ניפגש באמצע הדרך אמרת ניפגש בין עבר לעתיד ניפגש באמצע הדרך בין תקוות בין חלומות בין חיוכים לדמעות. ניפגש באמצע הדרך אמרת ניפגש עם פריחת רקפות עם רדת הערב עם עלות המסך על דרכים נושנות. ניפגש באמצע הדרך עניתי ניפגש כמו קוים מקבילים ניפגש באמצע הדרך עם רדת מסך על תקוות ניפגש בין שברי חלומות בין דמעות. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמו שאמרה לי אשה חכמה אחת: "כשהתלמיד מוכן המורה מגיע".
כמובן שניפגש. בבוא הזמן.
שמחה שבאת.
בסוף תפגשו.. אני בטוחה.
ואם לא איתו אז עם מישהו אחר..
כן, בדיוק על זה נאמר המשפט הזה (מי אמר למי ומתי...)
תודה שרון.
על זה נאמר "דוה פרלל קוים ניקגדא יפגשו"
אם זה מקביל אז לא, חבל על הזמן שיעשה את שלו.
כותבת יפה היד שלך
בחיים כמו בחיים
ובשירים כמו בשירים...
תודה ענת.
זה גם מה שאני שואלת
למה מקבילים?
שאנחנו ניתן לקילומטרים ספורים להפריד בינינו?
תודה יקיר העיר.
ניפגש בקיבוץ געש
זו אמצע הדרך ביננו
לי זה כואב יותר...
תודה.
אאוץ'! זה כאב!
התשובה בגוף השאלה.
(נו, תבואי כבר)
:))
אני מרגישה, מאפשרת, מזמינה ואפילו מאמינה (זה תמיד היה החלק הקשה)
אבל ליד הכותבת יש את העולם הפרטי שלה.
מה פרויד היה אומר על זה?
תודה.
מותק,
אם לא תעלי מסך על תקוות חדשות, אם לא
תפני מקום לדמעות אחרות (של שמחה יתקבלו בברכה),
לחלומות אפשריים, אם לא תאפשרי, תזמני, תאמיני,
לעולם המפגש בינך לבין עצמך, ביניכם,
יהיה כשל קווים מקבילים.
ITS UP TO YOU
YOU CAN MAKE IT IF YOU TRY
לא קל להפיל חומות הגנה שנבנו
בעמל של כאב ושנים, אבל אם לא תנסי
איך תדעי?
}{
לא אתה היית זה שדיבר על הגנות?
התחיל כל כך אופטימי,
שני בתים זה החזיק מעמד,
ואז....... בום....
למה יקירתי, למה ??..