צטט: knoker 2008-11-03 16:53:57

אחי היקר אתה מיתמם וזה חינני.

אני לא מיתמם. אני מחפש דיוק. לדעתי, אנשים משתמשים במונח "ציונות" בלי להגדיר לעצמם למה הם באמת מתכוונים. ופוליטיקאים ציניים משתמשים בעמימות הזאת כדי לנגן על רגשות פחד עמוקים מאוד של עם בטראומת שואה, ולשלול לגיטימציה מיריבים פוליטיים. ואני מאוד מאוד שמח שלפח הזה - אתה לא נפלת, ובא נקווה שמספיק אנשים בתל אביב-יפו ייתגברו על ההסתה הטפשית הזאת. אבל בכל זאת ציטטת את התעמולה הזאת כרלוונטית במישור הארצי, ועל כך כדאי להמשיך את הדיון.

אבל הצינות לא הסתיימה עם הקמת מדינת ישראל - אלא נמשכת גם קיום בתפיסה שרואה בהמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כדבר חשוב מאוד.

התפיסה הזאת היא בכלל לא ציונות. זאת אינרציה פוסט-ציונית, או נאו-ציונית, או רטרו-ציונית.

הציונות שאפה בראש ובראשונה להקים בית לאומי לעם היהודי. עיקר המהפיכה התפיסתית שלה היתה בהגדרת היהדות כלאום מודרני (כלומר, קבוצת אנשים שזכאית להגדרה עצמית נפרדת מאחרים, על בסיס לשון ו/או תרבות ו/או היסטוריה ו/או טריטוריה משותפים) ולא רק כדת, מוצא אתני או רקע תרבותי מטושטש (לדעתי, היתה פה מידה גדולה של פיקציה והגזמה, אבל גם גרעין מסוים של אמת סביב אומת דוברי האידיש במזרח אירופה, שבמידה רבה היא זאת שהרימה את הפרוייקט). הציונות התגבשה לתנועה מאורגנת, שהחליטה לפעול להקמת הבית הלאומי בארץ ישראל. הקמת מדינת ישראל היא הגשמה של תכנית הפעולה הזאת (תכנית באזל). כל שאר המטרות שהציונות הגדירה לעצמה נועדו לשרת את מטרת העל של הקמת בית לאומי.

להיקרא היום ציוני זה כמו להיות חב"דניק אחרי ביאת המשיח. אפשר - אבל זה חסר משמעות. התנועה הציונית אכן סיימה את תפקידה ההסטורי הלגיטימי עם הגשמת המטרה שהוגדרה בתכנית באזל.

צריך גם להבדיל בין מטרת הציונות (הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, או בלשונו של הרצל "מדינת היהודים", כלומר המדינה הדמוקרטית והליברלית שבה יהיה ליהודים בית לאומי) לבין הפרשנות הנאו-ציונית שאתה מביא (ישראל כמדינת העם היהודי, או "מדינה יהודית"). ההבדל בין בית לאומי למדינה הוא ההבדל בין דמוקרטיה לבין הסמטוכה הישראלית. בית לאומי אפילו לא מחייב ריבונות (ראה אחד העם), והוא גם לא מנוגד לדמוקרטיה. גרמניה היא היום דמוקרטיה ליברלית, וגם בית לאומי לקבוצה האתנית הגרמנית: יש לה חוק שבות לאוכלוסיות של גרמנים אתניים שלא הם ולא אבות אבותיהם היו אזרחי גרמניה, ויש לה מכון תרבות שפועל בכל העולם. אבל גרמניה המדינה היא לא מדינתו של העם הגרמני האתני בלבד (היה על זה ויכוח בזמנו, אתה יודע), אלא דמוקרטיה, שבה המדינה שייכת במידה שווה לכל מי שיש לו אזרחות גרמנית. גרמניה היא לא מדינת העם הגרמני, אלא מדינת הלאום הגרמני שכולל את כל האזרחים הגרמנים, וגם ביתם הלאומי של גרמנים שאינם אזרחים גרמנים, וביניהם גם לפחות איש אחד שאנחנו מכירים טוב ויש לו תעודה שמעידה שהוא שייך ל"חוג התרבות הגרמנית". כך ישראל יכולה היתה להיות בית לאומי לעם היהודי, אבל מדינתם של כל אזרחי ישראל. זה עולה בקנה אחד גם עם המטרה המקורית של הציונות שזכתה לתמיכה של חבר הלאומים ועוגנה בכתב המנדט, וגם עם דמוקרטיה. מה שהציונות לא חזתה הוא, שיווצר עם ישראלי שנבדל במובנים רבים ממה שהציונות החשיבה כעם יהודי. אבל זה כבר באמת עניין די חדש וחלק מהמצב הפוסט-ציוני, שדורש דיון נפרד.

 

דב חנון לא בטוח לגביי זה ולכן אינו ציוני, לו היתה הופכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ללא קשר לקיומו של העם היהודי - דב חנין היה מרוצה - אני לא. אני חושב שיש צורך למדינה אחת בעולם שבהגדרה היא מדינת היהודים. ולהעדפתי הפרטית - זו צריכה להיות מדינת ישראל.

 

למיטב ידיעתי, דב חנין חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית ושותף לעמדתה העקבית שדגלה מאז ומתמיד בפתרון של שתי מדינות לשתי עמים בהתאם להחלטת החלוקה של האו"ם (כלומר, מדינה ערבית ומדינה יהודית). מלבד זאת, חד"ש דוגלת בשותפות ערבית-יהודית בתוך ישראל, ודב חנין הוא חלק מהמרכיב היהודי בחד"ש כך שיהדות היא במפורש חלק מהגדרתו העצמית, כפי שהיתה גם חלק מהגדרתו העצמית של מאיר וילנר, שחתום על הצהרת העצמאות. מהי היהדות הזאת, זאת שאלה אחרת. לדעתי - ואני לא יודע מה עמדתו של דב חנין, היהדות של המדינה צריכה להיות מילה נרדפת לעבריות. המונח "מדינה יהודית" מקורו בהחלטת החלוקה ולכן נכנס גם להצהרת העצמאות. משם חדר לפני בסך הכל 20 שנה לחקיקה של הכנסת, כתוצאה מלחץ פוליטי של הרטרו-ציונות הדתית-לאומית, שביקשה להכניס משקל נגד דתי להגדרת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (בחוקי היסוד שנדונו אז בכנסת). בתקופה שלקראת הקמת המדינה רווח יותר הביטוי "מדינה עברית", שבציונות המאוד חילונית של התקופה היה פשוט מילה נרדפת לאותו הדבר. לדעתי לכך כיוון גם האו"ם, אבל הניסוח של האו"ם לא מוצלח והכניס אותנו לבלבלה רצינית, בגלל ריבוי ההגדרות הסותרות של היהדות (דת, עם, לאום, מוצא אתני, תרבות, קבוצה של זרמים דתיים שלא בהכרח מסתדרים אחד עם השני).

אני לא תל אביבית, ולא מכירה את דב חנין, אבל מעניין לקרוא את חווייתו האישית של איתמר בן כנען עם האיש, כפי שהוא תיאר אותה בגליון האחרון של "העיר".

יכול להיות שהעטיפה הנקיה שלו לא ממש מתארת את האדם? אולי הוא רק "מותג"?

לא יודעת, בכל אופן, הסיפור האישי שמתאר איתמר בן כנען לא ממש מעוררת תאבון לדב חנין.

בכל מקרה,

may the best man win

צטט: נועם קנולר 2008-11-03 15:09:31

אני מסכים עם המסקנה ואפילו עם הניתוח. אבל אני פשוט לא מבין את ההסתייגות מחנין בגלל שהוא "לא ציוני".

 

לא שזה לא נכון. דב חנין אכן לא ציוני. הוא לא פועל להקמת בית לאומי לעם היהודי, לא בארץ ישראל ולא באוגנדה, כפי שהציעו כמה מהחברים הותיקים בתנועה (יכול להיות שזה בגלל שכשהיה ילד הוא שמע מאבא שלו, שהיה ב"הגנה", שכבר יש אחד כזה).  הוא אפילו לא חתם על תוכנית באזל, לעזאזל. הוא אדם במיטב שנותיו, שעדיין לא עלה עם משפחתו לישראל (ובגילו, ספק גדול אם עוד יעשה זאת), והילדים שלו אפילו לא הולכים לפעולות בגורדוניה. אני מנחש שהוא לא מגדולי התורמים (או המתרימים) להסתדרות הציונית. להערכתי, אין לו קופסא כחולה של הקק"ל מעל האח בסלון. הוא לא מתעתד להשתתף בבחירות להנהגת היישוב, ומעודו לא דפק שעון בסוכנות היהודית.

וחולדאי?

 

יש עוד כמה דברים שדב חנין לא עשה בחייו. הבה נמנה אותם אחד לאחד:

 

- הוא לא תרם שקל לטובת נפגעי רעש האדמה שפקד את ליסבון במאה ה-17.

- את המהפיכה הצרפתית הוא פספס בגדול.

- הוא לא היה בין הראשונים (בלשון המעטה!) להתריע מפני התפוצצות בועת הנדל"ן של 1876.

- הוא לא נקף אצבע כדי למנוע את שואת הארמנים.

- הוא שתק כשייבשו את החולה (נושא שאמור להיות קרוב לליבו ה"ירוק").

- במאבק לסיום העבדות בארה"ב - לא נשמע קולו (אולי הוא היה צרוד?).

- הוא לא נקט עמדה באף לא אחת ממלחמות יוון-פרס.

- ונכון, אי אפשר לטייח את העובדה הניצחת, שגם מהמאבק נגד הספר הלבן, דב חנין - בואו נודה על האמת, חברים וחברות -  פשוט הבריז. ממש ז-ב-ל של ציוני.

 

וחולדאי?

 

לעומת זאת, דב חנין הוא בן אדם.

וחולדאי?

אחי היקר אתה מיתמם וזה חינני. אבל הצינות לא הסתיימה עם הקמת מדינת ישראל - אלא נמשכת גם קיום בתפיסה שרואה בהמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כדבר חשוב מאוד. דב חנון לא בטוח לגביי זה ולכן אינו ציוני, לו היתה הופכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ללא קשר לקיומו של העם היהודי - דב חנין היה מרוצה - אני לא. אני חושב שיש צורך למדינה אחת בעולם שבהגדרה היא מדינת היהודים. ולהעדפתי הפרטית - זו צריכה להיות מדינת ישראל.

אם זאת, אני חושב שת"א צריכה להיות עיר כל תושביה. ופה אני מוצא זהות דעות בייני לבין חנין.   

אני מסכים עם המסקנה ואפילו עם הניתוח. אבל אני פשוט לא מבין את ההסתייגות מחנין בגלל שהוא "לא ציוני".

לא שזה לא נכון. דב חנין אכן לא ציוני. הוא לא פועל להקמת בית לאומי לעם היהודי, לא בארץ ישראל ולא באוגנדה, כפי שהציעו כמה מהחברים הותיקים בתנועה (יכול להיות שזה בגלל שכשהיה ילד הוא שמע מאבא שלו, שהיה ב"הגנה", שכבר יש אחד כזה).  הוא אפילו לא חתם על תוכנית באזל, לעזאזל. הוא אדם במיטב שנותיו, שעדיין לא עלה עם משפחתו לישראל (ובגילו, ספק גדול אם עוד יעשה זאת), והילדים שלו אפילו לא הולכים לפעולות בגורדוניה. אני מנחש שהוא לא מגדולי התורמים (או המתרימים) להסתדרות הציונית. להערכתי, אין לו קופסא כחולה של הקק"ל מעל האח בסלון. הוא לא מתעתד להשתתף בבחירות להנהגת היישוב, ומעודו לא דפק שעון בסוכנות היהודית.

וחולדאי?

יש עוד כמה דברים שדב חנין לא עשה בחייו. הבה נמנה אותם אחד לאחד:

- הוא לא תרם שקל לטובת נפגעי רעש האדמה שפקד את ליסבון במאה ה-17.

- את המהפיכה הצרפתית הוא פספס בגדול.

- הוא לא היה בין הראשונים (בלשון המעטה!) להתריע מפני התפוצצות בועת הנדל"ן של 1876.

- הוא לא נקף אצבע כדי למנוע את שואת הארמנים.

- הוא שתק כשייבשו את החולה (נושא שאמור להיות קרוב לליבו ה"ירוק").

- במאבק לסיום העבדות בארה"ב - לא נשמע קולו (אולי הוא היה צרוד?).

- הוא לא נקט עמדה באף לא אחת ממלחמות יוון-פרס.

- ונכון, אי אפשר לטייח את העובדה הניצחת, שגם מהמאבק נגד הספר הלבן, דב חנין - בואו נודה על האמת, חברים וחברות -  פשוט הבריז. ממש ז-ב-ל של ציוני.

וחולדאי?

לעומת זאת, דב חנין הוא בן אדם.

וחולדאי?

כתבת את המחשבות שלי....

משהו שמאד מפריע לי ולחברי, שנראה כי העירייה ברשות חולדאי בעיקר חושבת איך להעשיר את הקופה בכסף

קשה לי לזכור ימים בהם היו כל כך הרבה בעיות חניה וכל כך מעט חניונים (חניונים בסבסוד העירייה לתושבי ת"א ולא פרטיים וגזלנים)

ורבי הקומות יפים בעיני, אבל התשתיות ממש ממש לא ערוכות לבומבה כזו של מכוניות. אז למה לא עוסים עסקה עם היזם שבתמורה הוא גם ידאג להרחבת הנתיבים?

מול הבית שלי נבנים כעת 7 או יותר רבי קומות... לצאת בבוקר לעבודה יהיה אסון....

תרבותית תל אביב אחלה. אני אוהבת אותה. אוהבת את זה שתל אביב הפכה למקום של פסטיבלים ואירועים

אוהבת את הרחובות

אבל תמיד יש את הצקצוקים הקטנים שהורסים

ועוד משהו

זו לא עיר ירוקה. כדי להפכה לירוקה, יש עוד דרך ארוכה

דוגמא לכך: בארה"ב ליד פח רגיל יש גם פח ירוק לבקבוקים ממוחזרים. כאן אין. אין גם ממש משמעת ירוקה. ולכן, בכדי לזרוק פסולת יש או ללכת ולחפש את מיכלי המחזור הצהובים או לזרוק בבית או.... לא להיות ירוקים....

וואלה. לא צריך בננה כדי להחליק בת"א.

-פוסט חשוב וחכם. תודה-