זה אני.
מקבץ הגיגים, סיפורים, דעות, מחשבות, רעיונות וקטעי הומור, שירה ופרוזה וכל מני תהיות על החיים.
פוסטים פופולאריים
-
הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה.
4/12/10 | 662 צפיות
-
נגמר השבוע... סוף סוף!
12/7/08 | 772 צפיות
-
חיוך.....
10/11/10 | 777 צפיות
-
אלימות בבית הספר - המשך 2
11/12/09 | 844 צפיות
-
ארוחת ערב - קיש פטריות
3/10/08 | 1928 צפיות
-
תהיתי מתי זה יגיע.....
3/12/10 | 756 צפיות
פוסטים אחרונים
- ידעתי שזה יגיע... 6/12/10
- תהיתי מתי זה יגיע - 2 4/12/10
- הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה. 4/12/10
- תהיתי מתי זה יגיע..... 3/12/10
- חנוכה באור פיזיקלי 2/12/10
- דו פרצופיות... 29/11/10
הקפת הכינרת - יואב ואני בשבת מדהימה
כששאלתי את יואב אם ירצה לבוא להקפת הכינרת, ענה בלי למצמץ, "בטח"! בשבוע שעבר, רשמתי את שנינו להקפה המלאה. 65 ק"מ. למרות שההגבלה היתה לרוכבים מעל גיל 13, היתי משוכנע שיואב, שהוא "רק" בן 12, יוכל לעמוד במשימה במיוחד כשהוא רוכב איתי. אני מאמן רוכבים, אז את הבן שלי לא אוכל לאמן? ביום שבת בבוקר, או יותר נכון בלילה, התעוררתי, העמסתי אופניים לרכב, ארגנתי את הציוד הדרוש והערתי את יואב. בשעה 04:00 יצאנו לדרך. אספתי בדרך בחורה המתאמנת אצלי ויצאנו לכינרת. יואב הספיק לישון כשעה עד שזרחה השמש. חנינו קצת לפני צומת צמח ויצאנו ברכיבה לעמדת הרישום. ההזנקה היתה חופשית כך שבשעה 06:45, יצאנו לדרך. אלפי רוכבים. כבישים ללא מכוניות, הכוונה טובה מאוד של שוטרים ומרשלים - ארגון למופת! נתתי ליואב לרוץ קדימה כשאני רוכב מאחור. פחדתי שאם ירכוב לידי, יתלונן על קושי. רכבנו לכיוון טבריה ומשם לעליה נחמדה לאחר הקיבוץ גנוסר. אנשים הלכו ברגל כי העליה לא קלה. את יואב, לא ראיתי. סייעתי פה ושם לרוכבים, מי בעידוד, מי בתיקון טכניקת רכיבה ואף תיקון פנצ'ר אחד. לאחר הירידה לכרי דשא, יואב מתקשר ושואל למקומי. הסברתי לו ושאלתי, איך היתה העליה. "לא קשה במיוחד" ענה לי והפך אותי לאב יותר גאה ממה שאני בדרך כלל. מחייך, הגברתי מהירות תוך עקיפת רוכבים אחרים והגעתי אליו. יואב מספר לי שעלה את העליה, עקף רוכבים וכבר נמאס לו לשמוע מכל עבר "כל הכבוד". הפך לשחצן, בני בכורי... מזג האויר היה מושלם. לא חם ולא קר. מזג אויר בהזמנה. הגענו לצומת אלמגור, משם יצאה ההקפה הקצרה - 31 ק"מ. יואב רוכב קדימה, נהנה מהדרך. חולפים על פני חוף גולן והוא נזכר בפעמים שהינו שם. כל זמן הרכיבה שאני רוכב לידו, הוא מספר לי ומדבר. ללא הפסקה ממש. "יואב, די לדבר. שמור כוחות ואויר. ההקפה טרם הסתיימה. שמור כוחות" אני מדריך אותו ויואב, כאילו הרכיבה קטנה עליו. רוכב ונהנה. חלפנו על פני עין גב, האון עד לצומת חמה. כבר רואים את המבנה הגדול בצומת צמח. יואב סיים את המסע כשהוא מאושר ושמח. אני גאה בבן שלי שעמד במשימה. קיבלנו את שקית הפליירים והמדליה, נפרדנו מחברים ומכרים ורכבנו לכיוון הרכב. יואב חלץ את נעלי הרכיבה ונעל סנדלים. הרגשתי שהיתה זו הקלה קטנה עבורו. ביצענו כמה תרגילי מתיחות ושחרורים ויצאנו דרומה - הביתה. בכל נסיעה חזרה הביתה מהצפון, יואב לא נותן לנו לפספס את בית הפנקייק. ישבנו לאכול ויואב התענג על פנקייק מוצף בסירופ מייפל. ביקש עוד מנה והתענג גם עליה. בדרך חזרה, ראינו שלטים "צמחים טורפים". חשבתי שמגיע לו. נכנסנו למשתלה בביתן אהרון. קיבלה אותנו מוכרת נחמדה מאוד. הראתה ליואב את הצמחים הטורפים. קניתי לו עציץ של דיונאה - צמח טורף יפה שיואב בחר. הוא קיבל הסברים על שיטת הגידול המיוחדת הכוללת השקייה במי גשם או מים מזוקקים. "חלילה, לא מי ברז", הסבירה לו המוכרת. בדרכנו הביתה, עברתי בעבודה ולקחתי בקבוק מים מזוקקים, שיהיה לו לצמח. חזרנו הביתה. יואב עלה הביתה חבוש בבנדנה שקיבל במסע, אופניים ביד אחת ועציץ ביד השניה. לא היה מאושר ממנו. בערב, הגיע חברו הטוב עומר, עם הוריו לקפה. כולם החמיאו לו שעבר מסע כזה בהצלחה. אני בטוח, שהלך לישון עם חיוך.....
|
תגובות אחרונות
-
אוריפנג0
בתגובה על ארוחת ערב - קיש פטריות
-
guy yoresh
בתגובה על יהדות, דת והגיגים
-
the rod ranner
בתגובה על הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה.
-
alwaysthesun
בתגובה על ידעתי שזה יגיע...
-
Annie Friedman
בתגובה על תהיתי מתי זה יגיע - 2
-
alwaysthesun
בתגובה על חנוכה באור פיזיקלי
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא.
אני נערת-מים.
אם אתה מגיע ולא מודיע... פשוט תודיע בעבודה ובבית שאתה יורד למחתרת כי הוציאו עליך חוזה
היי ..בלי עצב...לא התכוונתי לזה...
רק שעבורנו זה מסע לא קל בכלל בעיקר בגלל תנאי הכבישים שעליכם משפיעים הרבה פחות מאשר עלינו...
אין ספק שזה ארוע בעל חשיבות עצומה ומרגש מאד...
אבל די זהו...איתגרתם אותי לגמרי.....אם לא יהיה לי פנצ'ר בגלגלים או בכל דבר אחר גם אני שם השנה...
גם אנחנו נהיה שם.
כמו בכל שנה.
7 שנים רצופות.
ניפגש...
עכשיו, אני עצוב!
גלגלים של זוועה? למה?
בשבילי, ללא כל ספק, זה האירוע של האופניים.
ראשית, כי הוא תרומה לעמותה מיוחדת מאוד. "אתגרים".
אין כמו לרכוב ליד האנשים הניפלאים והגיבורים האלה, שפעם בשנה, רוכבים עם כל עם ישראל.
מאחר ואני מכיר מעט מהאנשים המיוחדים האלה, אני רוצה לספר לך שהם מחכים ומצפים לאירוע הזה.
מה שנותר לנו, הוא להצטרף אליהם.
חם? קטן עלינו. בשבילם, ארכוב גם במדבר וגם בשלג. העיקר, לראות אותם מאושרים!
אנו ממתינים לסוף חודש מאי.
"גלגלים של תקווה".
אנחנו נהיה שם...
את רוכבת איתנו?
סליחה גם ממני. ספינינג זה לא אופניים.
אם כבר רכיבה, למה לא בדבר האמיתי?
בחוץ, בטבע, לגמוע מרחקים, אויר טוב, מזג אויר נעים....
מוזמנת להצטרף לרכיבה אמיתית באופניים!
ורד, תודה!
הילד ירכוב לאילת.
מתי הזוארץ ירכוב לאילת בלילה אחד?
אגב, הוא מוזמן.....
קיצי יקירתי,
הצעתי לך שעורי רכיבת אופניים עם מדריך אישי בשיעורים פרטיים.
הצעתי עדיין בתוקף.....
איך קרה דבר כזה?
לשלוח לך מסר בפעם הבאה?
אכן חוויה מדהימה.
מזכיר את "גלגלים של תקווה". המוני בני ישראל רוכבים באופניים.
מקווה שיהיו מסעות רבים כאלה בעתיד. אני, לפחות אשתדל שיהיו...
סליחה יפתי,
מה יש לך מאבא של יואב?
למה את מתנהגת אליו כך?
כל היום הוא כמו ברווז???
געגעגעגעגעגעגע
(((((((((((((((-:
אני כבר נרשמת.....
יהיה נהדר אם תספיקו לעשות כמה תיקונים בכבישים....בעיקר אחרי הפניה בצומת נהלל לכיוון המכללה...
SEE YOU במאי
לא התכוונתי שמזג האוויר מביא אנשים, אלא שלמרות מזג האוויר אנשים באים להתמודד, מה שמעצים את האירוע.
הכבישים בעמק לא גרועים, סליחה !! "האדמה עובדת" וצריך כל הזמן לתקן אותם...
אני כבר שמה במקרר קוקה-קולה-קר-כקרח (דיאט, בטח דיאט), שיהיה מוכן.
(רן, לא אכפת לך שפתחנו כאן דיון פרטי, נכון?)
העליה הכי נוראית שזכורה לי שם זו העליה לרמת ישי....זו ללא ספק הייתה קריעה רצינית ....
לא יודעת אם מזג האויר מביא יותר ויותר אנשים אבל ללא ספק המטרה של הארוע הזה מהווה גורם מושך במיוחד...אכן מרגש לראות את כל האופניים המיוחדים , את הנחישות וכוח הרצון....<יש לי צמרמורת רק מלכתוב על זה>..
אם תגישי לי דיאט קולה קר כקרח אני אשקול לעשות זאת שוב(-:
דווקא בגלל מזג האוויר, האירוע עוד יותר מרגש. כי אנשים לא מוותרים.
כל שנה באים יותר ויותר.
אנחנו מחכים בשער של הקיבוץ, שנמצא בקצה עלייה לא-קלה, מריעים לכל הרוכבים, מגישים מים, מתפעלים מכוח הרצון והאופניים המיוחדים...
גלגלים של זוועה....(-:
סתם סתם זה ארוע מדהים ומרגש אבל איכות הכבישים והחום של מאי בעמק קשה ביותר...
אבל מי יודע....פסיכים תמיד חוזרים דווקא למקום שבו קשה
(כבר הצלחתם לקרצף ממנו את החיוך?...)
אני תוהה מה הם הדברים, שנדמה לנו שהילדים שלנו יתקשו בהם ולא נותנים להם להתמודד איתם.
מצד שני- אם היית אומר לו שזה קלי-קלות, גם אם הוא היה מצליח, זה לא היה אותו כיף ואותה גאווה.
אז אפשר לצפּוֹת לכם ב"גלגלים של תקווה"?
סליחה על פרץ הקיטש, אבל ממש התרגשתי לקרוא את זה!!
אני שמעתי על הארוע הזה רק מהמדריכי ספניניג, כלומר מבחינתי זה לא משהו שהוא בר ביצוע אלא רק לאלופים, ומסתבר שהבן שלך קורץ מהחומר הנכון .
*
כל הכבוד ליואב ולאבא שלו!
רן, שהילד לא יעלה לך לראש
בסוף עוד תציע לו להצטרף אליך לרכיבה על אילת...
כל הכבוד לילד
איזה יופי ... כל הכבוד ♥
הייתי מצטרפת אם הייתי יודעת לרכוב (:
וואו כל הכבוד!
היה סובב כינרת ופיספסתי?:-(
כל הכבוד....!!!
מהנה היה ממש לראות ילדים רוכבים עם ההורים....אם בנפרד ואם באופניים מחוברות ...
בעגלות מאחור ובמושבים מקדימה...(בעיקר בחצי השני של ההקפה )
עיוורים, נכים...צעירים ומבוגרים...
פשוט מחזה נפלא...חוויה נהדרת...
אני המומה! איזה מדהים!!! 65 ק"מ (קראתי וכבר ניתפסו לי השרירים).
תמיד ידעתי שיש לו את זה ושהוא עוד ישה "בית-ספר" לאבא שלו, אבל כ"כ מהר??!!!
תמסור לו הרבה מברוק ממני!
ושנתתי לו כוכב ירוק (לו! לא לך! דיר באלאק תיגנוב לו אותו!!!)