הייתה פעם אשה פשוטה שהתחתנה עם איש פשוט עם שגעון גדלות. ראש עיר חבר כנסת שר ראש ממשלה - אה זה לא, מזל. נשיא!!!!
האיש שלה נהיה נשיא והתפקיד הרי מחייב. לכל מקום מגיעה האשה הקטנה שלא כל כך קטנה (תרתי משמע), עם חיוך קטן בלי אף מילה.
אבל הפנים............. הפנים זועקות. אני לא רוצה להיות פה!!!!!!
באות "הנשמות הטובות" ונותנות לה עיצות - לרעיה המסורה, אם הבנים, סבתא לנכדים.
גילה הו גילה לא הייתי רוצה להיות במקומך. |