חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3664 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1062 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2344 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
ואם תבקשי לברוח לרגע.
כותבת עצמי לדעת בלילות שהם כאן טובעת בבריכת מילים משקרות, רוקדת על ברים במועדונים, בלילות שהם לא טובעת בבריכת אלכוהול משכר לא פחות. מטיילת במסדרונות של חיים לא חיים שלי או שלא - או שלו, שלא טרחתי כלל להכיר כי ממילא לא ניתן להיכנס לכאן לא לחיי ובטח לא אלי.
מקסימום תתירי עצמך לרגע אחד של תשוקה חולפת כדי לתת לגוף קצת מנוח להחליף רעש אנחה בהנחה כי סופעונה אצלך עכשיו ואת מוכרת די בזול לילה אחד של תשוקת בשרים בתמורה לשכחה רגעית.
להימנע באופן גורף מכל מה שיכול לגעת חלילה רק לא לגעת, לא בשכחה של רגע בטח לא בצורה מודעת רק לא לגעת.
חודש וחצי במדבר. "אשרם במדבר" למען הדיוק ובעיקר למענו, כי כשמגיע, מגיע. משהו כמו 50 ק"מ מאילת, בשיטים. סוף העולם שמאלה, אבל לגמרי תחילת העולם. לגמרי. לקטנוניים בינינו, סה"כ שעתיים וחצי מתל-אביב ומלא חנייה. לאשרם הגעתי במקרה, בלי דיון על כמה מקום יש למקריות בחיינו אם בכלל.
כמעט חודש וחצי של פשטות.
|
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
ארכיון
תגיות
פרופיל
- Technology by
- מדורים
- העמוד הראשון
- הייטק
- שוק ההון
- וול סטריט
- חברות השמה לבכירים
- חיסכון לכל ילד
- קריירה
- דין וחשבון
- צרכנות
- עורך דין תכנון ובנייה
- מדיה ופרסום
- החזרי מס לשכירים
- אלי סאסי קידום אתרים
- כלים שימושיים
- התראות RSS
- כל הפרשנויות
- האימייל האדום
- כיתבו אלינו
- תקנון האתר
תגובות (175)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"כשאת נלחמת על אוויר, את לא חושבת מה מורחים על הלחם"
כמה אמת...
נשביתי בכתיבתך :)
דינורה
חווית חוויה יוצאת דופן
במיוחד שאת לא בקטע של הרוחניות
אבל שנמצאים במקום
מעין זה
הרוח נופלת עלייך
השלווה
השקט
הרוגע
ואז מתמלאים המצברים
אני מבינה שכעת את קצת בדאון
כי האנרגיה ירדה
אבל זה טבעי
אנו לא חיים בעולם שהכל טוב
יש עליות ויש
מורדות
קחי את עצמך בידיים
ותסללי לך את המסלול
הטוב עבורך
המסלול שיעשה אותך
מאושרת
כשזה טוב, הו כמה שזה טוב! ואל תחפשי עוד מילים, רק את החדר הפנימי ממנו הן יוצאות. יש שם כל מה שצריך. פקחון, כעס. מזכיר לי צייר שמתחרע על הבד רק כדי לפרוק את מה שמצטבר. רק כדי להרגע. אסור לאבד את הכעס גם אם נדמה לך שהוא מנתק אותך מרוחניות ושלווה. הטקסט ענק, וכנראה שגם את!
לכבוד לי לתת לך את כוכב ה 100
ובו בזמן גם לתת 100 לאשרם במדבר
הייתי, טעמתי, ספגתי
אמנם לסופש קצר אבל חוויה מדהימה
*100
קראתי את התגובות
תראי כמה אוהבים אותך !
נשמי עמוק את האנרגיה החיובית הזו
שמורעפת עליך ללא תנאי.
היא תמלא אןתך - כאן. בעיר.
שולחת לך חיבוק
*
כך בדיוק אני מרגישה , היאוש נעשה יותר נוח,
האויר יותר צלול, השמים יותר בהירים,
ואפשר לחזור ולנשום... לאט לאט...
נגמרו לי הכוכבים, אבל שם יש מספיק לכולם...
אוהבת מאד לקרא את כתיבתך,
מאחלת לך עוד הרבה הרפתקאות כאלה ואחרות.
מענינות , מעשירות את הנפש..
ובחיים האמיתיים מאחלת לך את כל הטוב בעולם.
צופית
לא הייתי באשראם ואני כמוך
נאבקת בנשימה
אבל הייתי אצלך בפוסט הזה עכשיו
הייתי עמוק בהבנה אמיתית
ואני מבינה ומוקירה ומכירה
כל מילה שכתבת כאן
קבלי חיבוק ענק! חיבוק גדול!
תני לזמן לעשות את שלו ולהבשיל בך
בסוף הכל לטובה
בלבול, כאב , עצב - זה מה שאני רואה פה. עצוב.
אוהבת.
אותך.
כל כך הרבה כבר נאמר כאן
אז אוסיף לך מנוצוצי
עוד סימן בשביל הקליפות...
:)
קובי שלך
ב"ה
חברה יקרה !!!!!
ראשית קבלי כוכב על כתיבה
מאד נוגעת ומרגשת חברה יקרה
אשרם במדבר = שקט והתבוננות עמוקה בעצמנו
ולנסות לעשות סדר בתוכנו
כמה שאת חושבת שאת לא רוחנית
בכולנו יש מידה של רוחניות רוח גוף ונשמה
ורק אנו בוחרים את הדרך שאנו הולכים בה
להיות שם זה להיות בתהליך עם עצמך
אני בטוחה שאת תניבי הרבה כוח ועוצמה
ותמיד תזכרי ותדעי שהכל לטובה
חיבוק ממני
שרית
הרוח- לעולם חייה אם נותנים לה אור.
היי טלטל
סערה במדבר . .
מרגיש אותך דרך כושר הביטוי הנפלא והמיוחד שלך.
אז יהיה המשך?
מאחל לך שיהיה - אם את רוצה. - שאלת השאלות?
חיבוק
עוד אשוב עם אור קטן.
טל יקרה,
שמחתי שהלכת לשקט. מדבר הוא מקום חם או קר, מנוכר או יקר.
מדבר יכול להיות כל דבר.
קולות הלב שלך משמיעים כבוד לחוויה הנקייה שעברת.
איני יודעת אם כל זה יישמר כפיקדון בזיכרונך או יתהווה מחדש.
האוויר הכבד שאת מדברת עליו נמצא בכל מקום, גם האוויר הנקי מצוי בכל.
צריך ללמוד לנשום נכון.
לפעמים צריך לדעת להיגמל מהמושלם, אולי הוא פשוט אינו קים.
ניצה
להחליף רעש אנחה בהנחה
כי סופעונה אצלך עכשיו "
יקירתי איזה סוףעונה בראש שלך...
החורף בפתח...
והרוח מתחזקת (תרתי משמע...)
אני לא יודעת מה לך זה עשה
אבל אנשים שחושבים שטונה זה בשר
כבר עושים לי רע.
על הצורך הזה אני לא מקנא
בקשר לרוח, ממה שאני קורא ומעצם הנשימה שלך את אויר המדבר בכל הזמן הזה
ויותר מכל מההליכה שלך לשם
ברור לי שהרוח שם... חיה ובועטת...
"עצב יכול לכאוב פיזית. מסתבר. זה חדש לי. "
גם לי הסתבר לאחרונה. ולא מרפה ואין מרפא.
הלוואי והיה כדור, אבל אין, גם לא יהיה.
זה משהו שידענו פעם אבל ה"רעשים" מסתירים עכשיו. צריך להחזיר את השקט כדי לגלות אותו שוב. החודש וחצי במדבר, נתן לך קצת שקט, אבל התהליך לא הושלם. העניין הוא להחזיר את השקט בלי לפרוש מהעולם. לדעת ליצור אותו ולהמשיך לחיות לצד התבניות שמנסים להכניס אותנו אליהם ולשמור על עצמנו, מקוריים ואמיתיים.
המילה שכולם מפחדים ממנה, תהליך, זה מה צריך, להתהלך.
כתבת נהדר.
.
את בדרך למעלה .
אשמח. מאוד.
כל כך הרבה רגשות היו במילים שהשארת כאן
עד כי לא האמנתי שאני,
במילים שלי,
יצרתי בך, לרגע,
את כולם.
תודה ששיתפת. אין לך מושג כמה חשוב היה לי לשמוע.
הגעתך לכאן
שלחה אותי אליך.
לא יודעת למה
אך מסתבר שלא לשווא.
השארתי שם את מילותיי.
חיבוק גדול על כך. ותודה.
טל יקרה,
חזרתי משום-מה וראיתי את מה שכתב לך ואת שהגבת ל"מילים".
"ו"הלמה" הארור הזה
מוציא אותי מדעתי.
מוציא
אותי
מדעתי.
שככה יהיה לי טוב זה כואב.
נו, אז אולי סוף סוף תבררי עד הסוף את ה"למה" הזה?"
רוצה להצטרף להצעתו.
עם ולמרות הרתיעה שלך - זה מה שיתן את מסגרת-ההבנה,
את ההקשר-הרלוונטי, שיסביר וימקד את הכל.
כדור אחד אין,
אבל דרכים לכך יש הרבה.
את כל כך מבריקה שנראה לי שהבנת ה"למה" תהווה לך אתגר
ומקור של סיפוק אמיתי.
"למה" ו"מה הלאה" ו"לאן זה"- שאלות שיש בהן המון כוח.
לי יש כמה הצעות לדרך, אם תרצי.
יש לך אפשרות אמיתית להפוך את התסכול הזה ל"קרדום לחפור בו".
ואת, נראה לי, תמצאי זהב.
כל טוב בינתיים,
וחיבוק חזק,
רומי
כל מה שעולה לי עכשיו
זה לחבק אותך.
טל יקרה
מזה זמן קוראת אותך ונספגת במילים
הכ"כ עמוקות ונוקבות שבך
כתיבתך מפעימה ומרגשת כ"כ
הפעם קראתי אותך והתערבבתי
התערבבה בי עצבות שמחה וקנאה
עצבות על הרוח שמתעתעת בך, כאילו נטשה......את ביתה
על הבלבול, הכואב והחסר שבך
שלמרות הנתק, המרחק הנסיון לרפא ולתת לנפשך את שביקשה
לא די לה...היא נעה ונדה בך בחוסר שקט משווע המציף אותך בעצבות שניקרת במילותייך
עד מתי?!
שמחה על מה שהצלחת לקחת ולהעניק לעצמך ולגוזלייך
בהתמסרותך לך מהמקום הכי פשוט נקי וטבעי שיש....
קנאה על היכולת שלך להעיז, ללכת נגד כל הזרמים כולם
להפסיק את היום והלילה, לעצור את כל התנועה, להחליט אחרת....
לנתק את השקע מהתקע ולהגיד די, עד כאן - עכשיו תורי....
מאחלת לך ים של הצלחה שלווה ואור לנפשך
שתמצא מרגוע ותזכה לקבל את שביקשה
*
אני בהחלט אשקול את העניין ברצינות...
אפשרות בהחלט מעניינת...
אדווח לך אם תהיה החלטה לעניין
(צריכה להתפנות מכמה עניינים...)
האם אתה יכול לחזור הביתה ללא עצמך?
זו התשובה לשאלה, "האם אפשר לקחת מה שחווית שם חזרה הביתה..."
קיבלתי שם המון. אני לא נוטה להשתמש במושגים כמו אנרגיה. עניין של סמנטיקה :)
התמלאתי. נקודה.
ו...כן אני מרגישה שאני מתרוקנת אט אט בבדידות האורבאנית פה.
אולי זו רק אני. אולי משהו מנוקב בי, עד כי אינו מצליח להכיל דבר, על מנת להישאר...
אני מאמינה כי כל אחד חווה את עצמו שם, בדרך אחרת לגמרי. זה כל הקסם.
בואי לבקר. מקסימום תקבלי כמה חיבוקים חמים לדרך.
מה כבר יש להפסיד???
צריכה טרמפ? :)
(פתאום ראיתי שהתגובה שלי נשלחה ללא תוכן)
רציתי להגיד שנשמע טוב מה שהיה לך שם,
ולהוסיף שאלה ותהייה-
האם אפשר לקחת ממה שחווית שם חזרה הביתה?
התמלאית שם באנרגיות ואת מרגישה שהן מתחילות להגמר לך,
מה אפשר לעשות נגד זה? האם אפשר?
זקוקה למלאי חדש של אנרגיות, תוהה אם זו הדרך...
יש לך כדור שיכול לעזור לזה..?
כי אני.. אני לא מצליחה.
ואולי את צודקת
ואולי זה עניין של אמונה
ואולי
רק ענין של מילים
או הגדרות.
חיבוק גדול על המילים האלה שלך
ועליך.
תודה.
ברוך הנמצא.
ו....הלוואי...:)
הד"ש יגיע... מבטיחה ו... אתה בא?????המון תודה :)
מחייכת אלייך חיוך גדול. מאוד גדול.
חיבוק ענק יקירה.
אווו וממך, זה שווה. מאוד שווה.
וואו. תודה. מאוד תודה.תמיד שמחה לשמוע. מאוד אפילו.
היי את בעצמך...
לא בטוחה שזה מסע, אני פוחדת פחד מהגדרות.
דרך. רגע. תקופה. לא יודעת.
סוג של "היות".
משהו קורה בכל אופן. חייבת להסכים.
אוהבת שאת באה. עם המילים הממוקדות האלה שלך.
בכלל, התגעגעתי אלייך.
טל
חיבוק גדול בחזרה ו...תודה על הביקור.כל כך הרבה מילים שעשו לי לחייך
ואני אשאיר רק
אחת
פשוטה,
אבל אמיתית.
כי אין לי יותר.
תודה :)
התגובות שלך, כמו תמיד,
עושות לי צמרמורת.
תודה ... :)
ותודה אחת גדולה.... בחזרה.
בוא.
פשוט בוא.
שני הצהובים שלי היו כה מאושרים. כה שלוים. כה עטופים.
בוא...נו.
לא ספונטניות. צורך בסיסי באויר...אתה יודע.
והרוח.... ימים יגידו איש. ימים יגידו.
ולך מגיעה תודה וחיוך :)נו, אז אולי סוף סוף תבררי עד הסוף את ה"למה" הזה?
בין מאות אנשים
באמצע מדבר ומוסיקה
פגשתי בך.
יפה כל כך.
המדבר מקלף, אני לא יכולה להסכים יותר.
אנחנו נפגש. האשרם של רומי נשמע לי מקום נפלא. נפלא :)
אז עשיתי את שלי :)
אין לך מושג כמה שגית. אין לך מושג.צהוב ושקט.
אני מסכימה.
תודה :)
זה תמיד....
זה כל היופי.
תכנס ללינק. תרים טלפון ותגיע...
פשוט. זה כל הקסם....
בוא....
ולעתים, הבעיה היא,
שאנו שוכחים להנות ממה שיש.
התגעגעתי אליך יוסי.
נשיקות וחיבוק. כמו אז...
תודה... אני מניחה.
(הבכת אותי ..:) )
אני יודעת ש-את יכולה
כל דבר -
רק תסמכי על זה
הכל כבר יגיע
מה את אומרת ??
בן בן,
אני אכן אחזור לשם. כי לנשום, אתה יודע, חייבים.
אתה מוזמן... :)
רק לא בתחנה המרכזית....בבקשה לא.... :))))
ו"הלמה" הארור הזה
מוציא אותי מדעתי.
מוציא
אותי
מדעתי.
שככה יהיה לי טוב זה כואב.
תודה גדולה על המילים המחבקות האלה ועל הכוונה הגדולה העומדת מאחוריהן.
שבוע טוב איש יקר. ותודה. אמיתית וגדולה.
"קח אויר".
זה חשוב. אני חייבת להסכים :)
ודומה, חבר יקר,
שטרם החלטתי
איפה הבית.
כבר יותר מדי זמן.
יותר מדי.
כמה טוב ששבת אלי. או שבתי אליך. או..לא חשוב. העיקר ש...אתה יודע.
א-מ-ן :)"רק תאמיני" אמרת לי.
וידעת כמה קשה בקשתך.
ידעת.
ואולי,
דווקא בגלל זה, ביקשת-
דווקא את,
דווקא את זה.
הכי נכון. בעיקר.
הכי מקבל.
יכולתי פשוט...
להיות.
מזמן לא הייתי איריס.
מזמן.
יש לי תחושה שאת, דווקא את, יכולה להבין אותי.
חיבוק גדול.
ברוכצ'יק,
זה לא עניין של אומץ יקירי.
זה עניין של בחירה פשוטה.
ממש ככה.
שמחה שבאת לביקור.
ת'געגעתי איש.
תודה גדולה טלי.
שבוע מחייך :)
אחרי ההברזה של הזורבה....
אתה חייב הוכחה חותכת :)
ד"ש לדורון :)
אוהבת אותך. אתה יודע.
וממך, זה אומר המון.
חייכת אותי :)
אני אמסור ד"ש לדיאני. למוסא. וליורם. ולכולללללם.
כמה אני אוהבת לראות אותך פה. בין המילים שלי.
החלון הזה, ממש כמו המראה ב"עליסה בארץ הפלאות",
הוא מצד אחד ההזדמנות הכי גדולה שלנו
ומצד שני
אימה מטורפת.
שאלת השאלות,
האם אנחנו באמת מוכנים לעשות את הצעד הזה,
שעלול, רק עלול, לשנות את חיינו לנצח???
מתגעגעת אליך אהובה (ולא...לא על הכיסא ההוא :) ).
חלומות?
חלומות זה רק אחרי שיכולים כבר להוריד את הנעליים לפני שהולכים לישון לא?
נסעתי עם שני גורים. אכן.
ללא בעל. נטולת בעל אנוכי. מכל סוג ומין.
תרגיש חופשי להלחין. המילים כבר לא ברשותי, ברגע ששילחתי אותן לאויר.
קיבלתי זכות גדולה להשתמש בהן.
זה די והותר בעיני.
זכות גדולה עוד יותר היא המדיה הזו, בה אני יכולה גם להניח אותן ולקבל כל כך הרבה מהן בחזרה.
בוא לבקר באשרם. יש הרבה מוסיקה במדבר.
דווקא מהשקט הכי גדול, יוצא השירה הכי גדולה.
הייתי שם.
שמעתי.
תודה שבאת :)
אתה, דווקא אתה,
תבוא איתי לשם.
מכולם, אתה.
חיבוק. ענק. ענק. ענק.
מאיה יפה,
ודווקא שם במדבר
למילים יש הרבה פחות כח.
אולי בגלל זה
חייבים להרגיש
באמת.
"כי זו תקופה של שינויים, צריך לקחת החלטות
אתה תדע כבר מה נכון- אם רק תתן לזמן...
והלוואי ירד קצת שלג ולמרות כל השרב
ירד קצת שלג ויכסה הכל - שמובן לי מאליו...
...כל רוח מפזרת רק עוזרת לשחרר את מה שלא היה צריך להישאר...." (א.כורם)
אני מתגעגעת אליך מאיה.
וכשהכל יבוא על מקומו
בתוך נפש אחת מבולבלת
אט אט יתחברו האותיות למילים
כדי להסביר לראש
מה קרה שם בבטן.
תודה.
מבולבלת.
בעיקר.
ובתוך ים של מילים חמות
אלה שלך
מזכירות לי
למה התחלתי לכתוב.
אני אוהבת אותך גיל. מאוד.
גם אני....
תודה שמעון :)
תודה :)וואו.
המילים שלך, התפזרו כאן בחדר
ועשו כאן נעים.
מאוד נעים.
לו רק ידעת כמה.
תודה.
גדולה.
הרבה יותר קרוב ממה שנדמה
ועם זאת
בעולם אחר לגמרי :)
תודה על המילים :)
אני מהמרת על משהו כמו:
________________________________
בוא לחיבוק נו. ותביא כמה מהמילים האלה שלך. הטובות במיוחד.
טוטאליות.
שחור או לבן.
לרוב זה עולה לי ביוקר...
לעתים, זה מביא בצידו תמורה.
בין לבין אני משייטת.
הזויים למדי החיים האלה, אינך חושב?
(15 שנות מדבר....נשמע כמו חלום :) )
ולעתים אני חוששת לגלות,
ממש כמו ב"בגדי המלך החדשים",
כי המלך
הוא
בעצם
ערום....
תגידי, החיים "האמיתיים" האלה... אתה בטוחה שזה MUST?
התגעגעתי. מאוד.
טל יקרה
הרוח שלך לא מתה
רוח לא יכולה למות היא ניצחית
המוות שאת מרגישה הוא רק קריאה להתעוררות מחודשת, התעוררות פנימית למקומות עמוקים וחדשים.
ויתור על הישן (כולל כאבים ומלחמות) ולידה מחדש בתוך החיים למקום רגוע ושפוי יותר.
שולחת אהבה וחיבוק, את כותבת נפלא.
ברוכה השבה. התגעגעתי.
שנשימתך תהה קלה ועמוקה יותר. והחיוך גם.
את באשרם כעת??
אני הכי פשוט שאפשר
ד"ש לעוטסב ונו איך קוראים לו ולמוסה
* נהניתי לקרוא ונהניתי מהחוויות שעברת...
כל מילה חזקה מקודמתה, אין מה להוסיף חוץ מחיבוק, גם ממני.
כתיבה מדהימה כל מילה בעוצמה.
יניב
*
את כותבת מצויין. נהניתי לקרוא.
היי את.... מאד שמחה שאת פה לספר תהליכים שעוברים עליך. אדם צריך לפעמים לצאת למסע חיפוש עצמי, חיפוש דרך, חיפוש שקט או דרך לחיות את החיים בצורה רגועה יותר בכל העמולה היומיומית, מצאת לך שקט
מצאת לך בית חדש , מצאת לך כיוון כרגע למצוא בו את עצמך ולא מה שאחרים רוצים למצוא בך.
כל עוד המסע שלך בעיצומו אל תפסיקי אותו.
שמחה לקרוא את המילים שלך, מאושרת יותר נכון.
}{
את כותבת כל כך יפה!
מוכשרת מאד, (וגם יפה).
טוב שנפגשנו כך פה,
באת לבקר
או אני אותך.
אחזור עוד הרבה,
תודה!
רומי
ברוך שובך.
מהמעט שאני מכיר בך, את יכולה ליצור את זה בכל מקום בעולם.
בהצלחה.
תודה שהצצת
תודה ששתפת
תודה
יש משהו מהפנט ןמרגיע
במדבר
כאחד שחולף על המקום הזה בנסיעות לאילת
עשית לי חשק לקחת את ילדיי
ולהתנתק לכמה ימים
במקום המעניין הזה!
אהבתי את הניגוד מהעיר והבארים
לאשרם בלב המדבר
"עצב יכול לכאוב פיזית"
כנראה שהרוח עדיין לא מתה :))
אולי גם תוכלי לגעת...
בסוף לא תצטרכי את החופש של המדבר כל כך. החופש יהיה זמין לך תמיד :)
שאפו על הספונטניות
לא מקנא בך על הלחץ שדחף לספונטניות
היי את כותבת יפה ומגיע לך כוכב
הי טל שמחתי לפגוש בך באשרם. המדבר מקלף....... שיהיו לך ימים טובים אולי ניםגש לנו בקרוב תבואי לאשרם של רומי :) גם סביב הבית שלי יש הרבה חול..........
גמני התגעגתי
אין כמו השקט של המדבר
אהבתי את כתיבתך
*************************
תגידי מתי זה ...
מתאים לי מאוד !רוצה את השקט !
רוצה את המדבר !
באמת מזמן לא ניפגשנו
ואת...חסרה.
כתבת ניפלא...מעומק הלב.
קחי ותהני מה שיש טל
קשה להנות ממה שאין
ותמיד לזכור כמה דברים ניפלאים יש בחייך...ויש לך!
נישיבוק לך ילדה יפה.
ההרגשות שלך,
הרגישות שבך
הם שעושים אותך
כל כך מיוחדת.....
גם אני גע-גע-תי
נ.ב.
יבוא יום שאת אותו אויר מדבר תוכלי להרגיש גם בלב התחנה המרכזית
*
זה כואב כשלא ברור.
זה כואב כשלא מוצאים, כי לא יודעים מה בעצם איננו, מה חסר.
החיפוש הוא לגיטימי, רק צריך לדעת למה...
עוד נפגש
טל שלום לחברה שלנו מהקפה.
את כותבת שאין את רוחנית אולם מיד כותבת ההפך .
אני יכול להודיע לך שאת מאוד רוחנית ולכן ההרגשה הזאת והכתיבה הזאת.
את בתחילת דרך והבנה ברוכה כאשר הרגשות ויכולות מגיעות ומבצבצות להן.
במסע ביקום ובדרכך בבריאה .
המקום השקט כאשר הכול כל כך מבולבל לך בחיים .
זה בדיוק דומה לאנשים שמרגישים ומתנהגים כך כיוון שאת לא מתאימה למרוץ ללחץ הבלתי נפסק של החיים החומריים כאן .
במדבר--( או בכל מקום שליו אחר)השקט השלווה הרוגע בהחלט מבשר לך על האוכל והטוב שאת עושה לנפש שלך שללא ספק זקוקה גם למעט מזון אם כי לא גשמי ופיסי אלה מזון רוחני ומכאן יש לך האוויר והיכולת להיות במקום אשר ממלא לך את הנפש בכוח מחודש להמשך דרכך בבריאה..
אני שמח לקרא את הפוסט המצויין הזה ומאחל לך למצא את הדרך הטובה הנכונה לך בבריאה אל תתני לעצמך להכנע למוסכמות חברתיות ולהרגשות ולרצונות של אחרים לכן את עם עצמך וכך את האמת והרצון שלך יכולה ליצור ולהגשים ואת דרכך בבריאה להבין ולהגשים על הצד הטוב ביותר ..
ממש מוקסם ומותיר לך כוכב ענק להגשמה עצמית ולחשיבה טובה וחיובית עבורך בבריאה ..
שבוע טוב יום טוב מלא אור אהבה וברכות לרוב .
לך חברה יקרה .
תבורכי בבריאה.
אוטוטו נגמר לי כל האוויר שהבאתי משם ושוב הנשימה נהיית כבדה.
כבר שבוע בבית, או כבר שבוע רחוק מהבית.
הבית הוא איפה שאת מחליטה,
שלא לומר בתוך תוכך.
טוב שחזרת,
התעגעתי אליך - מאד.
המסע אותו את עורכת,
את עושה פנימה אל נפשך כך שפחות חשוב,
היכן את עושה אותו גיאוגרפית או פיסית.
אם את אוהבת מדבר,
אני ממליץ בחום רב על העיר פושקר,
במדינת רג'אסטן - הודו.
אתך בכל מקרה
ומקווה שרוגע ואושר יגיעו לאפוף אותך.
כתיבה חזקה מביעה געגוע נפלא
בהצלחה ושתדעי רק אושר וחיבוקים... והמון אהבה
מעיין
ואני עם טעם של עוד.
עם הרגשה שהיה לך שם הכי טוב שבעולם,
הכי אמיתי,
הכי נכון.
לא יודעת למה.
התגעגעתי גם אני למילים שלך. הן נהדרות.
יניב בוקר אור,
עד לפני דקה
או אולי קצת יותר
אתה לא היית כאן
אני נמצאת כאן
קצת יותר
משעתיים וחצי (-:
אני לא יודעת עד כמה אתה מכיר
מעבר למילים
את האישה
המדהימה הזאת
שהיא חלק ממני
לעד
(למרות שהיא נעלמת , לפעמים , ללא התראה מראש
...)
מילותיי הן אליה
והיא מבינה אותן
האמן לי , אורבך
אני מוקירה את טל על היותה אמיצה
אני מוקירה את טל על האמיתיות שהיא מביאה
היא יודעת (נכון, יפתי?)
אפשר לעצור את העולם
ולרדת לרגע
(גם אני עשיתי ועושה את זה ממש בתקופה זאת)
רק שיש דברים נוספים
במשוואה הזאת
שרק אני והיא
יודעות
ועוברות
ביחד
או לחוד
(וגם אז - מתחברות לסוג של יחד)
תסמוך עליי,
orbach coaching
לפעמים -
מספיקה המטפאורה
לא צריך יותר
מי שצריך להבין - מבין.
ו...כן
אנימחויבת אליך יקירה
יותר מסתם
יותר מהרגיל
אני יודעת את המקום שבו את נמצאת
וזה בסדר
באמת.
אוהבת אותך
מאוד
מחכה כבר שתבואי
נו כבר...
וואלה נשמע כיף (או שלא)
האמת?
אין לי את האומץ !
שמח שאת כאן
:-)
היי טל
כתבת מאוד יפה
שבוע נפלא
טלי
נבוא כוכבת נבוא
בינתיים נשיקות שאולי יעבירו לך קצת אויר
הכי חיבוק שיש.
*
וקצת צל, באמצע של מדבר
יכול לעתים להציל את חייך.
קצת אמונה, כי אחרת מה?לך לנוח.
אם תחפש מקום שקט במיוחד, אני יכולה לעזור.
תודה שבאת. וחיבוק, לדרך.
יש לי מקום באוטו.
ואני שונאת לשטוף כלים
_______________________________
איך זה בתור דיל?
קוראת אותך.
שוב ושוב ושוב.
כי את, את.
מי כמוך יודעת
שכואב לא מפחיד אותי.
אני מלכת הכאב.
כאב לא יכול לי אהובה.
אני כה קהה עד כי דומה שהפכתי ללא אנושית.
אני לא יודעת עדיין מה עברתי, או בכלל שם.
אין לי מושג.
אני רק יודעת
שהעצב התהומי ארורה הזה
אוכל בי כל חלקה טובה, את שומעת?
ואם שמחתי ולו לרגע
אזי חיבקתי בשתי ידיים.
ככה פשוט.
עבור פיסה של טוב
אמכור את נשמתי אהובה.
וראי איזה פלא
איש לא ביקש אותה שם.
איש.
אוהבת אותך. את יודעת.
מדהימים דרכי העולם...
שכל אחד ואחת מוצא לו בדרך כזו או אחרת
את דרכו לשלוות הנפש...
ודרכך הובילה אותך למדבר העוצמות ואולי לעוצמות המדבר...
(ד"ש לדיאני)
(-:...
מרגיש ר. בעיקר מרגיש.
:)
אכן, המילה רוחניות קשה לי רקדן יקר.
אני טיפוס של שורות תחתונות. של סיפוקים מיידים. של תוצאות ורצוי מהר.
בינינו, זה לא הביא אותי רחוק.
אכן, הכל עניין של מילים. ובימילם, ממש כמוך, אני מרקדת כהלכה.
תודה שבאת לרקוד איתי ד.
נעמת.
טל אהובה ויקרה .
" אשראם במדבר ".
מקום שמאפשר לך לגעת בעצמך......רק טיפה ......בקצה ......בפינה של הנשמה ..........ולנשום אויר.
לנשום אויר נקי , לא דביק עם צרות של אחרים .
אויר אמיתי ללא פחם מכוניות וארובות .........
אויר של מדבר .
וכשהריאות נושמות ......משהו נפתח .......את מרשה לעצמך להיות .....בלי מסכות ....ללא מאמץ , פשוט להיות .
הצהובים בטח אהבו את זה , זה טבוע בהם הצורך הזה .
גם בך הוא טבוע וגם אותך הוא שלח לשם ....הצורך הקדום הזה .
כדי שתוכלי לרקוד עם הזאבה שבך , לחולל עם נשמתך , כולך .
כדי שתיזכרי איך יכול להיות-
כדי שתרגישי בגופך את הכאב ואת עוצמתך לשנות ...........
" אשראם במדבר " הראה לך חלון -
עברי דרכו והביאי את הקסם אל חייך ....זה אפשרי !
האמיני ...וזה יקרה .
כי הכל כבר טבוע בך אהובה , רק לראות - לגעת - ולאפשר .
מחבקת אותך הכי אוהב מלטף ונוגע שאני יכולה .
הייתי שם .... אני מבינה .
ואלי.
אני שונאת תהליכים.
אבל אוהבת אותך. מאוד.
התגעגעתי.
אני מבינה בדיוק, אבל בדיוק,
על מה את מדברת.
יש מי שצריך רעש טרמינלים
ויש מי שצריך מדבר,
כדי להשקיט נפש מבולבלת.
כל אחד וכוס הצ'אי שלו.
ואתה?
התגעגעתי אליך איש. מאוד. מאוד. מאוד.
כי המילים, הן כל מה שאני יודעת אפרת יקרה.
אפילו השתיקה, לרגעים,
הייתה זרה לי.
אפשר קצת גשם?
חיבוק אחד גדול, עם שלוש נשימות ארוכות.
והמציאות דני?
תחכה קצת. כי אני...עוד לא.
עוד לא החלטתי, מה המציאות שלי.
ואת, במילים שאת משאירה פה,
כל פעם
באהבה כל כך גדולה,
מזכירה לי תמיד-
למה בחרתי במקום מזה, מלכתחילה,
להניח בו את מילותיי.
אוהבת אותך יעלי. מאוד.
גם אני,
ממש כמוך
גיליתי, שהדברים שאליהם אני מתגעגעת
פשוטים כל כך.
תודה על המילים, הלא פשוטות לי בכלל.
תמרה בוקר טוב,
לא ממש הצלחתי להבין מה את מציעה או מה דעתך?
טל רוצה לטרוף את החיים.... מכל מיני כיוונים... מסה להבין את הנכון לה... דמייני את שוק האוכל בת"א.... מנות קטנות... מחירים עממיים, מנסים מהכל, מחלק מתאכזבים... מחלק לוקחים עוד....
כשתחזור הביתה משוק האוכל , אולי תגבש לעצמה את המסעדה האהובה עליה.... לא צריך בלחץ.
ואלייך טל - מה החלום שלך? כשאת לבד עם עצמך.... מה באמת קורה שם?
היי דינורה
התמונה יפה
השיר נפלא, אמנם עצוב נורא אבל אין יפה מהעצב הלירי (שהוא לא שלך)
ממש בא לי לקחת חלקים ולהלחין (ברשותך, כמובן)
והאשראם,
נסעת עם שני ילדיך לחודש וחצי באשראם? וגם עם בעל?
אני לא שואל מהחטטנות רק להבין את הסיטואציה שכה מוזרה ונפלאה בעיני.
אולי זה סוג חיים שמתאים לך? די פשוט, לא?
שבוע מעולה עם הרבה אויר
רון
:-)
עוז לתמורה
"אשרם במדבר". הכי חיבוק שיש. בחיי. בואו לבקר. אולי אפילו נפגש.
.
מוסיף חיבוק גדול משלי
באמת מזמן לא נפגשנו...
ופתאום כשלא באת
אני רציתי כל כך
ופתאום כשלא באת נעשה לי
והדלקתי את האור בחדר הסמוך
וחיכיתי לך שעות
בלי אויר וגוף
יפה דינורתי
יפה לך
זהו תחילת תחילתו של תהליך השינוי
את בדרך הנכונה
אל תאמיני למה שאומרים לך בעיר
תאמיני ללב שלך.
היכן שהיה ליבך רגוע - צייתי לו גם בעיר
ותרי על הציניות - גם אם את חושבת שהיא אינה קיימת
דברי באהבה, דברי בחיבוקים, דברי לאט
דברי בשפת המדבר.
הכל בטוח, הכל מוגן.
שומרת עלייך מכאן.
מאיה
מקשיבה לך, לקולות ומחכה לקרוא מה זה עשה ,החזרה הביתה וההפנמה והשלכה אחר כך
אמיצה.
"צר לי לקלקל את אוירת-השמחה שמציירים עבורך"
תמרה תקראי שוב את מה שכתבתי ותראי
שכתבתי את הדברים הנכונים. ואני חושבת
שכל מי שכתב כאן כתב מה שעל ליבו בדרך שלו
אז המשפט הזה ממש לא לעניין.
גם אני לא הייתי כאן הרבה זמן
מעניין איך מרחוק, הופך הקפה כולו כמעט לבליל רוחניות עצום
שנקווה לשכבה עבה ודביקה של סתמיות.
עוד מייל ועוד הודעה שמפצירים בך לקרוא הבלים מן הסוג שקיבלת
באינטרנט לפני חמש שנים, וכבר אז סירבת לשלוח לחמישה
אנשים פן יבולע לך.
ובתוך המדמנה, משאירות אותי כאן, מילים כמו שלך
שבוע מקסים!
גיל
נשארתי
עם הגעגועים
רק תהני לך
באהבה
דינורה יקרה
אני מתחילה איתך את היום , את השבוע
וגם זה כנראה לא מקרי
ראשית, את כותבת היטב ביותר :)
מצליחה להעביר גם את תחושת הלבד, הניכור, היאוש ואובדן הדרך מחד,
ומצד שני את תחושת הרחם העוטפת אותך במדבר, את הגילוי שאפשרי גם משהו אחר בשבילך
אני מחזקת אותך במסע שלך, בדרך הזו שאת בוחרת - וכל בוקר מחדש,
אני יודעת שהצהובים האלה זכו וזוכים
כי את מלאה באהבה ורוח
שבוע טוב שיהיה לך
טליה
שמחה בשבילך
שמה שעושה לך
טוב נמצא כאן
אצלנו ואת יכולה
עכשיו כל פעם לקפוץ
למספר ימים לנשום
לקבל את השקט והשלווה
שלך ................
לא צריכה לנסוע רחוק
רק עד שיטים .........
וזה קרוב ממש קרוב...
מעניין מה היו אומרים על זה בויפאסנה.
גם אני ת'געגעתי.
מה אני אגיד לך
כשאת עושה משהו את עושה את זה בגדול
אם בסצנת המועדונים, אם בבריחה אל השקט
אין אצלך חצי עבודה ואני מצדיע לך על זה
השקט של המדבר אין אין עליו
אני מדבר בתור אחד שלא היה בשיטים , אני עבדתי במדבריות 15 שנים
15 שנים של שקט שתידלקו את הנשמה שלי לתמיד
אין על השקט השלווה
מאחל לך לחזור לשם לתדלק את הנשמה לפחות פעם בחודש ליומיים שלושה, אפילו רק כדי לנקות את רעש העיר
היי טל
איזה כייף לראות אותך כאן שוב
בשונה מתמרה, נשמע לי מאד אמיתי ועמוק מה שעברת,
והעניין הוא שאחרי תהליך כל כך עמוק, במקום נקי כמו האשרם (שהייתי בו כמה פעמים, ותמיד בהנאה גדולה), ההגנות נופלות. התחושה היא של להסתובב בעולם עם עור חשוף, ולוקח קצת זמן למצוא את המלבושים החדשים לטל החדשה.
כי את כבר לא בחממה, את בחיים האמיתיים ולוקח זמן להתרגל. להתאים בין מה שנהיה בך וממך, ובין העולם שבחוץ. הלוואי שתוכלי לקחת לך את הזמן הזה באהבה ובסבלנות
חיבוק יקירה, ברוכה השבה
לילה אחד של תשוקת בשרים
בתמורה לשכחה רגעית...
במדבריות האהבה לעיתים תמצאי צל לנוח תחתיו.
אהבתי.
*
שמח שיש לך עוד אמונה
וואו, המון חוסר שקט יש בשקט שהבאת מהמדבר ,עוצמות אדירות של רגש , השארת בי הרגשה של חוסר נוחות ודגדוג קטן של "הפרעה אורבנית" שזחלה ועלתה לה ,עד כי החלטתי ,מחר אני יוצא לנוח מעט.
תודה.:-)
דווקא הייתי שמח לבוא לשטוף שם כלים
אבל אני לא אוהב נסיעות ארוכות
הגעתי בזמן. ממש לפני שהכל מקבל פה רעש חזק של חיים..
אני קוראת את מילותיך
שוב
ושוב
ושוב
ואת מה שכתבו לך חבריך כאן
צר לי לקלקל את אוירת-השמחה שמציירים עבורך
אמרתי לך באחת הזדמנויות השיחה
כשהיתה תקשורת
מהמקום ההוא
אני שומעת שטוב לך שם
אני שומעת שרגוע לך שם
אני שומעת את החיוניות שם
וזה לא יותר מאשר פתרון זמני
האם כבר שמת לב, שהבעיות שלנו "רודפות "אחרינו לכל מקום?
שום גן-עדן לא ממיס אותן
שום מקום לא גורם להם להיעלם
זו שלוה זמנית
לא יותר
כואב?
זה ענין של הסתכלות
הנה חזרת לכרך
קחי את חפירה
ממש לפני שהגשמים יהפכו למצב קבוע
זה זמן החפירה
חפירה לעומק
פיתחי גומות
די עמוקות
הוציאי את כל הרקוב
שיהיה מאוורר - משהו
ותני לגשם
לעשות את שלו
ליצור שורשים חדשים
בריאים
שיצרו עץ חדש לחיים
אחר כך
תוכלי לחגוג
באשראם במדבר
במלון בניכר
תבחרי -
אז זוהי תהיה חגיגה של אמת
התגעגתי
טוב שחזרת קצת
טוב שכתבת (-:
נשמע טוב מאד
אני שמחה בשבילך
אשוב
R
*
אהבתי מאוד
מרגישים את השינוי שחל בך
מילים שמעבירות אנרגיות טובות...
את אולי לא רוחנית? ייתכן...
הכל עיניין של סמנטיקה, מילים
מעשית... כן את אדם מאוד מעשי....
אבל הניקוי הזה שהאשראם עשה לך
אכן יש תחושה שהוא שם...
כף לקרוא שטוב לך... שמשהו חיובי קורה
חזקי ואמצי יקרה,
את בתהליך.
שבוע טוב !
בתוך החיבוק שקיבלת שם
המילים שלך,
עשו לי עצוב.
פעם לפני האינטפדה היינו נוסעים 4 פעמים בשנה לסיני,
לא יודע אם זה אותו דבר, אבל זה היה מרגיע את כל הנשמה,
התחושה שהזמן עומד מלכת,
שאתה יכול לחכות שעתיים לארוחה שהזמנת בלי לקום אחרי רבע שעה ולצאת מהמסעדה כמו בתל אביב ...
כן ... יכול להבין את שעברת .. והאמת, גם רם לי להרגיש הרגשה של "גם"
ברוכה הבאה טל המקסימה,
היית חסרה לנו כאן
התגעגענווווו
היי יקירה שלי
קראתי ראשית את סיפורך על האשרם והחיים בו, התנסות שמזכירה לי את הסדנה שלי בויפאסאנה..
אך השיר
היה חזק ומהבטן
הרבה הרהורים של הדוברת עלהתבוננות של רגעים בחייה
טובעת בבריכת מילים משקרות
במקום מילים
קבלי
חיבוק מאיר*
איש איש ושיעורו
אפרת
...
כן
האשראם המקום הכי נכון
לפאוזה של החיים.
לעצור את הכול. אין זמן, שאין יום, אין שעות
הזמן נעלם כשעוברים בשער של שיטים
תחושת ריחוף בלי ליטול דבר.
זמן מדבר = זמן אושו = זמן שהוא שלך
למה שנתת לעצמך, לשם הגעת
פנימה לרגש, פנימה לתחושות
לחיבוקקקק הכי הכי של הווייתך
לחיבוק הפנימי שלך, עם עצמך
ועכשיו, מציאות
אבל עם חיבוקקקק
טלוש'
אני לפני 4 שנים הייתי עם עופר
בדרך לאילת בשיטים לשעה
ואני מכירה את המקום השקט הזה.
בהחלט מתאים לאנשים שצריכים שקט,
רוגע, לברוח מהמרכז, להיות עם עצמנו.
לקבל את מה שאנחנו רוצים, זה לא עניין של רגע
לעשות בנו שינויים גם הרבה הרבה עבודה וזמן.
ויש גם תופעות לוואי , כמו שאת חווה אותם בביתך.
נתנו לך כלים שם . עכשיו עליך ליישם אותם
ולעשות שיעורי בית. התהליך שאת תעברי עכשיו
יהיה לא קל אבל בסופה של הדרך את תצאי
כולך מוארת , כולך חדשה כולך טל.
הכל בידיים שלך. נשיבוק ענקי ותמידי ממני
יעל יעלי אוסטרליה
חוויה של פשטות שמזמן כבר שכחנו
אני מתגעגעת לפעמים לפשטות
יש בה משהו שאיבדנו
תודה על השיתוף