי.

     אני מחליט להגיב לה, מה כבר יכול להיות.

    כמובן שלא לפוסט כמו השאר, לא הייתי רוצה להראות שם.

    אני חוזר לרשימת ההודעות הנכנסות, נכנס להודעה ששלחה ומשיב לה בהודעה משלי- "הנה אני".

    ***

    לוחצת על "שליחה" והפוסט באויר.

    פתאום קצת נבהלת, אולי לא יבינו נכון. נכנסת לפוסט וכותבת תגובה לפוסט שלי:

    "ולפני שתיבהלו... זה לא אמיתי, אני מנסה לבדוק משהו שהוא אמיתי".

    מכינה לעצמי קפה וחוזרת למחשב.

    כבר התחילו תגובות לפוסט ואני מגיבה אליהן. נענית להיבהוב ההודעות הנכנסות. מקבלת המון הודעות, הצעות, מספרי טלפון.

    הודעה אחת מעמוסס, גרמה לי לחייך ולהכנס לכרטיס שלו שכבר מוכר לי. עוברת על הפרופיל נכנסת לגלריה, מציצה בתמונות ונזכרת בשירים שלו שקראתי.

    "אממממ... מתאים לי," מחייכת שוב לעצמי.

    "תשכנע אותי," משיבה בתגובה.

    ***

    "נראה לך?"

    זה הדבר הראשון שעלה בראשי וישר כתבתי בתגובה.

    "תציצי בבלוג שלי.

    תקראי את השירים הכתובים.

    תקשיבי לשיר שלי "תן ללב ללכת" (אודיו).

    תציצי לפרסומת שלי (וידאו).

    תראי את כל התגובות המפרגנות (וחבל שאת לא יכולה לראות את המיילים הפרטיים).

    עכשיו,

    תשכנעי אותי למה כדאי לי ומה זה בכלל...

    שבת קסומה"

    כתבתי בהתלהבות מה והשארתי בצמוד לשמי את מספר הטלפון הסלולרי שלי.

    ***

    מקבלת הודעה חזרה מעמוס. הודעה שונה ומתגרה.

    ישר מקליקה "השב" ומנסה לחשוב איך להגיב לו.

    אין ספק, הבחור שונה. נראה לטעמי, כותב נפלא, אפילו מחוזר.

    מחליטה להתקשר.

    "הלווו" עונה לי בקול עמוק ונעים.

    "אני צריכה לשכנע אותך עכשיו?"

    "היי",

     עכשיו גם ברור שהוא מזהה מי אני.

    "תספרי לי על מה מדובר", הוא אומר.

    "הכל התחיל בקטע של צחוק", אני אומרת ומספרת לו על הארוע הצפוי של שירלי, על השיחה שלי איתה. מתנהלת שיחה נעימה, קלילה, אפילו די פתוחה. אני מתחילה להרגיש שאפילו שהסיפור היה נראה לי די הזוי, אני דווקא רוצה שהבחור הזה מעבר לקו באמת יבוא איתי.

    ***

    "את השירים שלך קראתי, הקשבתי לשיר המוקלט, אך לא הצלחתי לראות את הפרסומת".

    אני מפנה אותה לעמוד שלי לראות את הוידאו.

    "תרדי למטה".

    "כבר?"

    שנינו בצחוק של מבוכה שגורם לשיחה להיות נעימה ופתוחה. הסיפור שלה גורם לי לחשוב שגם אם זה התחיל בצחוק, אולי אלך עם הדבר הזה עד הסוף.

    "מתי הארוע?"

    "בעוד שבוע וחצי".

    "את יודעת מה" , אני אומר, "אם תודיעי לי כמה ימים לפני, נראה לי שאבוא איתך לארוע". ככה יצא ששנינו הרגשנו שכמעט בטוח שהיא לא תלך לבד.

    ***

    עבר שבוע מאז פרסמתי את הפוסט ההוא ונותרו עוד כמה ימים לארוע.

    "אני לא באה לבד לברית",  אמרתי אתמול לשירלי.

    "עם מי תבואי?"

    "עם עמוס."

    "מי זה? אני לא מכירה שום עמוס", אמרה שירלי.

    "זה בסדר, גם אני לא."

    יש אצלי מן סוג של התרגשות ואפילו מתח מהמחשבה להכנס לארוע עם מישהו שאני לא מכירה.

    סיכמנו שנפגש ממש לפני.

    שוחחנו כמה פעמים מאז. אני מרגישה שמצאתי חבר, אפילו הרשיתי לעצמי לבכות לו על משהו שקרה לי.

    אולי יש לי חששות, אבל אני בטוחה שיהיה נחמד. בהחלט מצפה.

    ***

    אני אראה אותה ממש לפני הארוע. אם זו היתה סתם מסיבה, זה היה אחרת, אבל מדובר על סוג של ארוע כבד כזה. משפחתי.

    השיחות בינינו מאז הפכו להיות ידידותיות, כך שזה נראה קל יותר, לכאורה.

    אבל בכל זאת יש את הספקות. לא לגביה, אלא על עצם הרעיון.

    עם כל זאת, אני בטוח שיהיה נחמד. בהחלט מצפה.

    ***

    האם יהיה, איך יהיה, מה יהיה  וכל הפרטים, בדיוק בעוד שבוע.

    .

    הסיפור קרה לפני כשנה, בדצמבר 2007, כמעט חודש לאחר שנכנסתי לקפה.

    אז גם פרסמתי את הפוסט לראשונה.

    שבוע לאחר מכן, פרסמתי את המשך הסיפור, בדיוק כפי שהוא קרה במציאות.

    .

    .

    קישור לחלק השני של הסיפור

    .

    .

     

    כל הזכויות שמורות לעמוס שטרית 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/11/08 18:57:
      מקסים,רק תמשיך לכתוב......
        6/11/08 22:09:

      פוסט מעולה.

      מרענן, זורם כיפי ומשאיר טעם של עוד....

        5/11/08 20:10:


      רגע ,

      זה לא לקוח מאיזה סרט??????.

      בכול אופן אני הייתי מביימת את הסוף קצת שונה

       

       

      ומאז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה

        5/11/08 19:40:


      לא סתם גבר... גבר גבר

       

      למרות שכשהתחלתי לקרוא (אולי לא הייתי מרוכזת) חשבתי שאתה מחפש בן זוג...

       

        5/11/08 19:39:

        5/11/08 18:40:
      זוכרת בהחלט...
        5/11/08 17:14:


      סיפור נפלא עמוס

      קראתי גם את ההמשך.

      מעניין כמובן לדעת עוד.

      מקווה שאתם עדיין חברים טובים לפחות.

        5/11/08 16:45:
      הי עמוס,הסיפור מאד נגע לליבי.כולנו רוצים קשר(חברות,ידידות,אהבה וכו'),אבל לא תמיד מוצאים את האחד או האחת.נחמד לשמוע שללא התכוון נוצר קשר נעים ולא מאכזב.לא תמיד אנשים פתוחים וזה חבל. קריצה
        5/11/08 11:18:

      אהבתי , מרתק ...
        4/11/08 15:57:

      איזה סיפור יפה

      כוכב

      שבוע נפלא

      טלי

        4/11/08 09:49:

      עמוס יקירי

      החלטתי להעניק חסות לפוסט שלך

      אתה אחד הפוסטים הניצפים במדינצ הקפה

      מצליח למשוך אחריך קהל רב  שמציץ בכל בוקר לשירה המופלאה שלך.

      אז הנה קבל חסות "אישה כמוני" ותפרגן למבקרים שלך מופע בידור שנון  עם הקומיקאית דורית פלד הרפז

      8/11 תיאטרון גבעתיים מחיר מיוחד לקפה 50 ש"ח בלבד עם אפשרות ל 10 תשלומים רק לכרטיס קפה קלאב.

      ניתן להשיג בקופות 03/7325340

      מזמינה אותך ללא תשלום

      תסחוף עוד רבים אחריך

        4/11/08 05:47:


      אפשר לבקש את ההמשך?????????????

       

      מ  ד  ה  י  ם

        4/11/08 00:33:

      חחחחחחחחחחחחח סיפור מעניין
        3/11/08 20:49:

      יופי של סיפור קצר
        3/11/08 17:07:

      כל תגובה  תהיה בנאלית ליד מה שכבר נכתב פה..

      כתוב נהדר.

        3/11/08 15:56:


      יפה לכם

      gilgul*קריצה


      מעניין....
      * על הסיפור
        3/11/08 12:28:

      מקסים! מאד אהבתי!!
        3/11/08 12:12:


      מצטרפת לברוכצ'יק שם מלמעלה.....

      (-:

        3/11/08 11:44:


      שיהיה (רק) בשמחות

      :-)

        3/11/08 11:11:
      אחלה סיפור
        3/11/08 10:30:

      מקסים. יש משהו בהיכרות דרך הרשת שבונה צורה אחרת של זוגיות. כזו שאינה מבוססת על פרץ התלהבות ראשוני הנובע ממראה חיצוני אלא בונה לאט קשר רגשי עמוק המהווה יסוד איתן לקשר עתידי.
        3/11/08 09:46:

      חושבת שכדאי לך להמשיך לכתוב פרוזה. מבחינתי, אין זה חשוב אם בדמיון או במציאות עסקינן. הכתיבה חשובה וזה העיקר.

      מצא לי חן. אחלה.

        3/11/08 08:34:


      זוכרת את הסיפור הזה,

      כאילו זה היה היום...

      אתה כבר שנה בקפה, לא?

      מתי החגיגה?


      לחשוב קצת אחרת, להעיז.... יופי של סיפורחיוך*
        3/11/08 07:48:

      יפה   לך

       

      רגוע

        3/11/08 07:14:

      מחכה לשמוע את ההמשך..
        3/11/08 00:15:

      עמוס,

       

      פשוט, נוגע ויפה!

       

      יש מה ללמוד מגבר אמיתי היודע נפש אישה!...

      גברים, תהיו בני אדם, זה כל העניין....!

      אנושיות וחום- זה שם הקסם,

      משם הכל כבר זורם טבעי....:-)

       

      שיחקת אותה, ידידי.

       

      שבוע נפלא,

      קרן

       

        3/11/08 00:08:
      סיפור מקסים!
        2/11/08 23:50:

      אין גבול להפתעות, באמת מרתק.*
        2/11/08 23:40:


      קראתי את ההמשך

      פשוט נפלא

       

        2/11/08 23:09:

      מצויין
        2/11/08 23:03:


      עמוס ברשותך תמונות מהאירוע

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=116307

        2/11/08 21:47:
      מרתק. מגניב , נשמע כמו הרפתקאה מגניבה
        2/11/08 21:37:

      יפה!

      מעניין לשמוע את המשך השתלשלות הסיפור ביניכם אך במחשבה שניה אולי עדיף באמת לסיים אותו כפי שסיימת בנקודה זו ומשאיר את המסתורין התורם לענין.

        2/11/08 21:32:

      מלא חסדים כרימוןקריצה

      כן ירבו.....חיוך

        2/11/08 21:23:


      סיפור מרתק

      ממתינה להמשך...

      קבל*

      מיכל

        2/11/08 21:21:

      מראה חיצוני טוב עד מעלף צוחק בהחלט אתה עונה לקריטריונים! רגוע
        2/11/08 21:17:

      נפלא !

      מה שאפשרי כשאנחנו מוכנים לחשוב מחוץ לקופסה

        2/11/08 21:12:
      פוסט מדהים, שונה..אהבתי *
        2/11/08 21:00:

      רק אתה יכול.

      רק אתה. 

       

      מי כמוני יודעת. 

       

      (כלומר, מה שאני יודעת רגוע)

       

      ______________________________

       

      (מה אני יודעת בעצם?....)

        2/11/08 20:32:

      סיפור מקסים ואופטימי.

       

      טוב לדעת שיש עוד אנשים וחברים טובים באמצע הדרך.

       

      הלוואי על כולנו :)

        2/11/08 20:32:

      AND THE SKY IS THE LIMIT

      *

        2/11/08 19:55:

      נהנתי לקרוא!

      המציאות עולה על כל דימיון..צוחק

      *

        2/11/08 19:45:

      האמת עולה על כל דמיוןקריצה
        2/11/08 19:35:

      סיפור נפלא,

      כתבת יפה,

      אז אני מבינה שלארוע  המשפחתי הבא שאלך אוכל להזמין אותך ללוות אותי?

      אין לי כוחות לכל הדודות הפולניות שלי ששואלות בכל מפגש משפחתי

      "נו דוריני מתי יהיה לך חבר"?


       

        2/11/08 19:29:


      מסתבר שלא רק בקפה קוראים דברים שכאלה.

      לפני כמה חודשים אירגנתי לחברתי הטובה שחגגה בת מיצוה לביתה והתבעסה מהמחשבה שתבוא לבד לאירוע,כאשר האקס שלה אמור להגיע עם זוגתו החדשה.

      כמובן שישר המוח הנשי נרתם להצלת חיי אדם ודאגתי לה לג'יגולו-שהוא חבר טוב שלי ששיתף פעולה כמו גדול

       הכיר את הורים והצליח להוציא לאקס את העיניים.

      אז מסתבר שדברים כאלה קוראים גם מחוץ לקפה.

      יפה לכן בנות

      אנחנו עם מבריק.

       

        2/11/08 19:04:

      סיפור מקסים, כתוב נפלא קבל כוכב
        2/11/08 19:02:


      הפוסט נכתב שלושה ימים לפני שהצטרפתי לקפה.

      נהניתי מהסיפור.

      ועל זה נאמר: העיקר לא לפחד כלל.

       

      באהבה

      עופרה

        2/11/08 18:55:

      סיפור מרתק *
        2/11/08 18:48:

      מעניין ומרגש עצוב ואמיץ תכתוב תסריט לסרט!!!
        2/11/08 18:41:
      כל הכבוד בקרוב אצל כולן-כולם-כולנו זו רשת עיסקית או מחנה שידוכים ? מזל טוב
        2/11/08 18:39:

      יופי של סיפור:-)

      רומנטיקנית שכמוני, חשבתי לעצמי שהיה יכול להיות מדהים עוד יותר לדעת שהסיפור הזה נמשך עד עצם היום הזה :-)

      כל הכבוד לשניכם

        2/11/08 18:39:

      עמוס יקירי, סיפור מדהים על חברות שנוצרה תוך כדי ארועים

      שזורים אחד בשני, ואתה התגלית כחבר אמיתי ם בשעת צרה

      וגם בשעת אושר.

      כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!

        2/11/08 18:27:
      * סיפור יפה ואופטימי וגם אני הצטערתי שלא הסתיים אחרת
        2/11/08 18:13:

      עמוס פוסט ענק סיפור גדול מרתק חוויה מדהימה שבוע טוב ידידי                          
        2/11/08 18:12:

      ממממ  מעניין...
        2/11/08 18:07:

      בנות הקפה בצפיה
        2/11/08 18:02:

      סיפור יפה,אהבתי. *
        2/11/08 17:55:


      יפה. כתוהב טוב. 

      קח כוכב ממני, מגבר אחלה גבר.

        2/11/08 17:35:

      שלום   עמוס

      קראתי  אהבתי

      אתה  כותב  מעולה

      וזה  שווה  את  הכול

        2/11/08 17:35:

      יפה! זה, מה שנקרא, לקחת מהחיים את מה שהם מציעים לך. הרווחת...
        2/11/08 17:35:

      כרגיל, מקסים איש חמוד.....
        2/11/08 17:20:

      הייתי רוצה אותך בתור חבר שלי.......

       

        2/11/08 17:11:


      כנראה שלא סתם אומרים,

      הכ(ק)ול  לטובההה....

       

      יצאת גבר, גבר

       

       

        2/11/08 17:02:

      נסתרות הן דרכי הגורל המפגישות אנשים במצבים שונים, אבל יצא לא רע...
        2/11/08 17:00:


      מרתק וכתוב מקסים!

      מככבת אותך פה לפני שעוברת לחלק השני לראות מה היה בהמשך..סיקרנת אותי


      יפה,קריא ומעורר ציפיות לא רק להמשך הסיפור אלא לאפשרויות הגלומות ב"קפה"קריצה
        2/11/08 16:41:

      אחי זה טוב

        2/11/08 16:39:

      כיכבתי כי התרגשתי לקרוא, סיפור מקסים!
        2/11/08 16:35:


      זוכרת את הסיפור מאז....

      אבל הוא עדיין מעלה חיוך :)

        2/11/08 16:28:


      סיפור מחייך, מקסים.

       

      העלת לי רעיון לעסק הבא

      גברים/נשים להשכירעם הרגל בפה

       

        2/11/08 15:16:

      אהבתי.... מקסים שכמוך *
        2/11/08 15:09:

      עמוס יקר

      אינך מאכזב,

      כרגיל.....

        2/11/08 14:59:
      ומאז ועד היום???
        2/11/08 14:17:

      צטט: miel 2008-11-02 13:09:22

      צטט: sagosta 2008-11-02 13:00:39


      עמוססססס

      השבוע הייתי אצל חברה שלי והראתי לה את הסיפור היא אמרה לי

      מופרעתתתתתתת

      ואיך אני יכולה שלא לככב את הסיפור שלי, שלנו...

      היה כייףנשיקה

       

      שניכם גדולים! שאפו על האומץ

      קבלו כוכב  מזהב

       

      תודה רבה,

      זה היה יום לא קל אבל בזכות עמוס סופו עבר בחיוך...

        2/11/08 13:59:

      פוסט נפלא נהנתי

      שבוע טוב  

        2/11/08 13:41:

      נחמד...
        2/11/08 13:34:

      * גם זאת דרך להכירחיוך
        2/11/08 13:10:

               חוויה מדהימה! פוסט מדהים!

                                שרון

        2/11/08 13:09:

      צטט: sagosta 2008-11-02 13:00:39


      עמוססססס

      השבוע הייתי אצל חברה שלי והראתי לה את הסיפור היא אמרה לי

      מופרעתתתתתתת

      ואיך אני יכולה שלא לככב את הסיפור שלי, שלנו...

      היה כייףנשיקה

       

      שניכם גדולים! שאפו על האומץ

      קבלו כוכב  מזהב

        2/11/08 13:00:


      עמוססססס

      השבוע הייתי אצל חברה שלי והראתי לה את הסיפור היא אמרה לי

      מופרעתתתתתתת

      ואיך אני יכולה שלא לככב את הסיפור שלי, שלנו...

      היה כייףנשיקה

        2/11/08 12:50:
      מקסים ומסקרן ומושך לקרוא....
      ֿרק חבל ש......ככה זה נגמר
      ואני בתמימותי חשבתי לעצמי...ואולי כמו בסרטים...הם נפגשו...והתאהבו....והם חיים באושר עד עצם היום הזה...
      אבל בכל מקרה.....מקסים!:
        2/11/08 12:25:


      אהבתי את הסיפור. בכלל, מעדיפה סיפורים על שירים.

       איזה כיף שזה לא מנוקד, סומך עלינו שנצליח לקרוא נכון?.....קריצה.

        2/11/08 12:25:

      כר ההזדמנויות הנרחב שהעולם הוירטואלי מספק לנו. יפה
        2/11/08 12:17:

      סיפור מדהים!


       

        2/11/08 12:14:


      נכון או לא נכון ?

      קרה או לא קרה?

      סיגל

      חיוך

       

        2/11/08 11:58:
      אהבתי.*
        2/11/08 11:48:

      פשוט אהבתי. כוכב מעומק ליבי על הפוסט היפה.
        2/11/08 08:51:

      ידעתי שאפשר לסמוך עלייך !!!

      אתה חבר   א מ י ת י !!!

      תמיד שם ולא משנה למה !!!

      אוף כמה כוכבים עוד יש לי לככב לך !!!

      אשוב יקירי ברור נכון?

        2/11/08 08:23:

      רעיון אדיר

      סיפור של מקוריות, אומץ, תעוזה

      וחברות יפה....

       


      When youre down and troubled
      And you need a helping hand
      And nothing, whoa nothing is going right.
      Close your eyes and think of me
      And soon I will be there
      To brighten up even your darkest nights.

      You just call out my name,
      And you know whereever I am
      Ill come running, oh yeah baby
      To see you again.
      Winter, spring, summer, or fall,
      All you have to do is call
      And Ill be there, yeah, yeah, yeah.
      Youve got a friend.

      If the sky above you
      Should turn dark and full of clouds
      And that old north wind should begin to blow
      Keep your head together and call my name out loud
      And soon I will be knocking upon your door.
      You just call out my name and you know where ever I am
      Ill come running to see you again.
      Winter, spring, summer or fall
      All you got to do is call
      And Ill be there, yeah, yeah, yeah.

      Hey, aint it good to know that youve got a friend?
      People can be so cold.
      Theyll hurt you and desert you.
      Well theyll take your soul if you let them.
      Oh yeah, but dont you let them.

      You just call out my name and you know wherever I am
      Ill come running to see you again.
      Oh babe, dont you know that,
      Winter spring summer or fall,
      Hey now, all youve got to do is call.
      Lord, Ill be there, yes I will.
      Youve got a friend.
      Youve got a friend.
      Aint it good to know youve got a friend.
      Aint it good to know youve got a friend.
      Youve got a friend.

       

       http://www.youtube.com/watch?v=7vY1peG8gHQ

       

      אהבתי וכיכבתי

      תודה

       


      אחד הטובים!

      אני זוכרת אותו בריל טיים

       

      גבר כובש שכמוך :-))

        2/11/08 00:01:

      דרך מעניינת להכיר

      באתי לבקר וסקרן אותי עד כדי להכביר 

      עכשיו מסקרן אותי איך יתפתח הסיפור 

      ואם תצא מזה אהבה 

      אתם תזכרו בזה ותצחקו על בלי סוף 

      כי סתם שני בני אדם לא נפגשים 

      נסתרות הדרכים , הרבה שאלות...מעניין מה יקרה הלאה........

      ולאן זה יוביל...........אולי אהבה מצאת..........והיא זו שהובילה אותה אליך..........כמו ארומה של קפה מהביל

       

        1/11/08 23:54:


      חחח הגעתי מהר.אל תשלח לי עדכון לפוסט הזה- אני כאן!

      באמת סיפור מרתק עמוס

      מחכה להמשך

       

      קטעים איתך חשבתי עוד שזה שידוך טוב.

      כוכב באהבה.

      ארכיון

      פרופיל

      עמוסס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין