חשבתי שליבי אבד בחשיכה

חשבתי שקולי לא נשמע

לכודה בשתיקה גדולה

חורף,אבל הסערה שקטה

מי יושיע אותנו 

מי יאמר -אני עורג  אלייך יקרה

 אולי מחר אקנה לי שמלה לבנה

תן לי שקט עד יום מותי 

אמרה המשוררת הדגולה

והלכה לעולמה

 עכשיו היא כבר מזמן נשכחה

 גם את כמהה  לדממה 

להרגיע את הסופה

כי הכל בראש שלך אשה

לכי למיטה ותחלמי

על חיבוק ארוז בחבילת שוקולד לבן

ואז תתעורר אשה שמנמנה

סוף סוף מרוצה