חשבתם על זה פעם?

יושבים מהורהרים באוטובוס המזדחל,

מבט על העיר מלמעלה מעורר תחושת גאווה של עליונות.

עולים ויורדים, יורדים ועולים.

ועימם המחשבות שמשתנות עם הנוסעים.

הנה בתחנה הקרובה תעלה אותה מטופחת שתיקח את זכרוני

לעבר הצעיר והפרוע,



והנה ירד לו החייל שתמיד תמיד נעליו המאובקות יובילני אל האי שם.

ישנה ציפיה לתחנה הקרובה ואין בי הזכרון למה שיוביל העתיד...